סיפור על ר"י אייבשיץ בעניין חטיפת כל המצווה לעצמו

יהודה1

משתמש ותיק
מי יודע מקור לסיפור, ואולי לכתוב את כל הפרטים.
מה שזכור לי כעת הוא כך:
היתה ישיבה (של מי?) שמולה היה בניין של ע"ז. אחד התלמידים שם לא יכול היה לסבול את זה שתמיד רואים את הצלם מהחלון של בית המדרש, לכן בא באישון לילה ושבר את הצלם שעל גג אותו בית ע"ז (כנסייה?). 
הגויים תפסו אותו ושמו אותו במעצר כדי לדון אותו למוות. מצאו שהשומר מוכן לשתף פעולה ולהבריח את האסיר תמורת סכום כסף גדול (כמה?) אספו את הכסף בין היהודים אבל לא הושגה תרומה (למה? אולי עוד לא התחילו לאסוף רק אמרו לר"י אייבשיץ שיאספו?).
הוא ראה שסך הנדוניה שלו מתאים לסכום הדרוש, לכן רץ בעצמו לשחד את השומר הנ"ל וכמובן שחרר את התלמיד. 
אחר כך הוא חשב לברוח מביתו כדי שחמיו לא יכעס עליו על שהוציא את כל כספי הנדוניא שלו. ובדרך (היכן בדיוק?) פגש את השומר הזה שאמר שהוא חושב שהולכים לתפוס אותו ועליו לברוח, לכן מחזיר את כל הכסף לפיקדון אצלו ואם לא ישוב עד זמן פלוני שיישאר ברשותו.
וכך היה שלא חזר השומר.
אמנם ר"י אייבשיץ לא שמח שלא הפסיד מהמצווה אדרבה הצטער על כך שנראה שמשמים לא חפצו במצותו והחזירו לו מיד את כל הממון שהוליא. אחר שעשה שאלת חלום אמרו לא מן השמים שהסיבה היא כי לא שיתף אחרים במצוה אלא שילם בעצמו הכל. והיה לו לחלק בין כל היהודים בקהילה שכולם יזכו במצוה.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
מכיר את הסיפור לא זוכר מקור.
הישיבה של ר"י אייבשיץ עצמו.
הסיפור עם כנסייה.
השומר הגיע לרי"א בעצמו להציע לו.
השומר הגיע אח"כ לרי"א לפני שהספיק לברוח (לי לא זכור שהוא ניסה לברוח בכלל רק שהשומר הגיע לביתו).
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מענין לענין כך מסופר גם על הח"ח, שלא הסכים לבקשת יהודי חשוך בנים שרצה לבנות מכספו את כל הבנין המפואר של ישיבת ראדין,
ואחרי הפצרותיו של ההוא, הסכים שיתן את כותל המזרח כולו, וישנה ההנצחה כמדומה עד היום.

מוסר השכל נורא, מהרבה בחינות.
 
חלק עליון תַחתִית