דברתי על מי שהגיע להוראה ועליו לא משפיע "הוכרע ע"י הפוס'" ומי שהוא תלמידו וכל מעשיו אינו עושה אלא עפ"י רב זה ולדידיה דבר מאכל מסוים הוא איסור גמור אז ודאי אומרים אין עצה ועי' היטב בש"ך יו"ד סי' קיט שמדבר שמי שמתארח אצל מי שמתיר חלב מסוים שיש בזה מח' בין המנהגים אם לאסור את זה - לאוסר אסור לאכול ולמארח אסור להאכיל בשבילו ולבשל בכליו בשבילו וכו'אמונת אומן אמר:אני רוצה להבהיר שוב את דברי.בני בניו אמר:אמונת אומן אמר:צריך רק להזהר מאד שזה לא יהיה ע''ח של בין אדם לברו, כי עדיף להתהלך עם דיר שלם בבטן מאשר להלבין פנים פעם אחת.
כדוגמא אני מכיר שני אדמורי''ם מאד מפורסמים, מאמשינוב וראחמסטריבקא. שניהם מחמירים ע''ע עד קצה היכולת בכל ס''ס ונמנעים מק''נ שערי היתר כדי להנצל משער אחד של איסור.
שניהם כשמתארחים אצל יהודי כשר כלשהו, אוכלים מהמוגש לשולחן כאחד האדם !
דבריך ברורים. רק יתכן ויבוא רב ויסבור שאיזה עניין שהעולם חושבים שזה חומרא לדעתו זה עיקר הדין ואז אין חכמה ואין תבונה וכו' ואדרבא מבואר ברמ"א ביו"ד סי' קיט שיש איסור לפ"ע על המארח להגיש כזה דבר לאורח ובמילים אחרות לא רק שאסור לאוסר לאכול נגד דעתו אלא אסור למארח להכשיל אותו. ובמקרה כזה אין להתחשב בפגיעות וכדו' ועי' ביבמות שהיו סוגי איסורים שלב"ש הולדות הם ממזרים ממש ולב"ה מותר
כל אדם שאוכל וסומך על ההכשרים המהודרים שרוב סומכים עליהם, בודאי שאינו אוכל אכילת איסור.
ואם יבוא מאן דהו ויטען שמאכילים איסורים, כמעט וודאי שדעתו להחמיר בענין שהוכרע ע''י הפוסקים להקל, וממילא לא שייך לומר ע''ז אין עצה ואין תבונה וכו' ולא יבוא הידור זה וידחה איסור הלבנת פנים.
בודאי מי שיכול לעשר בצנעא בלי שהמארח ירגיש, או שנמנע מלאכול בלי לגרום עגמ''נ הוא עדיף, אבל המציאות היא שברוב פעמים נגרם עגמ''נ.
דבריך צ"ע, דיפריש בצלחת שלו וכן נוהגים הרבה רבנים.פרלמן משה אמר:מש"כ "וממה שהוא אוכל במקומות אחרים" צ"ע כוונתו, דאם אוכל בשמחה של חברו מי נתן לו רשות לעשר.
הצלחת ניתנה לו לאכילה ולא לבעלות, וצ"ע אם אפשר להפריש כשאינה שלו ללא נטילת רשות, הן מצד הלכות תרו"מ והן מצד ממונות.יוסף יצחק אמר:דבריך צ"ע, דיפריש בצלחת שלו וכן נוהגים הרבה רבנים.פרלמן משה אמר:מש"כ "וממה שהוא אוכל במקומות אחרים" צ"ע כוונתו, דאם אוכל בשמחה של חברו מי נתן לו רשות לעשר.
פרלמן משה אמר:מש"כ "וממה שהוא אוכל במקומות אחרים" צ"ע כוונתו, דאם אוכל בשמחה של חברו מי נתן לו רשות לעשר, ואם הכוונה כשאוכל במסעדה, נראה קצת מוזר שאחד שמקפיד לעשר לבד אוכל במסעדות, וצ"ע.
איש ווילנא אמר:פרלמן משה אמר:מש"כ "וממה שהוא אוכל במקומות אחרים" צ"ע כוונתו, דאם אוכל בשמחה של חברו מי נתן לו רשות לעשר, ואם הכוונה כשאוכל במסעדה, נראה קצת מוזר שאחד שמקפיד לעשר לבד אוכל במסעדות, וצ"ע.
טעית בדבר משנה
זה כמה משניות מפורשות בדמאי שהמתארח אצל עם הארץ מעשר ללא רשותו
וכמובן שאצל מי שמקפיד על הלכות אלו למעשה הרי זה הלכה פשוטה וידועה ומעשים שבכל יום
מסתבר כיון שעיקר הטעם משום שחפץ המארח בטובת המתארח ולכן מרשהו לעשר שגם בזה כן הוא ובפרט כשלא יאכל בלא זהפרלמן משה אמר:איש ווילנא אמר:פרלמן משה אמר:מש"כ "וממה שהוא אוכל במקומות אחרים" צ"ע כוונתו, דאם אוכל בשמחה של חברו מי נתן לו רשות לעשר, ואם הכוונה כשאוכל במסעדה, נראה קצת מוזר שאחד שמקפיד לעשר לבד אוכל במסעדות, וצ"ע.
טעית בדבר משנה
זה כמה משניות מפורשות בדמאי שהמתארח אצל עם הארץ מעשר ללא רשותו
וכמובן שאצל מי שמקפיד על הלכות אלו למעשה הרי זה הלכה פשוטה וידועה ומעשים שבכל יום
המתארח אצל עם הארץ הוא משום ספק טבל, ומאן יימר דדמי להכא דהעישור אינו אלא מחמת חומרא, תאר לעצמך לדבריך שהוא מעשים שבכל יום, יהודי שמקורב למשפ' רוזנברג עורך בר מצוה וכל אורח בא ומעשר מחדש....
הייתי שמח להבין למה באמת לדעתו זהו חיוב ולא רק חומרא?איש ווילנא אמר:מסתבר כיון שעיקר הטעם משום שחפץ המארח בטובת המתארח ולכן מרשהו לעשר שגם בזה כן הוא ובפרט כשלא יאכל בלא זהפרלמן משה אמר:איש ווילנא אמר:טעית בדבר משנה
זה כמה משניות מפורשות בדמאי שהמתארח אצל עם הארץ מעשר ללא רשותו
וכמובן שאצל מי שמקפיד על הלכות אלו למעשה הרי זה הלכה פשוטה וידועה ומעשים שבכל יום
המתארח אצל עם הארץ הוא משום ספק טבל, ומאן יימר דדמי להכא דהעישור אינו אלא מחמת חומרא, תאר לעצמך לדבריך שהוא מעשים שבכל יום, יהודי שמקורב למשפ' רוזנברג עורך בר מצוה וכל אורח בא ומעשר מחדש....
ואגב דעת הרבה רבנים שהחובה לעשר ולא לסמוך על המעשרות שבמפעלים ובחנויות שהוא מדינא ולא משום חומרא [וכך דעת הגר"ש רוזנברג]
אח שלך אמר:הייתי שמח להבין למה באמת לדעתו זהו חיוב ולא רק חומרא?איש ווילנא אמר:מסתבר כיון שעיקר הטעם משום שחפץ המארח בטובת המתארח ולכן מרשהו לעשר שגם בזה כן הוא ובפרט כשלא יאכל בלא זהפרלמן משה אמר:המתארח אצל עם הארץ הוא משום ספק טבל, ומאן יימר דדמי להכא דהעישור אינו אלא מחמת חומרא, תאר לעצמך לדבריך שהוא מעשים שבכל יום, יהודי שמקורב למשפ' רוזנברג עורך בר מצוה וכל אורח בא ומעשר מחדש....
ואגב דעת הרבה רבנים שהחובה לעשר ולא לסמוך על המעשרות שבמפעלים ובחנויות שהוא מדינא ולא משום חומרא [וכך דעת הגר"ש רוזנברג]
וכן למה אין הפטור של הירושלמי (שהביא הרב אלישיב) שכ' שם שבתקופה מסויימת שתקנו ב"ד לפקח על השווקים ולעשר - בטלה תקנת דמאי.
אחד הטענות ששמעתי בשם תלמידי החזו"א שחוששים לעשר מעיקר הדין מחמת עניין השותפות עכו"ם או כולו שההכשרים מעשרים שהיבול עדיין ברשות הגוי אף שאין שליחות לעכו"ם (כלו' יבול שגדל אצל ישראל והתחייב ונמכר למפעל של גוי או שותפות גוי כמו תנובה או אוסם ועוד) והם סומכים על משהו שהוא רק לדעת יחידאה.אח שלך אמר:הייתי שמח להבין למה באמת לדעתו זהו חיוב ולא רק חומרא?איש ווילנא אמר:מסתבר כיון שעיקר הטעם משום שחפץ המארח בטובת המתארח ולכן מרשהו לעשר שגם בזה כן הוא ובפרט כשלא יאכל בלא זהפרלמן משה אמר:המתארח אצל עם הארץ הוא משום ספק טבל, ומאן יימר דדמי להכא דהעישור אינו אלא מחמת חומרא, תאר לעצמך לדבריך שהוא מעשים שבכל יום, יהודי שמקורב למשפ' רוזנברג עורך בר מצוה וכל אורח בא ומעשר מחדש....
ואגב דעת הרבה רבנים שהחובה לעשר ולא לסמוך על המעשרות שבמפעלים ובחנויות שהוא מדינא ולא משום חומרא [וכך דעת הגר"ש רוזנברג]
וכן למה אין הפטור של הירושלמי (שהביא הרב אלישיב) שכ' שם שבתקופה מסויימת שתקנו ב"ד לפקח על השווקים ולעשר - בטלה תקנת דמאי.
לא הבנתי מה זה 'לא אוכל אצל מי שאינו מעשר' .זוזו אמר:אחד הטענות ששמעתי בשם תלמידי החזו"א שחוששים לעשר מעיקר הדין מחמת עניין השותפות עכו"ם או כולו שההכשרים מעשרים שהיבול עדיין ברשות הגוי אף שאין שליחות לעכו"ם (כלו' יבול שגדל אצל ישראל והתחייב ונמכר למפעל של גוי או שותפות גוי כמו תנובה או אוסם ועוד) והם סומכים על משהו שהוא רק לדעת יחידאה.אח שלך אמר:הייתי שמח להבין למה באמת לדעתו זהו חיוב ולא רק חומרא?איש ווילנא אמר:מסתבר כיון שעיקר הטעם משום שחפץ המארח בטובת המתארח ולכן מרשהו לעשר שגם בזה כן הוא ובפרט כשלא יאכל בלא זה
ואגב דעת הרבה רבנים שהחובה לעשר ולא לסמוך על המעשרות שבמפעלים ובחנויות שהוא מדינא ולא משום חומרא [וכך דעת הגר"ש רוזנברג]
וכן למה אין הפטור של הירושלמי (שהביא הרב אלישיב) שכ' שם שבתקופה מסויימת שתקנו ב"ד לפקח על השווקים ולעשר - בטלה תקנת דמאי.
ראיתי בחוברת הנזכרת כאן למעלה שמדבר ע"ז
ולגרנ"ק שליט"א בחוט שני עשה מזה דמאי ממש כיון שאין אני יודעים שהמשגיחים עומדים בכל התנאים שהר"מ כתב כמו אינו אוכל אצל מי שאינו מעשר וכו' וזה שונה מהירו' שהמשגיחים שמינו הת"ח ודאי היו אפי' ברמה שקבלו חברות
תראו בספר של הרב רייכנברג שמביא את דעת הכשרויות בזה (שמקנים למשגיח חלק), וזה לא כ"כ דעה יחידאה.זוזו אמר:אחד הטענות ששמעתי בשם תלמידי החזו"א שחוששים לעשר מעיקר הדין מחמת עניין השותפות עכו"ם או כולו שההכשרים מעשרים שהיבול עדיין ברשות הגוי אף שאין שליחות לעכו"ם (כלו' יבול שגדל אצל ישראל והתחייב ונמכר למפעל של גוי או שותפות גוי כמו תנובה או אוסם ועוד) והם סומכים על משהו שהוא רק לדעת יחידאה.אח שלך אמר:הייתי שמח להבין למה באמת לדעתו זהו חיוב ולא רק חומרא?איש ווילנא אמר:מסתבר כיון שעיקר הטעם משום שחפץ המארח בטובת המתארח ולכן מרשהו לעשר שגם בזה כן הוא ובפרט כשלא יאכל בלא זה
ואגב דעת הרבה רבנים שהחובה לעשר ולא לסמוך על המעשרות שבמפעלים ובחנויות שהוא מדינא ולא משום חומרא [וכך דעת הגר"ש רוזנברג]
וכן למה אין הפטור של הירושלמי (שהביא הרב אלישיב) שכ' שם שבתקופה מסויימת שתקנו ב"ד לפקח על השווקים ולעשר - בטלה תקנת דמאי.
ראיתי בחוברת הנזכרת כאן למעלה שמדבר ע"ז
ולגרנ"ק שליט"א בחוט שני עשה מזה דמאי ממש כיון שאין אני יודעים שהמשגיחים עומדים בכל התנאים שהר"מ כתב כמו אינו אוכל אצל מי שאינו מעשר וכו' וזה שונה מהירו' שהמשגיחים שמינו הת"ח ודאי היו אפי' ברמה שקבלו חברות
יש כשרויות מהודרות מפורסמות שלא עושים כך אלא סומכים על דעת הרש"ס בפי' לדין הירו' וע"ז סומכים על דעת יחידאה (רש"ס דלא כשאר האחרונים שפי' אחרת - עי' ישא יוסף עי' הליכות שדה עי' תשובות והנהגות עי' אור לנתביתי אריכות בזה - כ"ז כתב בחוברת למעלה)יהודי אמר:תראו בספר של הרב רייכנברג שמביא את דעת הכשרויות בזה (שמקנים למשגיח חלק), וזה לא כ"כ דעה יחידאה.זוזו אמר:אחד הטענות ששמעתי בשם תלמידי החזו"א שחוששים לעשר מעיקר הדין מחמת עניין השותפות עכו"ם או כולו שההכשרים מעשרים שהיבול עדיין ברשות הגוי אף שאין שליחות לעכו"ם (כלו' יבול שגדל אצל ישראל והתחייב ונמכר למפעל של גוי או שותפות גוי כמו תנובה או אוסם ועוד) והם סומכים על משהו שהוא רק לדעת יחידאה.אח שלך אמר:הייתי שמח להבין למה באמת לדעתו זהו חיוב ולא רק חומרא?
וכן למה אין הפטור של הירושלמי (שהביא הרב אלישיב) שכ' שם שבתקופה מסויימת שתקנו ב"ד לפקח על השווקים ולעשר - בטלה תקנת דמאי.
ראיתי בחוברת הנזכרת כאן למעלה שמדבר ע"ז
ולגרנ"ק שליט"א בחוט שני עשה מזה דמאי ממש כיון שאין אני יודעים שהמשגיחים עומדים בכל התנאים שהר"מ כתב כמו אינו אוכל אצל מי שאינו מעשר וכו' וזה שונה מהירו' שהמשגיחים שמינו הת"ח ודאי היו אפי' ברמה שקבלו חברות
יש משפט של הגר"ח גריינמן זצ"ל בעבר שאמר 'אנו מקילים להחשיב את השגחת הבד"ץ לדמאי', כמדומה שהוא לא כמקובל.
אח שלך אמר:לא הבנתי מה זה 'לא אוכל אצל מי שאינו מעשר' .זוזו אמר:אחד הטענות ששמעתי בשם תלמידי החזו"א שחוששים לעשר מעיקר הדין מחמת עניין השותפות עכו"ם או כולו שההכשרים מעשרים שהיבול עדיין ברשות הגוי אף שאין שליחות לעכו"ם (כלו' יבול שגדל אצל ישראל והתחייב ונמכר למפעל של גוי או שותפות גוי כמו תנובה או אוסם ועוד) והם סומכים על משהו שהוא רק לדעת יחידאה.אח שלך אמר:הייתי שמח להבין למה באמת לדעתו זהו חיוב ולא רק חומרא?
וכן למה אין הפטור של הירושלמי (שהביא הרב אלישיב) שכ' שם שבתקופה מסויימת שתקנו ב"ד לפקח על השווקים ולעשר - בטלה תקנת דמאי.
ראיתי בחוברת הנזכרת כאן למעלה שמדבר ע"ז
ולגרנ"ק שליט"א בחוט שני עשה מזה דמאי ממש כיון שאין אני יודעים שהמשגיחים עומדים בכל התנאים שהר"מ כתב כמו אינו אוכל אצל מי שאינו מעשר וכו' וזה שונה מהירו' שהמשגיחים שמינו הת"ח ודאי היו אפי' ברמה שקבלו חברות
האם אצל מי שביודעין אינו מעשר? ואוכל טבל ודאי?
אף משגיח לא חשוד לאכול בלי הכשר.
אולי התכונת ש'חבר' לא אוכל בכלל אפילו כשידוע לו שזה מעושר?
מה פתאום? מה הוא לא יהודי? דין פת עכו"ם חדש?
(אני לא מקנטר ח"ו, באמת לא הבנתי)
יעקב1 אמר:שאלה בעניין המעשר, יש הכשרים שעושים תנאי שאם מקלקלים במעשר אז זה לא יחול כלפי אלו שיעשרו שוב. והלא יש בזה מעשר ע"י ברירה ולחזו"א זה בעיה?
יעקב1 אמר:שאלה בעניין המעשר, יש הכשרים שעושים תנאי שאם מקלקלים במעשר אז זה לא יחול כלפי אלו שיעשרו שוב. והלא יש בזה מעשר ע"י ברירה ולחזו"א זה בעיה?
בד"ץ ואפרתי עושיםאיש ווילנא אמר:יעקב1 אמר:שאלה בעניין המעשר, יש הכשרים שעושים תנאי שאם מקלקלים במעשר אז זה לא יחול כלפי אלו שיעשרו שוב. והלא יש בזה מעשר ע"י ברירה ולחזו"א זה בעיה?
אגב ידוע אייזה כשרויות עושות תנאי זה? הרי זה יכול לפטור הרבה שאלות