תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

במבי

משתמש ותיק
תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" (ישעיה סא-ג) וא"כ אמאי אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר"?

אך אולי שבחי הקדיש הינם בלה"ק ואז לא הווי כפל לשון

ואכן גם בברוך שאמר מסיימים "מלך משובח ומפואר,

ויונתן תרגם את מילת "מלוכה" - ל"תושבחא" (שם סב-ג) ואת המילה "תהילה" ל"תושבחתא" (שם שם ז') וא"כ אף אם שבחי הקדיש הם בארמית אינו כפל לשון.
 

בן של רב

משתמש ותיק
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.
 

yosf

משתמש ותיק
בחייכון וביומיכון, כפל לשון בשתי לשונות לחזק הענין. וכאלה רבים בכתובים: הנה בשמים עדי, וסהדי במרומים. ושלומך, יגדל נצח. [תשובת הרשב"א ח"ה ס' נד].וצרף לכאן.
ובאמת דע"פ הסוד יש בזה טעם גדול
וע' גם במגיד מישרים [ה תולדות ה ד"ה אבל רזא דמילתא] דמסדר הי"ס כסדר, ע"ש ותרו"צ.
 
A

Anonymous

Guest
אם כבר עוסקים ב'ישתבח'
תמיד התקשיתי מה הקשר בין שבח במובן הפשוט למה שכתוב בפסוק בשוא גליו אתה 'תשבחם' ויש עוד פסוק כעין זה. דהיינו שבח מלשון שבירה.
מה הקשר?
לכאורה הפירוש הוא כך. לשבח אדם או דבר מסויים. פירושו הוא שאנו לוקחים דבר שעד עתה היה סגור ואנו מגלים אותו כביכול פותחים ומרחיבים אותו. הדבר או האיש נפרש לעינינו.
כך גם בגלי הים הגל מגיע כשכולו נד אחד של מים עד שבשיא הגל הוא נשבר ומתפוצץ.
[שבח דומה קצת לשפך]
כתבתי בקצרה בתקווה להבנה.
 
A

Anonymous

Guest
בן של רב אמר:
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.
למה נאבדו? לא נאבדו כלל וכלל.
[נדמה לי מובא בשם חידושי הרי"מ כי לפני ביאת המשיח תתגלה חכמת לשון הקודש.] 
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתחזק אמר:
אם כבר עוסקים ב'ישתבח'
תמיד התקשיתי מה הקשר בין שבח במובן הפשוט למה שכתוב בפסוק בשוא גליו אתה 'תשבחם' ויש עוד פסוק כעין זה. דהיינו שבח מלשון שבירה.
ואולי התכוונת ל - משביח שאון ימים (תהילים סה-ח)
ומפרשי הפשט מפרשים שם תשבחם היינו תשפילם ! והוא מהמילים המתהפכות, ולתוספת דוגמאות עיינו: 

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=4047
 
A

Anonymous

Guest
במבי אמר:
מתחזק אמר:
אם כבר עוסקים ב'ישתבח'
תמיד התקשיתי מה הקשר בין שבח במובן הפשוט למה שכתוב בפסוק בשוא גליו אתה 'תשבחם' ויש עוד פסוק כעין זה. דהיינו שבח מלשון שבירה.
ואולי התכוונת ל - משביח שאון ימים (תהילים סה-ח)
ומפרשי הפשט מפרשים שם תשבחם היינו תשפילם ! והוא מהמילים המתהפכות, ולתוספת דוגמאות עיינו: 

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=4047&p=48139&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%95%D7%AA#p48069
אכן לזה כוונתי. ייש"כ.
לא חושב שזה שייך למתהפכות.
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
מתחזק אמר:
בן של רב אמר:
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.
למה נאבדו? לא נאבדו כלל וכלל.
[נדמה לי מובא בשם חידושי הרי"מ כי לפני ביאת המשיח תתגלה חכמת לשון הקודש.] 
 
התכונתי שנאבדו רוב ההבדלים והחילוקים הדקים בין המילים הנרדפות.
כמו למשל בעלמא - ההבדלים בין גילה/רינה/דיצה/שמחה/צהלה/ששון/יעלוז/אושר/חדוה/שחוק/
צחוק/לצחק/ועוד.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן של רב אמר:
מתחזק אמר:
בן של רב אמר:
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.
למה נאבדו? לא נאבדו כלל וכלל.
[נדמה לי מובא בשם חידושי הרי"מ כי לפני ביאת המשיח תתגלה חכמת לשון הקודש.] 
התכונתי שנאבדו רוב ההבדלים והחילוקים הדקים בין המילים הנרדפות.
כמו למשל בעלמא - ההבדלים בין גילה/רינה/דיצה/שמחה/צהלה/ששון/יעלוז/אושר/חדוה/שחוק/
צחוק/לצחק/ועוד.

המלבי"ם מביא 18 מילים נרדפות למילה "ענף" !!! (יחזקאל יז' - ד')

אמיר, בד, דליה, זמורה, זלזל, חוטר, יונק, נטישה, נצר, סעיף, שרעף, סנסן, ענף, עפא, פארה, שוחה, שליחה, שריג.
 
A

Anonymous

Guest
בן של רב אמר:
מתחזק אמר:
בן של רב אמר:
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.
למה נאבדו? לא נאבדו כלל וכלל.
[נדמה לי מובא בשם חידושי הרי"מ כי לפני ביאת המשיח תתגלה חכמת לשון הקודש.] 
התכונתי שנאבדו רוב ההבדלים והחילוקים הדקים בין המילים הנרדפות.
כמו למשל בעלמא - ההבדלים בין גילה/רינה/דיצה/שמחה/צהלה/ששון/יעלוז/אושר/חדוה/שחוק/
צחוק/לצחק/ועוד.
לא היו מגולים בעבר ולא נאבדו היום. ממש כשאר חלקי התורה, מגולים למי שלומד ומתעמק בהם ומכוסים ממי שלא.
 
 
חלק עליון תַחתִית