אולי יעזור:
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 המזמור
2 זמן האמירה
3 ראשי חודשים וחגים
3.1 שיר של יום בפורים
3.2 שיר של יום לפי מנהג הגר"א
3.3 שיר של יום לפי מנהג תימן
3.4 שיר של יום לפי מנהג עדות המזרח
המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המזמור נבחר בהתאם לשירת הלויים בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן התמיד. העדות הקדומה ביותר לנוהג זה מופיעה בספר תהילים עצמו בפתיחה למזמור צ"ב - מזמור שיר ליום השבת. עדות נוספת לנוהג זה מצויה בתרגום השבעים מופיעה בצורת כותרת לתרגום של חלק מהמזמורים (במזמורים של יום ראשון, שני, רביעי, שישי וכמובן שבת) ומציינת שהם היו השיר שהיו הלווים שרים ביום מסוים. רשימת המזמורים המלאה, לפי ימי השבוע מופיעה במשנה (מסכת תמיד ז, ד):
השיר שהיו הלויים אומרין בבית המקדש:
ביום הראשון, היו אומרין "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" (תהילים, כ"ד, א')
בשני היו אומרין "גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד" (תהילים, מ"ח, ב')
בשלישי היו אומרין "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל" (תהילים, פ"ב, א')
ברביעי היו אומרין "אֵל נְקָמוֹת ה'" (תהילים, צ"ד, א')
בחמישי היו אומרין "הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ" (תהילים, פ"א, ב')
בשישי היו אומרין "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ" (תהילים, צ"ג, א')
בשבת היו אומרין "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהילים, צ"ב, א'), מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים.
המקור לומר שיר של יום גם לאחר חורבן בית שני מצוי בתלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד, הלכה ה:
ר' שמעון בן לקיש בעי [=שאל] את רבי יוחנן: מהו לומר שיר של יום בלא נסכים [=האם מותר לומר שיר של יום בימינו , לאחר חורבן שני] ? אמר לו [ר' יוחנן]: נישמעיניה [=נלמד זאת] מן הדא [=מהמקור הבא]: הלווים היו עומדים על הדוכן . [והמשיך ר' יוחנן] לפיכך נהגו העם לומר מזמורים בעונתן [בזמנם=בימות השבוע] דתנינן תמן [=שהרי שנינו את הברייתא הבאה] שיר שהלווים היו אומרים בבית המקדש ביום ראשון...
זמן האמירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרבית נוסחי התפילה כיום, שיר של יום נאמר בימי חול בסוף התפילה לפני פיטום הקטורת ועלינו לשבח (כך בנוסח הספרדים, נוסח ספרד ותימן). לפי נוסח איטליה הוא נאמר לאחר פיטום הקטורת לפני עלינו לשבח. לפי נוסח אשכנז, שיר של יום נאמר לאחר "עלינו לשבח" לפני פיטום הקטורת.
בשבתות ובימים בהם אומרים תפילת מוסף, נוהגים בנוסח ספרד לומר את שיר של יום בין תפילת שחרית לקריאת התורה, בעוד על פי נוסח אשכנז אומרים את שיר של יום בסוף התפילה לאחר תפילת מוסף.
בתשעה באב, יש נוהגים להשמיט את שיר של יום כיוון ששיר הוא דבר משמח. לפי מנהג אשכנז נוהגים לומר את שיר של יום בתפילת מנחה ולא בתפילת שחרית. לפי מנהג הספרדים יש שאין אומרים אותו כלל ויש שאומרים כרגיל בתפילת שחרית, וכך גם מנהג תימן הבלדי.
ראשי חודשים וחגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש חודש אומרים, את "ברכי נפשי" (תהילים, ק"ד); ברוב הקהילות של נוסח אשכנז ובכמה קהילות ספרדיות, במקום השיר של היום בשבוע; ביתר הקהילות הספרדיות וכן בנוסח ספרד בנוסף לשיר הקבוע. אם חל ראש חודש בשבת, יש נוהגים לומר גם את מזמור השבת וגם את "ברכי נפשי". בקהילות אחרות מקפידים לא לומר "ברכי נפשי" בשבת בשל הפסוק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" (תהילים, ק"ד, כ"ג) שאינו מתאים ליום השבת. סיבה נוספת לא לומר את המזמור בשבת היא שהמזמור דן בטבע ובבריאה ויום השבת בתפיסה היהודית הינו מעל הטבע.
לפי מנהג הגר"א אומרים בראש חודש ובחגים מזמורי תהילים אחרים, לפי שירת הלויים בזמן הקרבת קרבן מוסף ולא אומרים את השיר של היום בשבוע. עם זאת, שיר של שבת דוחה שיר של יום טוב.
שיר של יום בפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). הספרדים וגם האשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א אומרים את מזמור כ"ב בתהילים. האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב עדות האשכנזים (חוץ מהנוהגים לפי מנהג הגר"א כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.
שיר של יום לפי מנהג הגר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש השנה אומרים את מזמור פ"א בתהילים - "למנצח על הגיתית לאסף"
ביום כיפור אומרים את מזמור ל"ב בתהילים - "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה".
בחג הפסח אומרים את המזמורים הללו:
מזמור קי"ד - "בצאת ישראל ממצרים".
מזמור ע"ח - "משכיל לאסף האזינה".
מזמור פ' - "למנצח אל שושנים".
מזמור ק"ה - "הודו לד' קראו בשמו".
מזמור קל"ה - "הללויה, הללו את שם ד'".
מזמור ס"ו - "למנצח שיר מזמור".
מזמור י"ח - "למנצח לעבד ד'".
בשבועות אומרים את מזמור י"ט בתהילים - "למנצח השמים מספרים". וביו"ט שני אומרים את מזמור ס"ח "למנצח לדוד מזמור שיר".
בחג הסוכות אומרים את המזמורים הללו:
מזמור ע"ו - "למנצח בנגינות מזמור לאסף".
מזמור כ"ט - "מזמור לדוד הבו לד'".
מזמור נ' - "מזמור לאסף א-ל אלוקים ד'".
מזמור צ"ד, ט"ז-כ"ג - "מי יקום לי" עד סוף הפרק.
מזמור צ"ד, א'-ט"ו - "אל נקמות ה'" עד "כל ישרי לב".
מזמור פ"א - "למנצח על הגיתית".
מזמור פ"ב - "מזמור לאסף אלוקים ניצב".
בשמיני עצרת אומרים את מזמור י"ב - "למנצח על השמינית", וביו"ט שני בחו"ל אומרים את מזמור ח' - "למנצח על הגיתית"
בחנוכה אומרים את מזמור ל' בתהלים- "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
בפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים - "למנצח על אילת השחר".
שיר של יום לפי מנהג תימן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש חודש אומרים את מזמורים צ"ח - "מזמור שירו ל-ה' שיר חדש" , ו - צ"ט - "ה' מלך ירגזו עמים".
בחנוכה אומרים את מזמור ל' בתהלים- "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
בפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים - "למנצח על אילת השחר".
בשבועות אומרים את מזמור י"ט בתהילים - "למנצח השמים מספרים".
ביום כיפור אומרים את מזמור צ"ב - "מזמור שיר ליום השבת".
ביום הראשון של חג הפסח אומרים את מזמור קי"ד - "בצאת ישראל ממצרים".
שיר של יום לפי מנהג עדות המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מנהג עדות המזרח נוסף שיר של יום הן בחגים והן בתעניות. ביום טוב שיר של יום נאמר לפני תפילת ערבית (בדומה ל"ברכי נפשי" שאומרים בראש חודש) ובין המזמורים שמוסיפים בתפילת שחרית בין "ה' מלך" ל"ברוך שאמר" – בין "יושב בסתר עליון" ל"מזמור שירו לה' שיר חדש". בראש חודש וחול המועד שיר של יום מפוצל: השיר של יום החול (ראשון, שני וכו') נאמר לפני תפילת מוסף והשיר הנוסף של המועד נאמר לאחריה.
בשבת אומרים את שיר של יום (מזמור צ"ב בתהילים - מזמור שיר ליום השבת) לאחר עלינו לשבח בלי המשפט "השיר שהיו הלוויים אומרים".
בראש השנה אומרים את מזמור פ"א בתהילים – "למנצח על הגיתית לאסף".
בצום גדליה ובעשרה בטבת אומרים את מזמור פ"ג בתהילים – "שיר מזמור לאסף - אלוהים אל דמי לך".
ביום הכיפורים אין מזמור מיוחד שמוסיפים. מוסיפים עשרה מזמורים העוסקים בכפרה ותשובה בין ה' מלך לברוך שאמר: מזמור י"ז – "תפילה לדוד שמעה ה' צדק"; מזמור כ"ה – "לדוד אליך ה' נפשי אשא"; מזמור ל"ב – "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"; מזמור נ"א – "בבוא אליו נתן הנביא"; מזמור ס"ה – "לך דומיה תהילה אלקים"; מזמור פ"ה – "רצית ה' ארצך"; מזמור פ"ו – "תפילה לדוד הטה ה' אזנך"; מזמור ק"ב – "תפילה לעני"; מזמור ק"ג – "לדוד ברכי נפשי את ה' וכל קרביי את שם קדשו"; מזמור ק"ד – "ברכי נפשי את ה' ה' אלוקיי גדלת מאוד".
בנוסף נאמר שיר של יום מיוחד בי"א בתשרי (יום לאחר יום הכיפורים) שהוא מזמור פ"ה בתהילים – "רצית ה' ארצך".
בחג הסוכות (וחול המועד) אומרים את מזמורים מ"ב ומ"ג בתהילים – "כאייל תערוג על אפיקי מים" ו"שפטני אלוקים וריבה ריבי".
בשמיני עצרת ושמחת תורה אומרים את מזמור י"ב בתהילים – "למנצח על השמינית מזמור לדוד".
בחג החנוכה אומרים את מזמור ל' בתהילים – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
בתענית אסתר ובחג הפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים – "למנצח על איילת השחר".
בחג הפסח (וחול המועד) אומרים את מזמור ק"ז בתהילים – "הודו לה' כי טוב".
בחג השבועות אומרים את מזמור ס"ח בתהילים – "יקום אלוקים יפוצו אויביו".
בשבעה עשר בתמוז אומרים את מזמור ע"ט בתהילים – "אלוקים באו גויים בנחלתך".
בבית האבל אומרים את מזמור מ"ט בתהילים – "שמעו זאת כל העמים".