בקשת מידע: מי מגדולי ישראל הלך עם תפילין כל היום (בסתר או בגלוי) והאם יש מי שכתב שזה לא ראוי.

בן ישיבה

משתמש ותיק
נחלקו הראשונים האם חובת הנחת התפילין הוא כל היום או רק שעה אחת, והנה על אף שרוב הראשונים נקטו שרק שעה אחת או שעת קבלת עומ"ש, הרי שברמב"ם משמע שמן התורה חייב כל היום, ועי' פרמ"ג שדן בזה,
ואילו לגבי היסח הדעת נחלקו הראשונים בגדר איסור זה, ולא כאן המקום להרחיב בזה,
אך יעו' בעמק ברכה שהק' על שי' הרמבם שפטר מצטער מהנחת תפילין, וכי כיון שאינו יכול לקיים המצוה של איסור היסח הדעת יהא פטור גם מעיקר מצוות התפילין, והניח בצ"ע, (ועי' משיב דבר ופרי יצחק שנקטו דבשעת הסחת הדעת אינו מקיים המצוה כלל),
והנה רוב הציבור יכול להזהר ולשמור על עצמם משחוק וקלות ראש במשך כל היום ובפרט למש"כ הרמב"ם בגודל סגולת התפילין, כך שלכאו' מזה אין לחשוש, מה שיש לחשוש הוא רק הסחת הדעת שלא יחשוב על התפילין כי זה קשה לאדם להתרכז במחשבה זו כל היום, ולהרבה ראשונים אין זה בכלל היסח הדעת, ואפי' אי הוי בכלל היסח הדעת הרי תיקשי לן קושיית העמק ברכה, ואילו להמשיב דבר והפרי יצחק אם לא יועיל לא יזיק,
לאור הנ"ל כי ודאי יש להקפיד בהנחת תפילין כל היום,
אכן לפי הידוע לי רוב גדולי ישראל מפיהם אנו חיים הלכו בתפילין כל היום,
וכפי שמצינו תלמיד של החפץ חיים שהלך וודאי נהג כרבו החפץ חיים וכל מצינו בעוד תלמידים מגדולי ישראל כך שמסתבר שרובם ככולם הלכו בתפילין כל היום אלא הסתירו זאת מהמון העם,
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
עניין אמר:
בן של רב אמר:
שמעתי מחתנו של הגראי"ש גריינמן שליט"א בן הגר"ח זצ"ל
(שהוא היום הרב הרשמי של ק"ק משפחת גריינמן ובנותיה וענפיה ופארותיה...)
שחמיו - הרב דהשתא - יושב עם תפילין כל היום, אבל רק כשהוא מסוגר בחדרו.

ושאלתי את החתן איך זה שפשע הרב במסוירת של אביו הגר"ח שלא נהג כן?
ואיך העיז לשנות מדרך המסורה לנו לא להניח תפילין בשום פנים ואופן כלל
ובכך פרץ גדר לחדש דברים חמורים כאלו?

והשיב לי בפשיטות:
מסתמא גם אביו הגר"ח נהג כן באותם ימים ושנים שהסתגר בתפרח ללמוד בהתבודדות משבת לשבת.

וכעת ברצינות: יש מקור שכתוב מפורש שראוי להימנע מזה?
(כמובן כשאין שאלה של גוף נקי או מחשבות משוקצות המצריכות טיפול...)

לא הבנתי, אתה מתכוון שזה לא היה המנהג אצל הגריינמנים? עד כמה שידוע לי זה תמיד היה כך, נראה לי שבישיבה בזכרון הבחורים לובשים במשך הלימוד.
בישיבה בזכרון לא לומדים עם תפילין 
 
 

חכם באשי

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
ומיהם רוב גדולי ישראל אשר מפיהם אנו חיים שלבשו תפילין כל היום?

אדונינו הגר"א זלה"ה

שכולנו תלמידיו ותלמידי תלמידיו

מן הסתם לשון החזו"א ידוע וא"צ להעתיקה
 
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
הוא עצמו וגם תלמידיו לא הלכו...
למה אתה אומר דברים שאתה לא יודע,
האם ראית פעם את הגר"א, כולםיודעים שהוא וכל תלמידיו הלכו כל היום זה אכן היה בנעה ולא כולם ראו את זה אבל כל רבותינו הגר"א החתם סופר וכו' כולם הלכו כל היום,
וסתם לגבי הגר"א יש אפילו התמונה הידועה עם התפילין, איפה זה נעשה ?? בבית כנסת נראה לך ?? זה נעשה במשך היום בגלל שהוא הלך כל היום בתפילין,


 
 

נבשר

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
וסתם לגבי הגר"א יש אפילו התמונה הידועה עם התפילין, איפה זה נעשה ?? בבית כנסת נראה לך ?? זה נעשה במשך היום בגלל שהוא הלך כל היום בתפילין,
לבי התמונה הידועה, למעיין יראה שהתפילין נוספו אח"כ במשיכת קולמוס, ויש תמונות בלי התפילין.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
בן ישיבה אמר:
וסתם לגבי הגר"א יש אפילו התמונה הידועה עם התפילין, איפה זה נעשה ?? בבית כנסת נראה לך ?? זה נעשה במשך היום בגלל שהוא הלך כל היום בתפילין,
לבי התמונה הידועה, למעיין יראה שהתפילין נוספו אח"כ במשיכת קולמוס, ויש תמונות בלי התפילין.
הגר"א אמר - וזה מובא במעשה רב או כתר ראש בערך כך:
"אם היה לי כח הייתי הולך מעיירה לעיירה ומכפר לכפר לעורר את כולם להחזיר לקדמותו את קיום המצוה של הנחת תפילין כל היום".

נ. ב. זה כנראה על משקל הסמ"ג.
הסמ"ג (כמדומה) היה זה שהסתובב במסירות ממקום למקום לעורר את כולם לחזור ולהניח תפילין.
אלא ששם היה כביכול 'מנהג ישראל תורה' (איזו תורה = תורת החטאת/האשם/אשם מעילות....)
שנהגו אז ההמון לא להניח תפילין כלל וכלל, ובזה זכה הסמ"ג לשנות את המנהג = גהנם.
ואילו הגר"א מדבר רק על להוסיף עוד שעות ביום.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
התפילין הם הוספה מאוחרות ע"י צייר גוי וכמדו׳ שזה אפי׳ מוכח מתוכו (ואולי גם עוד כמה דברים עי׳ בהרחבה בס׳הגאון ח'ג בסוף)
ולא צריך לראות את החזו"א בשביל לדעת שהוא ותלמידיו לה לבשו כל היום
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
לא הבנתי, אתה מתכוון שזה לא היה המנהג אצל הגריינמנים? עד כמה שידוע לי זה תמיד היה כך, נראה לי שבישיבה בזכרון הבחורים לובשים במשך הלימוד.
שטויות זה לא נכון..........................
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מה חלק א' ממעל כתב לא הבנתי ברור. תלוי איך מפסקים את דבריו. ולא הבנתי מפני מה עבר לנידון על החזון איש.
ולא הבנתי למה על טעות הסטורית קטנה נתקלת בכאלה תגובות לא עניניות.

בכל מקרה מבואר בכתר ראש שהגר"א לבש כל היום
ובני הגר"א מעידים בהקדמתם לשולחן ערוך שרצה להחזיר מצוות תפילין כל היום לכלל ישראל [כך שוודאי מסתבר שהוא עצמו נהג במידה זו]
על תלמידיו "בינתים" אין לנו עדות שהניחו כל היום [אפשר רק לשער]
ועל הגדול שבתלמידים הגר"ח מוולאזין מבואר בכתר ראש שכמה שעות לא היה מניח תפילין
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
התפילין הם הוספה מאוחרות ע"י צייר גוי וכמדו׳ שזה אפי׳ מוכח מתוכו (ואולי גם עוד כמה דברים עי׳ בהרחבה בס׳הגאון ח'ג בסוף)
ולא צריך לראות את החזו"א בשביל לדעת שהוא ותלמידיו לה לבשו כל היום
לגבי הגר"א הנידון מיותר לחלוטין.

לגבי החזו"א - הוא כידוע גם לא התפלל הרבה תפילות כי הוא היה חולה מעים עד מאוד.
כמסופר במעשה איש/פאר הדור שהוא אף העיר במפורש לאחד מגדולי האדמו"רים בעת שהגיע אליו - על שהוא מתפלל במצב כזה.
וכך מסופר שם:
כשהאדמו"ר אמר שקשה לו התפילה הגיב החזו"א בערך בזה הלשון:
"בשולחן ערוך כתוב שלחולה מעים אסור להתפלל".
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
מה נזעקתם, ס"ה הערתי שזה לא ציור מקורי (וזה ציור ולא תמונה)
ועברתי לחזון איש מפני שהוסיף בשמו שכולנו תלמידי הגאון וכו׳׳ ולזה כ׳ שגם החזו"א בעצמו לא לבש
 

shchiche.com

משתמש רגיל
כמה הערות על דברים שראיתי באשכול זה:
א) הנוהג כפסקי המשנ"ב מחוייב להניח כל היום אא"כ אינו יכול לשמור גופו, וזה מבואר להדיא בדבריו.
שמעתי שהרב גיטמן שאל את הגריש"א והורה לו שכן הדין כהמשנ"ב שמי שיכול לשמור גופו מחוייב (והוא עצמו לא יכל לשמור גופו, וכך רוב מוחלט של העולם, וצריך רק לציין שההגדרה של אינו יכול היא הגדרה מאוד רחבה, ואינו ברור שהכונה רק למי שאינו מסוגל לאנוס עצמו, ואכמ"ל).
ב) מה שהובא בשם הגר"א להגרח"ו שאם ירצה להניח כל השיטות יצטרך להניח כמה שעות - אין הכונה שהוא לא הניח בזמן הלימוד, ואדרבה בכתר ראש מחשיב את ענין ההנחה, אלא הכונה שיצטרך לעסוק בפועל בהנחת תפילין כמה שעות על ידי הנחת 64 זוגות שיקח ממנו זמן רב של לבישה ופשיטה של כל קציצה וקציצה של כל זוג וזוג (ואולי גם אמירת ק"ש על כל אחד, כדעת האמרי נועם בברכות שיש דעה כזו בגמ' שאם לא הניח תפילין בשעת ק"ש צריך לומר אח"כ ק"ש כשיניח, אבל במשנ"ב כ' שיכול לומר ק"ש או מזמור אאל"ט).
ג) בשולי הענין מי שציין כאן את דברי החזו"א לא נראה שנחית לנידון אם החזו"א הניח (ולא ידוע לנו אם היה לו קשה לשמור גופו או לא - כרוב העולם שזה קשה להם), אלא הוא ציין זאת בהקשר לייחס שלנו להגר"א שידוע מה אמר עליו החזו"א.
ד) כמובן שיתכן שלא הונהג להניח כל היום, אבל גם אם נגיד שיש כאן מנהג נגד המשנ"ב, [על אף שהמשנ"ב עצמו ידע מהמנהג ולכן קצת דחוק לומר כך], אבל עכ"פ לו יצוייר שהוא מנהג אפשר שהוא מנהג שאין מחוייבים להניח כל היום ולא מנהג שלא להניח, (כל עוד שאין בזה סרך של בעיה אחרת), [וכמו בעבר שלא לבשו ציצית כל היום אין הכונה שהיה מנהג לא ללבוש ציצית ודי בזה], דהבו דלא לוסיף עלה כנגד המשנ"ב עד כדי כך. ומ"מ באמת צ"ע בזה אם אכן ניתן להתפיס מנהג כזה, ומצד דברי המשנ"ב הרבה יותר קל לומר שפשוט מה שלא הניחו בגלל שקשה להם לשמור גופם וכנ"ל.
ה) מה שהוזכר כאן למעלה שיש רבנים שנהגו במנחה, יעוי' בנו"כ השו"ע שציינו שכ"ה תקנת רמ"ע.
ו) אכן אני יכול כיהודה ועוד לקרא לאשר שהגרמ"מ קארפ אינו חולץ בשיעוריו מיד בשקיעה, אבל אח"כ הוא חולץ של ראש, ולפי מה שאני הבנתי תמיד סבירא ליה דיש לסמוך על ר"ת לענין הלכה ואין מורין כן, דהרואה שאינו חולץ יכול לתלות שנוהג בענין זה כר"ת אבל יותר מאוחר הוא חולץ אאל"ט.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
amsgula.net אמר:
כמה הערות על דברים שראיתי באשכול זה:
א) הנוהג כפסקי המשנ"ב מחוייב להניח כל היום אא"כ אינו יכול לשמור גופו, וזה מבואר להדיא בדבריו.
שמעתי שהרב גיטמן שאל את הגריש"א והורה לו שכן הדין כהמשנ"ב שמי שיכול לשמור גופו מחוייב (והוא עצמו לא יכל לשמור גופו, וכך רוב מוחלט של העולם, וצריך רק לציין שההגדרה של אינו יכול היא הגדרה מאוד רחבה, ואינו ברור שהכונה רק למי שאינו מסוגל לאנוס עצמו, ואכמ"ל).
ב) מה שהובא בשם הגר"א להגרח"ו שאם ירצה להניח כל השיטות יצטרך להניח כמה שעות - אין הכונה שהוא לא הניח בזמן הלימוד, ואדרבה בכתר ראש מחשיב את ענין ההנחה, אלא הכונה שיצטרך לעסוק בפועל בהנחת תפילין כמה שעות על ידי הנחת 64 זוגות שיקח ממנו זמן רב של לבישה ופשיטה של כל קציצה וקציצה של כל זוג וזוג (ואולי גם אמירת ק"ש על כל אחד, כדעת האמרי נועם בברכות שיש דעה כזו בגמ' שאם לא הניח תפילין בשעת ק"ש צריך לומר אח"כ ק"ש כשיניח, אבל במשנ"ב כ' שיכול לומר ק"ש או מזמור אאל"ט).
ג) בשולי הענין מי שציין כאן את דברי החזו"א לא נראה שנחית לנידון אם החזו"א הניח (ולא ידוע לנו אם היה לו קשה לשמור גופו או לא - כרוב העולם שזה קשה להם), אלא הוא ציין זאת בהקשר לייחס שלנו להגר"א שידוע מה אמר עליו החזו"א.
ד) כמובן שיתכן שלא הונהג להניח כל היום, אבל גם אם נגיד שיש כאן מנהג נגד המשנ"ב, [על אף שהמשנ"ב עצמו ידע מהמנהג ולכן קצת דחוק לומר כך], אבל עכ"פ לו יצוייר שהוא מנהג אפשר שהוא מנהג שאין מחוייבים להניח כל היום ולא מנהג שלא להניח, (כל עוד שאין בזה סרך של בעיה אחרת), [וכמו בעבר שלא לבשו ציצית כל היום אין הכונה שהיה מנהג לא ללבוש ציצית ודי בזה], דהבו דלא לוסיף עלה כנגד המשנ"ב עד כדי כך. ומ"מ באמת צ"ע בזה אם אכן ניתן להתפיס מנהג כזה, ומצד דברי המשנ"ב הרבה יותר קל לומר שפשוט מה שלא הניחו בגלל שקשה להם לשמור גופם וכנ"ל.
ה) מה שהוזכר כאן למעלה שיש רבנים שנהגו במנחה, יעוי' בנו"כ השו"ע שציינו שכ"ה תקנת רמ"ע.
ו) אכן אני יכול כיהודה ועוד לקרא לאשר שהגרמ"מ קארפ אינו חולץ בשיעוריו מיד בשקיעה, אבל אח"כ הוא חולץ של ראש, ולפי מה שאני הבנתי תמיד סבירא ליה דיש לסמוך על ר"ת לענין הלכה ואין מורין כן, דהרואה שאינו חולץ יכול לתלות שנוהג בענין זה כר"ת אבל יותר מאוחר הוא חולץ אאל"ט.
התכוונת שזה ממש חיוב דאורייתא?
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
1) הר"ש דבליצקי כתב רשימה של גדו"י שהלכו בתפילין כל היום (או עכ"פ לא רק בזמן התפילה) והיא נמצאת באחד מספריו (אינני זוכר איזה).
כמו"כ הוא כתב על זה מאמר בשם 'חיוב מצות תפילין כל היום'. מובא בספר 'מבקשי השלמות' של הרב משה טשינגל (עמ' רצח). נמצא באוצר החכמה.

2) יש ספר בנושא בשם 'פארך חבוש עליך', של הרב ע"י פרץ מנהריה.

3) בשבט הלוי הנ"ל (לא זוכר מקור מדוייק) כותב כמדומני שלמעשה יש להימנע משום יוהרא, ובשו"ת ברכת יהודה לר"י ברכה(כנ"ל) הביא ראיות שאין לחשוש, עי"ש.
 
למה מניחים תפילין בשחרית ולא במנחה?

(בר מן דין - הדא דאמרו בדחניא שהצד השווה שבין תשעה באב ובין הזמנים הוא - בין היתר - גם הא דבתרוויהו מנחנא תפילין במנחה...)
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
הגרח"פ שיינברג היה מדליק נרות חנוכה תפילין (ראיתי בזמנו תמונה שלו באחד העיתונים).
והגר"ש דבליצקי כתב באיזה מקום (כמנהגי אני לא זוכר איפה) שבערב שבת חנוכה הוא נוהג להדליק נרות חנוכה עם תפילין, מכיון שמדליקים לפני השקיעה.

השבט הלוי שהזכרתי לעיל - ח"ט סי' יח.
הברכת יהודה שהזכרתי שם - ח"ד סי' ג.
הוא כותב שם בין השאר כך: "כעת הודיעוני שכן הורה הגר"ח קניבסקי שליט"א להתיר זאת, ושן מנהיג הרה"צ רבי דב קוק שליט"א מהעיר טבריא ת"ו לכלל ציבור הת"ח".
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
זמן חליצת תפילין הוא בצאת הכוכבים
ולאחר מכן מותר לא לחלוץ אך לא להניח וזה הלכה ואין מורין כן [עיין שוע סימן ל סעיף ב]
 

בן המתחטא

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
שמעתי מחתנו של הגראי"ש גריינמן שליט"א בן הגר"ח זצ"ל
(שהוא היום הרב הרשמי של ק"ק משפחת גריינמן ובנותיה וענפיה ופארותיה...)
שחמיו - הרב דהשתא - יושב עם תפילין כל היום, אבל רק כשהוא מסוגר בחדרו.

ושאלתי את החתן איך זה שפשע הרב במסוירת של אביו הגר"ח שלא נהג כן?
ואיך העיז לשנות מדרך המסורה לנו לא להניח תפילין בשום פנים ואופן כלל
ובכך פרץ גדר לחדש דברים חמורים כאלו?

והשיב לי בפשיטות:
מסתמא גם אביו הגר"ח נהג כן באותם ימים ושנים שהסתגר בתפרח ללמוד בהתבודדות משבת לשבת.

וכעת ברצינות: יש מקור שכתוב מפורש שראוי להימנע מזה?
(כמובן כשאין שאלה של גוף נקי או מחשבות משוקצות המצריכות טיפול...)
אני נכנסתי לדבר עם הגרח"ג זצ"ל בלימוד בדירתו בתפרח והיה מעוטר בתפילין. 
 
 

ינון קליין

משתמש רגיל
לצערי לא קראתי את כל ההודעות כעת, אז יתכן ותהיה פה חזרה על דברים שנכתבו.
מצ"ב סע' מתוך חוברת קטנה שהוצאתי בהלכות תפילין
כתב הרמב"ם (הל' תפילין פ"ד הל' כה): "קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק, לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום שמצותן כך היא, אמרו עליו על רב תלמידו של רבינו הקדוש שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה או בלא ציצית או בלא תפילין".

למרות זאת, כתב הטור (סי' לז): "מצותן (של התפילין) להיותן עליו כל היום. אבל מפני שצריכין גוף נקי שלא יפיח בהם וצריך שלא יסיח דעתו מהן בעודן עליו, ואין כל אדם יכול ליזהר בהן - על כן נהגו שלא להניחן כל היום. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת קריאת שמע ותפילה". לפי שזמן קריאת שמע ותפילה הוא זמן קצר וכל אחד יכול להיזהר בו מהיסח הדעת ולשמור על גוף נקי (ב"י שם).

השו"ע (סי' לז סע' ב) כתב שנהגו לא להניח תפילין כל היום. מאידך לשיטת הגר"א (מעשה רב סי' יח) יש להניח תפילין כל היום.

[בכתר ראש (הנהגות רבינו הגר"ח מוואלאזין זצ"ל סי' טו) כתוב: "עוד אמר בשם רבו הגר"א שהצטער הרבה על הדור הזה שמבטלין עיקר המצוה דתפילין שמצותה כל היום, כידוע שבעל הסמ"ג היה מסבב העולם להזהיר לכל ישראל שילבשו בגד בת ד' כנפות עם ציצית, כך אילו היה בכוחותיו היה סובב את העולם להחזיר עטרה ליושנה שיניחו ישראל תפילין כל היום, והעיקר להיזהר שלא לישן בהם, ושלא להפיח ח"ו, ובנקל יכול ליזהר ולקיים המצוה. ובכל שעה מקיים הלובשם שמונה מצוות כדאמרו חז"ל (מנחות מד א) אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשין. וליוהרא לא חיישינן, והלוואי שגם הרואים יעשו כן, ואמר בשם רבו הגר"א ז"ל דבזמן הזה אינו שייך יוהרא ואדרבא נכון לפרסם, והרוצה להתנהג בפרישות יפרסם שרצונו לפרוש ולהצטדק, וזולת זה לא יפטר מהם. אך שלא להפליג בפרישות כאילו מובדל מן העולם. והעיקר שיהיה הכל לשם שמיים".

הגר"ש דבליצקי זצ"ל אסף (בתוספת לקונטרס צבי לצדיק, הנקראת שריד מעיר עמ' קיח- להלן בסוגריים ציטוטים משם) עדויות על גדולי ישראל שהלכו בתפילין כל היום ומספרם 48. ביניהם: המגיד מדובנא ("וכהאיר היום לבש טלית ותפילין והיה הולך בהם כל היום עד אחד תפילת מנחה"), הנצי"ב ("לא היה חולץ את תפיליו כל היום ובתפילין הגיד גם את השיעור"), האדר"ת ("זה עשיריות שנים שהרגלתי את עצמי לשאת תפילין קטנים כל היום"), הגראי"ה קוק ("גם בלכתו ברחוב היה מעוטר בתפילין"), הגרי"מ חרל"פ ("גם היה לומד כל היום כמעט מעוטף בטלית ותפילין") ועוד.]

 

ינון קליין

משתמש רגיל
ינון קליין אמר:
הצג קובץ מצורף 27.2.pdf לצערי לא קראתי את כל ההודעות כעת, אז יתכן ותהיה פה חזרה על דברים שנכתבו.
מצ"ב סע' מתוך חוברת קטנה שהוצאתי בהלכות תפילין
כתב הרמב"ם (הל' תפילין פ"ד הל' כה): "קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק, לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום שמצותן כך היא, אמרו עליו על רב תלמידו של רבינו הקדוש שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה או בלא ציצית או בלא תפילין".

למרות זאת, כתב הטור (סי' לז): "מצותן (של התפילין) להיותן עליו כל היום. אבל מפני שצריכין גוף נקי שלא יפיח בהם וצריך שלא יסיח דעתו מהן בעודן עליו, ואין כל אדם יכול ליזהר בהן - על כן נהגו שלא להניחן כל היום. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת קריאת שמע ותפילה". לפי שזמן קריאת שמע ותפילה הוא זמן קצר וכל אחד יכול להיזהר בו מהיסח הדעת ולשמור על גוף נקי (ב"י שם).

השו"ע (סי' לז סע' ב) כתב שנהגו לא להניח תפילין כל היום. מאידך לשיטת הגר"א (מעשה רב סי' יח) יש להניח תפילין כל היום.

[בכתר ראש (הנהגות רבינו הגר"ח מוואלאזין זצ"ל סי' טו) כתוב: "עוד אמר בשם רבו הגר"א שהצטער הרבה על הדור הזה שמבטלין עיקר המצוה דתפילין שמצותה כל היום, כידוע שבעל הסמ"ג היה מסבב העולם להזהיר לכל ישראל שילבשו בגד בת ד' כנפות עם ציצית, כך אילו היה בכוחותיו היה סובב את העולם להחזיר עטרה ליושנה שיניחו ישראל תפילין כל היום, והעיקר להיזהר שלא לישן בהם, ושלא להפיח ח"ו, ובנקל יכול ליזהר ולקיים המצוה. ובכל שעה מקיים הלובשם שמונה מצוות כדאמרו חז"ל (מנחות מד א) אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשין. וליוהרא לא חיישינן, והלוואי שגם הרואים יעשו כן, ואמר בשם רבו הגר"א ז"ל דבזמן הזה אינו שייך יוהרא ואדרבא נכון לפרסם, והרוצה להתנהג בפרישות יפרסם שרצונו לפרוש ולהצטדק, וזולת זה לא יפטר מהם. אך שלא להפליג בפרישות כאילו מובדל מן העולם. והעיקר שיהיה הכל לשם שמיים".

הגר"ש דבליצקי זצ"ל אסף (בתוספת לקונטרס צבי לצדיק, הנקראת שריד מעיר עמ' קיח- להלן בסוגריים ציטוטים משם) עדויות על גדולי ישראל שהלכו בתפילין כל היום ומספרם 48. ביניהם: המגיד מדובנא ("וכהאיר היום לבש טלית ותפילין והיה הולך בהם כל היום עד אחד תפילת מנחה"), הנצי"ב ("לא היה חולץ את תפיליו כל היום ובתפילין הגיד גם את השיעור"), האדר"ת ("זה עשיריות שנים שהרגלתי את עצמי לשאת תפילין קטנים כל היום"), הגראי"ה קוק ("גם בלכתו ברחוב היה מעוטר בתפילין"), הגרי"מ חרל"פ ("גם היה לומד כל היום כמעט מעוטף בטלית ותפילין") ועוד.]
מצ"ב החוברת שממנה ההודעה הנ"ל
 

בן המתחטא

משתמש ותיק
שמעתי מבעל המעשה: אברך כבן עשרים בישיבת מעלות התורה החל להניח תפילין כל היום בהיכל הישיבה, ומאן דהו ניגש למחות בו. אמר לו מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל בפליאה , שמעתי שמוחים על עבירות, לא על מצוות... (יש לציין שלא היה מדובר במהפכן או אוהב חדשות שתאוותו למצוות תפילין ותכלת גדולה לאין ערוך מתאוותו למצוות [המיושנות] תלמוד תורה [נשים נזיקין] וגמילות חסדים [עם חרדים] בשל אי היותן מצוות גאוליות וחלוציות, המדגישות את יחודיותנו כבעלי דעה עצמית שאינם זקוקים\כפופים לגדולי הדורות למיניהם...כמו כן חובה לציין כי אצל אותו אברך לא היו התפילין מצות אנשים מלומדה, אלא חיים וקיימים בלבו ובמוחו למסור לבבו ונפשו לה' וללכת בכל דרכיו לאהוב את אשר יאהב ה' ולשנא את אשר שנא. ולא חלילה לנשק ולהקיא את שונאי ה', ולהקיא ולנשק את עבדי ה') והמבין יחבר הלולאות אחת אל אחת בקרסי הזהב.... ויתן אל לבו כמה הפליג מערכי האמת ומכפיפת הראש וכניעת הדעת בפני ה', ועבדיו חז"ל הקדושים, שכל דבריהם בין באגדה בין בהסטוריה בין בטבעיים נאמנו מאד ונאמרו ברוח הקדש אשר היה ה' עמם לנחתם בדרך אמת, ומי שאלמלא לא ראה לא האמין כבר נהפך לגל של עצמות (כן! כפשוטו!). ואם יכניע גאוותו העצומה וישכיל שגם הוא יכול לטעות, ולא רק כל חכמי ישראל, אז יבין עוצם גדלותם של רבותינו מוסרי התורה האמיתיים שהעמידונו על האמת בהבנת התורה, והוציאו לאור תעלומה. ובדרכי ההתבוננות בכל פרטי התורה. איזה עיקר, ואיזה ליקח במידה גדושה, איזה קרוב לשכר ואיזה להפסד. שאלמלא הם, כבר נשתכחה תורה מישראל והם הם שהעמידו לגיונות לגיונות של עמלי תורה ודורשי יראה וליבו את שלהבת האמונה בכל עז, כמסורה לנו וכמו שהאמינו עם אלקי אברהם מדר דר. בלא שום תערובת חיצונית ח"ו, ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה. וכל מקום שאתה מוצא תורה, אמונה, עבודה, דעת, חכמה, פרישות טהרה וחסידות אינו אלא מהם. וכל הפורש מהם כפורש מן החיים.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
מהשקיעה כבר אסור להניח
המשנ"ב מביא בזה מחלוקת המג"א והפרי"מ 
ונ"ל העיקר להלכה בזה כהמג"א שאסור רק מצאת מתרי טעמי א. המנהג במחלוקת המג"א והפרי"מ לפסוק כהמג"א ב.ספק דרבנן לקולא ובפרט שהחומרה פה בדרבנן מקילא בדאורייתא 
 

זוזו

משתמש ותיק
הגאון ר' יחזקאל טאוב שליט"א כמדו' לובש כל היום גם בלילה אך מכוסה עם כובע.
הג"ר מאיר גריינימן שליט"א (מח"ס דינים והנהגות לחזו"א) אינו נראה לבוש תפילין כל היום גם לא במנחה. ושאר תלמידי החזו"א מלבד הגר"ח גריינימן זצ"ל לא היו לבושים תפילין כל היום. כמו הגרי"ש שפירא זצ"ל והגרנ"ק זצ"ל והג"ר יחזקאל ברטלר זצ"ל והגרח"ק שליט"א ועוד.
מהחזו"א אין ראיה לכלום כי היה חולה תמידי וידוע שלפעמים לא היו לו כח אפי' לברך על מאכלו ואכל ללא ברכה. והיה מתפלל ללא כובע (שמעתי מר' ברוך גריינימן בשם אביו).
 

HaimL

משתמש ותיק
תפילין אחרי השקיעה הוא מחלוקת בני בבל ובני א"י. לפי בני ארץ ישראל הוא מטעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, ימים ולא לילות. ולכן בא"י היו מברכים אקבו"ץ לשמור חוקיו כשהיו חולצים בשקיעה, שהרי מי שלא חולץ עובר בעשה של תורה. אבל בני בבל סוברים כדיחוי של הבבלי ההוא בחוקת הפסח הוא דכתיב, ורק מטעם שמא יישן ויפיח בהם אסור. וא"כ כל זמן שהוא לא זמן שינה לרוב בני האדם, אין לחשוש. בטח לא בימינו שיש לכולם אור בכל זמן
 

אח שלך

משתמש ותיק
אחד מהת"ח הגדולים שלח לי בפרטי. (ולבקשתי אישר לי לפרסם כאן)

"ראיתי שבעבר דנת בענין הנ"ל.

הצצתי כמה פעמים דרך סדק, לחדרו של הגר"מ שפירא זצ"ל, וראיתי אותו עם תפילין ללא טלית. 
זה היה אחר הצהרים. 
ופעמים התפלל מנחה ביחידות עם תפילין כאשר לא הספיק את התפילה בביהמ"ד - מנחה גדולה [פעמים אחרות הלך לשטיבל באזור].

יתכן שזה היה תפילין של רבנו תם.

קשה לי לפרסם זאת ברבים, אחרי שזה היה הצצה אישית למרחב אישי...

ידידך..."


נ.ב. תגלית זו מתאימה עם מה שסופר על הגר"מ שפירא זצ"ל
(בהקדמת החלק האחרון של "אפיקי מים" שיצא אחרי פטירתו)
שהרב הורה למלווהו בחו"ל שגילה ששכח תפילין באכסניה, שכדי לתקן את חטא הזלזול יתפלל שנה שלמה עם תפילין במנחה.

(כמדומה שהוראה מחמירה שכזו מתאימה לעלות רק במחשבתו של מי שגם בלא"ה רואה בתפילין את צורתו הטבעית והבריאה של היהודי במשך כל היום)
 
חלק עליון תַחתִית