הזיק פרשיה של תפילין

ערך רב

משתמש ותיק
מה אומרים החכמים על שאלה כזו?
מגיה הזיק בטעות פרשת "והיה כי יביאך" מתפילין
וכעת פרשיות "שמע והיה אם שמוע" אף הן לא ניתנות לשימוש בגלל שלא נכתבו כסדרן, וקשה למצוא מישהו שיצטרך אותם. האם חייב המגיה לשם אף על הפרשיות האלה?
 

שמעיה

משתמש ותיק
נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אינו חייב גם לא בדיני שמים.
אין כאן נזק כלל, גם לא גרמא. הפרשיות הללו כשרות, אלא שאין הם ראויות לו, אבל על זה אין חיוב מזיק, שאין זה אפילו היזק שאינו ניכר.
גם אם באמת הפרשיות הללו נהפכו לבלתי רלוונטיות, אין כאן גדר מזיק עליהם, גם לא כגרמא, משום שהם לא השתנו כלום, ואף דינם לא השתנה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
אינו חייב גם לא בדיני שמים.
אין כאן נזק כלל, גם לא גרמא. הפרשיות הללו כשרות, אלא שאין הם ראויות לו, אבל על זה אין חיוב מזיק, שאין זה אפילו היזק שאינו ניכר.
גם אם באמת הפרשיות הללו נהפכו לבלתי רלוונטיות, אין כאן גדר מזיק עליהם, גם לא כגרמא, משום שהם לא השתנו כלום, ואף דינם לא השתנה.

לא חשבתי מצד היזק שאינו ניכר.
 

ערך רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעיה אמר:
נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.

ראשית, הרי אתה בעצמך הגדרת את ההבדל:
כאשר הזקתי אותו הספר שפגעתי בו, הרי זה נזק ישיר. אולם מדוע נראה לך פשוט שגם הנזק לפרשיה אחרת שלא נגעתי בה ייחשב מזיק גמור ולא גרמא?

שנית: האמת היא שהפרשיות המאוחרות אינן פסולות כלל, וניתן להשתמש בהן להשלים לפרשיות "קדש" "והיה כי יביאך" שנכתבו לפני כן, רק שקשה למצוא את האדם שיצטרך להן.
האם גם זה ניתן להגדיר כמזיק גמור?
 

בבא קמא

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.


דבר המורכב מכמה חלקים הנצרכים זה לזה, הזיק חלק אחד, האם חייב על הכל?
כגון הזיק מכנסים תואמים לחליפה, האם חייב לשלם כאילו הזיק את שתיהם?
מקרה עוד יותר מחודש, כגון כספת עם מפתח יחיד ללא אפשרות פתיחה אחרת, ואיבד את המפתח, האם חייב כאילו הזיק את הכספת? 
 
 

ערך רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
גם אם באמת הפרשיות הללו נהפכו לבלתי רלוונטיות, אין כאן גדר מזיק עליהם, גם לא כגרמא, משום שהם לא השתנו כלום, ואף דינם לא השתנה.

אם הם נפכו לבלתי רלוונטיות, הרי זה גופא השינוי בדינם.
ומה שטענת שהוא היזק שאינו ניכר, הרי אם נדון לחייב אותו, הוא משום שנדון את כל הסט של התפילין כדבר אחד.
והרי על הצד הזה, הוא גם היזק ניכר.
 

שמעיה

משתמש ותיק
לא זכרתי כי ניתן להשתמש עם הפרשיות, אלא שקשה למצוא מי שיצטרך להם.
אכן, הגדרתי את הספק, וכפי שהטיב להביע הרב @בבא קמא ולמסקנא חוויתי את דעתי האישית, שאין כל הבדל אם מדובר ביחידה אחת או בשתי יחידות.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
ערך רב אמר:
כלפי ליא אמר:
גם אם באמת הפרשיות הללו נהפכו לבלתי רלוונטיות, אין כאן גדר מזיק עליהם, גם לא כגרמא, משום שהם לא השתנו כלום, ואף דינם לא השתנה.

אם הם נפכו לבלתי רלוונטיות, הרי זה גופא השינוי בדינם.
ומה שטענת שהוא היזק שאינו ניכר, הרי אם נדון לחייב אותו, הוא משום שנדון את כל הסט של התפילין כדבר אחד.
והרי על הצד הזה, הוא גם היזק ניכר.

נהפכו לבלתי רלוונטיות כוונתי שאין איך להשתמש בהם, אבל כיון שדינם שלהם עצמם לא השתנה, לא קרה להם שום נזק. וזה שנסיבתית אי אפשר להשתמש בהם, אין זה נחשב נזק, וז"פ בכל יסוד דין מזיק.
וזה שא"א להשתמש בהם ואיבדו את ערכם, זה גם לא היזק שאינו ניכר, שבהיזק שאינו ניכר חוסר אפשרות השימוש הוא משום שינוי דין שקרה בהם, וכאן גם זה לא קרה.
 
A

Anonymous

Guest
לא ברור הויכוח.
אם אכן היו נפסלים הפרשיות וכמו שנתן 'שמעיה' דוגמא על ס"ת שנפסל, ברור שנחשב להיזק, ולענין אם נחשב להיזק ניכר או שאינו ניכר, בפשטות זה היזק שאינו ניכר, אך עיין תוס' ב"ב ב: שאם הפסול ניכר חשיב היזק ניכר, וצריך עיון בזה.
אבל כיון שכפי שכתבו כאן בצדק ששאר הפרשיות אינן נפסלין כלל ויכול לצרפן לפרשיות אחרות נמצא שאין כאן נזק כלל.
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
לכאורה זה שקשה למצוא להן שימוש, אף אם הן כשרות, מוריד מהמחיר שלהן, אז א"א לומר שאין כאן כלל נזק.
 
A

Anonymous

Guest
בבא קמא אמר:
שמעיה אמר:
נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.


דבר המורכב מכמה חלקים הנצרכים זה לזה, הזיק חלק אחד, האם חייב על הכל?
כגון הזיק מכנסים תואמים לחליפה, האם חייב לשלם כאילו הזיק את שתיהם?
מקרה עוד יותר מחודש, כגון כספת עם מפתח יחיד ללא אפשרות פתיחה אחרת, ואיבד את המפתח, האם חייב כאילו הזיק את הכספת? 
באמת צריך עיון בזה.
ויש לומר שהוא פטור כיון שלא עשה את ההיזק אלא במפתח, ולא בכספת, וצריך עיון בזה.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מתחזק אמר:
בבא קמא אמר:
שמעיה אמר:
נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.


דבר המורכב מכמה חלקים הנצרכים זה לזה, הזיק חלק אחד, האם חייב על הכל?
כגון הזיק מכנסים תואמים לחליפה, האם חייב לשלם כאילו הזיק את שתיהם?
מקרה עוד יותר מחודש, כגון כספת עם מפתח יחיד ללא אפשרות פתיחה אחרת, ואיבד את המפתח, האם חייב כאילו הזיק את הכספת? 
באמת צריך עיון בזה.
ויש לומר שהוא פטור כיון שלא עשה את ההיזק אלא במפתח, ולא בכספת, וצריך עיון בזה.
לכאורה אחר שקם לן להלכה שדיינינן דינא דגרמי 
ושורף שטר חוב של חברו חייב לשלם את כל החוב
משום שאין בידו להוכיח את קיומו של החוב 
כיוצא בו יש לחייב בכל הני וצ"ע 
 
A

Anonymous

Guest
איש ווילנא אמר:
מתחזק אמר:
בבא קמא אמר:
דבר המורכב מכמה חלקים הנצרכים זה לזה, הזיק חלק אחד, האם חייב על הכל?
כגון הזיק מכנסים תואמים לחליפה, האם חייב לשלם כאילו הזיק את שתיהם?
מקרה עוד יותר מחודש, כגון כספת עם מפתח יחיד ללא אפשרות פתיחה אחרת, ואיבד את המפתח, האם חייב כאילו הזיק את הכספת? 
באמת צריך עיון בזה.
ויש לומר שהוא פטור כיון שלא עשה את ההיזק אלא במפתח, ולא בכספת, וצריך עיון בזה.
לכאורה אחר שקם לן להלכה שדיינינן דינא דגרמי 
ושורף שטר חוב של חברו חייב לשלם את כל החוב
משום שאין בידו להוכיח את קיומו של החוב 
כיוצא בו יש לחייב בכל הני וצ"ע 
ועדיין יש מקום לומר שכאן אף משום גרמי אי אפשר לחייב.
בשורף שטר סוף סוף החוב נאבד ממנו אלא שהוא בגרמת שריפת השטר וחייב משום גרמי, אבל בנידון דידן במה שלא עשה מעשה - כגון בכספת המדוברת - הרי אף לא ניזוקה כלל. ועומדת כפי שהיתה מקודם.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מתחזק אמר:
איש ווילנא אמר:
מתחזק אמר:
באמת צריך עיון בזה.
ויש לומר שהוא פטור כיון שלא עשה את ההיזק אלא במפתח, ולא בכספת, וצריך עיון בזה.
לכאורה אחר שקם לן להלכה שדיינינן דינא דגרמי 
ושורף שטר חוב של חברו חייב לשלם את כל החוב
משום שאין בידו להוכיח את קיומו של החוב 
כיוצא בו יש לחייב בכל הני וצ"ע 
ועדיין יש מקום לומר שכאן אף משום גרמי אי אפשר לחייב.
בשורף שטר סוף סוף החוב נאבד ממנו אלא שהוא בגרמת שריפת השטר וחייב משום גרמי, אבל בנידון דידן במה שלא עשה מעשה - כגון בכספת המדוברת - הרי אף לא ניזוקה כלל. ועומדת כפי שהיתה מקודם.
אכן חילוק נכון 
וצריך לבדוק הייטב ברא"ש ב"ק צח. 
 
 

בבא קמא

משתמש ותיק
אפשר גם לחקור אם נניח שכשהזיק את המפתח חייב כאילו הזיק את הכספת, מה הדין במקום שגנב את המפתח? האם נאמר שמתחייב כפל על הכספת כאילו גנב את הכספת?
 

ערך רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבא קמא אמר:
אפשר גם לחקור אם נניח שכשהזיק את המפתח חייב כאילו הזיק את הכספת, מה הדין במקום שגנב את המפתח? האם נאמר שמתחייב כפל על הכספת כאילו גנב את הכספת?
זה לא יעלה על הדעת. שהרי הוא לא גנב את הכספת.
לכל היותר ניתן לחייבו על הכספת משום שמנע את השימוש בה, וכאילו שרף אותה, והרי הוא חייב מדין מזיק.
אך אין שום מקום להחשיבו כאילו גנב אותה, כאשר היא עומדת בפנינו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ערך רב אמר:
בבא קמא אמר:
אפשר גם לחקור אם נניח שכשהזיק את המפתח חייב כאילו הזיק את הכספת, מה הדין במקום שגנב את המפתח? האם נאמר שמתחייב כפל על הכספת כאילו גנב את הכספת?
זה לא יעלה על הדעת. שהרי הוא לא גנב את הכספת.
לכל היותר ניתן לחייבו על הכספת משום שמנע את השימוש בה, וכאילו שרף אותה, והרי הוא חייב מדין מזיק.
אך אין שום מקום להחשיבו כאילו גנב אותה, כאשר היא עומדת בפנינו.
עי' תוס' ריש מרובה שדן במי שגונב שטר אי למאן דמחייב בדינא דגרמי מחייב בכהאי גוונא מדין גניבה 
וזהו נגד סברתך שלכאורה אף שהזיק את החוב וודאי שלא גנב את החוב ואף על פי כן תוס' דנים לחייב על כל החוב מדין גנייבה. ובעצם דברי התוס' כבר האריכו בזה רבים וטובים 
 
 

בבא קמא

משתמש ותיק
בבא קמא אמר:
שמעיה אמר:
נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.


דבר המורכב מכמה חלקים הנצרכים זה לזה, הזיק חלק אחד, האם חייב על הכל?
כגון הזיק מכנסים תואמים לחליפה, האם חייב לשלם כאילו הזיק את שתיהם?
מקרה עוד יותר מחודש, כגון כספת עם מפתח יחיד ללא אפשרות פתיחה אחרת, ואיבד את המפתח, האם חייב כאילו הזיק את הכספת? 
עוד דוגמא, זוג נעליים והזיק נעל אחת.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
פטור מכלום, שהרי הסופר הוא מומחה לרבים בעניין זה
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
פטור מכלום, שהרי הסופר הוא מומחה לרבים בעניין זה

יפה אמרת
אמנם זה פוטר דווקא באונס [תוס' אומרים אונס כעין גניבה. ולרמב"ן בכל אונס שהוא כל שפעל ברשות פטור]
אבל אם היה כאן רשלנות הרי זה פשיעה וחייב
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
בספר ערך שי סי' שדמ דן בהזיק עגיל אחד מתוך שנים האם חייב גם על השני מאחר ועתה אינו ראוי לשימוש, והסיק שחייב, ברם בנוד"ד עדין ראוי לאחרים בדוחק, ועוד דהוי היזק רוחני וקימ"ל שנזק רוחני חייב רק במזיד מטעם קנס, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' שפה או שפז.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
ספר ערך שי, הוא ספר חשוב, בן כמאה שנה. אך לא רשב"א, ולא שו"ע, ובהחלט אפשר להתווכח עם מה שכתב. אינני רואה שום הכרח בכל הדברים שכתב, ובפשטות לא שייך לחייב מזיק על חפץ שלא הזיק. מה שכן נראה לומר, שערך העגיל האחד גבוה יותר, שהרי מי שירצה לקנות עגיל בודד, ישלם עליו יותר מחצי של שני עגילים, וזה נידון ידוע.
ואגב, ברור לכל אחד, שמי שישכפל מפתח של בית, ויניחו ברה"ר עם שם וכתובת, מה שיכריח את הבעלים להחליף מנעול מחשש פריצה, א"א לחייבו משום מזיק, והמעיין יראה שזה דומה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
בספר ערך שי סי' שדמ דן בהזיק עגיל אחד מתוך שנים האם חייב גם על השני מאחר ועתה אינו ראוי לשימוש, והסיק שחייב, ברם בנוד"ד עדין ראוי לאחרים בדוחק, ועוד דהוי היזק רוחני וקימ"ל שנזק רוחני חייב רק במזיד מטעם קנס, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' שפה או שפז.

עיינתי בערך שי ודווקא מסקנתו לפטור משום שמחשיבו לגרמא [לעיל דנתי שזה נחשב לגרמי וצ"ע] 

[ושם הנידון כששנים שווים ביחד ארבעה דינרים וכשנשאר אחד לבד הוא שווה דינר 
ויש לו שלושה צדדים מה הדין כשהזיק אחד מהם. א. שישלם שלוש דינרים. ב שישלם שני דינרים. ג. שישלם דינר א' כמו ששוה כל אחד בפני עצמו 
ומסקנתו שישלם שני דינרים כמו אופן הב'] 
 
חלק עליון תַחתִית