תפילין בתשעה באב

איש ווילנא

משתמש ותיק
המנהג שאין מניחים תפילין בשחרית בתשעה באב [והוא בטור שו"ע סימן תקנה] 
ויש לעי' כיון שמשמע בראשונים בשבת דף מט שחובתן כל היום 
אם כן איך מבטלים מצוות תפילין בשחר מכוח מנהג 
ויש לי תשובה לזה אך  נראה מה יאמרו הציבור 

וכן יש לעי' במה שנהגו במוסף של ראש חודש 
שמורידים התפילין. ואיך מבטלים מצווה מן התורה 
ולזה אין לי תשובה 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
איך מבטלים מצוות תפילין כשאוכלים ארוחת בוקר???

כללית חקר הביאור הלכה האם מצוות תפילין היא כל רגע ורגע או פעם אחת ביום וזה תלוי בזה
 

שרביה

משתמש ותיק
ומה עם תפילין בחול המועד שאז אפילו במנחה אין מניחים?
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
י'שי אמר:
ומה עם תפילין בחול המועד שאז אפילו במנחה אין מניחים?

שמה דעת הרבה ראשונים שפטורים מדינא כמו בשבת ויום טוב וכך היה מנהג בני ספרד מעולם ובא"י התקבלה הכרעת הגר"א. 
אבל בראש חודש הוא רק מנהג בעלמא 
 

שרביה

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
איך מבטלים מצוות תפילין כשאוכלים ארוחת בוקר???

כללית חקר הביאור הלכה האם מצוות תפילין היא כל רגע ורגע או פעם אחת ביום וזה תלוי בזה
ומה עם קריאת שמע בלא תפילין שכמעיד עדות שקר?
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
איך מבטלים מצוות תפילין כשאוכלים ארוחת בוקר???

כללית חקר הביאור הלכה האם מצוות תפילין היא כל רגע ורגע או פעם אחת ביום וזה תלוי בזה

בסעודת קבע אין מניחים תפילין כמו שאיתא בגמ'. ואנו פוטרים עצמינו כל היום מכוח דברי הרא"ש כי אין אנו יכולים לשמור על גוף נקי. השאלה שלי למה בזמן התפילה בבוקר של ת"ב שאין כאן טענה לפטור אנו פוטרים עצמינו מכוח מנהג בעלמא 

בקשר לחקירת הביאור הלכה. ציינתי שמדברי הראשונים בשבת דף מט מבואר שחיובן כל היום. 
 

לא מובן מאיליו

משתמש ותיק
י'שי אמר:
ומה עם קריאת שמע בלא תפילין שכמעיד עדות שקר?
כמדומה החת"ס היה מניח תפילין בבוקר ת"ב וחולץ ומתפלל לא זכור לי כרגע המקור לזה.
איש ווילנא אמר:
אין לזה מקור בגמ' וכמו שמניחים בשחרית כך היה ראוי להניח במוסף
המנהג הוא מפני קדושת כתר ובאמת תימה על האשכנזים שאינם אומרים קדושת כתר שאינם מניחים.
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
לא מובן מאיליו אמר:
המנהג הוא מפני קדושת כתר ובאמת תימה על האשכנזים שאינם אומרים קדושת כתר שאינם מניחים.
כבר הקדימך הטו"ז בתימה זו.
ט"ז על שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן כה סעיף יג
ותמהני על מ"ש רמ"א שהמנהג לסלקם בכ"מ והלא בח"ה חמור טפי לענין תפילין שלא להניחם כמו שהאריך על זה ב"י בשם הזוהר ואפ"ה מניחין תפילין במדינות אלו ואפי' בברכה ואלו כאן משום קדושת כתר שיש במדינות אחרות נחלוץ תפילין ואדרבא בהרבה דוכתי שאין מניחין תפילין מ"מ אין חולצין אם היו עליו כבר וכאן נימא להיפך. ושמעתי בשם גדול הדור אחד שלא היה חולצם במוסף כיון שא"א כתר ע"כ נראה דהנוהג כן שאינו חולצן אין עליו תלונה על שהוא סותר המנהג כי יש לו על מי לסמוך: 


אבל סוף סוף כך פסק הרמ"א!
וכן היה המנהג ברוב רובם של הקהילות האשכנזיות, שלא הלכו עם תפילין בתפילת מוסף דראש חדש.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא מובן מאיליו אמר:
י'שי אמר:
ומה עם קריאת שמע בלא תפילין שכמעיד עדות שקר?
כמדומה החת"ס היה מניח תפילין בבוקר ת"ב וחולץ ומתפלל לא זכור לי כרגע המקור לזה.
איש ווילנא אמר:
אין לזה מקור בגמ' וכמו שמניחים בשחרית כך היה ראוי להניח במוסף
המנהג הוא מפני קדושת כתר ובאמת תימה על האשכנזים שאינם אומרים קדושת כתר שאינם מניחים.

טעמים למנהג יש אבל על ידי מנהג אי אפשר לבטל מצווה מן התורה 

[בקשר למנהג האשכנזים שאין אומרים כתר יש לומר שמכל מקום הכוונה של הקדושה הוא כוונת כתר] 
 

שרביה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
לא מובן מאיליו אמר:
י'שי אמר:
ומה עם קריאת שמע בלא תפילין שכמעיד עדות שקר?
כמדומה החת"ס היה מניח תפילין בבוקר ת"ב וחולץ ומתפלל לא זכור לי כרגע המקור לזה.
איש ווילנא אמר:
אין לזה מקור בגמ' וכמו שמניחים בשחרית כך היה ראוי להניח במוסף
המנהג הוא מפני קדושת כתר ובאמת תימה על האשכנזים שאינם אומרים קדושת כתר שאינם מניחים.

טעמים למנהג יש אבל על ידי מנהג אי אפשר לבטל מצווה מן התורה 

[בקשר למנהג האשכנזים שאין אומרים כתר יש לומר שמכל מקום הכוונה של הקדושה הוא כוונת כתר] 

האם אינך מוריד את התפילין רק ממש סמוך לארוחת הבוקר
היום כבר נהגו ללכת עם תפילין רק בזמן התפילה.
ולא יותר מכך וגם למשך זמן שאין חשש של גוף נקי לא הלכו עם תפילין 
ואם כן מה ההבדל עם לפני מוסף או כהרבה שמורידים תפילין בשיר של יום או מיד לאחר התפילה כשעתיים לפני ארוחת הבוקר.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
המנהג שאין מניחים תפילין בשחרית בתשעה באב [והוא בטור שו"ע סימן תקנה] 
ויש לעי' כיון שמשמע בראשונים בשבת דף מט שחובתן כל היום 
אם כן איך מבטלים מצוות תפילין בשחר מכוח מנהג 
ויש לי תשובה לזה אך  נראה מה יאמרו הציבור 

וכן יש לעי' במה שנהגו במוסף של ראש חודש 
שמורידים התפילין. ואיך מבטלים מצווה מן התורה 
ולזה אין לי תשובה 
נו מה בסוף התשובה עברו כבר שנתיים אני כבר סקרן לדעת
 
 

איש הישראלי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
י'שי אמר:
ומה עם תפילין בחול המועד שאז אפילו במנחה אין מניחים?

שמה דעת הרבה ראשונים שפטורים מדינא כמו בשבת ויום טוב וכך היה מנהג בני ספרד מעולם ובא"י התקבלה הכרעת הגר"א. 
אבל בראש חודש הוא רק מנהג בעלמא 
בספר שרשי מנהג אשכנז ח"ה הביא עשרות ראשונים שדעתם שמניחים בחוה"מ
גם בספרד בזמן הראשונים הניחו בחוה"מ עיי"ש
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
המנהג שאין מניחים תפילין בשחרית בתשעה באב [והוא בטור שו"ע סימן תקנה] 
ויש לעי' כיון שמשמע בראשונים בשבת דף מט שחובתן כל היום 
אם כן איך מבטלים מצוות תפילין בשחר מכוח מנהג.
מחמת שכבר לא נהגו להניחם כי אם בשעת תפילה, לא ביטלו אפילו רגע של תפילין, שאותה שעה משלימין במנחה. והן הן דברי הרדב"ז המובא להלן.
וכל יומא נמי שפיר דמי למעבד הכין, אי לאו משום ק"ש דמעיד עדות שקר, [ואה"נ אכתי קשה למנהג זה].
איש ווילנא אמר:
וכן יש לעי' במה שנהגו במוסף של ראש חודש 
שמורידים התפילין. ואיך מבטלים מצווה מן התורה.
ולזה אין לי תשובה
כבר קנא על זה הרדב"ז בסימן אלף קנא וז"ל:
שאלת על מה סמכו העולם לחלוץ התפילין בתפלת מוסף ראש חודש:
תשובה דבר זה לא נמצא בגמ' ולא בפוסקים הנמצאים אצלנו, ונמצא בספר אלקנה על המצות ועליו סמכו ונהגו כולם לחלוץ התפלין. ואעפ"י שאינם יודעים טעמו של דבר אלא (כגון) [כיון] שראו למקצת המתעסקים בספרי הקבלה שחולצין אותם גם הם עושים כן מצות אנשים מלומדה כהלכתא בלא טעמא. אבל הוא ז"ל נתן טעם יעויין מספרו. כי אין אדם רשאי לכותבו בתשובת שאלה הנעתקת ממקום למקום. וגם אני נוהג לחלוץ אחר שראיתי הספר ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים, ולעצמי אם הוא חומרא אני נוהג אותו ואם קולא לא אחוש לה וטעמו של דבר לא ראיתי לכותבו פה. וא"ת הרי מנהג זה הפך הגמרא שהרי דין התפילין כל היום, הא לא קשיא שאם היינו נוהגים כך שפיר קאמרת, אבל כיון שהן צריכין גוף נקי לסבה קלה אנו חולצין אותם, ובלא סבה נמי מיד אחר רביע שעה צריך לחלוץ, א"כ כדאי הוא אלקנה להקדים בשבילו רביע שעה, ומ"מ אין אני מורה לאדם לחלוץ ושלא לחלוץ כו' עכ"ל.
ותו לא מידי.
 

דרומאי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
המנהג שאין מניחים תפילין בשחרית בתשעה באב [והוא בטור שו"ע סימן תקנה] 
ויש לעי' כיון שמשמע בראשונים בשבת דף מט שחובתן כל היום 
אם כן איך מבטלים מצוות תפילין בשחר מכוח מנהג 
ויש לי תשובה לזה אך  נראה מה יאמרו הציבור 

וכן יש לעי' במה שנהגו במוסף של ראש חודש 
שמורידים התפילין. ואיך מבטלים מצווה מן התורה 
ולזה אין לי תשובה 
תפילין בת"ב להרבה ראשונים אסור מעיקר הדין כאבל ואינו מנהג בעלמא.
 
 
חלק עליון תַחתִית