אמירת בלי נדר

תתצ

משתמש רגיל
נהוגים לומר "בלי נדר". וכן הוזכר לשון זה בנוסח התרת נדרים שאומרים בערב ר"ה.

וצ"ב שאין נדר אלא איסור חפצה על חפץ מסוים ולא שייך שיחול נדר על פעולה שאדם אומר שמתכוון לעשות.
האם לא היה יותר מדיוק לומר "בלי שבועה".

מה פירוש במנהג העולם?
 

כרם

משתמש ותיק
קבלה לדבר מצוה, נקרא בלשון בני אדם נדר, ועל זה אומרים בלי נדר.
 

תתצ

משתמש רגיל
פותח הנושא
כרם אמר:
קבלה לדבר מצוה, נקרא בלשון בני אדם נדר, ועל זה אומרים בלי נדר.

זה בכלל השאלה. למה נקרא נדר לדבר מצוה. מה מקור של המילה נדר במובן הזה.
האם זה בכלל פרשת "נדרים"? או פרשת שבועות?
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
תתצ אמר:
כרם אמר:
קבלה לדבר מצוה, נקרא בלשון בני אדם נדר, ועל זה אומרים בלי נדר.
זה בכלל השאלה. למה נקרא נדר לדבר מצוה. מה מקור של המילה נדר במובן הזה.
האם זה בכלל פרשת "נדרים"? או פרשת שבועות?
ויש שכתבו להגיד כן גם בדבר הרשות להרגיל עצמו ע' קיצוש"ע סי' ס"ז ס"ד
ובספר הנפלא "כל נדרי" האריך בזה בכ"מ עיי"ש פרק נח סעיף ו
לחץ כאן להורדה
 

תתצ

משתמש רגיל
פותח הנושא
בס"ד מצאתי את שאהבה נפשי שהגם שהיא מדין שבועה עדיין קוראים לו נדר.

דעיין בגמרא מסכת נדרים דף ח עמוד א וז"ל, מנין שנשבעין לקיים את המצוה? שנאמר: נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך. והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא! אלא הא קמ"ל, דשרי ליה לאיניש לזרוזי נפשיה. ואמר רב גידל אמר רב: האומר אשכים ואשנה פרק זה, אשנה מסכתא זו - נדר גדול נדר לאלהי ישראל. והלא מושבע ועומד הוא, ואין שבועה חלה על שבועה!

רואים בהדיא דמשתמש בלשון נדר על נדרי מצוה ומצד שני מבואר בגמרא בהדיא דמדין שבועה היא.

וכן לשון הרמב"ם הלכות נדרים פרק א הלכה כט וז"ל, האומר לחבירו נשכים ונשנה פרק, עליו להשכים ולקרות שזה כמו נדר הוא ואף על פי שלא הוציאו בלשון נדר ע"כ.

ועל הגמרא שם כתב הר"ן וז"ל כלומר ודאי אף על גב דקאמרת נדר גדול - שבועה קאמרת דאמר בהדיא בשבועה אשנה פרק זה שהרי נדר כיון שהוא מיתסר חפצא אנפשיה ליתיה לעולם באעשה אלא ודאי שבועה קאמרת כדאשכחן בדוכתי טובא דקרי ליה לשבועה נדר כדתנן (לקמן /נדרים/ דף ט) כנדרי רשעים עלי נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה ואמרינן נמי בריש פרק ארבעה נדרים ההוא דאתא לקמיה דרב אסי א"ל במאי נדרת באלהא דישראל ואפ"ה (ס"א מש"ה) קשיא לך דאין שבועה חלה על שבועה לקרבן דמדאמרת נדר גדול משמע לכל דיני שבועה דאי קמ"ל לזרוזי נפשיה שרי ומש"ה קאמר נדר גדול נדר כלומר נדר משובח הוא זה וראוי לעשות כן א"ה היינו דרב גידל קמייתא עכ"ל.

ואלא עדיין אשמח אם תוכל אחד להסביר למה משתמשים עם מילה נדר כביטוי של שבועה. כנראה שורש המילה נדר שייך לכל דברים כאלו.

אודה אם אחד מהמשתתפים יכול להבסיר.
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
תתצ אמר:
ואלא עדיין אשמח אם תוכל אחד להסביר למה משתמשים עם מילה נדר כביטוי של שבועה. כנראה שורש המילה נדר שייך לכל דברים כאלו.
אודה אם אחד מהמשתתפים יכול להסביר.
זה הסוגיא שם בראשונים
נדר חל על החפצא ושבועה על הגברא, ועי' ברמב"ן במטות בשם הספרי
הר"ן לומד דהוי שבועה ולשון נדר ל"ד כמו שהבאת
וכן ברמב"ן עה"ת ובהשגות כי אין חפץ לא בתחילה ולא בסוף
לריטב"א נדרי מצווה חלים על הגברא ואף שלא אמר הרי עלי כשבועה חל מדין יד
​​​​הרמב"ם כתב דהוי כמו נדר וצ"ע הלשון "כמו נדר".
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
תתצ אמר:
נהוגים לומר "בלי נדר". וכן הוזכר לשון זה בנוסח התרת נדרים שאומרים בערב ר"ה.

וצ"ב שאין נדר אלא איסור חפצה על חפץ מסוים ולא שייך שיחול נדר על פעולה שאדם אומר שמתכוון לעשות.
האם לא היה יותר מדיוק לומר "בלי שבועה".

מה פירוש במנהג העולם?

כיוצ"ב אפשר לשאול מה פתאום קוראים לזה פורום לתורה וכי הפורום הוא לתורה בעצמה הלא זה פורום לדברי תורה?אתמהה??
אלא דברה תורה כל' בנ"א וכן בנדר ושבועה הוא ל' בנ"א להתייחס כנדר לכל הענין
 

HaimL

משתמש ותיק
בפשטות, הוא כי נדר בלשון התורה שייך גם בנדרי איסורים, כמ"ש כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש וגו', וגם בנדרי קרבנות, כמ"ש וכי תידור נדר לה"א לא תאחר לשלמו וגו'. ומכיוון שמצינו בתורה לשון נדרים גם למצווה וגם לאיסור, ולשון שבועה רק לאיסור (או לממונות, שזה כמו איסורים, שהרי נשבע על שלילה, אם לא שלח ידו וגו'), וכמ"ש ואשביעך וגו' אשר לא תיקח אישה לבני וגו', או הישבעה לי וגו' אם תשקור לי ולניני ולנכדי וגו', לכן משמע להו לאנשי לשון שבועה על מצווה

והפשט בפסוק בתהילים קי"ט נשבעתי ואקיימה וגו', הוא על מל"ת, דהא כתיב לשמור, רק שחכמים דרשו בו מניין שנשבעין לקיים את המצווה וכו'
 

יוספי

משתמש ותיק
יש תשובה בשבט הלוי,
שלא מהני אמירת בלינדר דהרי קבלה לדבר מצוה חייב לקיימה גם בלא נדר, וצריך לומר בלא קבלה, וכתב שם שצ"ל שכן כונת העולם.
 
חלק עליון תַחתִית