אי אמירת שלום בתשעה באב

אברהם100

משתמש רשום
מה המקור לא להגיד שלום בתשעה באב
ומה יעשה אחד שאף פעם לא אומר שלום לאנשים מטעמים הכמוסים עמו
 

yosf

משתמש ותיק
ומה יעשה מי שגר ביער ואין לו למי להגיד שלום?...........
מה יעשה? כלום!
מי אמר שצריך בכוח לחפש?...
 

נבשר

משתמש ותיק
yosf אמר:
ומה יעשה מי שגר ביער ואין לו למי להגיד שלום?...........
מה יעשה? כלום!
מי אמר שצריך בכוח לחפש?...
קודם לא אמרת לו שלום, זו ההודעה הראשונה שלו, אתה כבר ותיק, צריך להכניס אורחים.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
אברהם100 אמר:
מה המקור לא להגיד שלום בתשעה באב
ומה יעשה אחד שאף פעם לא אומר שלום לאנשים מטעמים הכמוסים עמו
עי' שו"ע תקנד סעיף כ
עי' ריטב"א מו"ק כז: לגבי אבל דמותר לשחות כדרך נותני שלום
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
אברהם100 אמר:
ומה יעשה אחד שאף פעם לא אומר שלום לאנשים מטעמים הכמוסים עמו
איזה טעמים כמוסים ייתכנו שלא לומר שלום לאנשים?
(בלילה יש טעם שמא שד הוא, אבל ביום?)
 

yosf

משתמש ותיק
נבשר אמר:
yosf אמר:
ומה יעשה מי שגר ביער ואין לו למי להגיד שלום?...........
מה יעשה? כלום!
מי אמר שצריך בכוח לחפש?...
קודם לא אמרת לו שלום, זו ההודעה הראשונה שלו, אתה כבר ותיק, צריך להכניס אורחים.

אמת וצדק!!!!!!!!!!!!
לא ראיתי מי השולח [משתדל לא להביט כדי לדון בגופן של דברים ולא בגופו של כותב...]
ברוך הבא ניק יקר לצל קורתינו
יה"ר שתרוה ממנו הרבה נחת יהודית אמיתית....
ואל תלחץ אבל לפעמים מקיימים כאן לא רק הכנסת אורחים אלא גם עגלה ערופה... תתכונן.. 
לא באמת!!!
 

גחלי אש

משתמש ותיק
ההלכה היותר צריכה תשומת לב
"איסור שאילת שלום"
בשגרת הלשון אנחנו שואלים 'מה נשמע' 'מה קורה' ובפרט בטלפון
וכפי שהבנתי גם לשאול 'איך הצום' בעיה ,אא"כ חולה וכיו"ב ויש לעיין.
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
מקורות בבקשה
בכל בוקר לפני התפילה נהגו לאסור רק שאילת 'שלום' ממש
ואע"פ שיש לחלק טובא מ"מ אשמח למקורות שמבו' בהם החילוק וגדרו
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
רוח חכמים אמר:
בכל בוקר לפני התפילה נהגו לאסור רק שאילת 'שלום' ממש
אינו מדויק.
אם משכים לפתח חבירו אסור לשאול בשלומו בכל דרך וצורה, כמו דין ת"ב, ואין לזה שום קשר עם המילה העברית 'שלום'.

יש שנהגו להחמיר במילה 'שלום' ספציפית, אך יש להיזהר שזה לא יהפוך ל'אשר הקלת החמרתי' ומשם להמשך... 
 
 

שינובה

משתמש ותיק
יש בד"כ מבוכה בהתעלמות מוחלטת , לכן טוב לדעת שהריטב"א מתיר להנהן בראשו לשלום
 

שינובה

משתמש ותיק
יוסף אומץ אמר:
שינובה אמר:
יש בד"כ מבוכה בהתעלמות מוחלטת.
אומרים שאם עמ"ה [-עם הארץ] שואלו ישיב לו בכובד ראש ואם יש חשש שיפגע יסביר לו את האיסור
צוויי דינים שונים , יש לענות בכובד ראש ויש הינהון ללא דיבור
 
 

ניקושלה

משתמש ותיק
אמירת 'להתראות', מה דינה?

כ'שלום' דינה, היינו, הארת פנים היא, וצריך ללכת בכובד ראש,
או שמא, כל האיסור אינו אלא על הפתיחה בדברים, וממילא הסחת הדעת מן האבילות, אך מי שמסיימין עמו, אפשר לומר לו 'להתראות'?
 

ניקושלה

משתמש ותיק
משכיל לאיתן אמר:
אני רגיל לומר, שהדבר הראשון שאנחנו שוברים אתו את הצום

זה ב 'שלום עליכם' של קידוש לבנה

לא ס"ל למר דבעי' למיכל מידי קודם הקידוש לבנה, שלא לאמרו בניוול?
 

מבקש השם

משתמש ותיק
ניקושלה אמר:
משכיל לאיתן אמר:
אני רגיל לומר, שהדבר הראשון שאנחנו שוברים אתו את הצום

זה ב 'שלום עליכם' של קידוש לבנה

לא ס"ל למר דבעי' למיכל מידי קודם הקידוש לבנה, שלא לאמרו בניוול?
אולי הוא כ"כ רעב לשלום עליכם, שזה נמצא בסדר עדיפויות קודמת....
 
 

משכיל לאיתן

משתמש ותיק
ניקושלה אמר:
משכיל לאיתן אמר:
אני רגיל לומר, שהדבר הראשון שאנחנו שוברים אתו את הצום

זה ב 'שלום עליכם' של קידוש לבנה

לא ס"ל למר דבעי' למיכל מידי קודם הקידוש לבנה, שלא לאמרו בניוול?
לצערי, במקום שאני מתגורר אין מניינים מאוחרים יותר, ואם לא אומר מיד עם שבירת הצום אצטרך לומר לבד, ויותר סיכוי יש שפשוט אשכח...
 
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
יתכן ומסתבר אמר:
רוח חכמים אמר:
בכל בוקר לפני התפילה נהגו לאסור רק שאילת 'שלום' ממש
אינו מדויק.
אם משכים לפתח חבירו אסור לשאול בשלומו בכל דרך וצורה, כמו דין ת"ב, ואין לזה שום קשר עם המילה העברית 'שלום'.

יש שנהגו להחמיר במילה 'שלום' ספציפית, אך יש להיזהר שזה לא יהפוך ל'אשר הקלת החמרתי' ומשם להמשך... 
אינו מדויק.
לענ"ד משכים לפתח חבירו נאמר כשבא לבקר אותו ולא כשסיכמו להיפגש למטה כדי ללכת יחדיו לתפילה וכיו"ב, והאיסור בזה הוא גוף הביקור, ומשו"ה לא התירו לנהוג כמו ביקורים ולשאול מה נשמע וכו' כי עצם הביקור הוא הבעייה פה.
לעניינינו, ודאי מסתבר דאין לבקר חברים בת"ב ומשו"ה יש לאסור כל כה"ג של שאילת שלום וכו' במשכים לפתחו בצורה שביארנו
אך ודאי חזינן לגבי קודם תפילת שחרית דאיכא מעליותא מיוחדת במילה 'שלום', (ולכאו' הביאור בזה שהוא שמו של הקב"ה ולא ראוי להשתמש בשמו של הקב"ה לברך חברו לפני שהתפלל) וממילא יש סברא להקיש החילוק אף לגבי ת"ב דאין אסור באמירת צפרא טבא אלא במשכים לפתחו (וכנ"ל באותו סברא, דהשתא קאימנא בחורבן ואינו ראוי לשמוח בשמו של הקב"ה שהוא ביזוי טפי ודו"ק)
 
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
יוסף אומץ אמר:
רוח חכמים אמר:
מקורות בבקשה
בכל בוקר לפני התפילה נהגו לאסור רק שאילת 'שלום' ממש
ואע"פ שיש לחלק טובא מ"מ אשמח למקורות שמבו' בהם החילוק וגדרו
עלה בדעתי שאלה מעניינת, מדוע כתוב שמי שקיבל שלום מחבירו 'עם הארץ' יענהו בשפה רפה, לכאו' יש פיתרון יותר טוב- שיענה לו בבוקר טוב, שמותר מדינא, ולכאו' מוכח מלשון הקדמונים שאף בוקר טוב וכיו"ב הוא בכלל האיסור
אלא א"כ היה שימת לב למי שאינו אומר שלום בחזרה אלא בוקר טוב שהוא כאילו מבזה אותו, ומשו"ה משו' עיקר החורבן שהוא אירע בגלל שנאת חינם הורו לו לומר שלום בחזרה, 
מ"מ כהיום אין קפידא אי אומר בוקר טוב או 'שלום' או כל איחול כזה או אחר, ומוזר מאוד לומר שפעם כן היה קפידא אך אינו מוכרח לגמרי...
מעניין לשמוע מה דעת הת"ח דפה על הראיה שהבאתי
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
רוח חכמים אמר:
יוסף אומץ אמר:
רוח חכמים אמר:
מקורות בבקשה
בכל בוקר לפני התפילה נהגו לאסור רק שאילת 'שלום' ממש
ואע"פ שיש לחלק טובא מ"מ אשמח למקורות שמבו' בהם החילוק וגדרו
עלה בדעתי שאלה מעניינת, מדוע כתוב שמי שקיבל שלום מחבירו 'עם הארץ' יענהו בשפה רפה, לכאו' יש פיתרון יותר טוב- שיענה לו בבוקר טוב, שמותר מדינא, ולכאו' מוכח מלשון הקדמונים שאף בוקר טוב וכיו"ב הוא בכלל האיסור
אלא א"כ היה שימת לב למי שאינו אומר שלום בחזרה אלא בוקר טוב שהוא כאילו מבזה אותו, ומשו"ה משו' עיקר החורבן שהוא אירע בגלל שנאת חינם הורו לו לומר שלום בחזרה, 
מ"מ כהיום אין קפידא אי אומר בוקר טוב או 'שלום' או כל איחול כזה או אחר, ומוזר מאוד לומר שפעם כן היה קפידא אך אינו מוכרח לגמרי...
מעניין לשמוע מה דעת הת"ח דפה על הראיה שהבאתי
 
 

תימה

משתמש חדש
אני הייתי חושב שעדיף לתת שלום כי הוא לא אשם שהוא לא שם לב שתשעה באב
 
חלק עליון תַחתִית