האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

דרומאי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בקו ההלכה הספרדי משמיעים הקלטה בפתיח עם הלכות תשעה באב לשנה זו. ואמרו שם באופן גורף שהשנה מעוברות ומיניקות אינן צריכות לצום.
יש"כ.
בתשעה באב יש פוסקים שמקלים ויש שאוסרים. השאלה על מי הם מסתמכים, דעת האול"צ כפי שציינתי במאמר שאין לחלק, ות"ב שנדחה הוא כלא נדחה לענין חיוב מעוברות ומניקות.

ואני שמעתי מר' עזריאל להקל במעוברת לאחר חצות ולהחמיר במינקת, דסתם מינקת בזמנינו אינה חולה. וצ''ע דהרי הק''ו דהשבו''י שייך בכל מינקת.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בקו ההלכה הספרדי משמיעים הקלטה בפתיח עם הלכות תשעה באב לשנה זו. ואמרו שם באופן גורף שהשנה מעוברות ומיניקות אינן צריכות לצום.
יש"כ.
בתשעה באב יש פוסקים שמקלים ויש שאוסרים. השאלה על מי הם מסתמכים, דעת האול"צ כפי שציינתי במאמר שאין לחלק, ות"ב שנדחה הוא כלא נדחה לענין חיוב מעוברות ומניקות.

ואני שמעתי מר' עזריאל להקל במעוברת לאחר חצות ולהחמיר במינקת, דסתם מינקת בזמנינו אינה חולה. וצ''ע דהרי הק''ו דהשבו''י שייך בכל מינקת.

השבות יעקב נקט דוקא מעוברת וכן הביה"ל שם נקט מעוברת וחולי קצת ולא נקטו מינקת, אולם צ"ב כפי שהערת שהק"ו של השבו"י מבעלי ברית מורה שט"ב דחוי הוא קל ולא גרע מג' צומות לגביהם.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
במשנה ברורה דרשו הביאו פוסקים רבים המקילים בזמננו גם כשאינו נדחה. משום מה הם הביאו את הדברים על המשנה ברורה לגבי שאר צומות. ושם בסוף הדברים דברו על תשעה באב.
למעשה ידוע שזה מחלוקת גדולה. ותלוי במקומות ובגופים וכל אחד ישאל את רבותיו
!!!!!
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בקו ההלכה הספרדי משמיעים הקלטה בפתיח עם הלכות תשעה באב לשנה זו. ואמרו שם באופן גורף שהשנה מעוברות ומיניקות אינן צריכות לצום.
יש"כ.
בתשעה באב יש פוסקים שמקלים ויש שאוסרים. השאלה על מי הם מסתמכים, דעת האול"צ כפי שציינתי במאמר שאין לחלק, ות"ב שנדחה הוא כלא נדחה לענין חיוב מעוברות ומניקות.

ואני שמעתי מר' עזריאל להקל במעוברת לאחר חצות ולהחמיר במינקת, דסתם מינקת בזמנינו אינה חולה. וצ''ע דהרי הק''ו דהשבו''י שייך בכל מינקת.
צריך לברר מה ראה לחלק גבי מעוברת דוקא אחר חצות היום. לפי הק"ו של השבו"י שט"ב הנדחה קילא אין טעם לחלק קודם או אחרי חצות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
דרומאי אמר:
ואני שמעתי מר' עזריאל להקל במעוברת לאחר חצות ולהחמיר במינקת, דסתם מינקת בזמנינו אינה חולה. וצ''ע דהרי הק''ו דהשבו''י שייך בכל מינקת.
צריך לברר מה ראה לחלק גבי מעוברת דוקא אחר חצות היום. לפי הק"ו של השבו"י שט"ב הנדחה קילא אין טעם לחלק קודם או אחרי חצות.

למה? הרי דיו לבא מן הדין להיות כנדון, ואם מצינו קולא בת''ב נדחה לענין בעל ברית דוקא לאחר חצות כדמפורש בטור ומוכח בסוגית הגמרא, אין לנו ללמוד מזה קולא במעוברת רק לאחר חצות, וזה פשוט ביותר.
אנא ר' @הפקדתי באר את שאלתך
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
דרומאי אמר:
ואני שמעתי מר' עזריאל להקל במעוברת לאחר חצות ולהחמיר במינקת, דסתם מינקת בזמנינו אינה חולה. וצ''ע דהרי הק''ו דהשבו''י שייך בכל מינקת.
צריך לברר מה ראה לחלק גבי מעוברת דוקא אחר חצות היום. לפי הק"ו של השבו"י שט"ב הנדחה קילא אין טעם לחלק קודם או אחרי חצות.

למה? הרי דיו לבא מן הדין להיות כנדון, ואם מצינו קולא בת''ב נדחה לענין בעל ברית דוקא לאחר חצות כדמפורש בטור ומוכח בסוגית הגמרא, אין לנו ללמוד מזה קולא במעוברת רק לאחר חצות, וזה פשוט ביותר.
אנא ר' @הפקדתי באר את שאלתך
אני מעתיק לך מה שכתבתי במאמר.
ומטעם זה כתבו האחרונים שהוא הדין במעוברת ומניקה שאין חיבות לצום בט"ב הנדחה כל שמרגישות מיחוש. כך נקט השבות יעקב והביאו רעק"א בחי' על השו"ע להלכה וז"ל השבו"י (ח"ג סי' ל"ז) הנה בודאי מה שהורה יפה עשה וכו' "כיון שנדחה ט' באב על יום א' אי"צ להשלים אפילו בחולי קצת וכן הנהגתי להורות ביולדת תוך שלשים יום או במעוברת ומיחוש קצת דהא אפילו משום כבוד המילה הקילו בהנ"ל כמבואר באו"חי ס'י תקנ"ט ס"ט כ"ש במקום חשש חולי עיי"ש. וכדבריו נקטו רעק"א הנז' והביה"ל שם (ד"ה ואינו) והכף החיים שם ס"ק ע"ה.
והנה מש"כ השבות יעקב ללמוד קולא במעוברת מק"ו ממילה כוונתו בהכרח דהא בעלי הברית מתענים בשאר התעניות שאינן דחויות וכמו שכתב המ"ב סי' תקנ"ט ס"ק ל"ה בשם המג"א ועי"ע מה שנקט הביאור הלכה סי' תקמ"ט ד"ה חייבים כד' הריטב"א תענית לא. דלא אתי עשה דיחיד דיו"ט שלו הוא, ודחי עשה דרבים של תענית ציבור עיי"ש. ועם כל זה בתשעה באב הנדחה אינם מתענים ומשלימים, הרי שמעוברת ומניקות שפטורים לגמרי לצום בשאר הצומות, כמבואר בסי' תקנ"ד ס"ה, בודאי הדין נותן לפוטרן בתשעה באב שנדחה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
א. בדברי השבו''י משמע להדיא דא''צ להשלים, דהיינו מתענות ואין משלימות שהוא לאכול אחרי חצות.
ב. נכון שהקל וחמור מבוסס על שאר צומות, ז''א קולתה של מעוברת כלפי בעל ברית היא בשאר צומות ששם בעל ברית חמור שהוא מתענה ומשלים ומעוברת אינה מתענה כלל. אבל כעת אין באים ללמוד משם- אלא לומדים קולא במעוברת מבעל ברית, ובזה שפיר אמרינן דיו ומה בעל ברית מתענה ואינו משלים אף מעוברת כן.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומדים מבעל הברית, קולא על צום הנדחה. ולא אמרינן, דיו, שכן מעוברת בשונה מבעלי הברית, קילא טפי, שפטורה משאר תעניות. כמש"כ שם.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אתה אומר שת''ב נדחה הוא הלמד משאר צומות, שהוא הרי קל מהם כדמצינו בבעל ברית. אבל גם אם נאמר כן, עדיין כל קולתו היא לענין השלמה, ולכן אין נלמד בק''ו יותר מאי-השלמה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא. זה מלמד שגדרו של צום הנדחה הוא פחות בדרגת החומרה וכמו שאר צומות שהתירו להם בלי להגביל.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
לא. זה מלמד שגדרו של צום הנדחה הוא פחות בדרגת החומרה וכמו שאר צומות שהתירו להם בלי להגביל.
בכל דיו אפשר להגיד את זה! אבל זה עצם הדין דיו, שמגבילים את הנלמד מק''ו למה שלמד למה שלמד ממנו- בין אם למד את הדין בין אם את הקולא.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
השבות יעקב אומר דבר פשוט, מההיתר שמצינו גבי בעלי הברית אנו למדים שדרגת צום ת"ב שנדחה, דומה בחומרתה לשאר צומות. מה שהתירו במעוברת יותר מבעל ברית הוא שלב ב' אחרי שלומדים את שלומדים ואינו ענין לדיו וכו' ופשוט.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
השבות יעקב אומר דבר פשוט, מההיתר שמצינו גבי בעלי הברית אנו למדים שדרגת צום ת"ב שנדחה, דומה בחומרתה לשאר צומות. מה שהתירו במעוברת יותר מבעל ברית הוא שלב ב' אחרי שלומדים את שלומדים ואינו ענין לדיו וכו' ופשוט.

לדבריך קשה שהשבו''י עצמו אומר רק לא להשלים ומשמע שמתענות ואין משלימות. אבל האמת יורה דרכו שהשבו''י לומד ממה שהקלנו לבעל הברית שנקל גם למעוברת וממילא דיו וכו'.
לעצם החקירה בהלכות דיו אם אמרינן דיו רק כלפי הדבר הנדון או גם לגבי הקולא עצמה יל''ע בזה ואכ''מ.
 

שניאור

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
לפי הטעון המעניין שאתה מעלה כאן.
אילו היו מגיעים לבכות לפני המשנה ברורה, הרי שהפסק היה משתנה?!
ייתכן גם לפני המחבר והרמ"א?
ושמא אם היו טורחים להגיע לפני מתקני הצומות היו פוטרים אותם בתקנתם לגמרי גם בת"ב.
אכן מענין.
ליצנות במיטבה.
ולעצם העניין שמעתי מרב אחד שבתחילת דרכו בהוראה הרעיש מאוד נגד קולתו של הגרי"י פישר בענייני תעניות, עד שהגרי"י פישר צלצל אליו פעם וביקש ממנו לבוא לשבת בחדר הוראה שלו יום למחרת יום הכיפורים ולשמוע את כל הבעיות שנעשו ממעוברות שצמו, ואח"כ אמר לו להתענות או לא הם הולכים לשאול אחרים אבל הבעיות של אח"כ הם באים לכאן.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
חוץ מהמשא ומתן, שבקושי נגע בלב העניין, אלא בעיקר בא להצדיק עמדה אחת.
האם ישנם מפוסקי זמננו שפסקו (לאשכנזים/ליטאים) באופן ברור, לכל המניקות?
 
 

שניאור

משתמש ותיק
לי לא ידוע על היתר "לכל המניקות", אבל יש הרבה רבנים שמקילים אם התינוק לא ממש רגיל לאכול דברים אחרים, גם אם אפשר להרגיל אותו.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
שניאור אמר:
לי לא ידוע על היתר "לכל המניקות", אבל יש הרבה רבנים שמקילים אם התינוק לא ממש רגיל לאכול דברים אחרים, גם אם אפשר להרגיל אותו.

מקילים במצב של צער, או מלכתחילה?
 

שניאור

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
מקילים במצב של צער, או מלכתחילה?
אם התינוק לא רגיל לאכול משהו אחר מקילים לכתחילה, כי לתינוק יש דין של חולה שאין בו סכנה, וממילא צריך לעשות הכל כדי לתת לו את האוכל הרגיל שלו.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בקו ההלכה הספרדי משמיעים הקלטה בפתיח עם הלכות תשעה באב לשנה זו. ואמרו שם באופן גורף שהשנה מעוברות ומיניקות אינן צריכות לצום.
יש"כ.
בתשעה באב יש פוסקים שמקלים ויש שאוסרים. השאלה על מי הם מסתמכים, דעת האול"צ כפי שציינתי במאמר שאין לחלק, ות"ב שנדחה הוא כלא נדחה לענין חיוב מעוברות ומניקות.
שאלה תמוהה, קו ההלכה הספרדי פוסק על פי פסקיו של מרן הגר"ע זיע"א שנתקבלו ברוב ככל הציבור הספרדי, שפסק (בחזו"ע ד' תעניות) שבת"ב דחוי מעוברות ומניקות בפועל - פטורות.
 
 

22558

משתמש רשום
עיין בשו"ת הגרע"י שלזינגר זצוק"ל סימן קעד וז"ל" במעשה שהיה בתשעה באב שנת תרס"ג בביתי שרה הי"ו נאשר ציוותי עליה שלא להתענות כי כן קבלתי מן אבא בשם החתם סופר להקל בתעניות לנשים בזמן הזה ולא להניחם להתענות זולת ביוה"כ כי אם בשלימות הבריאות משא"כ עוברות ומיניקות וכבר כתב בתשובה מאהבה חב סימן  תקנ לפרש" וכו' עיין שם ....
 

שרביה

משתמש ותיק
סופר אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
נ.ב אאל"ט בעלי הוראה המורים להקל בזה יותר הם בעיקר מהמגזר החסידי.
בהחלט !!
והסיבה פשוטה, כי אל האדמורי"ם מגיעים לבכות לאחר מעשה.

אכן כך אמר אחד האדמורי"ם על פוסק מסויים שהחמיר במקרה מסויים למעוברת לצום ואמר על כך אותו אדמו"ר אליו מגיעים לפני הצום לשאול ואלי מגיעים לבכות לאחר מעשה.
 

מתלבט

משתמש ותיק
בדידי הוי עובדא
לקראת לידת בני השני זה היה בחודש השלישי ופניתי אז לרב אותו אני שואל את כל השאלות, לגבי ת"ב (לא נדחה) הוא הורה בלילה לצום וביום לאכול ולשתות, לגבי יום כיפור הוא החמיר, והורה לאשתי שתנוח במיטה כל היום וכל זמן שמרגישה טוב שתצום, ובאם מתחילה להרגיש לא טוב שתתחיל לאכול ולשתות שיעורים,
אשתי ב"ה הרגישה טוב ואי לכך היא היתה כל היום בצום,
אך התוצאה לצערינו לא איחרה לבוא ובאולטרא סאונד לאחר שבוע התברר כי העובר ללא דופק, והיינו צריכים לעשות 'גרידה' וכו',

בהתחלה לא חזרתי לרב לספר לו בגלל אי נעימות שלא יהיה כאילו אני מאשים אותו, כי כיהודי מאמין אנו יודעים כי הכל מאיתו ית',
אך אבי ציוה עלי לחזור לרב ולספר לו כדי שלא יישנה הסיפור כלפי אחרים,
חזרתי לרב וסיפרתי לו, האמת היא שהיה לי מאד לא נעים, הרב הודה לי מאד על מה שסיפרתי לו, ואז הרב אומר לי מי יודע כמה סיפורים כאלו ופשוט אף אחד לא חזר אלי ולא ידעתי לתקן לפי המציאות של חלישת הדורות של היום,
יצויין כי אשתי היא בהחלט לא חלשה, עוד יצויין כי מדובר ברב ליטאי שכהיום כבן 70 לא רב צעיר,
אך המציאות היום היא שונה ממה שהיה
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מתלבט אמר:
בדידי הוי עובדא
לקראת לידת בני השני זה היה בחודש השלישי ופניתי אז לרב אותו אני שואל את כל השאלות, לגבי ת"ב (לא נדחה) הוא הורה בלילה לצום וביום לאכול ולשתות, לגבי יום כיפור הוא החמיר, והורה לאשתי שתנוח במיטה כל היום וכל זמן שמרגישה טוב שתצום, ובאם מתחילה להרגיש לא טוב שתתחיל לאכול ולשתות שיעורים,
אשתי ב"ה הרגישה טוב ואי לכך היא היתה כל היום בצום,
אך התוצאה לצערינו לא איחרה לבוא ובאולטרא סאונד לאחר שבוע התברר כי העובר ללא דופק, והיינו צריכים לעשות 'גרידה' וכו',

בהתחלה לא חזרתי לרב לספר לו בגלל אי נעימות שלא יהיה כאילו אני מאשים אותו, כי כיהודי מאמין אנו יודעים כי הכל מאיתו ית',
אך אבי ציוה עלי לחזור לרב ולספר לו כדי שלא יישנה הסיפור כלפי אחרים,
חזרתי לרב וסיפרתי לו, האמת היא שהיה לי מאד לא נעים, הרב הודה לי מאד על מה שסיפרתי לו, ואז הרב אומר לי מי יודע כמה סיפורים כאלו ופשוט אף אחד לא חזר אלי ולא ידעתי לתקן לפי המציאות של חלישת הדורות של היום,
יצויין כי אשתי היא בהחלט לא חלשה, עוד יצויין כי מדובר ברב ליטאי שכהיום כבן 70 לא רב צעיר,
אך המציאות היום היא שונה ממה שהיה

מתוך השתתפות בצערך
חבל שאתה מאשים את הצום 
ואי אפשר להוכיח ממקרה אחד 
 
 

נפתולי

משתמש ותיק
שמעתי מאחד מגדולי המוצי"ם בירושלים שכל שנה ושנה ללא יוצא מן הכלל הוא יודע על הרבה הפלות שאירעו מיד במוצאי או למחרת תשעה באב ויום הכיפורים
זאת שמעתי מפיו ממש.
אבל שמעתי מאדם אחר ששמע מאחת האחיות בבית החולים ביקור חולים בשעתו (לפני כעשר שנים) שבאופן קבוע למחרת יום הכיפורים יש להם הרבה עבודה רח"ל של גרידות וכו' וכו'
 

ידידיה

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
שמעתי מאחד מגדולי המוצי"ם בירושלים שכל שנה ושנה ללא יוצא מן הכלל הוא יודע על הרבה הפלות שאירעו מיד במוצאי או למחרת תשעה באב ויום הכיפורים
זאת שמעתי מפיו ממש.
אבל שמעתי מאדם אחר ששמע מאחת האחיות בבית החולים ביקור חולים בשעתו (לפני כעשר שנים) שבאופן קבוע למחרת יום הכיפורים יש להם הרבה עבודה רח"ל של גרידות וכו' וכו'
הטיעון שכתבת בשם המו"צ אינו מן החכמה, הרי פשוט שבסתם הפלה לא מודיעים לרב, משא"כ כשההפלה מחמת הצום טבעי שיודיעו לו לאחמ"כ [כמו שכתב מתלבט קודם] וגם באים לשאול ע"ז לפני הצומות הבאים.
ולגבי השמועות בשם איזה אחות וכדו', אני ראיתי מחקר מסודר שלא דובים ולא יער, אמנם יש יותר הפלות אבל זה בגלל שיש יותר לידות ובאחוזים אין יותר הפלות כלל. [כמדומני שהובא בפורום אוצה"ח, ואולי זהו המצויין כאןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F#cite_note-83 ]
וחבל מאד שיש המתירים איסורים ברורים מתוך הכחשת המציאות.
 

נפתולי

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
נפתולי אמר:
שמעתי מאחד מגדולי המוצי"ם בירושלים שכל שנה ושנה ללא יוצא מן הכלל הוא יודע על הרבה הפלות שאירעו מיד במוצאי או למחרת תשעה באב ויום הכיפורים
זאת שמעתי מפיו ממש.
אבל שמעתי מאדם אחר ששמע מאחת האחיות בבית החולים ביקור חולים בשעתו (לפני כעשר שנים) שבאופן קבוע למחרת יום הכיפורים יש להם הרבה עבודה רח"ל של גרידות וכו' וכו'
הטיעון שכתבת בשם המו"צ אינו מן החכמה, הרי פשוט שבסתם הפלה לא מודיעים לרב, משא"כ כשההפלה מחמת הצום טבעי שיודיעו לו לאחמ"כ [כמו שכתב מתלבט קודם] וגם באים לשאול ע"ז לפני הצומות הבאים.
ולגבי השמועות בשם איזה אחות וכדו', אני ראיתי מחקר מסודר שלא דובים ולא יער, אמנם יש יותר הפלות אבל זה בגלל שיש יותר לידות ובאחוזים אין יותר הפלות כלל. [כמדומני שהובא בפורום אוצה"ח, ואולי זהו המצויין כאןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F#cite_note-83 ]
וחבל מאד שיש המתירים איסורים ברורים מתוך הכחשת המציאות.
מדובר במו"צ ידוע גם בתחום ידיעותיו הרפואיות. היום המוצי"ם הרי עסוקים בבעיות רפואיות לא פחות משאלות הלכתיות. ואם הוא אומר שיש הרבה הפלות לאחר הצומות אז הוא יודע מה שהוא מדבר. גם הגרי"י פישר זצ"ל היה מדריך הרבה משפחות שעברו הפלות וכדו' מהבחינה הרפואית ולכן היה יודע בענין הזה הרבה יותר מרבנים אחרים שאינם מודעים כ"כ לרוחב התופעה.
בענין הטיפול בביה"ח אולי יתעורר אחד וילך לבדוק השנה (אם לא יבוא המשיח) למחרת תשעה באב האם יש יותר מקרים או לא.
ובדרך אגב, אני לא כ"כ צריך להגיע לעדויות שונות על ההפלות וכו', כי אני יודע זאת מקרוב ממש וד"ל. כמו כן אני יודע על מעוברות שאמנם ב"ה לא הפילו, אבל נגרם להם מהצום דימומים והיו זקוקות לשמירה במשך ימים רבים לאחר מכן.
 
 

נפתולי

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
ידידיה אמר:
אני ראיתי מחקר מסודר שלא דובים ולא יער, אמנם יש יותר הפלות אבל זה בגלל שיש יותר לידות ובאחוזים אין יותר הפלות כלל. [כמדומני שהובא בפורום אוצה"ח, ואולי זהו המצויין כאןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F#cite_note-83 ]
וחבל מאד שיש המתירים איסורים ברורים מתוך הכחשת המציאות.
בדקתי במקור שהבאת. צריך לשים לב לנקודה מאד חשובה בכל הקשור למחקרים כאלה ואחרים. הם מדברים בדרך כלל רק על הפלות בחודשים מאוחרים יותר, מהחודש הרביעי החמישי ואילך, או בלידה בזמנה שהעובר לא התקיים ל"ע. כי לדעתם הפלות בחודש השני והשלישי אינם נחשבים בגדר הפלה אלא כהריון לא תקין שלא התפתח כלל. ואני כותב זאת לאחר ששמעתי זה כמה וכמה פעמים מרופאים, גם מרופאים שומרי תורה ומצוות.
אבל הבעיה של הצומות, שעל זה התייחס הרב פישר והמוצי"ם בימינו, זה דווקא בעיקר בחודש השני והשלישי, שכתוצאה מההתייבשות והצום נגרמים דימומים, אשר במקרים רבים מסתיימים בהפלה רח"ל.
כך שהמחקר שהבאת אינו ענין לנידון זה.
 
 

ידידיה

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
ידידיה אמר:
מדובר במו"צ ידוע גם בתחום ידיעותיו הרפואיות. היום המוצי"ם הרי עסוקים בבעיות רפואיות לא פחות משאלות הלכתיות. ואם הוא אומר שיש הרבה הפלות לאחר הצומות אז הוא יודע מה שהוא מדבר. גם הגרי"י פישר זצ"ל היה מדריך הרבה משפחות שעברו הפלות וכדו' מהבחינה הרפואית ולכן היה יודע בענין הזה הרבה יותר מרבנים אחרים שאינם מודעים כ"כ לרוחב התופעה.
בענין הטיפול בביה"ח אולי יתעורר אחד וילך לבדוק השנה (אם לא יבוא המשיח) למחרת תשעה באב האם יש יותר מקרים או לא.
ובדרך אגב, אני לא כ"כ צריך להגיע לעדויות שונות על ההפלות וכו', כי אני יודע זאת מקרוב ממש וד"ל. כמו כן אני יודע על מעוברות שאמנם ב"ה לא הפילו, אבל נגרם להם מהצום דימומים והיו זקוקות לשמירה במשך ימים רבים לאחר מכן.

הטיעון "אם הוא אומר הוא יודע על מה הוא מדבר" נכון הרבה יותר לצד השני, יש מספיק רבנים שבקיאים ברפואה לא פחות מהר' פישר [בל' המעטה רבה] וחולקים עליו בתוקף, כך שאפשר לותר על הטיעונים מסוג הנ"ל ולדון לגופו של ענין.
ולא צריך "להתעורר ולבדוק אחרי ט"ב" כתבתי לך שכבר עשו זאת ואין שום עליה באחוזי ההפלות.
וכבר כתבו לך שאין שמץ הגיון במה שכל אחד שאשתו הפילה אחר התענית, או מו"ץ ששמע כמה סיפורים, יקבע שבאופן כללי התענית גורמת לזה בלי להתחשב בסטטיסטיקה הכללית.
נפתולי אמר:
בדקתי במקור שהבאת. צריך לשים לב לנקודה מאד חשובה בכל הקשור למחקרים כאלה ואחרים. הם מדברים בדרך כלל רק על הפלות בחודשים מאוחרים יותר, מהחודש הרביעי החמישי ואילך, או בלידה בזמנה שהעובר לא התקיים ל"ע. כי לדעתם הפלות בחודש השני והשלישי אינם נחשבים בגדר הפלה אלא כהריון לא תקין שלא התפתח כלל. ואני כותב זאת לאחר ששמעתי זה כמה וכמה פעמים מרופאים, גם מרופאים שומרי תורה ומצוות.
אבל הבעיה של הצומות, שעל זה התייחס הרב פישר והמוצי"ם בימינו, זה דווקא בעיקר בחודש השני והשלישי, שכתוצאה מההתייבשות והצום נגרמים דימומים, אשר במקרים רבים מסתיימים בהפלה רח"ל.
כך שהמחקר שהבאת אינו ענין לנידון זה.
בוא נתחיל מזה שהרבנים המקילים לא יקלו אחרי החודשים השני והשלישי ואח"כ נדון האם החילוקים שלך נכונים.

דרך אגב אם מישהו יוכל להעלות כאן את המחקר הנזכר זה יועיל מאד.

 
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
מתלבט אמר:
בדידי הוי עובדא
לקראת לידת בני השני זה היה בחודש השלישי ופניתי אז לרב אותו אני שואל את כל השאלות, לגבי ת"ב (לא נדחה) הוא הורה בלילה לצום וביום לאכול ולשתות, לגבי יום כיפור הוא החמיר, והורה לאשתי שתנוח במיטה כל היום וכל זמן שמרגישה טוב שתצום, ובאם מתחילה להרגיש לא טוב שתתחיל לאכול ולשתות שיעורים,
אשתי ב"ה הרגישה טוב ואי לכך היא היתה כל היום בצום,
אך התוצאה לצערינו לא איחרה לבוא ובאולטרא סאונד לאחר שבוע התברר כי העובר ללא דופק, והיינו צריכים לעשות 'גרידה' וכו',

בהתחלה לא חזרתי לרב לספר לו בגלל אי נעימות שלא יהיה כאילו אני מאשים אותו, כי כיהודי מאמין אנו יודעים כי הכל מאיתו ית',
אך אבי ציוה עלי לחזור לרב ולספר לו כדי שלא יישנה הסיפור כלפי אחרים,
חזרתי לרב וסיפרתי לו, האמת היא שהיה לי מאד לא נעים, הרב הודה לי מאד על מה שסיפרתי לו, ואז הרב אומר לי מי יודע כמה סיפורים כאלו ופשוט אף אחד לא חזר אלי ולא ידעתי לתקן לפי המציאות של חלישת הדורות של היום,
יצויין כי אשתי היא בהחלט לא חלשה, עוד יצויין כי מדובר ברב ליטאי שכהיום כבן 70 לא רב צעיר,
אך המציאות היום היא שונה ממה שהיה
לפי דבריך ודברי אחרים, יש שינוי בדורות האחרונים, ויש צורך להקל לנשים, אך כל זה מדובר בנשים מעוברות, האם זה אותו דבר כלפי מניקות, או שזה שונה?
 
 

שניאור

משתמש ותיק
הוויכוח על מעוברות לענ"ד הוא לא וויכוח לענין, כי לך תשאל את הרופאים שמומחים בנושא הריון בסיכון והסתבכויות, ורובם ככולם אומרים היום שצום הוא דבר מסוכן לעובר, מה שהם לא אמרו פעם (ודיברתי עם כמה פרופסורים בנושא), ומה שטוענים שצריך לבדוק את הסטטיסטיקה פשוט לא נכון כי בפיקוח נפש לא הולכים אחר הרוב.
ידידיה אמר:
לגבי השמועות בשם איזה אחות וכדו', אני ראיתי מחקר מסודר שלא דובים ולא יער, אמנם יש יותר הפלות אבל זה בגלל שיש יותר לידות ובאחוזים אין יותר הפלות כלל.
לא מבין את הטענה הזאת בכלל, נכון שאין יותר אחוזים של הפלות רק יש גם יותר לידות וגם יותר הפלות, ואם יש יותר לידות אחרי הצומות (והדבר ידוע ומפורסם) זה גם בגלל הצום, אלא שמשום זה לא מתירים לא לצום כי אין בזה סיכון לעובר אם יוולד כמה ימים קודם, אבל אם יש גם יותר הפלות הרי זה פיקוח נפש.
 
חלק עליון תַחתִית