נפתולי כתב: ↑12 אוגוסט 2019, 23:18
ביום תשעה באב עצמו דיברתי שוב עם אחד הרבנים והוא התפלא על עצם הספק, היות ולדעתו כל הרבנים העוסקים גם בייעוץ רפואי כנהוג במחוזותינו, יודעים היטב כי הצום מזיק מאד לעוברים. הוא עצמו יודע על עשרות מקרים של הפלות רח"ל כתוצאה מצום.
כבר מפורש בגמ' במילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי אינשי וד"ל, הרי כל ילד יודע שרוב הרבנים והרופאים מחייבים לצום
ה
יות וביקשו כאן גם תיעוד רפואי רשמי שהצום מהווה גורם סיכון לעובר, אז עשיתי איסוף קטן אצל הרב גוגל:
מתוך מאמר מאת אילנית נדן, נטורופתית והרבליסטית קלינית. מתמחה בבריאות האישה:
"חשוב שתדעי כי רוב המומחים מחזיקים בדעה, שצום (ללא מזון וללא שתייה במשך למעלה מ 24 שעות) –הוא פעולה שאיננה מומלצת בכל שלבי ההריון. לעובר יחסרו במשך למעלה מ 24 שעות נוטריינטים חשובים, גוף האישה עלול להיכנס למצב של סטרס, עלולה להיגרם התייבשות שתוביל לצירים מוקדים ועוד".
יש קצת מרחק בין "תיעוד רפואי רשמי" לביו ציטוט מאיזה "נטורופתית והרבליסטית קלינית" שזה מכשפה זקנה מהדורת 2019
וחוץ מזה גם היא בס"ה אומרת שזה "פעולה שאינה מומלצת", שכוייח, את זה גם אני יודע. [גם בזמן הגמ' ידעו שזה "לא מומלץ" ולכן דנו ע"ז בגמ']
מאת: ד''ר שרון מסלוביץ; מנהל מיון נשים ויולדות, בית החולים "ליס" ליולדות ונשים.
עם חגי תשרי ו"הצום הגדול" של יום כיפור, נשים הרות רבות, נתקלות בשאלה: האם מותר לנשים בהריון לצום? התשובה לשאלה זו, מסובכת הרבה מעבר לצפוי. למרות שנשים הרות רבות צמות (צום ממניעים דתיים בעיקר) במהלך הריונן, הרי שאין הרבה מחקרים בנושא, ומכאן שהעובדות מועטות. מרבית המידע שפורסם בספרות הרפואית מתייחס דווקא לצום הרמאדאן, עם תגליות די מפתיעות ומעודדות באשר לבטיחות הצום בהריון, אך צריך לזכור כי צום הרמאדאן אינו צום של יום מלא, וכי ההשלכות של צום בן יממה עלולות להיות משמעותיות יותר.
מהו החשש בצום לאשה ההרה?
השינויים המטבוליים החלים תוך כדי ההריון, מובילים לכך שאפילו במהלך שעות ספורות של צום, גוף ההרה נכנס למצב של "רעב" ומתחיל להשתמש בתחליפי אנרגיה לפחמימות החסרות. המקור העיקרי לאנרגיה הופך להיות השומן, שתוצרי הפירוק שלו - הנקראים גופיפי קטו - משמשים כמקור אנרגיה. לרוע המזל, לגופיפי קטו תופעות לוואי לא רצויות בעובר, ומכאן ההמלצה הגורפת של רופאים רבים שלא להיכנס למצב של רעב במהלך ההריון. זוהי אינה הבעיה היחידה בצום. בחלק מן הנשים, הצום גורם לתחושת עלפון העלולה להוביל לנפילה. חבלת בטן במחצית השניה של ההריון, עלולה להסתבך ולגרום היפרדות שליה ומצוקה עוברית.
האם מותר להמנע משתיה?
גם בשאלה זו, אין מחקרים חד משמעיים, אך להתייבשות במהלך ההריון ישנן שתי תוצאות לא רצויות: העובר תלוי בזרימת הדם דרך השלייה לצורך אספקת חמצן ומזון. זרימת דם זו תלויה בזרימת הדם האימהית, וזו תלויה בנפח הדם. במהלך צום, ייתכן שנפח הדם האימהי ירד מתחת לסף קריטי, אשר מתחתיו העובר יקבל פחות דם מהשליה. תופעה נוספת שמקושרת עם התייבשות, הינה צירים מוקדמים.
ההסבר התיאורטי נעוץ בהפרשת הורמונים מבלוטת יותרת המוח בעת מחסור בנוזלים. מטרתם של הורמונים אלה הינה למנוע השתנה של נוזלים, ובכך לצמצם את מימדי הנזק לגוף, אך בד בבד חומרים אלה משפיעים על הרחם וגורמים להתכווצויות רחמיות הנמושות לעיתים כצירים.
דר' ישראל יולס- רופא נשים ירא שמים:
ייעוץ כזה צריך שיהיה פרטני אך אין ספק שהתייבשות היא גורם סיכון בהריון
ולסיום מתוך מאמר של אתר בית החולים שערי צדק:
בזמן הצום מקבל גופנו את צרכיו האנרגטיים ממאגרי הגלוקוז (המאוחסן בצורת גליקוגן) שבכבד ובשרירים ועל פי רוב מספקים אנרגיה עד ל-24 שעות. לקראת סוף הצום הגוף מתחיל לנצל את מאגרי השומן על ידי פירוק חומצות שומן שמספקות אנרגיה הכרחית לגופנו. בד בבד עם תהליך פירוק השומן נוצרים גופני קטו (קטונים) העלולים לעבור לעובר ולגרום לנזק.
בקיצור
א. התייבשות היא גורם סיכון. - פשוט וברור שאשה שמתיייבשת חייבת לשתות. עדיין אשה נורמלית לא תגיע למצב של התייבשות, ובפרט כשנמצאת במזגן ונחה מפעילות גופנית.
ב. אין שום מחקר [!] שמוכיח שצום גורם סכנה.
ג. ע"י הצום נוצרים "גופיפי קטו" [לפי מקור אחד אפי' במהלך שעות ספורות ולפי מקור אחד אחרי 24 שעות] שהרופאים טוענים שעלולים לגרום נזק. לא ברור על סמך מה הם טוענים ומה רמת החשש.
ד. הרופא היחיד מאלו שהבאת שהוא יר"ש, כותב ש"ייעוץ כזה צריך להיות פרטני" = ז"א ש
אסור להורות שכל המעוברות לא יצומו.