כינוס ארכאולוגיה תורנית ה'תשע"ט

כלפי ליא

משתמש ותיק
רבנן כי הוו מיפטרי, זה הרבנן של סורא ופומדיתא, לא אנשי השמן של לודקיא.

בבל לא צפונית, הדרך היא צפונית, והנידון הוא לא על הדרך אלא על המיקום.

מערבא זה לא צד מערב מהיכן שהם נמצאים, מערבא זה שוכני הים הנמצא במערב העולם. דוק ותשכח בחז"ל
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מותר להתעקש להקשות..

ערובין מז: וע"ז יג. : מעשה ביוסף הכהן שהלך אצל רבו לצידן ללמוד תורה.

תוס' קידושין יב: ד"ה הא איכא: 'והשתא אתיא שפיר דבני בבל היו אומרים הא איכא סהדי באורי' כלומר בא"י שהוא מערב כדאמרינן במערבא'.
פסקי הרי"ד, קידושין יב: 'וארץ ישראל היא מערב לבבל כדאמרי' אמרי' במערבא'.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
מותר הכל. אגב, לא שאלתי שאלה מרבנן הוו מיפטרי.

אבל לא לעקש את הישר.

הלך לצידן זה מקרה חריג

רבנן כי הוו מיפטרי זה מקרה סטנדרטי המצוי.

התירוץ היותר פשוט שמדובר על אותם שהיו נוסעים לחו"ל דרך הים, ונראה מחז"ל שבאותו זמן העוגן העיקרי היה דרך עכו.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ליסוע דרך הים נוסעים בנמל עכו. ולפי הרמב"ם הרי עכו שעל הים היא א"י (ורק חלקה המזרחי חו"ל). לא שאין על הרמב"ם קושיות, אבל לא כאלו..
רבנן שהלכו לצידון ללמוד תורה. או ללודקיא ולאסיה הקטנה. מי הכריח לומר 'מקרה קלאסי', מספרים הלכה משם רבנן, לא מעניין מה היתה מטרת הליכתם. בפשוטו לא לבבל כי לא זו הדרך בדוקא, אלא למי שגר בצפון על הים.

תכל'ס צדק רבי יעקב קמינצקי, וצדק הסבא. ועל דברים כאלו ואחרים רבים, מציע כינוס שכזה למי שזה מעניין אותו. ומי שזה לא מעניין אותו, לא קרה כלום. מי שזה לוקח אותו מהסטנדר באמצע הוויות דאביי ורבא, גם אסור לו לקום (בקושי לתפילה התירו). אבל מי שבשביל זה לא יפתח באותו יום פורום לתורה, זה בסדר.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
ליסוע דרך הים נוסעים בנמל עכו. ולפי הרמב"ם הרי עכו שעל הים היא א"י (ורק חלקה המזרחי חו"ל). לא שאין על הרמב"ם קושיות, אבל לא כאלו..
רבנן שהלכו לצידון ללמוד תורה. או ללודקיא ולאסיה הקטנה. מי הכריח לומר 'מקרה קלאסי', מספרים הלכה משם רבנן, לא מעניין מה היתה מטרת הליכתם. בפשוטו לא לבבל כי לא זו הדרך בדוקא, אלא למי שגר בצפון על הים.
את התירוץ של הים כבר אמרתי. וזה ודאי יותר נכון מהתירוץ של צידן ולודקיא. "כי הוו מיפטרי", זה סיפור קלאסי. אבל זה באמת לא משנה.

בכל מקרה, הצלחת לערבב, ולהשאיר את בבל לצפונה דא"י קיימא, בקושיא, כי הרי לא מדובר על הדרך, אלא על המיקום הגאוגרפי, והמיקום שלהם היה מזרחית ולא צפונית.


 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא זכרתי להתייחס לנקודה זו. צ"ל בצפונה של ממלכת בבל כמו נציבין למשל, כי בבל לפי תקופות השתרעה עד הפרת הצפוני.
אבל מצאתי שהלבוש בהג' של הש"ס בב"ב, הביא תשובות יד אליהו שפלפלו הגדולים בזה.
והנדון רחב בהתייחס למעלות העולם.

הצג קובץ מצורף יד אליהו.PDF
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא זכרתי להתייחס לנקודה זו. צ"ל בצפונה של ממלכת בבל כמו נציבין למשל, כי בבל לפי תקופות השתרעה עד הפרת הצפוני.

לא ולא

כשהגמרא דיברה על בבל כא"י לגיטין, מדובר על סורא ונהרדעא, מקומותיהם של רב ושמואל, כמבואר בסוגיא שם היטב.

זה לגמרי מזרחית לא"י, ולא צפונית. במיוחד סורא שהיא בדרום עירק [קו ישר מזרחית לתל אביב בערך].

בכל מקרה, לא מובן מה הביאו על זה ראיה מנבוכדנצר.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא זכרתי להתייחס לנקודה זו. צ"ל בצפונה של ממלכת בבל כמו נציבין למשל, כי בבל לפי תקופות השתרעה עד הפרת הצפוני.
אבל מצאתי שהלבוש בהג' של הש"ס בב"ב, הביא תשובות יד אליהו שפלפלו הגדולים בזה.
והנדון רחב בהתייחס למעלות העולם.

יד אליהו.PDF
אם כבר הגעת לשם, היה עליך להביא את המעדני יו"ט על הרא"ש בברכות פ"ד סי' יט אות ו.

אבל כל זה לא נוגע לסוגיא בגיטין, שם זה לא מסביר.

ובמיוחד מסורא כאמור שהוא באמת רק מזרחית לא"י בכלל לא צפונית [גם נהרדעא לא בדיוק צפונית לא"י, אלא באיזור קו היישוב הצפוני של א"י].
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כעת אני כבר עסוק ולא בענין רק מקופיא. שם זה לאו דוקא הישוב, אלא כל מקום שהדרך צפונית לא"י לכיון ארץ בבל, הוא בכלל בפנו"נ בגט.
על דרך רקם למזרח אף שהיא בצפון מזרח
 

סופר המלך

משתמש ותיק
גמ' ב"ב כה ע"ב
אמר ליה רבי חנינא לרב אשי: כגון אתון דיתביתו בצפונה דא"י - אדרימו אדרומי. ומנא לן דבבל לצפונה דארץ ישראל קיימא? דכתיב: מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ.
תוס' רי"ד
וממאי דבבל לצפונה של א"י קיימא. קשיא לי טובא דהא אמרי' בכל דוכתא במערבא אמרי' אלמא בבל למזרחה דא"י קיימא תשובה בבל עומדת בצפונה של א"י ולמזרחה שהמותח חוט צפונה של ארץ ומאריך לצד מזרחו של עולם תימצא בבל חוץ מן החוט וכל המותח חוט מזרחה של א"י ומאריך לצד צפונו של עולם תמצא בבל חוץ מן החוט:
תוס' בכורות נה ע"ב
דבבל הוא בצפונית מזרחית של א"י ולהכי קרי להו בני בבל לא"י מערבא ואמרינן בלא יחפור (ב"ב דף כה:) דבבל בצפונית של א"י עומדת דכתיב מצפון תפתח הרעה וגו' 
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
נבוכדנצר הגיע ממש מהצפון, מסוריא,
אגב, אנקדוטה מעניינת בהקשר לזה, היהודים שגרים ביון לא אומרים 'יונים נקבצו עלי' אלא 'סורים נקבצו עלי'... (הובא במרוה לצמא כמדומני).
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
גמ' ב"ב כה ע"ב
אמר ליה רבי חנינא לרב אשי: כגון אתון דיתביתו בצפונה דא"י - אדרימו אדרומי. ומנא לן דבבל לצפונה דארץ ישראל קיימא? דכתיב: מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ.
תוס' רי"ד
וממאי דבבל לצפונה של א"י קיימא. קשיא לי טובא דהא אמרי' בכל דוכתא במערבא אמרי' אלמא בבל למזרחה דא"י קיימא תשובה בבל עומדת בצפונה של א"י ולמזרחה שהמותח חוט צפונה של ארץ ומאריך לצד מזרחו של עולם תימצא בבל חוץ מן החוט וכל המותח חוט מזרחה של א"י ומאריך לצד צפונו של עולם תמצא בבל חוץ מן החוט:
תוס' בכורות נה ע"ב
דבבל הוא בצפונית מזרחית של א"י ולהכי קרי להו בני בבל לא"י מערבא ואמרינן בלא יחפור (ב"ב דף כה:) דבבל בצפונית של א"י עומדת דכתיב מצפון תפתח הרעה וגו' 
בכל זה דנו ביד אליהו שהעלתי בקובץ לעיל.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מכון קול יוסף אמר:
שאר לעמו אמר:
נבוכדנצר הגיע ממש מהצפון, מסוריא,
אגב, אנקדוטה מעניינת בהקשר לזה, היהודים שגרים ביון לא אומרים 'יונים נקבצו עלי' אלא 'סורים נקבצו עלי'... (הובא במרוה לצמא כמדומני).
מעניין. תודה
סורים היינו מלכי יון, יורשי אלכסנדר הגדול, ששלטו בכל סוריה, ובא"י לפעמים (כשכבשוה מתלמי היוני ששלט במצרים רבתי).
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
ורבינו פטר שאל את ר"ת שאנחנו במערב לא"י ויתחייבו בתרו"מ לר"י
ותוספות הרא"ש הוסיף שרבינו פטר הכריח שצרפת היא מערבית לא"י שהרי מתפללים למזרח.

אווווה.

שנים השתגעתי מלהבין את דברי רבינו פטר.

והארכתי בתי' מתי' שונים, כגון שהמזרח הוא באלכסון וכיוצ"ב. (ולפ"יז בבל בצפונה, ודו"ק)

עד שיום אחד הבנתי שמציאות א"י לא הייתה ברורה להם.

כיוצ"ב בעניין התוס' בכמה מקומות שמקשה על א"י 400 פרסה על 400 פרסה, יעו"ש ואכמ"ל מחשש פן יסקלוני.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
גם שער שכם נקרא בפי הערבים שער דמשק..

יש"כ, כי עכשיו מובן לי מה שמכריז הקריין ברכבת הקלה וז"ל שער שכם (עברית) באב אל עמוד (ערבית) דמסקוס גייט (אנגלית = דהיינו שער דמשק).

ומ"מ קושיא על דבריך שכך היא נקראת בפי הערבים, וכאן משמע שהיא נקראת שער העמוד.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
השאלה לא היתה על הפסוק

השאלה היתה על הגמרא שהביאה ראיה מנבוכדנצר, לגבי אם בבל נחשב כא"י לגיטין, וע"ז טוענת הגמרא שהרי בבל עומדת לצפון א"י, כנאמר בפסוק, והיא צפונית מעכו.

[וכידוע, על זה אמרו מי שאמרו, שהגמרא הוכיחה מפסוק כי הפסוק זה המציאות].


את המסלול לא צריך להוכיח ממפות, אפשר להוכיח מהגמרא שרבנן כי הוו מיפטרי מהדדי בעכו הוו מיפטרי. כלומר הם הלכו לבבל דרך עכו.
בעבר חיברתי על עניין זה תשובה בארוכה.

ובקצרה אומר, בהקדם השאלה היסודית שכמדומני עמד עליה החזו"א, וכי א"י מרובעת כפי המשתמע שם מהמשנה?

ותירצתי, שבאמת הגבול אכן ירד ועלה ותאר ונסב וכיוצ"ב, אבל מכיון שבגיטין לא באנו לפרש את הגבול האמיתי, אלא את המקום הכי רחוק בא"י המכיוון ההוא ששייך לא"י, ולכן ציינו את העיר הכי רחוקה בצד ההוא, וה"ז כמו שיאמרו היום מטולה בצפון ואילת בדרום, ודו"ק.

ואמנם הקשיתי לפי זה לדברי הר"מ שבפ"א מתרותות ה"ח (כמדומני) העתיק את הגבולות המוזכרות במשנה בגיטין לגבי תרומות ומעשרות, והרי שם חייבים תיאור מדוייק.

ותי', שגם שם הרי המנהג היה שהשדות היו מסביב לעיר (ומדותם סביב העיר אלפיים באמה...) וא"כ גם בעניים זה ציינו את העיר הכי רחוקה שחייבת בתרו"מ,
אמנם זה דןחק, כי אם כן איך הרמב"ם מעתיק את דברי המשנה שהיא כבר לא רלוונטית בזמנו, וגם לא ניתן להוכיח ממה שכתבה המשנה, על המציאות כיום כיוון שצריך לדעת את הקו האמיתי, וצ"ע.
 
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
שאר לעמו אמר:
לא זכרתי להתייחס לנקודה זו. צ"ל בצפונה של ממלכת בבל כמו נציבין למשל, כי בבל לפי תקופות השתרעה עד הפרת הצפוני.

לא ולא

כשהגמרא דיברה על בבל כא"י לגיטין, מדובר על סורא ונהרדעא, מקומותיהם של רב ושמואל, כמבואר בסוגיא שם היטב.

זה לגמרי מזרחית לא"י, ולא צפונית. במיוחד סורא שהיא בדרום עירק [קו ישר מזרחית לתל אביב בערך].

בכל מקרה, לא מובן מה הביאו על זה ראיה מנבוכדנצר.
עיין מה שתי' על סוגיא זו, ואת"ש.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
רשום אצלי:
שאל רבינו פטר את רבינו תם אמאי לא מעשרין במדינתן שהם במערבה של א"י. והנה ארץ צרפת שבה היו בעלי התוס' היא בקו הרוחב º40 שהיא צפונית להר ההר ב-º14, ואף כל ארץ ספרד מתחילה מקו הרוחב º36 וצפונה (והר ההר מסתיים בקו "2 '1 º36), ומה בכלל שייכא שאלת רבינו פטר, אם לא שנאמר שכיון שחוט גבול א"י המערבי נוטה באלכסון (חוט מערב מהלך בים מנחל מצרים לכיוון צפון, עם נטיה אלכסונית לצפון-מערב) הרי מדינת צרפת באמת כנגד א"י. אך באמת לא כיוונו בעלי התוס' שכך הוא ורבינו פטר שאל רק כמסתפק, כי הרא"ש בתוספותיו באמת תירץ על שאלת רבינו פטר שאין מכוונים כנגד א"י, אלא למעלה או למטה
א"י ת' על ת' פרסה מוקשה. והכפו"פ אמר שזו פרסה של שתי מילין.
ואולי הכוונה לקצה נחל מצרים עד קצה פרת ומקצה צין עד קצה אמנה. ועדיין צ"ע.
ויש הרבה אי הבנות בראשונים ביחס לת' פרסה האלו.
יעויין תויו"ט שביעית פ"ו מ"א מה שאמר על דברי הראשונים בעקבות עדותו של הכופ"פ היכן עכו.
 

יהודה1

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
השאלה לא היתה על הפסוק

השאלה היתה על הגמרא שהביאה ראיה מנבוכדנצר, לגבי אם בבל נחשב כא"י לגיטין, וע"ז טוענת הגמרא שהרי בבל עומדת לצפון א"י, כנאמר בפסוק, והיא צפונית מעכו.

[וכידוע, על זה אמרו מי שאמרו, שהגמרא הוכיחה מפסוק כי הפסוק זה המציאות].


את המסלול לא צריך להוכיח ממפות, אפשר להוכיח מהגמרא שרבנן כי הוו מיפטרי מהדדי בעכו הוו מיפטרי. כלומר הם הלכו לבבל דרך עכו.
מה אתה מתרץ על זה? באמת תמיד הוקשה לי אפילו אם בבל היתה למזרח היה אפשר להקשות מהמשנה שהרי היא וודאי לא סמוכה לגבול. ולמה הוצרכו להביא מכך שהיא בצפון. והתירוץ שהולכים לבבל דרך צפון ואחר כך מעקמים למזרח, רק מחזק את הקושיה.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
יוסף ה' אמר:
עד שיום אחד הבנתי שמציאות א"י לא הייתה ברורה להם.

כיוצ"ב בעניין התוס' בכמה מקומות שמקשה על א"י 400 פרסה על 400 פרסה, יעו"ש ואכמ"ל מחשש פן יסקלוני.
אכן ראוי אתה להיסקל על דיבורים כאלה!
 
 

תיובתא

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
יוסף ה' אמר:
עד שיום אחד הבנתי שמציאות א"י לא הייתה ברורה להם.

כיוצ"ב בעניין התוס' בכמה מקומות שמקשה על א"י 400 פרסה על 400 פרסה, יעו"ש ואכמ"ל מחשש פן יסקלוני.
אכן ראוי אתה להיסקל על דיבורים כאלה!
תוי"ט שביעית ד' א'
שמצאתי בספר כפתור ופרח בפי"א ששלשתן על שפת הים המערבי הם והמחברו כאשר העיד על עצמו הוא עד וראה. שאמר בזה הלשון הן הייתי כשני שנים בגליל דורש וחוקר ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל הארץ ברוך העוזר. וכתב דעכו וכזיב ואמנה שלשתן על הים המערבי של ארץ ישראל הם וקצה גבול מערבית דרומית הוא נחל מצרים וקצה גבול מערבית צפונית הוא אמנה והוא הר ההר ע"פ גבולי א"י הנזכרים בפרשת מסעי והם כבוש עולי מצרים. ואמר עוד שיש מן עכו לנחל מצרים כמו שמן עכו לאמנום וגם אמר שכזיב הוא צפוני לעכו כמו יום אלו הן דבריו ז"ל. וא"א להכחיש המציאות וכל דבריו ז"ל בחקירה רבה כאשר אמר וכמבואר מספרו שבחיפוש רב בדק המקומות עד שידע אנה הם אחת לאחת. נמצאו שדברי הר"ב והר"ש בזה אינם אלא באומד הדעת ולא כיונו אל האמת כפי המציאות.
הרב @יוסף ה', אשריך שנתפסת על דברי תורה.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
כלפי ליא אמר:
השאלה לא היתה על הפסוק

השאלה היתה על הגמרא שהביאה ראיה מנבוכדנצר, לגבי אם בבל נחשב כא"י לגיטין, וע"ז טוענת הגמרא שהרי בבל עומדת לצפון א"י, כנאמר בפסוק, והיא צפונית מעכו.

[וכידוע, על זה אמרו מי שאמרו, שהגמרא הוכיחה מפסוק כי הפסוק זה המציאות].


את המסלול לא צריך להוכיח ממפות, אפשר להוכיח מהגמרא שרבנן כי הוו מיפטרי מהדדי בעכו הוו מיפטרי. כלומר הם הלכו לבבל דרך עכו.
מה אתה מתרץ על זה? באמת תמיד הוקשה לי אפילו אם בבל היתה למזרח היה אפשר להקשות מהמשנה שהרי היא וודאי לא סמוכה לגבול. ולמה הוצרכו להביא מכך שהיא בצפון. והתירוץ שהולכים לבבל דרך צפון ואחר כך מעקמים למזרח, רק מחזק את הקושיה.
אני מבין שרבי ירמיה המקשן, בגירסייהו טריד, ולא רק שאת חתימות בני עירו לא הכיר, אלא אפילו לא ידע את הכיוונים, ולכן שאל מהפסוקים והמשנה, ולא שאל מהמציאות.
הגמרא הביאה את דבריו כמות שהם, כדי להראות לנו שהתורה היא החיים, ולא אמורים לדעת מעבר לכך שום דבר.
 
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
יוסף ה' אמר:
עד שיום אחד הבנתי שמציאות א"י לא הייתה ברורה להם.

כיוצ"ב בעניין התוס' בכמה מקומות שמקשה על א"י 400 פרסה על 400 פרסה, יעו"ש ואכמ"ל מחשש פן יסקלוני.
אכן ראוי אתה להיסקל על דיבורים כאלה!
ח"ו, מי שחושב שהתוס' שהבינו מכח לימוד הגמרות שמירושלים עד לים יש 390 פרסאות ברובם יערות וכרמים, כי מהירדן עד לירושלים יש עשרה פרסאות, ידעו היכן זה ירושלים, הוא ראוי להיסקל.
 
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
רשום אצלי:
שאל רבינו פטר את רבינו תם אמאי לא מעשרין במדינתן שהם במערבה של א"י. והנה ארץ צרפת שבה היו בעלי התוס' היא בקו הרוחב º40 שהיא צפונית להר ההר ב-º14, ואף כל ארץ ספרד מתחילה מקו הרוחב º36 וצפונה (והר ההר מסתיים בקו "2 '1 º36), ומה בכלל שייכא שאלת רבינו פטר, אם לא שנאמר שכיון שחוט גבול א"י המערבי נוטה באלכסון (חוט מערב מהלך בים מנחל מצרים לכיוון צפון, עם נטיה אלכסונית לצפון-מערב) הרי מדינת צרפת באמת כנגד א"י. אך באמת לא כיוונו בעלי התוס' שכך הוא ורבינו פטר שאל רק כמסתפק, כי הרא"ש בתוספותיו באמת תירץ על שאלת רבינו פטר שאין מכוונים כנגד א"י, אלא למעלה או למטה
א"י ת' על ת' פרסה מוקשה. והכפו"פ אמר שזו פרסה של שתי מילין.
ואולי הכוונה לקצה נחל מצרים עד קצה פרת ומקצה צין עד קצה אמנה. ועדיין צ"ע.
ויש הרבה אי הבנות בראשונים ביחס לת' פרסה האלו.
יעויין תויו"ט שביעית פ"ו מ"א מה שאמר על דברי הראשונים בעקבות עדותו של הכופ"פ היכן עכו.




הנראה לענ"ד. 
שכוונת התוס' בשדות וכרמים היא שאם משהו ילך ויתור את הארץ לראות את כל האזורים אזי הוא יעבור מרחק של ת' פרסה מצפון לדרום או מזרח למערב, ואילו החוצה את הארץ, אזי הוא פחות מזה הרבה. וגם ההולך אינו הולך ממש בקו ישר אבל בכ"א קרוב לזה.
בקיצור 'שדות וכרמים' הכוונה שאם ילך ויכנס ויצא ויעקם דרכו כדי להיות בכל המקומות אזי יהיה מהלכו ת' פרסה. לכן הוזכר זה אצל המרגלים שהלכו לתור את הארץ לכן הלכו מהלך כזה ארוך. משא"כ הפונה לביתו שבחו"ל אינו הולך דרך 'שדות וכרמים' אלא בדרך המלך לקצר דרכו אזי הוא מהלך יום אחד לירדן.
ובזה יתיישב התמיהה שהרי א"י צרה וארוכה ואיך אפשר לומר שארכה ורחבה שווה, אלא הכוונה לתור את הארץ שאם הולך לרחבה אף שהיא דרך קצרה אך כדי להגיע לכל האזורים צריך להאריך דרכו (מכיון שצריך לעלות מהשפלה להר ושוב לרדת)
אשמח לשמוע חו"ד או מ"מ
 
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
יוסף יוסף אמר:
יוסף ה' אמר:
עד שיום אחד הבנתי שמציאות א"י לא הייתה ברורה להם.

כיוצ"ב בעניין התוס' בכמה מקומות שמקשה על א"י 400 פרסה על 400 פרסה, יעו"ש ואכמ"ל מחשש פן יסקלוני.
אכן ראוי אתה להיסקל על דיבורים כאלה!
תוי"ט שביעית ד' א'
שמצאתי בספר כפתור ופרח בפי"א ששלשתן על שפת הים המערבי הם והמחברו כאשר העיד על עצמו הוא עד וראה. שאמר בזה הלשון הן הייתי כשני שנים בגליל דורש וחוקר ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל הארץ ברוך העוזר. וכתב דעכו וכזיב ואמנה שלשתן על הים המערבי של ארץ ישראל הם וקצה גבול מערבית דרומית הוא נחל מצרים וקצה גבול מערבית צפונית הוא אמנה והוא הר ההר ע"פ גבולי א"י הנזכרים בפרשת מסעי והם כבוש עולי מצרים. ואמר עוד שיש מן עכו לנחל מצרים כמו שמן עכו לאמנום וגם אמר שכזיב הוא צפוני לעכו כמו יום אלו הן דבריו ז"ל. וא"א להכחיש המציאות וכל דבריו ז"ל בחקירה רבה כאשר אמר וכמבואר מספרו שבחיפוש רב בדק המקומות עד שידע אנה הם אחת לאחת. נמצאו שדברי הר"ב והר"ש בזה אינם אלא באומד הדעת ולא כיונו אל האמת כפי המציאות.
הרב @יוסף ה', אשריך שנתפסת על דברי תורה.
לתוי"ט בהחלט מותר לכתוב כך, אולם לא לאחד מאיתנו, במיוחד שהוא עצמו חושש מסקילה, ברור שהוא מבין שיש כאן איזה שהיא חוצפה.
 
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
תיובתא אמר:
יוסף יוסף אמר:
אכן ראוי אתה להיסקל על דיבורים כאלה!
תוי"ט שביעית ד' א'
שמצאתי בספר כפתור ופרח בפי"א ששלשתן על שפת הים המערבי הם והמחברו כאשר העיד על עצמו הוא עד וראה. שאמר בזה הלשון הן הייתי כשני שנים בגליל דורש וחוקר ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל הארץ ברוך העוזר. וכתב דעכו וכזיב ואמנה שלשתן על הים המערבי של ארץ ישראל הם וקצה גבול מערבית דרומית הוא נחל מצרים וקצה גבול מערבית צפונית הוא אמנה והוא הר ההר ע"פ גבולי א"י הנזכרים בפרשת מסעי והם כבוש עולי מצרים. ואמר עוד שיש מן עכו לנחל מצרים כמו שמן עכו לאמנום וגם אמר שכזיב הוא צפוני לעכו כמו יום אלו הן דבריו ז"ל. וא"א להכחיש המציאות וכל דבריו ז"ל בחקירה רבה כאשר אמר וכמבואר מספרו שבחיפוש רב בדק המקומות עד שידע אנה הם אחת לאחת. נמצאו שדברי הר"ב והר"ש בזה אינם אלא באומד הדעת ולא כיונו אל האמת כפי המציאות.
הרב @יוסף ה', אשריך שנתפסת על דברי תורה.
לתוי"ט בהחלט מותר לכתוב כך, אולם לא לאחד מאיתנו, במיוחד שהוא עצמו חושש מסקילה, ברור שהוא מבין שיש כאן איזה שהיא חוצפה.

אין כאן שום חוצפה, וכל מי מאתנו המכיר את המציאות שלומד את התוס', מבין שהם פשוט לא הכירו את המיקום, וניסו לזהות כיוונים רק עפ"י לימודם. הרמב"ן עצמו מעיד על עצמו שאחרי שעלה לארץ הבין יותר טוב על מה מדובר.
הוא חושש מסקילה כי יש אנשים שלא מבינים מהחיים שלהם מה שהם עצמם אומרים, ק"ו לא מה שזולתם אומרים.
 
חלק עליון תַחתִית