הנהלת "פורום לתורה" מאחלת לכל חו"ר שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות ושלווה. שימלא ה' לבנו משאלות טובות, וימלא משאלות לבנו לטובה. אכי"ר

מותר ללכת לרופאים?

נושאים שונים

פותח הנושא
מבין ענין
הודעות: 572
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 327 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי מבין ענין » 23 יולי 2019, 21:19

השאלה מוכרת וידועה, ומפורסמים דבריו של הרמב"ן מה לרופאים בבית יראי ה', הגם שבפשטות לא שלל זאת אלא אמר שיש לבטוח בה' לאדם יר"ש.

מצאתי 'מציאה' בראב"ע, ויתכן שכבר אחרים קדמוהו, שמחלק בין מכה מה' למכה בידי אדם, שרק בזה מותר מותר לדרוש ברופאים, ולא במחלה משמיים וז"ל:
אבן עזרא תהלים פרק לב פסוק י
(י) רבים מכאובים לרשע - ...וטעם והבוטח בה' שלא ישען על הרופאים כאסא ודע כי הכתוב לא התיר להתרפאות רק ממכת בן אדם כי השם לבדו הוא רופא ישראל ורפואתו [של המוכה מה' היא לא ע"י רופאים אלא-] לחזק נפשו ולהוסיף על יראתו:

ערכים:


ינון קליין
הודעות: 41
הצטרף: 03 יוני 2018, 17:16
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי ינון קליין » 23 יולי 2019, 21:51

עי' בקובץ המצורף (אם יש סבלנות וזמן).
השתדלות ברפואה.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
מבין ענין
הודעות: 572
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 327 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי מבין ענין » 23 יולי 2019, 22:12

ינון קליין כתב:
23 יולי 2019, 21:51
עי' בקובץ המצורף (אם יש סבלנות וזמן).
השתדלות ברפואה.pdf

מי המחבר של הקונטרס?


ינון קליין
הודעות: 41
הצטרף: 03 יוני 2018, 17:16
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי ינון קליין » 23 יולי 2019, 22:18

מבין ענין כתב:
23 יולי 2019, 22:12
ינון קליין כתב:
23 יולי 2019, 21:51
עי' בקובץ המצורף (אם יש סבלנות וזמן).
השתדלות ברפואה.pdf

מי המחבר של הקונטרס?

אני


פותח הנושא
מבין ענין
הודעות: 572
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 327 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי מבין ענין » 23 יולי 2019, 22:28

ינון קליין כתב:
23 יולי 2019, 22:18
מבין ענין כתב:
23 יולי 2019, 22:12
ינון קליין כתב:
23 יולי 2019, 21:51
עי' בקובץ המצורף (אם יש סבלנות וזמן).
השתדלות ברפואה.pdf

מי המחבר של הקונטרס?
אני

א. יישר כח גדול, עושה רושם של עבודה מקיפה [ראיתי מקופיא]
ב. אני רואה שהצלחתי לחדש לך בכל זאת משהו [דבר שגם לי היה חידוש], מפני שלא הזכרת זאת כלל בקונטרס.
בכל אופן תמיד אפשר להוסיף עידכונים...


יוסף יצחק
הודעות: 541
הצטרף: 21 אוגוסט 2017, 02:00
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 172 פעמים
קיבל תודה: 186 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי יוסף יצחק » 23 יולי 2019, 23:54

בקונטרס הנ"ל מובאת שיטת הראב"ע בשמות כא,יט ואישטמיתיה מהמחבר "אבן עזרא הפירוש הקצר" שפירש שם כמו שפירש בתהלים, עיי"ש.


ינון קליין
הודעות: 41
הצטרף: 03 יוני 2018, 17:16
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי ינון קליין » 24 יולי 2019, 07:28

יוסף יצחק כתב:
23 יולי 2019, 23:54
בקונטרס הנ"ל מובאת שיטת הראב"ע בשמות כא,יט ואישטמיתיה מהמחבר "אבן עזרא הפירוש הקצר" שפירש שם כמו שפירש בתהלים, עיי"ש.

יישר כח
תודה על המציאה


יוסף יצחק
הודעות: 541
הצטרף: 21 אוגוסט 2017, 02:00
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 172 פעמים
קיבל תודה: 186 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי יוסף יצחק » 24 יולי 2019, 08:17

ינון קליין כתב:
24 יולי 2019, 07:28
יוסף יצחק כתב:
23 יולי 2019, 23:54
בקונטרס הנ"ל מובאת שיטת הראב"ע בשמות כא,יט ואישטמיתיה מהמחבר "אבן עזרא הפירוש הקצר" שפירש שם כמו שפירש בתהלים, עיי"ש.
יישר כח
תודה על המציאה
כמובן שהגעתי לזה רק אחרי שהרב @מבין ענין הזכיר את פירוש ראב"ע בתהלים


שלומי טויסיג
הודעות: 555
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 89 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 20 ינואר 2020, 18:58

עיקרי ההלכות
א. "בני אם נפלת למשכב, מהר והעתר לה' וירפא לך, ואח"כ הפקד ביד הרופא נפשך, כי לכך נברא, וה' חלק לו מחכמתו, ואל תשלחנו עד שתתרפא" (בן סירא פי"ח)
ב. הליכה לרופא אינה חסרון באמונה. הרופא הוא שליחו של הקב"ה לרפא את החולה.
ג. גם לשיטת רבי נחמן מברסלב, מצווה ללכת לרופאים בזמנינו שהרפואה מתקדמת וטובה.
ד. נחלקו האחרונים האם החיוב לשמור על הבריאות הוא מדאורייתא או מדרבנן. לדעת רוב האחרונים הוא דאורייתא.
א. החובה ללכת לרופא
האם מותר ללכת לרופא? האם אין בזה חוסר בטחון בה'? הרי מי שהביא על האדם את המחלה הוא הקב"ה, ואם כן רק אליו יש להתפלל שירפא ממנה.
על שאלות אלו כבר ענה הרמב"ם בפירושו למשנה וכך כתב, "אם רעב אדם ופונה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה'. והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה"1.
וכשיטתו הלכו כמה ראשונים שסוברים שאם חלה האדם מצווה עליו להתפלל אל ה' ובמקביל ללכת לרופא2.
לעומתם כתב הרמב"ן שלאנשים בעלי השגה רוחנית גבוהה אין צורך ברופא, וכלשונו "מה לרופא בבית יראי ה'?", ונחלקו האחרונים האם התכוין גם לימינו או רק לזמן בו יש נבואה בישראל3.
למעשה רוב האחרונים סוברים שיש חיוב ללכת לרופא, ויש שהוסיפו שחייבים גם להשתדל ללכת לרופא הטוב ביותר4.
ב. שיטת רבי נחמן מברסלב
אחד הדברים המפורסמים בשם רבי נחמן מברסלב הוא שלשיטתו אסור ללכת לרופאים. ההסבר לדברים הוא שמאחר ובזמנו הרפואה לא הייתה מתקדמת בהליכה לרופא היה חשש של פקוח נפש.
וודאי שבזמן שהרפואה מתקדמת וטובה מותר ומצווה ללכת לרופא אף לשיטתו, כך מתבאר בספרו ליקוטי מוהר"ן. אלא שהדגיש מאד שחובה להתפלל אל ה', ולברור את הרופא הטוב ביותר האפשרי5.
ג. 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'
הגמרא במסכת ברכות מביאה את הסיפור המפורסם על החסיד שהתפלל בדרך ועבר לידו שר גוי, אותו חסיד לא עצר את תפילתו והשר בכעסו המתין לו שיסיים ואמר לו שהתחייב מיתה מאחר ובתורה כתוב 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'6.
האם צדק השר הגוי בפירוש הפסוק? הרי הפסוק מדבר על החיוב לזכור את התורה בפסוק מדובר על שמירה רוחנית ולא על שמירה גשמית?
התשובה היא שאכן צדק הגוי, חז"ל במסכת שבועות דורשים שאדם שמקלל את עצמו עובר על איסור המפורש בפסוק 'השמר לך ושמור נפשך מאד', למרות שפסוק מדבר על זכירת התורה, הייתה קבלה בידם שגם על שמירת הגוף יש חיוב בפסוק זה7.
למעשה חלק מהאחרונים סוברים שהחיוב לשמור על גופו בריא הוא מדרבנן8, אולם דעת רוב האחרונים שחיוב זה הוא מדאורייתא9.


יואל נהרי
הודעות: 859
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 285 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי יואל נהרי » 20 ינואר 2020, 20:33

שלומי טויסיג כתב:
20 ינואר 2020, 18:58
עיקרי ההלכות
א. "בני אם נפלת למשכב, מהר והעתר לה' וירפא לך, ואח"כ הפקד ביד הרופא נפשך, כי לכך נברא, וה' חלק לו מחכמתו, ואל תשלחנו עד שתתרפא" (בן סירא פי"ח)
ב. הליכה לרופא אינה חסרון באמונה. הרופא הוא שליחו של הקב"ה לרפא את החולה.
ג. גם לשיטת רבי נחמן מברסלב, מצווה ללכת לרופאים בזמנינו שהרפואה מתקדמת וטובה.
ד. נחלקו האחרונים האם החיוב לשמור על הבריאות הוא מדאורייתא או מדרבנן. לדעת רוב האחרונים הוא דאורייתא.
א. החובה ללכת לרופא
האם מותר ללכת לרופא? האם אין בזה חוסר בטחון בה'? הרי מי שהביא על האדם את המחלה הוא הקב"ה, ואם כן רק אליו יש להתפלל שירפא ממנה.
על שאלות אלו כבר ענה הרמב"ם בפירושו למשנה וכך כתב, "אם רעב אדם ופונה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה'. והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה"1.
וכשיטתו הלכו כמה ראשונים שסוברים שאם חלה האדם מצווה עליו להתפלל אל ה' ובמקביל ללכת לרופא2.
לעומתם כתב הרמב"ן שלאנשים בעלי השגה רוחנית גבוהה אין צורך ברופא, וכלשונו "מה לרופא בבית יראי ה'?", ונחלקו האחרונים האם התכוין גם לימינו או רק לזמן בו יש נבואה בישראל3.
למעשה רוב האחרונים סוברים שיש חיוב ללכת לרופא, ויש שהוסיפו שחייבים גם להשתדל ללכת לרופא הטוב ביותר4.
ב. שיטת רבי נחמן מברסלב
אחד הדברים המפורסמים בשם רבי נחמן מברסלב הוא שלשיטתו אסור ללכת לרופאים. ההסבר לדברים הוא שמאחר ובזמנו הרפואה לא הייתה מתקדמת בהליכה לרופא היה חשש של פקוח נפש.
וודאי שבזמן שהרפואה מתקדמת וטובה מותר ומצווה ללכת לרופא אף לשיטתו, כך מתבאר בספרו ליקוטי מוהר"ן. אלא שהדגיש מאד שחובה להתפלל אל ה', ולברור את הרופא הטוב ביותר האפשרי5.
ג. 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'
הגמרא במסכת ברכות מביאה את הסיפור המפורסם על החסיד שהתפלל בדרך ועבר לידו שר גוי, אותו חסיד לא עצר את תפילתו והשר בכעסו המתין לו שיסיים ואמר לו שהתחייב מיתה מאחר ובתורה כתוב 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'6.
האם צדק השר הגוי בפירוש הפסוק? הרי הפסוק מדבר על החיוב לזכור את התורה בפסוק מדובר על שמירה רוחנית ולא על שמירה גשמית?
התשובה היא שאכן צדק הגוי, חז"ל במסכת שבועות דורשים שאדם שמקלל את עצמו עובר על איסור המפורש בפסוק 'השמר לך ושמור נפשך מאד', למרות שפסוק מדבר על זכירת התורה, הייתה קבלה בידם שגם על שמירת הגוף יש חיוב בפסוק זה7.
למעשה חלק מהאחרונים סוברים שהחיוב לשמור על גופו בריא הוא מדרבנן8, אולם דעת רוב האחרונים שחיוב זה הוא מדאורייתא9.
מאיפה הציטוט הזה ? ואם אפשר גם את המראי מקומות שם.
 


סיני ועוקר
הודעות: 81
הצטרף: 01 יולי 2018, 22:07
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי סיני ועוקר » 20 ינואר 2020, 23:11

לא יודע להעלות קובץ. בתקווה להועיל.

אי' בב"ק פה. לבאר שיטת רבנן שם הפוטרים משבת וריפוי גבי עלו בו צמחים שלשיטתם החידוש בפסוק ורפא ירפא הוא מה שאמר רבי ישמעאל מכאן שנתנה התורה רשות לרופא לרפאות.
מדוע שיהיה אסור לרפאות
ובזה יש לדון מה הו"א שיהיה איסור לרופא לרפאות, וכמה טעמים בדבר.
א. רש"י (ד"ה נתנה) דלא אמרינן רחמנא מחי ואיהו מסי, וזהו החידוש בפסוק שמותר לו לרפאות. תוס' גם סבר כרש"י, דהנה שואל מדוע כתוב ורפא ירפא הלא סגי בורפא, ומתרץ דהו"א שרק מכה שניתנה ע"י איש אחר מותר לרפאות אבל מכה שנתנה בידי שמים יהיה אסור לרפאות "שניראה כסותר גזירת המלך", קמ"ל. וכן משמע מדברי הרשב"א.
וכבר הקשה הח"ח הא ורפא ירפא מיירי במכה את רעהו, ומה שייך לומר בזה "רחמנא מחי" ואיהו מסי, ובע"כ שאף היזק הגוף או הנפש שנעשה לו ע"י חבירו בעל בחירה בזדון ובמכוון, גם זה הוא משמים ובהשגחה פרטית.
והובא מעשה גבי זה במדרש (שמואל פ"ד ס"א) וז"ל "מעשה ברבי ישמעאל ורבי עקיבה שהיו מהלכין בחוצות ירושלים והיה עמהן אדם אחד, פגע בהם אדם חולה, אמר להן רבותי אמרו לי במה אתרפא, אמרו לו קח לך כך וכך עד שתתרפא, אמר להן אותו האיש שהיה עמהן מי הכה אותו בחולי, אמרו לו הקדוש ברוך הוא, אמר להן ואתם הכנסתם עצמכם בדבר שאינו שלכם, הוא הכה ואתם מרפאין, אמרו לו מה מלאכתך, אמר להן עובד אדמה אני והרי המגל בידי, אמרו לו מי ברא את האדמה, מי ברא את הכרם, אמר להם הקדוש ברוך הוא, אמרו לו ואתה מכניס עצמך בדבר שאינו שלך, הוא ברא אותו ואת אוכל פריין שלו, אמר להן אין אתם רואין המגל בידי אלולי שאני יוצא וחורשו (ומכסתו) [ומכסחו] ומזבלו ומנכשו לא העלה מאומה, אמרו לו שוטה שבעולם ממלאכתך לא שמעת מה שכתוב אנוש כחציר ימיו, כשם שהעץ אם אינו נזבל ומתנכש ונחרש אינו עולה, ואם עלה ולא שתה מים (ולא נזבל) אינו חי והוא מת, כך הגוף הוא העץ, הזבל הוא הסם, איש אדמה הוא הרופא, אמר להם בבקשה אל תענישוני".
ב. רש"י בברכות (ס. ד"ה מכיוון) כתב הטעם משום שהיה על החולה לבקש רחמים ולא לעסוק ברפואות, קמ"ל .
ג. הרמב"ן בספרו תורת האדם פירש שמא יאמר הרופא מה לי ולצער הזה, שמא אטעה ואהרוג בשוגג הלכך נתנה לו התורה רשות וכדאיתא בתוספתא (ב"ק פ"ט ה"ג) שרופא אומן ברשות בי"ד שהרג בשוגג פטור [מדיני אדם] וזאת משום תיקון העולם, שמא לא ירצו הרופאים לרפאות החולים. [ובימינו, כ' הערוך השלחן (יו"ד סי' של"ו ס"ב) שרופא מיקרי ברשות בי"ד].
ד. ר"י מאורלינש (הביאו התורא"ש ברכות ס.) הקשה, הלא כתיב והשבות לו והיינו השבת גופו ומדוע צריך לקרא דורפא ירפא, ותירץ שנתחדש כאן שמותר לרפאות בשכר.
ה. פשט נפלא ראיתי שכ' הגרא"ז מלצר זצ"ל, עמש"כ הרמב"ם (פ"ב מהל' שבת ה"ג) גבי הלכות פיקו"נ שיש להיזהר בו מאוד, וכתב שם "הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם", וביאר הגרא"ז מהו ה'נקמה' שכתב, דהנה יש לידע שכל המחלה אשר באה על האדם אינה אלא מחמת עבירה שעבר ומחלה זו היא העונש ע"כ, והו"א דכיון שחטא וזהו עונשו אין לנו לחלל שבת עבורו, קמ"ל בדברי הרמב"ם שאין התורה נוהגת בנקמנות וכל דבר לגופו.
סברת רחמנא מסי שייכת רק ברפואה
הנה יש להבין מדוע רק ברפואה מצינו סברת רחמנא מסי ואיהו מחי ולכן צריך מקור להתיר, ולא מצינו דוגמת זה בנזק אחר שארע לאדם, ומתקן הנזק, דרחמנא עביד דפשיטא דמותר. וראיתי שהובאה השאלה בספר שירת דוד דשאני עניין רפואת החולה דאי' בגמ' ב"מ (פז.) דעד יעקב אבינו לא היה חולי כלל, והוא ביקש מהקב"ה שיהא חולי, וכדי שיוכל לצוות לבני ביתו, ולאחמ"כ עד אלישע לא היה חולי שנתרפא, ובפשטות הוא בכדי שיעשה תשובה ויבקש רחמים מהקב"ה , ומכיון שזוהי תכליתה של המחלה שפיר בעי ראיה שמותר להשתמש בדרכי הטבע.
ובס' דעת תורה כ' שהנה כשמבינים עניין המחלות שאינם מקרים בעלמא אלא שלוחי המקום הם ועומדים על משמרתן ללא החלפה, מבינים היטב כי צריכים באמת היתר למעשה הרפואות כי "מה שייך רפואות ועצות נגד שלוחים הנאמנים בשליחותן"
גדר ההשתדלות ברפואה בדברי הראשונים
ובזה יש לדון מהו העניין לילך אצל הרופא כשהקב"ה הוא שהביא המחלה לאדם. האם הוא היתר או שמא מחובת ההשתדלות היא המוטלת על החולה.
הנה ידוע מש"כ הרמב"ן עה"פ ונתתי משכני בתוככם (ויקרא כ"ו, י"א) וז"ל בתמצית "והכלל, כי בהיות ישראל שלמים והם רבים לא יתנהג ענינם בטבע כלל לא בגופם בארצם לא בכללם ולא ביחיד מהם וכו' ויסיר מחלה מקרבם עד שלא יצטרכו לרופא, ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל, כמו שאמר כי אני ה' רופאך וכן היו הצדיקים וכו' לא ידרשו ברופאים רק בנביאים וכו' אבל הדורש השם בנביאים לא ידרוש ברופאים, "ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם" וכו' וזו היא כוונתם באמרם ורפא ירפא מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות, לא אמרו שנתנה רשות לחולה להתרפאות אלא כיון שחלה החולה ובא להתרפאות כי נהג ברפואות והוא לא היה מעדת ה' שחלקם בחיים, אין לרופא לאסור עצמו מרפואתו, לא מפני חשש שמא ימות בידו אחרי שהוא בקי במלאכה ההיא ולא בעבור שיאמר כי ה' לבדו הוא רופא כל בשר שכבר נהגו" וכו' עכ"ל.
הרשב"א (שו"ת ח"א סי' תי"ג) בכותבו בעניין רפואות בקמיע וכדו' כ' וז"ל "ואם חל המקרה בחליים מותר להתעסק ברפואות ובלבד שיהא לבו לשמים וידע שאמתת הרפואה ממנו וידרשנו , ולא שיכוין שהכל תלוי בסם פלוני וברפואת האיש הרופא וכו' ואמרם נתנה רשות לומר שאי"ז הפך מה שהזהירה התורה בהשגחה וכו' ואמרו ארור הגבר אשר יבטח באדם ומה' יסור לבו, אך לבטוח בשם ושיעשה לו תשועה ע"י האיש הפלוני מותר ומצווה " עכ"ל.
וראוי לציין כאן מש"כ המאירי (שבת נג.) על הא דאי' שאסור לבהמה לצאת בשבת עם קמיע מומחה שריפא ג' אנשים וז"ל ובא ללמדנו שאע"פ שהוא מומחה לאדם אינו מומחה לבהמה, שאדם, אפשר שטבעו מתחזק מתוך בטחונו על הקמיע ומתרפא, אבל בהמה שאין לה דעת לבטוח בקמיע אינו מועיל לה", הרי לנו כמה מידת הבטחון מועלת בענייני הרפואה.
ומסיים שם הרשב"א דבריו, באומרו, דהנה שלמה המלך כתב ספר רפואות וחזקיה גנזו והודו לו, והוא משום שבספר הובאו תרופות בכל האופנים, סגולי ונגלה, עד שהעולם סמך רק על הספר ולא דרשו את ה' ולכן גנזו והודו לו.
ז"א שלדברי הרמב"ן והרשב"א הרי שההיתר שנתנה תורה הינו לרופא לרפאות כשהחולה ניגש לקבל עזרתו ולא לבטוח בה' ולא לעסוק באף השתדלות, ושמא אפי' מצוה היא על הרופא להצילו. וכ"ה בחכמ"א (כלל קנ"א כ"ה).
כן נראה מדברי הגר"א שכ' דמלשון הגמ' שניתנה רשות לרופא, משמע, שאת היתר העיסוק נתנו לרופא, אבל החולה חייב להתפלל, וכאשר הוא בטוח בדרך הטבעית הרי הוא חוטא.
כן ידוע המעשה שסיפר ר' זונדל מסלנט, שאחי הגר"א ר' דב, חלה, והגר"א הלך לבקרו ומצא בבית שני רופאים, שאל הגר"א לאחיו מה לך ולרופאים הלא ה' רופא חולים, שאל הרופא היהודי, וכי לחינם ברא הקב"ה תרופות, השיבו הגר"א וכי לחינם ברא הקב"ה חזירים, אלא לערלים וטמאים ה"נ מיועדים התרופות והרופאים לגויים.
ונפיק מהדברים, שהקב"ה נתן המחלה באדם למטרתו המסויימת והרפואה היא ע"י שאותו אדם יבטח בה' שע"י הרפואה יתרפא. ולפי"ז יש לבאר מה שאומרים בברכת רפאנו בתפילת י"ח "כי תהלתנו אתה" ולא מצינו בשאר ברכות נוסח כה"ג, אלא דדווקא הכא שנראה לעין האדם כאילו הרופא ריפאו, לכך בא להדגיש שוודאי כל הרפואה מן הקב"ה ומשום דתהלתנו אתה.
הרב מפונבי'ז זצ"ל היה אומר שבב' ברכות פותחים עם שם ה', רפאנו ה', וברך עלינו ה', ומשום שברפואה ופרנסה יש סכנה גדולה לטעות שמא ההשתדלות היא שמועילה.
באבודרהם כ' שהמקור לכך שאומרים אין כאלוקינו קודם פיטום הקטורת, ללמדנו, שכיון שחז"ל סברו שהקטורת מעשירה, יחשוב האדם שהתעשר בזכות אמירת הקטורת, לכן אומרים אין כאלוקינו לחזק את התחושה שהכל אך מאיתו ית'.
אבל מי שבטוח בביטחון גדול יוכל לסמוך ולדרוש בה' בלבד. וכמו שסיים הרמב"ן.
ואכן כך מסופר אודות החזו"א זצ"ל שחש בליבו תקופה ארוכה קודם יו"כ, ובעיו"כ אמר הרופא שמבחינתו לצום זה פיקו"נ, השיבו החזו"א שאכן אסא נענש ע"כ שדרש ברופאים והו"ל לעשות תשובה, אבל אנו בדרגתנו אין יכולים להגיע למידת בטחון כזאת, אך ביוה"כ שמתעלים לדרגות גבוהות יותר אפשר לסמוך על דברי הרמב"ן, ואכן התענה החזו"א עד ביה"ש.
עוד מובא שסיפר החזו"א שאירע פעם שרצו לכפות על פועלי מפעל מסויים לעבוד בשבת, ומי שלא יעבוד יפוטר, ובאו לח"ח לבקשו לפרסם איסור בדבר, סרב הח"ח שמא יגיעו למצב של פיקו"נ שלא תהיה להם פרנסה, וסיים החזו"א, דהנה וודאי הח"ח בכה"ג לא היה עובד משום שהוא שבטח בה' אי"ז פיקו"נ עבורו.
כמו"כ כ' בעל האבני נזר זצ"ל (חו"מ סי' קצ"ג) בשם אביו זצ"ל [בעל האגודת אזוב] שגם בימינו יכול האדם לנהוג כהרמב"ן ולא להשתדל ברפואות, ובזה הסביר מאי דכתיב גבי אסא שנענש בזה שעסק ברפואה, וסבר האגודת אזוב שחטא אסא בכך שלא החזיק עצמו לצדיק.
אלא שיש לידע שפלוגתא גדולה יש כאן, דהנה במתני' פסחים הובא שחכמים הודו לחזקיה ע"כ שגנז את ספר הרפואות שכתב שלמה, וכ' רש"י דהטעם שגנז משום שראה חזקיה שלא היה לבם של ישראל נכנע על החולים אלא מתרפאים מיד, וכדברי הראשונים דלעיל, וממילא רק אם אינו בגדר בעל בטחון אלא שסומך על דרכי הטבע רק בכה"ג יש לו לילך לרופא.
אולם הרמב"ם בפי' המשניות (פסחים פ"ד) דוחה זאת מכל וכל, וסבר, שאי"ז נכון כלל ומקשה על שי' רש"י ודעימיה וז"ל "ולפי דעתם הקל והמשובש האדם כשירעב וילך אל הלחם ויאכל ממנו בלי ספק שיבריא מאותו חולי החזק – חולי הרעב, א"כ כבר נואש ולא ישען באלוקיו" היינו דסבר הרמב"ם דכעין שצריך האדם לאכול כשרעב ואין בזה חסרון באמונה כלל, ואדרבה אדם זה יודה לקב"ה שהמציא לו מזונותיו ורפואותיו. וכשיטת הרמב"ם כן משמע בדברי הרא"ה בברכות גבי קן ציפור יגיעו רחמיך .
וכשיטת הרמב"ם ודעימיה מצינו בדברי החוה"ל (שער הביטחון פ"ד) שצריך לבטוח בה' ע"י השתדלות דווקא כי אסור לסמוך אניסא ומה שבכוחו מחוייב לעשות, אך יעויי"ש בכמה מקומות כוונתו שמדגיש שאין לעשות כל "שיתוף" על הבורא ועל הרפואות וכמש"כ (פ"ג הקדמה שלישית) שדבר ידוע דאם ממנים שני ממונים למלא תפקיד אין למינוי כל ערך, כ"ש מי שבוטח בהשי"ת אבל בוטח גם בזולתו, וודאי שבטחונו אינו כלל. "ובטחון מפוצל זה יהיה סיבה מספקת שימנע ממנו מה שהוא מקוה להשיג על ידו כמש"כ' ארור הגבר אשר יבטח באדם" וגו'.
והנה מחלוקת הרמב"ן ושא"ר כבר מצינו בתוה"ק פ' לך לך דכתיב (י"ב, י') ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבר הרעב בארץ, ופירש"י שזהו א' מן הי' נסיונות שנעשו לאברהם, שבדקו השי"ת אם יהרהר אחר דבריו במה שאמר לו לילך לארץ כנען ולאחמ"כ הוציאו משם, אולם ברמב"ן כ' שאאע"ה חטא ביציאתו מן הארץ בכדי לא לרעוב, שהיה לו לבטוח בה' שישביענו מטובו.
ובאמת שמחלוקת זו עתיקה היא, דאי' בגמ' (ברכות ס.) דנחלקו רב אחא ואביי, דרב אחא ס' הנכנס להקיז דם יאמר יהי רצון וכו' לפי שאין דרכן של בנ"א לרפאות אלא שנהגו, לעומת זאת אביי ס' דלא לימא איניש הכי, ומשום דכתיב ורפא ירפא וכו'. ומבואר, דנחלקו אם מעיקר הדין יש לו לאדם לעסוק ברפואה אם לאו.
ביאור הגרי"ס בפלוגתת הראשונים
ר' ישראל מסלנט (אבן ישראל דרוש ג') הביא מחלוקת הראשונים ותלאה בפלוגתת תנאי, ונביא דבריו בתמצית. דהנה ידועה הסתירה מש"כ בב"ר אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף, ומאידך, ולא פנה אל רהבים זה יוסף שביקש משר המשקים כי אם זכרתני וגו'. וביאר הדברים עפ"י הב' מיני בטחון, חדא לשי' החובות הלבבות ושא"ר דלעיל והב' הוא כשי' הרמב"ן ודעימיה שישליך יהבו על ה' בלבד, והעובד השלם אין ראוי שידרוש כלל ברפואה הטבעית ואי"צ אף השתדלות.
וחידש הגרי"ס דזו היא פלוגתת חז"ל בברכות (לה:) תר' ואספת דגנך וגו' הנהג בהן מנהג ד"א דברי ר' ישמעאל, היינו שינהגו העם בתורה וד"א יחדיו, שאם יבוא להצטרך לבריות יבטל מד"ת [רש"י]. ורשב"י ס' דבזמן שישראל עושין רצונו ית' מלאכתן נעשית ע"י אחרים ואיפכא ח"ו.
וכ' בנפש החיים (ש"א פ"ח) לחלק בין המון העם, שעליהם כתבה הגמ' שהרבה עשו כר"י ועלתה בידם, והרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, בוודאי לכלל ההמון "כמעט בלתי אפשרי" שיתמידו כל ימיהם רק בעסק התורה וכו' אבל יחיד לעצמו שיכול להיות עסוק רק בתוה"ק חובה עליו שלא לפרוש כלל מן התורה לצורך פרנסה.
ובזה מבאר הגר"י, דדברי הרמב"ן נאמרו כלפי היחידים כמו שנהג רשב"י [ואתרחיש לי ניסא שנברא לו עץ חרובים במערה ומעיין מים] ודברי החוב"ה נאמרו לכלל ההמון. [ויעויי"ש עוד בדברי הגר"י האיך מיישב נפלא בסתירת הדברים כלפי בטחונו של יוסף].
הלכה למעשה היאך לנהוג
ולמעשה, המעיין יראה שבספרו להלכה תורת האדם כ' הרמב"ן (שער הסכנה) "דמצוה הוא להתרפאות ובכלל פיקו"נ" וגם במלחמות (סנהדרין ע"ד) כ' שאין כל מדת חסידות לחולה שלא יחלל שבת ואדרבה המונע עצמו מתחייב בנפשו .
וכדברים אלו כ' הט"ז (יו"ד סי' של"ו סק"א) שבוודאי הרפואה האמיתית היא בבקשת רחמים מאתו ית', "אלא שאין האדם זוכה לכך, אלא צריך לעשות רפואה ע"פ טבע העולם" וכו' וכתב במפורש שזהו כוונת דברי הרמב"ן.
וראיתי שבשו"ת מנחת אשר (ח"א סי' ק"כ) הביא גם ראיות ברורות מדברי הש"ך (יו"ד סי' רל"ח סק"ה) גבי חולה שיב"ס שנשבע לא לאכול הנבילה, דינו כנשבע לבטל את המצוה דמושבע לפקח על נפשו.
וכך משמע מדברי המג"א (או"ח סי' שכ"ח סק"ו) בחשאב"ס שאינו רוצה לקבל תרופה כופין אותו, הרי לנו שצריך לנהוג ברפואה.
כן פסק החכמת אדם (כלל קנ"א כ"ה) דהא דכתיב (תהילים ל"ג, י"ח) עין ה' אל יראיו היינו שהוא ברחמיו משגיח תמיד עליהם, והמושגח מה' יתברך וודאי שאין מגיע לו שום נזק, משום שאין מונהגים ישראל עפ"י מזל אלא על ידו יתברך, אך כשאדם אינו מתנהג ומדבק בו ית' אזי נשאר תחת המזל. וזהו שאמרו מאן דנולד במזל פלוני וכו' היינו שהמזל מראה שיהיה כך, אבל ביד האדם לשנות המזל, והקב"ה יודע מחשבות אדם כי לא יהיו תחת סוג זה מעין ה' אל יראיו, וברא בעולמו התרופות שיהיה הטבע להתרפאות בהם. ונתן לנו רשות להתרפאות בהם להועיל ע"פ טבע.
וכ"פ החיד"א (ברכי יוסף יו"ד של"ו ב') שחייב החולה לילך אצל הרופא ואם נמנע קרוב הדבר לחטא.
כן מצינו בדברי החזו"א דלעיל ובעוד מקומות.
כמו"כ נמצאה אגרת שכתב הרב מבריסק זצ"ל לחולה שהחמיר ע"ע ברפואות, וכ' לו ז"ל "שמעתי שאתה מחמיר הרבה בענין האכילה וכו' וע"ז באתי במכתבי זה, שתשמע לקול הרופא ולא תמנע דבר מהנוגע לבריאותך כי כ"ז בכלל פיקו"נ שאסור להחמיר בזה" וכו'
רפואתו של הקב"ה שונה משל האדם
ולמרות שאנו נוהגים בהשתדלויות הרפואה, יש לידע מש"כ ברבנו בחיי (פ' משפטים) דלהכי כתיב רפא ירפא הפ"א בדגש, ואילו רפאני ה' וארפא כתיב הפ"א רפה, כי רפואה שהיא ע"י השי"ת הוא באופן קל ונוח, משא"כ רפואה שהיא ע" הרופא בשר ודם היא קשה מצער ומכאיבה.
עוד מצאתי שכ' הגר"מ גרוס שליט"א באגרותיו (תשמ"ה) על מחלתו של הגרא"מ שך זצ"ל שלאחר תקופה אימצו הקב"ה וחיזקו כאילו לא היה חולה מקודם, וזאת, משום הא דאי' בגמ' כתובות (עד) שרפואת רופא היא מכאן ולהבא אבל אם הוא מהשי"ת הוי למפרע, וכמש"כ כל המחלה וגו' שפועל הקב"ה כאילו לא חלה כלל קודם.


ינון בר כוכבא
הודעות: 44
הצטרף: 19 דצמבר 2019, 20:13
נתן תודה: 50 פעמים
קיבל תודה: 22 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי ינון בר כוכבא » 22 ינואר 2020, 02:55

יש להוסיף בדעת הרמב"ן, שמדבריו בפירושו לאיוב על הפסוק (איוב לו, ז) "לא יגרע מצדיק עיניו", יוצא להדיא שהבטחון בה' לסמוך שירפאהו שלא על פי דרך הטבע, הוא רק לאדם הדבק באלוקיו תמיד ולא מסיר מחשבתו לדבר מענייני העולם. וז"ל בקיצור: זה הכתוב מפרש ענין גדול בענין ההשגחה. כי אנשי התורה והאמונה התמימה יאמינו בהשגחה כי הא-ל ישגיח וישמור אנשי מין האדם. ומן הטעם הזה ישמור את הצדיקים כי כאשר לבם ועיניהם תמיד עמו, כן עיני ה' עליהם עד כי החסיד הגמור הדבק באלוקיו תמיד ולא הפרד הדבק במחשבתו בו בענין מענייני העולם, יהיה נשמר תמיד מכל מקרי הזמן אפילו ההווים בטבע וישתמר מהם בנס יעשה לו תמיד. והרחוק מן הא-ל במחשבתו ובמעשיו, ואפילו לא יתחייב מיתה בחטאו אשר חטא, יהיה משולח ונעזב למקרים וכו' ומפני שרוב העולם מן הכת הזאת האמצעית שאינם צדיקים ומתנהגים עמם בדרך של עולם כמנהגו נוהג, ציוותה התורה הענין בכל העצות בדרכי הטבע כי ראויים להתנהג בדרך הטבע והמקרה. כי רוב האנשים מכת האמצעית והענין הזה ביארו הרב זצ"ל (הרמב"ם) ביאור יפה בספר מורה הנבוכים, עכ"ל. ולפי זה פשוט שמה שכתב בפירושו לתורה בפרשת בחוקותי, אין הדברים אמורים אלא ליחידי סגולה אשר מקיימים בשלמות את ציווי התורה שאמרה "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו" וכו' שכל הליכתו ומחשבתו הוא עם הי"ת, אדם זה הוא אשר ראוי לו שיאמר מה לרופאים חלק בבית עבדי ה'.


חנינא בני
הודעות: 63
הצטרף: 10 דצמבר 2019, 18:23
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי חנינא בני » 22 ינואר 2020, 07:53

הרמב"ן מדבר רק בזמן שבני ישראל עושים רצונו של מקום, ומה שכתב "מה לרופא בבית יראי ה'" הוא משום שלא יהיו חולים כי עושים רצונו של מקום, ומעולם לא כתב שאם מישהו חולה שלא ילך לרופא, אלא שלא יעזוב את ה' ויחשוב שהכל תלוי ברופא


יהושע
הודעות: 1796
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 164 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי יהושע » 22 ינואר 2020, 15:19

בעניין דעת רבי נחמן מברסלב, מה הפשט שהוא עצמו הלך לרופאים?


שומע ומשמיע
הודעות: 37
הצטרף: 15 יולי 2019, 01:42
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי שומע ומשמיע » 22 ינואר 2020, 16:11

חנינא בני כתב:
22 ינואר 2020, 07:53
הרמב"ן מדבר רק בזמן שבני ישראל עושים רצונו של מקום, ומה שכתב "מה לרופא בבית יראי ה'" הוא משום שלא יהיו חולים כי עושים רצונו של מקום, ומעולם לא כתב שאם מישהו חולה שלא ילך לרופא, אלא שלא יעזוב את ה' ויחשוב שהכל תלוי ברופא

מנין לכ"ת שהרמב"ן "מדבר רק בזמן שבני ישראל עושים רצונו של מקום" ??????


אנונימי
הודעות: 105
הצטרף: 02 ינואר 2016, 20:48
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי אנונימי » 22 ינואר 2020, 18:31

ישנה טעות מפורסמת בהבנת דברי הרמב"ן האלו, שמביאים אותו ביחס לדיון ב'חובת השתדלות' ביחס לפרנסה או שידוך וכיו"ב.
וזו טעות גדולה, הרמב"ן לא שולל שיש הנהגה טבעית שאינה שייכת לשכר ועונש, ובה שייכת השתדלות, ולא כחובה אלא כאמצעי ברור שמוביל לזה במסגרת העולם שה' ברא שמתנהל בדרך הטבע, כל דבריו אינם אלא ביחס להבטחות שנאמרו מפורש מפי ה' בתורתו כמו רפואה 'ועבדתם את ה"א וגו' והסירותי מחלה מקרבך' וכן כל ההבטחות שבפרשת בחוקותי, דוק היטיב בדבריו ותמצא ברור.


חנינא בני
הודעות: 63
הצטרף: 10 דצמבר 2019, 18:23
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מותר ללכת לרופאים?

שליחה על ידי חנינא בני » 22 ינואר 2020, 18:34

כמו שכתב רבי אנונמי
זה כתוב במפורש ברמב"ן
כל עוד לא גוזרים ממנו את המלים "מה לרופא" וכו'
אלא קוראים את כל דבריו מרישא לסיפא רואים מה הוא אומר

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”