כלפי ליא אמר:אינו חייב גם לא בדיני שמים.
אין כאן נזק כלל, גם לא גרמא. הפרשיות הללו כשרות, אלא שאין הם ראויות לו, אבל על זה אין חיוב מזיק, שאין זה אפילו היזק שאינו ניכר.
גם אם באמת הפרשיות הללו נהפכו לבלתי רלוונטיות, אין כאן גדר מזיק עליהם, גם לא כגרמא, משום שהם לא השתנו כלום, ואף דינם לא השתנה.
שמעיה אמר:נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.
שמעיה אמר:נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.
כלפי ליא אמר:גם אם באמת הפרשיות הללו נהפכו לבלתי רלוונטיות, אין כאן גדר מזיק עליהם, גם לא כגרמא, משום שהם לא השתנו כלום, ואף דינם לא השתנה.
ערך רב אמר:כלפי ליא אמר:גם אם באמת הפרשיות הללו נהפכו לבלתי רלוונטיות, אין כאן גדר מזיק עליהם, גם לא כגרמא, משום שהם לא השתנו כלום, ואף דינם לא השתנה.
אם הם נפכו לבלתי רלוונטיות, הרי זה גופא השינוי בדינם.
ומה שטענת שהוא היזק שאינו ניכר, הרי אם נדון לחייב אותו, הוא משום שנדון את כל הסט של התפילין כדבר אחד.
והרי על הצד הזה, הוא גם היזק ניכר.
באמת צריך עיון בזה.בבא קמא אמר:שמעיה אמר:נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.
דבר המורכב מכמה חלקים הנצרכים זה לזה, הזיק חלק אחד, האם חייב על הכל?
כגון הזיק מכנסים תואמים לחליפה, האם חייב לשלם כאילו הזיק את שתיהם?
מקרה עוד יותר מחודש, כגון כספת עם מפתח יחיד ללא אפשרות פתיחה אחרת, ואיבד את המפתח, האם חייב כאילו הזיק את הכספת?
לכאורה אחר שקם לן להלכה שדיינינן דינא דגרמימתחזק אמר:באמת צריך עיון בזה.בבא קמא אמר:שמעיה אמר:נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.
דבר המורכב מכמה חלקים הנצרכים זה לזה, הזיק חלק אחד, האם חייב על הכל?
כגון הזיק מכנסים תואמים לחליפה, האם חייב לשלם כאילו הזיק את שתיהם?
מקרה עוד יותר מחודש, כגון כספת עם מפתח יחיד ללא אפשרות פתיחה אחרת, ואיבד את המפתח, האם חייב כאילו הזיק את הכספת?
ויש לומר שהוא פטור כיון שלא עשה את ההיזק אלא במפתח, ולא בכספת, וצריך עיון בזה.
ועדיין יש מקום לומר שכאן אף משום גרמי אי אפשר לחייב.איש ווילנא אמר:לכאורה אחר שקם לן להלכה שדיינינן דינא דגרמימתחזק אמר:באמת צריך עיון בזה.בבא קמא אמר:דבר המורכב מכמה חלקים הנצרכים זה לזה, הזיק חלק אחד, האם חייב על הכל?
כגון הזיק מכנסים תואמים לחליפה, האם חייב לשלם כאילו הזיק את שתיהם?
מקרה עוד יותר מחודש, כגון כספת עם מפתח יחיד ללא אפשרות פתיחה אחרת, ואיבד את המפתח, האם חייב כאילו הזיק את הכספת?
ויש לומר שהוא פטור כיון שלא עשה את ההיזק אלא במפתח, ולא בכספת, וצריך עיון בזה.
ושורף שטר חוב של חברו חייב לשלם את כל החוב
משום שאין בידו להוכיח את קיומו של החוב
כיוצא בו יש לחייב בכל הני וצ"ע
אכן חילוק נכוןמתחזק אמר:ועדיין יש מקום לומר שכאן אף משום גרמי אי אפשר לחייב.איש ווילנא אמר:לכאורה אחר שקם לן להלכה שדיינינן דינא דגרמימתחזק אמר:באמת צריך עיון בזה.
ויש לומר שהוא פטור כיון שלא עשה את ההיזק אלא במפתח, ולא בכספת, וצריך עיון בזה.
ושורף שטר חוב של חברו חייב לשלם את כל החוב
משום שאין בידו להוכיח את קיומו של החוב
כיוצא בו יש לחייב בכל הני וצ"ע
בשורף שטר סוף סוף החוב נאבד ממנו אלא שהוא בגרמת שריפת השטר וחייב משום גרמי, אבל בנידון דידן במה שלא עשה מעשה - כגון בכספת המדוברת - הרי אף לא ניזוקה כלל. ועומדת כפי שהיתה מקודם.
זה לא יעלה על הדעת. שהרי הוא לא גנב את הכספת.בבא קמא אמר:אפשר גם לחקור אם נניח שכשהזיק את המפתח חייב כאילו הזיק את הכספת, מה הדין במקום שגנב את המפתח? האם נאמר שמתחייב כפל על הכספת כאילו גנב את הכספת?
עי' תוס' ריש מרובה שדן במי שגונב שטר אי למאן דמחייב בדינא דגרמי מחייב בכהאי גוונא מדין גניבהערך רב אמר:זה לא יעלה על הדעת. שהרי הוא לא גנב את הכספת.בבא קמא אמר:אפשר גם לחקור אם נניח שכשהזיק את המפתח חייב כאילו הזיק את הכספת, מה הדין במקום שגנב את המפתח? האם נאמר שמתחייב כפל על הכספת כאילו גנב את הכספת?
לכל היותר ניתן לחייבו על הכספת משום שמנע את השימוש בה, וכאילו שרף אותה, והרי הוא חייב מדין מזיק.
אך אין שום מקום להחשיבו כאילו גנב אותה, כאשר היא עומדת בפנינו.
עוד דוגמא, זוג נעליים והזיק נעל אחת.בבא קמא אמר:שמעיה אמר:נניח ומחיקת אות בספר תורה הייתה פוסלת את כל הספר ללא אפשרות תיקון - לא הייתה לכאורה שאלה וברור כי היה מחויב לשלם את מחיר הספר כולו.
השאלה כאן היא מצד היות ד' הפרשיות מחולקות ליחידות נפרדות, האם לכן היזק הפרשיות האחרות הוא בגדר 'גרמא' או שחשוב היזק בידיים.
סברתי האישית: מזיק גמור וחייב לשלם.
דבר המורכב מכמה חלקים הנצרכים זה לזה, הזיק חלק אחד, האם חייב על הכל?
כגון הזיק מכנסים תואמים לחליפה, האם חייב לשלם כאילו הזיק את שתיהם?
מקרה עוד יותר מחודש, כגון כספת עם מפתח יחיד ללא אפשרות פתיחה אחרת, ואיבד את המפתח, האם חייב כאילו הזיק את הכספת?
HaimL אמר:פטור מכלום, שהרי הסופר הוא מומחה לרבים בעניין זה
HaimL אמר:פטור מכלום, שהרי הסופר הוא מומחה לרבים בעניין זה
מעל הסטנדרט אמר:בספר ערך שי סי' שדמ דן בהזיק עגיל אחד מתוך שנים האם חייב גם על השני מאחר ועתה אינו ראוי לשימוש, והסיק שחייב, ברם בנוד"ד עדין ראוי לאחרים בדוחק, ועוד דהוי היזק רוחני וקימ"ל שנזק רוחני חייב רק במזיד מטעם קנס, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' שפה או שפז.