מנהג האשכנזים בשבת חזון


פותח הנושא
איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 804
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

מנהג האשכנזים בשבת חזון

שליחה על ידי איש ווילנא » 04 אוגוסט 2019, 13:05

כידוע שמנהג האשכנזים הישן שבשבת חזון אין לובשים מלבושי שבת ועוד מנהגים שדומים לאבילות 
והגר"א הנהיג לא כן משום אבילות בפרהסיה ואפילו בשבת שחל ת"ב להיות בתוכה שנוהגים אבילות בצנעה אבל אבילות בפרהסיה אסורה [ועד היום בחו"ל מצוי שלובשים בגדי חול וכן יש מיוצאי אשכנז שמקפידים על זה עד יום] 
ולכאורה צריך להבין מנהג אשכנז איך התירו להנהיג אבילות בשבת בשבת חזון רגילה שאין זה אלא מנהג ומה המקור להתיר לנהוג אבילות [ובשלמא בת"ב שחל להיות בשבת יש לומר שסבירי ליה שאבילות על ביהמ"ק נוהגת בשבת אבל בזה צריך עיון] 
ונראה ליישב שסוברים שכיון שקריאת חזון הוא מדינא דגמ' הרי אין זה סתם קריאה בעלמא אלא וודאי שהקריאה הוא מענינא דיומא וע"כ הכוונה שבשבת זו מותר לנהוג אבילות על בית המקדש. 


אמנם באמת עוד יש לתמוה על מנהג האשכנזים הישן שביוצרות שבין פסח לשבועות [ויש עדיין שרידים שמשמרים קריאתם] נראה הדבר כקינות ממש וצריך עיון מה ההתר לקונן בשבת וצ"ע 


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 463
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 201 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג האשכנזים בשבת חזון

שליחה על ידי שניאור » 04 אוגוסט 2019, 13:10

איש ווילנא כתב:
04 אוגוסט 2019, 13:05
אמנם באמת עוד יש לתמוה על מנהג האשכנזים הישן שביוצרות שבין פסח לשבועות [ויש עדיין שרידים שמשמרים קריאתם] נראה הדבר כקינות ממש וצריך עיון מה ההתר לקונן בשבת וצ"ע
האם שם מקוננים או רק מתפללים על הגאולה?
ההבדל ברור בתשעה באב אנו יושבים ומפרטים צרות בלי לבקש כלום, רק לעורר הבכי על הגלות, משא"כ במקומות אחרים, הרי בכל שבת וחג אנו גם מתפללין על הגאולה, ובפרט ביום כיפור אחרי סדר העבודה יש לנו פיוטים ארוכים המבכים את הצרות, ומ"מ זה בדרך של בקשה על הגאולה.


פותח הנושא
איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 804
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מנהג האשכנזים בשבת חזון

שליחה על ידי איש ווילנא » 04 אוגוסט 2019, 13:13

שניאור כתב:
04 אוגוסט 2019, 13:10
איש ווילנא כתב:
04 אוגוסט 2019, 13:05
אמנם באמת עוד יש לתמוה על מנהג האשכנזים הישן שביוצרות שבין פסח לשבועות [ויש עדיין שרידים שמשמרים קריאתם] נראה הדבר כקינות ממש וצריך עיון מה ההתר לקונן בשבת וצ"ע
האם שם מקוננים או רק מתפללים על הגאולה?
ההבדל ברור בתשעה באב אנו יושבים ומפרטים צרות בלי לבקש כלום, רק לעורר הבכי על הגלות, משא"כ במקומות אחרים, הרי בכל שבת וחג אנו גם מתפללין על הגאולה, ובפרט ביום כיפור אחרי סדר העבודה יש לנו פיוטים ארוכים המבכים את הצרות, ומ"מ זה בדרך של בקשה על הגאולה.

כנראה לא ראית את היוצרות האלו מדובר בקינות ממש. כמובן שבסוף יש גם את הבקשה לגאולה כמו בקינות של ת"ב. 
ניתן לראות זאת בסידור חת"ס או בסידור של יוצאי אשכנז.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1029
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג האשכנזים בשבת חזון

שליחה על ידי יעבץ » 04 אוגוסט 2019, 15:55

איש ווילנא כתב:
04 אוגוסט 2019, 13:05
כידוע שמנהג האשכנזים הישן שבשבת חזון אין לובשים מלבושי שבת ועוד מנהגים שדומים לאבילות 
והגר"א הנהיג לא כן משום אבילות בפרהסיה ואפילו בשבת שחל ת"ב להיות בתוכה שנוהגים אבילות בצנעה אבל אבילות בפרהסיה אסורה [ועד היום בחו"ל מצוי שלובשים בגדי חול וכן יש מיוצאי אשכנז שמקפידים על זה עד יום] 
ולכאורה צריך להבין מנהג אשכנז איך התירו להנהיג אבילות בשבת בשבת חזון רגילה שאין זה אלא מנהג ומה המקור להתיר לנהוג אבילות [ובשלמא בת"ב שחל להיות בשבת יש לומר שסבירי ליה שאבילות על ביהמ"ק נוהגת בשבת אבל בזה צריך עיון] 
ונראה ליישב שסוברים שכיון שקריאת חזון הוא מדינא דגמ' הרי אין זה סתם קריאה בעלמא אלא וודאי שהקריאה הוא מענינא דיומא וע"כ הכוונה שבשבת זו מותר לנהוג אבילות על בית המקדש. 


אמנם באמת עוד יש לתמוה על מנהג האשכנזים הישן שביוצרות שבין פסח לשבועות [ויש עדיין שרידים שמשמרים קריאתם] נראה הדבר כקינות ממש וצריך עיון מה ההתר לקונן בשבת וצ"ע 
לערוך השולחן טעם מעניין בזה, והוא שבימים קדמונים לא היה חילוק בעצם בין בגדי שבת לחול רק שבגדי שבת יקרים יותר, ולכן שינוי זה לא נחשב אבילות בפרהסיא.
והטעם שבטלו מנהג זה הוא מפני שהחלו ללבוש בשבת מלבושים שונים לגמרי (השטריימ"ל לדוגמא) וממילא שינוי בדבר כזה הוא בוודאי בגדר אבילות בפרהסיא.
ומסיים הערוה"ש, שבימינו ש'מפני גזירת המלכות' הפסיקו ללבוש הבגדים המיוחדים לשבת (ואכן נשאר כך עד היום מנהג יוצאי ליטא ובני הישיבות, יעבץ), ממילא ניתן לחזור למנהג המקורי, שכבר אין כאן חשש אבילות בפרהסיא כפי שהיה בזמן הגר"א (וכמובן לחסידים שאכן לובשים עד היום הבגדים המיוחדים לשבת אין להם לשנות).
 


עתניאל בן קנז
הודעות: 42
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:34
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג האשכנזים בשבת חזון

שליחה על ידי עתניאל בן קנז » 04 אוגוסט 2019, 19:10

יעבץ כתב:
04 אוגוסט 2019, 15:55
איש ווילנא כתב:
04 אוגוסט 2019, 13:05
כידוע שמנהג האשכנזים הישן שבשבת חזון אין לובשים מלבושי שבת ועוד מנהגים שדומים לאבילות 
והגר"א הנהיג לא כן משום אבילות בפרהסיה ואפילו בשבת שחל ת"ב להיות בתוכה שנוהגים אבילות בצנעה אבל אבילות בפרהסיה אסורה [ועד היום בחו"ל מצוי שלובשים בגדי חול וכן יש מיוצאי אשכנז שמקפידים על זה עד יום] 
ולכאורה צריך להבין מנהג אשכנז איך התירו להנהיג אבילות בשבת בשבת חזון רגילה שאין זה אלא מנהג ומה המקור להתיר לנהוג אבילות [ובשלמא בת"ב שחל להיות בשבת יש לומר שסבירי ליה שאבילות על ביהמ"ק נוהגת בשבת אבל בזה צריך עיון] 
ונראה ליישב שסוברים שכיון שקריאת חזון הוא מדינא דגמ' הרי אין זה סתם קריאה בעלמא אלא וודאי שהקריאה הוא מענינא דיומא וע"כ הכוונה שבשבת זו מותר לנהוג אבילות על בית המקדש. 


אמנם באמת עוד יש לתמוה על מנהג האשכנזים הישן שביוצרות שבין פסח לשבועות [ויש עדיין שרידים שמשמרים קריאתם] נראה הדבר כקינות ממש וצריך עיון מה ההתר לקונן בשבת וצ"ע 
לערוך השולחן טעם מעניין בזה, והוא שבימים קדמונים לא היה חילוק בעצם בין בגדי שבת לחול רק שבגדי שבת יקרים יותר, ולכן שינוי זה לא נחשב אבילות בפרהסיא.
והטעם שבטלו מנהג זה הוא מפני שהחלו ללבוש בשבת מלבושים שונים לגמרי (השטריימ"ל לדוגמא) וממילא שינוי בדבר כזה הוא בוודאי בגדר אבילות בפרהסיא.
ומסיים הערוה"ש, שבימינו ש'מפני גזירת המלכות' הפסיקו ללבוש הבגדים המיוחדים לשבת (ואכן נשאר כך עד היום מנהג יוצאי ליטא ובני הישיבות, יעבץ), ממילא ניתן לחזור למנהג המקורי, שכבר אין כאן חשש אבילות בפרהסיא כפי שהיה בזמן הגר"א (וכמובן לחסידים שאכן לובשים עד היום הבגדים המיוחדים לשבת אין להם לשנות).

הערוך השלחן מביא טעם מחודש מדיליה.
 ומשום מה האחרונים (המלקטים על או"ח - שלא הגיעו ליו"ד), מעתיקים את טעמו, כאילו זהו הטעם האשכנזים - ולכן התבטל. וכביכול זהו הטעם היחיד.

אכן הלומד הלכות אבלות ביו"ד יראה שאין זה תלוי בכלל בזה.
מנהג האשכנזים היה, שמה שאסור 'אבלות בפרהסיא' בשבת, הוא רק מנהגי אבלות הנוהגים בשבעה, שזה מורה על אבלות חמורה, וזה אסור בשבת. ואילו מנהגי אבלות של 'שלשים', שאינם בולטים כל כך, מותרים גם בשבת!

ולכן פשוט שמנהג אי החלפת בגדים, שזה ממנהגי שלשים גם כן, ולא מיוחד לשבעה (על פי הרמ"א נהגו האבלים שלא ללבוש בגדים מכובסים כל שלשים), ולכן מותר לנהוג אותו בשבת

ולכן אף לגבי שבת חזון, אין בכך 'אבלות בפרהסיא'. שכן הוא ממנהגי אבלות של שלשים.

אכן במקומות אחרים, נהגו בזה כדעת השו"ע ודעימיה. שאף מנהגי אבלות של 'שלשים' אסורים בשבת. החסידים נהגו כן, כי כן נהג האריז"ל (מובא ברמז במג"א רסב, ב). ודומני שגם תלמידי הגר"א כי הגר"א נוטה שם ביו"ד כדעת השו"ע (לא בטוח בפרט זה...).

וזהו מקור שינויי המנהגים.
וכיום, שרוב הקהילות, או שהם במנהגי החסידים, או בעקבות הוראות הגר"א, ורק מעטים נוהגים במנהג אשכנז הותיק, במילא נתבטל המנהג הישן. - בלי שום קשר לצורך ה'שטריימל' או בגדי השבת...
 


פותח הנושא
איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 804
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מנהג האשכנזים בשבת חזון

שליחה על ידי איש ווילנא » 04 אוגוסט 2019, 20:38

עתניאל בן קנז כתב:
04 אוגוסט 2019, 19:10
אכן הלומד הלכות אבלות ביו"ד יראה שאין זה תלוי בכלל בזה.
מנהג האשכנזים היה, שמה שאסור 'אבלות בפרהסיא' בשבת, הוא רק מנהגי אבלות הנוהגים בשבעה, שזה מורה על אבלות חמורה, וזה אסור בשבת. ואילו מנהגי אבלות של 'שלשים', שאינם בולטים כל כך, מותרים גם בשבת!

ולכן פשוט שמנהג אי החלפת בגדים, שזה ממנהגי שלשים גם כן, ולא מיוחד לשבעה (על פי הרמ"א נהגו האבלים שלא ללבוש בגדים מכובסים כל שלשים), ולכן מותר לנהוג אותו בשבת

איפוא ביו"ד מבואר שזה אפילו בשבת 
ומה שכתבת שבגדים מכובסים הוא מניהוגי שלושים ולא שבעה אינו מובן שהרי מן הדין הוא רק בשבעה אלא שזה מנהג בשלושים ומה הסברא שהמנהג ישנה את דין אבילות בשבת
אמנם באמת דבריך יתכנו לגבי הדין של בגדי שבת שזה נוהג בכל שלושים


פותח הנושא
איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 804
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מנהג האשכנזים בשבת חזון

שליחה על ידי איש ווילנא » 05 אוגוסט 2019, 01:02

איש ווילנא כתב:
04 אוגוסט 2019, 20:38
עתניאל בן קנז כתב:
04 אוגוסט 2019, 19:10
אכן הלומד הלכות אבלות ביו"ד יראה שאין זה תלוי בכלל בזה.
מנהג האשכנזים היה, שמה שאסור 'אבלות בפרהסיא' בשבת, הוא רק מנהגי אבלות הנוהגים בשבעה, שזה מורה על אבלות חמורה, וזה אסור בשבת. ואילו מנהגי אבלות של 'שלשים', שאינם בולטים כל כך, מותרים גם בשבת!

ולכן פשוט שמנהג אי החלפת בגדים, שזה ממנהגי שלשים גם כן, ולא מיוחד לשבעה (על פי הרמ"א נהגו האבלים שלא ללבוש בגדים מכובסים כל שלשים), ולכן מותר לנהוג אותו בשבת

איפוא ביו"ד מבואר שזה אפילו בשבת 
ומה שכתבת שבגדים מכובסים הוא מניהוגי שלושים ולא שבעה אינו מובן שהרי מן הדין הוא רק בשבעה אלא שזה מנהג בשלושים ומה הסברא שהמנהג ישנה את דין אבילות בשבת
אמנם באמת דבריך יתכנו לגבי הדין של בגדי שבת שזה נוהג בכל שלושים
חיפשתי בספר דברי סופרים על הל' אבילות וראיתי שזה באמת דיון בין האחרונים על כל פנים אין לזה מקור ברור. וודאי שאלו שלא נוהגים כן בשבת חזון גם באבילות לא נוהגים כן 
 


עתניאל בן קנז
הודעות: 42
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:34
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג האשכנזים בשבת חזון

שליחה על ידי עתניאל בן קנז » 05 אוגוסט 2019, 18:51

איש ווילנא כתב:
04 אוגוסט 2019, 20:38
עתניאל בן קנז כתב:
04 אוגוסט 2019, 19:10
אכן הלומד הלכות אבלות ביו"ד יראה שאין זה תלוי בכלל בזה.
מנהג האשכנזים היה, שמה שאסור 'אבלות בפרהסיא' בשבת, הוא רק מנהגי אבלות הנוהגים בשבעה, שזה מורה על אבלות חמורה, וזה אסור בשבת. ואילו מנהגי אבלות של 'שלשים', שאינם בולטים כל כך, מותרים גם בשבת!

ולכן פשוט שמנהג אי החלפת בגדים, שזה ממנהגי שלשים גם כן, ולא מיוחד לשבעה (על פי הרמ"א נהגו האבלים שלא ללבוש בגדים מכובסים כל שלשים), ולכן מותר לנהוג אותו בשבת

איפוא ביו"ד מבואר שזה אפילו בשבת 
ומה שכתבת שבגדים מכובסים הוא מניהוגי שלושים ולא שבעה אינו מובן שהרי מן הדין הוא רק בשבעה אלא שזה מנהג בשלושים ומה הסברא שהמנהג ישנה את דין אבילות בשבת
אמנם באמת דבריך יתכנו לגבי הדין של בגדי שבת שזה נוהג בכל שלושים

ש"ך יורה דעה סימן ת ס"ק ב
דהכא מותר מטעם כיון שנוהגים בעטיפה זו גם אחר ז' ימי אבילות דלא אסרינן דבר שבפרהסיא אלא מה שאינו רק תוך ז' 

מפורש בדבריו, שכיון שנהגו ב'עטיפה' גם בתוך שלשים (ולא רק תוך שבעה, שהוא מדינא), אז כבר מותר בשבת, שאין איסור אבילות בפרהסיא, רק בדברים הנוהגים רק בתוך ז'.

ובזה יתורץ קושיתך.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חיים ליצא | 2 אורחים