זהירות בתספורת לשמור על מצוות פאות הראש כהלכה

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
000.jpg
האם צודק מחבר הפאשקוויל שהדבר אסור?

ראיתי כמה ספרים בעניין פאות הראש (חלקם צבעוניים ופופולאריים...) שכתבו שאסור להיכנס למקום פאות הראש במכונת תספורת. בשום צורה ואופן. ושכל השיער בכל "שטח" הפאות צריך להיות ארוך כדי לכוף ראשו לצד עיקרו.

ולכן כתבו שאסור לעשות "הצרה" בפתים. או לעשות פתים "גבוהים". וכן לעשות "לייזר" במקרים חריגים. ועוד הרבה נפק"מ.

כשלמדתי את הסוגיא יצא לי לא כך. ואדרבה הדבר מותר גמור. אם עושים זאת באופן נכון שלא ע"י תער.

אשמח לשמוע את חוות דעת הלומדים.

בעז"ה בהמשך אפרט מדוע לדעתי זה מותר גמור.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
בגמ' משמע שיש איסור אפי' בשערה אחת. בשו"ע כתב כל מקום רוחב זה לא תגע בו יד. פאתים גבוהים זה מח' הראשונים במיקום פאת הזקן, ולכאו' פאת הראש מתחילה מייד למעלה מיזה. והח"ח כתב שלא לגלח מעל תנוך האוזן. ולייזר זה לכאו' ייפוי ואיסור מצד 'לא ילבש'.
אז איזה היתרים יש לך בסוגיא, אדרבה 'מכל מלמדי השכלתי'
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בס"ד
יש עמדי הרבה על זה בכתובים, ואמרתי להעתיק כאן רק מה ששייך לנידון דנן ממש, ולכן יתכן והדברים יהיו עניים במקום זה, אך בשלמותם הם עשירים

גדר הגילוח האיסור:

דעת הרמב"ם (פי"ב מהל' ע"ז ה"ו וכן בתשובותיו תשובה רמ"ד) והמאירי (מכות כ:) ועוד דאינו חייב בהקפת פאות הראש אלא בתער, אבל במספריים כעין תער מותר, ולדעתם מש"כ במשנה (מכות כ ע"א) דאינו חייב עד שיטלנו בתער קאי בין אפאות הראש ובין אפאות הזקן, וכן תניא בהדיא בתוספתא (מכות פ"ג ה"ז) גבי פאות הראש שאינו חייב עד שיטלנו בתער, [ומש"כ בלשון אינו חייב לאו דוקא דה"ה דמותר לכתחילה, כ"כ בב"י יו"ד קפ"א וכן משמע בתוס' שבועות ב: ד"ה חייב, ואכמ"ל.].

אמנם דעת הרבה מרבותינו הראשונים דחייב אף במספריים כעין תער, והם: תוספות (שבועות ב: ד"ה חייב, נזיר מ"א ע"ב ד"ה השתא) והרא"ש (מכות סי' ב-ג הובא בטור יו"ד קפ"א) ותוס' שאנץ (מכות כ:) ורבינו יונה (שערי תשובה סי' ע"ח) והסמ"ק (סי' ע"א) ורבינו ירוחם (נתיב י"ז ח"ה קנט:). ולדעתם מש"כ במשנה דאינו חייב אלא בתער קאי אפאות הזקן בדוקא אבל בפאות הראש חייב אף במספריים כעין תער, ולדעתם מש"כ בתוספתא על פיאות הראש שאינו חייב אלא בתער לאו דווקא דאף מספרים כעין תער אסור [ב"י שם, וכ"כ התוס' בהדיא בשבועות ב: ד"ה חייב, וכת' שם דמצינו כעי"ז], וכדבריהם משמע בגמ' נזיר מא. [והמאירי כתב שחכמי הדורות שלפנינו אסרו גם במספריים כעין תער והוכיחו מנזיר פרק שלשה "וכשתעיין בה היטב אין בה הכרח" וע"ע בחקרי לב עמ"ס שבועות (דף ב:) שהאריך להסביר את דעת הרמב"ם], והמאירי (מכות כ:) כשהזכיר דעה זו דאסור גם במספריים כעין תער כתב דגם לדבריהם אינו אסור מדאורייתא אלא מדברי סופרים. ולהלכה פסק הש"ע (יו"ד קפ"א ג') דיש לחוש לדברי האוסרים.

והנה לדעת הראשונים דלא אסרה התורה אלא תער אבל מספריים כעין תער מותרים, יל"ע אם גם מלקט ורהיטני יהיה מותר כי אינם מגלחים אלא רק משחיתים, או דאסור כי אינם משאירים שער כלל כתער, ולכאורה תליא בטעם דברי הרמב"ם ודעימיה, שבריטב"א הביא לבאר דעה זו בב' אופנים, בטעם א' כתב דתער משוה צדעיו עם אחוריו משא"כ מספריים דנשאר מעט, ולפי"ז מלקט ורהיטני אסורים כי הם אינם משיירים כלום והם כתער ממש. ובטעם ב' כתב הריטב"א דילפינן הקפת הראש מגילוח הזקן וכמו דזקן אינו אסור אלא רק ע"י גילוח והשחתה, כך גם איסור פאות הראש אינו אסור אלא כך, ולפי טעם זה נראה דמלקט ורהיטני מותר וכמו שהם מותרים בפאות הזקן.

ומפשיטות דברי הריטב"א יוצא דדוקא בדעת הרמב"ם יש להסתפק, אבל לדעת התוס' ועוד דמספריים כעין תער ג"כ אסור, הוא הדין גם במלקט ורהיטני שהם אסורים. וכתב בשו"ת שבט הלוי ח"ה (סי' צ"ט אות ד') דלפי"ז צ"ע הרבה בדעת החת"ס שכתב בתשובה (יו"ד סי' ק"מ) דגם לתוס' אינו אסור אלא תער ומספריים כעין תער אבל מלקט ורהיטני שהם תולשים מותר, וע"ע אות ח' בשם הגרע"א שחלק על החת"ס וגם הקשה כעי"ז.

א"כ נמצא בגדר האיסור ד' דרכים: להרמב"ם לפי טעם א' בריטב"א תער ומלקט ורהיטני אסורים, להרמב"ם לטעם ב' בריטב"א תער בלבד אסור, לתוס' בפשיטות הכל אסור, ולחת"ס בדעת תוס' מלקט ורהיטני מותר והשאר אסור.

כמה שערות צריך להשאיר במקום הפיאות:

בעניין כמה שערות צריך לשייר במקום הפאות שבצידי הראש כתב הרמב"ם (פ"יב מהל' ע"ז ה"ו) וז"ל: ופאה זו שמניחין בצדע לא נתנו בה חכמים שיעור ושמענו מזקינינו שאינו מניח פחות ממ' שערות, עכ"ל. [וזו גירסא אחת ברמב"ם, וכן הביא המאירי (מכות כ:) בשמו, אמנם בטור כתב בשם הרמב"ם שהשיעור הוא ד' שערות].

וכתב בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' קל"ט) דיש לומר בפשיטות דהזקנים שנתנו שיעור מ' שערות לא מהלכה למשה מסיני אמרו כן וגם לא היו מבית דינו של יעבץ אשר שיעור שיעורים שלא שיערום אבותינו בתלמוד, אלא נראה דס"ל דמהתורה די במה שמשייר ב' שערות, כי ע"י שמשייר ב' שערות שוב אין זה משוה צדעיו עם אחורי אוזנו, אמנם משום מראית העין מקובל בידם להחמיר להשאיר מ' שערות. וקבלה זו מחכמי האחרונים או אפילו מחכמי התלמוד היא, וע"י שמשוה צדעיו עם אחוריו ומשאיר באמצע מ' שערות אין זה נראה ואין זה נקרא שמקיף את פאת ראשו. ובתשובת הגרע"א כתב דלהרמב"ם השיעור הוא ב' או ד' שערות [עיין באות ח'], והיינו מדאורייתא.

הסמ"ג חולק על הרמב"ם וס"ל דבתלישת ב' שערות עובר בלאו ואפי' אם נשאר הרבה שיער בפאה, והקשה על הרמב"ם מתוספתא שכתוב שיש תולש ב' שעורת וחייב משום מקיף, וכתב על זה הכס"מ וז"ל: ואיני יודע מה הוקשה לו להסמ"ג דהא רבינו איירי בשיעור הנחת הפאה כמה שערות חייב להניח והתוספתא איירי בתולש שערות מהפאה כמה יתלוש ויתחייב וקאמר דבתלישת ב' שערות חייב, ואין זה עניין לדברי רבינו, עכ"ל. ועי' שו"ת שבט הלוי ח"ה (סי' ק').

והחת"ס כתב דעל פי מה שביאר בדעת הרמב"ם מובנת קושית הסמ"ג, כי הרמב"ם סובר דמדאורייתא אם נשאר ב' שערות מותר ורק חכמים נתנו שיעור מ' שערות, וע"כ הקשה הסמ"ג דלהרמב"ם אין חייבים בתלישת ב' שערות סתם אלא רק אם הם הב' שערות האחרונות שנשארו בפאה, וע"י שיתלשם ישוה צדעיו עם אחורי אוזנו, ועל זה הקשה הסמ"ג דבתוספתא משמע שעל כל ב' שערות חייב, ועי' בחת"ס ריש התשובה שם.

להלכה פסק בש"ע (יו"ד קפ"א ט') דאסור לתלוש ב' שערות אפילו מפאה מלאה שיער [אחר שכתב את גבולות מקום הפאות הוסיף "וכל רוחב המקום הזה לא תיגע בו יד"], וביאר הגר"א שם דהוא משום שחושש לדעת הסמ"ג בספק דאורייתא.

אם הסורק שיער הוה פס"ר שיתלוש:

בטרם נדון בהיתר סריקת פאות הראש יש לדון אם כשמסרק הוה פס"ר שיתלוש שיער או שאינו פס"ר, ואמנם הדבר תלוי בטבע אך יש לידע המציאות במסרק שדיברו בו חכמים במשנה ובתלמוד.

איתא במשנה בנזיר (מב:) דנזיר חופף ומפספס אבל לא סורק, ולמסקנת הגמ' שם כולא מתני' ר"ש היא דאמר דבר שאינו מתכון מותר, ואעפ"כ איננו סורק משום דכל הסורק -להסיר נימין המדולדלין מתכוון. וביארו שם בתוס' דסתם סורק להכי מתכוון [וכן משמע בפירוש רש"י], ונראה דהוצרכו להוסיף כן משום דקשיא להו דאם האיסור הוא משום מתכוון היה לתנא לחלק בין מתכון לשאינו מתכון, וע"ז הוסיפו דסתם סורק להכי מתכוון. ואין הכי נמי אם אינו מתכוון כלל להשיר נימין מדולדלין מותר לסרוק. והנה מכ"ז משמע דסריקת הראש אין בה פס"ר שיתלוש כי אם הוא פס"ר הדין דאסור גם אם אינו מתכוון בהדיא [עי' מלוא רועים שם שהקשה כן בדברי הגמ'].
אמנם בפירוש הרא"ש שם במשנה כתב "אבל לא סורק דהוה פס"ר וכדמפרש בגמרא" ובביאור דבריו נראה דהוקשה לו כנ"ל מדוע אין התנא מחלק בין מתכון לשאינו מתכון, ותירץ דכיון דהוא פס"ר כל הסורק מתכוון לכך ונותן דעתו לסרוק על דעת כן [וכמש"כ הרא"ש בפסחים סי' ב'], א"כ נראה דהוא מחלוקת, לתוס' אין בסריקה פס"ר ולרא"ש יש.

שו"ר בשו"ת ריב"ש (סי' שצ"ד) דהקשה עמש"כ רש"י (שבת פא:) דסריקה היא פס"ר ונזיר אסור בה בחול ככל אדם בשבת, והקשה ריב"ש מהגמ' נזיר הנ"ל דמשמע דאי"ז פס"ר, ותירץ המג"א (או"ח ש"ג ס"ק כ"ב) דאפשר שרש"י בא להשמיענו דאפילו אינו מתכוון להסיר נימין המדולדלים אסור,וזה כעין דברינו הנ"ל. וע"ע בשו"ת ריב"ש שם שהאריך אם סורק הוה פס"ר.

ועי' בב"י (או"ח ס"ס ש"ג) שהביא מרש"י הנ"ל דסריקה הוה פס"ר, וכן מהרא"ש (ביצה סי' כ"ד) והכלבו (סי' ל"א כ"ו ע"ג) ועוד, ולכן פסק שם דאסור לסרוק בשבת.
והנה בדעת רש"י יל"ע דבגמ' שבת הנ"ל כתב בהדיא דהוה פס"ר, ומאידך בגמ' בנזיר לא פירש כהרא"ש ומשמע כתוס' דאי"ז פס"ר [וכדקדוק ריב"ש והמלוא רועים]. ובאמת הפירוש הנדפס למסכת נזיר אינו ודאי שהוא מרש"י, רע"א בגליון הש"ס ריש נזיר כתב בשם החיד"א בשה"ג שהביא דהפירוש הנדפס לנזיר אינו מרש"י, ובאמת בש"ס דפוס וילנא יחסוהו (בשער) לריב"ן [הוא רבי יהודה בר נתן שהשלים את פירוש רש"י למס' מכות, וע"ש בגליון שהוא חתנו של רש"י] וע"פ דבריהם אין להקשות סתירה, אמנם מצאתי בקובץ הערות למסכת יבמות מהגר"א וסרמן שהדפיסו שם בתחילתו "ידיעות נכבדות" ושם הביאו כמה ראשונים שיחסו פירוש זה לרש"י, ולדבריהם יל"ע.

בדין סריקת פאות הראש:

הגר"ע איגר בגליון הש"ס למסכת שבועות (ב:) הקשה לדעת תוס' שם [דסבר ודאיסור פאות הראש הוא גם במספריים כעין תער, כמו שהארכתי באות ב'] וז"ל: לפי"ז נראה דגם במלקט ורהיטני חייב כיון דלא מקשינן ראש לזקן לעניין מספריים מנ"ל לפטור בראש במלקט ורהיטני... וא"כ יהיה אסור לסרוק פיאות הראש, וצ"ע לדינא וכתבתי מזה בתשובה, עכ"ל. ותשובתו הרמה נדפסה בשו"ת מכת"י סי' ס"ג [ולאחרונה גם בשו"ת רבי עקיבא איגר החדש הוצאת המאור ח"ד סי' מ"ט] וזה לשונו שם: ראיתי לעורר ולתמוה איך מצינו ידינו ורגלינו בסריקת פיאות הראש הלוא לדעת יש אוסרים בש"ע יו"ד (קפ"א ס"ג) דבמספרים כעין תער ג"כ אסור בגילוח הפאות והמחבר סיים דיש לחוש לדבריהם, וזה דעת התוס' ריש שבועות דלא ילפינן פאות מזקן ולא צריך דווקא השחתה דתער, ה"נ נימא דלא דמי לענין דרך גילוח דבפיאות הראש אף שלא דרך גילוח חייב... ואף דיש לדון קצת בספק ספיקא, ספק שלא כתוס' אלא תער דוקא כמו בזקן וספק כשיטת הסוברים דבשיור ב' או ד' שערות מהני דלא מקרי הקפה, מ"מ הא לפי"ז נקל ג"כ במספרים מהך ס"ס עצמו, והרי מפורש להדיא בש"ע דלא תיגע יד בכל הפאה אף במספרים, הרי דגם במשייר מקצת שערות אסור במספרים, א"כ ממילא ה"ה במלקט מלקט ורהיטני דמאי שנא זה מזה, ומטעם דבר שאינו מתכוון א"א להתיר דהא סריקה הוה פס"ר כדאמרינן בנזיר אבל לא סורק וצ"ע לדינא, עכ"ל. [מה שהוכיח מהגמ' בנזיר כבר ביארתי דתליא במח' הרא"ש והתוס', אמנם הכרעת הב"י דהוה פס"ר]

והגרע"א הקשה את קושיתו זו לחת"ס והחת"ס השיבו בארוכה (שו"ת חת"ס יו"ד סי' קל"ט-ק"מ) שראה לרבו הגר"נ אדלר שהיה סורק את פיאות ראשו,
ובטעם ההיתר ביאר דיש להתיר משום דיש כאן כעין ספק ספיקא להקל, וביותר שכן מוכח בסוגיא שאי אפשר שיהיה הדין לחומרא בב' הספיקות.

דלשיטת הרמב"ם דיהיב שיעורא לפאות הראש (עיין אות ה') ודאי מותר כל שנשאר ב' שערות ואף דמדרבנן השיעור מ' שערות משום מראית העין, מ"מ אין לאסור בפס"ר באיסור דרבנן שישיר ב' שערות מתוך מ' [מש"כ בפס"ר דרבנן דאין לאסור, זה לכאו' נגד מש"כ בסי' ק"מ להחמיר, וצ"ל דכוונתו דכאן שאינו פס"ר שיתלוש ויפחות ממ' שערות ודאי אין לאסור].
גם אי נימא דהדין כהסמ"ג שכל ב' שערות אסור ואפילו מפאה מלאה שער, מ"מ לומר דהדין כהסמ"ג וגם הדין שאסור להסיר הפאה ע"י מלקט ורהיטני זה א"א, כי א"כ מה שכתוב במשנה גבי נזיר אבל לא סורק, מדוע אי"ז כתוב גבי כל אדם בפאות הראש דזהו חידוש טפי וגם שכיחי טפי [קשה לי דדבר זה קשה גם אחר כל דבריו, שהיה לתנא לכתוב כן גבי כל אדם בשבת דשכיחי טפי].
וע"ש שאחרי כן הביא עוד צירופים להקל

והוסיף דמה שכל זה הוא נגד הש"ע [כמש"כ הגרע"א] "הרי כבר זכינו להתיר הסריקה בפאות הראש ומה שקשה על הרב בית יוסף מי שדעתו רחבה מדעתנו יתרצנה". ע"כ סיכום תמצית תשובתו.

כדעת החת"ס להתיר הסריקה בפאות הראש כתב בזבחי צדק (קפ"א) משמו, וראיתי בספר טעמא דקרא למרן הגר"ח קניבסקי (בסופו בהנהגות החזו"א) שכתב שהחזו"א פסק כחת"ס. ולא שמענו מי שמחמיר בזה מפוסרי זמננו

סיכום:
לגבי סריקת פיאות הראש ביום חול רווח המנהג בכל עדות ישראל להקל לכתחילה, וכן נהגו יראים ושלמים מפורסמים בתורה ובחסידות, [למרות שפוסקים שאסור לסרוק שיער בשבת כי פס"ר שיתלוש שער] מטעם ההיתר שכתב החת"ס שלשיטת הסוברים שרק תער אסור הסריקה מותרת, וגם לשיטת הסוברים שיש שיעור למנין השערות בפיאות הראש הסריקה מותרת, ולהחמיר בב' המחלוקות אי אפשר.

והנה מטעם ההיתר הזה יש מקום להקל גם בנידונים דנן, ולדון דבר מתוך דבר, שכל שנשארו מ' שערות ארוכות (כדי לכוף ראשם לעיקרם) במקום שהוא בודאי מקום הפיאות, אין עוברין שום איסור מדינא. אם מגלח השאר במספריים כעין תער או במכונה כשאינה תער

אינני נכנס כאן לעניין ההרגשה הנוראה שאוחזת כל לב בתספורות זרות שנכנסו לכרם מן הפרצות. עין במר בוכה ולב נשבר ונדכה. אלא לדון אודות עיקר ההלכה והדין. ואם יש ליזהר על כל שערה ושערה. או שאין צריך להקפיד על כך.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלי מאירי אמר:
בגמ' משמע שיש איסור אפי' בשערה אחת. בשו"ע כתב כל מקום רוחב זה לא תגע בו יד. פאתים גבוהים זה מח' הראשונים במיקום פאת הזקן, ולכאו' פאת הראש מתחילה מייד למעלה מיזה. והח"ח כתב שלא לגלח מעל תנוך האוזן. ולייזר זה לכאו' ייפוי ואיסור מצד 'לא ילבש'.
אז איזה היתרים יש לך בסוגיא, אדרבה 'מכל מלמדי השכלתי'

כוונת דברי הם דווקא במקום שאין חשש של איסורים אחרים. כ"לא ילבש" וכד'. תודה שהסבת את תשומת ליבי על זה כדי שאוכל להדגיש כאן.
 

ברל

משתמש ותיק
לגבי הצרת הפאתים שמעתי מכלי שני שהרב וואזנר אמר שזה שווה לשיער שנמצא במצח.
עניין הלייזר ככל הידוע לי יותר נושא של לא ילבש ולא של תער וכו'
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בימים האחרונים קמפיין התספורות שהובא לעיל עלה שלב.
ומפיצים בבני ברק עלונים על גוף כשרות שיפקח על המספרות.
בתוך העלון טענו על כמה דברים שהם אסורים. וביניהם על הנושא הנכתב לעיל.
ועל כן שוחחתי עם הרב עדס המרואין שם. והוא ביקש שאשלח לו את טענותי בכתב. והוא ישיב.

וכך עשיתי.
ממתין לתשובתו ואז בל"נ אפרסם את כל ההתכתבות
 

מולי

משתמש חדש
בין אם זה סיפור אמין ובין אם לא, ראוי להעלות נושא זה ברבים. היות ויש חשש שיכולים לעבור בלאו דאורייתא.
(אני הייתי במספרה בבני ברק שיש שם חדר אחד גדול ועוד חדר קטן, ובחדר הקטן היה ספר אחד שנכנס אליו אדם חילוני להסתפר, וכשהגיע הספר לחלק של הפאות והפתים הספר פשוט סגר את הדלת, וכשסיים הלה היה קרח לחלוטין עם הבדל של אולי חצי מספר בכל ראשו)
וכמו שלא סומכים על סתם אנשים, ורוב האנשים גם לא אוכלים כל הכשר כי אינם סומכים על כל אדם, כך וביותר לא ראוי לסמוך על ספרים שאינם ירא"ש בהכרח וראוי שתהיה איזשהיא השגחה, שלפחות תעדכן את הספרים מה מותר ומה אסור!
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
000.jpg
האם צודק מחבר הפאשקוויל שהדבר אסור?

ראיתי כמה ספרים בעניין פאות הראש (חלקם צבעוניים ופופולאריים...) שכתבו שאסור להיכנס למקום פאות הראש במכונת תספורת. בשום צורה ואופן. ושכל השיער בכל "שטח" הפאות צריך להיות ארוך כדי לכוף ראשו לצד עיקרו.

ולכן כתבו שאסור לעשות "הצרה" בפתים. או לעשות פתים "גבוהים". וכן לעשות "לייזר" במקרים חריגים. ועוד הרבה נפק"מ.

כשלמדתי את הסוגיא יצא לי לא כך. ואדרבה הדבר מותר גמור. אם עושים זאת באופן נכון שלא ע"י תער.

אשמח לשמוע את חוות דעת הלומדים.

בעז"ה בהמשך אפרט מדוע לדעתי זה מותר גמור.

אם נניח שכל ספר עושה זאת וזה לוקח זמן א"כ בהנחה שהוא דיבר איתו יותר מ5 דקות ודאי אירע שא' הספרים במספרה עשה זאת
מבדיקה שערכתי רוב ככל הספרים עושים כן ואפי' קרה לי כמה פעמים שאמרתי לספר מראש לא לעשות לי ובכ"א בא לעשות ותירץ לי ששכח ולא שם לב 
על כל מסתפר (אם זה לא אצל ספר מוכר כיודע הלכות ויר"ש) לשים לב כל הזמן מה הספר עושה לו
(אני כל פעם שאני מסתפר אני בודק את הספר ואם זה לא מוצא חן בעיני אני מחליף ספר - והלא כל אדם אם הספר שלו לא היה עושה בדיוק מה שמבקש ממנו היה עוזבו ועובר לספר אחר ומדוע יגרעו הגדרים ההלכתיים שאיננו עוזבים על הפרתם את הספר?
ובאמת ב"ה מצאתי ספר יר"ש שלומד ביום יום יום ומספר רק בימי שישי וליליהם ויודע את ההלכות ואצלו בלבד אני מסתפר)
 

מתלבט

משתמש ותיק
לצערי הייתי עד לכך
יש מספרה שאני נוהג כבר שנים להסתפר, לאחרונה הספר הכניס עובדים חדשים, לפני כמה חודשים כשהמתנתי להסתפר היה שם אחד עם כיפה, אבל עשה תספורת שגילח מן הצדדים את הכל ר"ל, ממש נגד התורה ללא שום היתר,
ניגשתי אל בעל המספרה, והוא ענה לי כי אין לו ברירה וכלום עושים את זה היום,
מאז עזבתי את אותו מספרה,
אבל לדעתי בהחלט אם יצליחו להקים גוף מפקח, ואנשים חרדים ימנעו להסתפר במספרה שאין לו פיקוח הרי שהספרים יחשבו פעמיים לפני שיספרו באופן הנוגד להלכה
 

מעט דבש

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
סיכום:
לגבי סריקת פיאות הראש ביום חול רווח המנהג בכל עדות ישראל להקל לכתחילה, וכן נהגו יראים ושלמים מפורסמים בתורה ובחסידות, [למרות שפוסקים שאסור לסרוק שיער בשבת כי פס"ר שיתלוש שער] מטעם ההיתר שכתב החת"ס שלשיטת הסוברים שרק תער אסור הסריקה מותרת, וגם לשיטת הסוברים שיש שיעור למנין השערות בפיאות הראש הסריקה מותרת, ולהחמיר בב' המחלוקות אי אפשר.

והנה מטעם ההיתר הזה יש מקום להקל גם בנידונים דנן, ולדון דבר מתוך דבר, שכל שנשארו מ' שערות ארוכות (כדי לכוף ראשם לעיקרם) במקום שהוא בודאי מקום הפיאות, אין עוברין שום איסור מדינא. אם מגלח השאר במספריים כעין תער או במכונה כשאינה תער.


אבל מה נעשה שבשו"ע (קפא, ט) פסק שלא כדבריך, וכתב:
"וכל רוחב מקום זה לא תגע יד" ובב"י הוסיף "בתער או במספרים כעין תער".

ולגבי טענתך שמאותו טעם שמתירים את הסירוק נתיר גם במספריים כעין תער, וכקושיית הגרעק"א, עיין  בחת"ס שהתייחס לקושיא, וכתב חילוק ביניהם למה בגילוח מחמירים יותר.

ולמעשה לא מצאנו בחת"ס שהתיר הגילוח כשם שהתיר את הסירוק.
 

כותר

משתמש ותיק
ראוי להביא את לשון הבית והשו"ע יו"ד סימן קפא בנידון זה במלואם:

בית יוסף
כתב הרמב"ם שיעור הפיאות לא נתנו חכמים שיעור ושמענו מזקנינו שאין מניחין פחות מד' שערות בסוף הלכות ע"ז ויש נוסחאות שכתוב בהם שאין מניחין פחות מארבעים שערות וכתוב בסמ"ג על דברי הרמב"ם שיש להתיישב בדבר משום דתניא בתוספתא דמכות יש תולש שתי שערות וחייב משום נזיר ומשום מקיף וכן כתב נימוקי יוסף בסוף מכות בשם אבי העזרי נראה דעל כל פיאה מחייב בב' שערות כדתניא בתוספתא ע"כ.
ואיני יודע מה הוקשה לסמ"ג על דברי הרמב"ם מהתוספתא דהא הרמב"ם איירי בשיעור הנחת הפיאה כמה שערות חייב להניח והתוספתא איירי בתולש שערות מהפיאה כמה שערות יתלוש ויתחייב וקאמר דבתלישת שתי שערות חייב ואין זה ענין לדברי הרמב"ם כלל. אבל מה שיש לדקדק בדברי הרמב"ם הוא דלספרים דגרסי ד' שערות הויא שיעור מועט ביותר ואפי' לספרים דגרסי מ' שערות אכתי הוי שיעור מועט ורש"י כתב בסוף מכות גבי פיאות הזקן ה' פיאות יש בזקן אחד למטה מן האזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם ושם נקרא פיאה בחודו של לחי שבולט לחוץ ששם מתחלת הזקן וכל שלמעלה עד הצידעא בכלל פאת ראש הוא עכ"ל ואהא דתנו רבנן פאת ראשו סוף ראשו ואי זהו סוף ראשו זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו כתב אחורי אזנו אין שער כלום וכך במצחו אין שער כלום אבל בצדעיו שבאמצע יש שער ואם הוא משוה ונוטל כל השער שבצדעיו למדת אחורי אזנו זהו מקום סוף הראש עכ"ל, ושיעור זה רב הוא ואין לו ערך עם ארבעים שערות וכ"ש עם ארבע.
ומיהו אפשר דהרמב"ם לא יהיב שיעורא אלא לרוחב שיעור הפיאה ולא לארכה, ורש"י לא איירי אלא בשיעור ארכה אבל בשיעור רחבה לא איירי. ומ"מ משמע דלא מיתסר לגלח קצת מרחבה של פיאה דהא כיון דמשייר מקצת הרי אינו משוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו וקצת יש לדקדק כן מדברי רש"י שכתב ואם הוא משוה ונוטל כל השער שבצדעיו וכו' משמע דדוקא בנטלו כולו הוא דאסור אבל ליטול קצתו שרי וע"כ ברוחב איירי דבכה"ג אף על פי שיטול קצתו עדיין אינו משוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו עד שיטלנו כולו ויש לדחוק ולומר דבאורך מיירי דכשהוא מגלח קצת הפיאה מלמטה אינו משוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו עד שיגלח מצד מעלה:
ונראה דכיון דספיקא דאורייתא הוא יש ליזהר מלגלח הצדעים מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם ועל רוחב מקום זה לא תגע יד בתער או במספריים כעין תער:
בדק הבית. וז"ל הריטב"א ז"ל שם אהא דמחוי רב ששת בי פירקי רישא פי' הם במקום חיבור הראש והעינים שהראש שתי חתיכות מקום השיער חתיכה א' ומקום הפנים חתיכה אחת ומתחברת בצד האזן מלפניו זו עם זו והוא נקראת צדעא כי שם סוף הראש מקום חיבור הפרקים וכן אמרו חייב על הראש ב' א' בראש הצדעא מכאן וא' בראש הצדעא מכאן ולשון הכתוב שאמר לא תקיפו פאת ראשכם הוא מה שאמרו בברייתא שישוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו לפי שהשערות בצידעא הם בולטות כלפי הפנים למטה ממקום צמיחת השער שבראש לפניו במצחו ולאחריו באזניו וכשאדם מגלח שערות של פיאה זו עד שיהא מגלח כל היוצא חוץ ממקום צמיחת השערות שבמצח ואחורי אזנים ויהיה הכל שוה יראה מקום הצידעא עם אחורי האזן ועם הפדחת שהוא המצח הכל חלק וישאר הראש בעיגול חלק מוקף עומד כבוכליאר והשערות שבאותו פרק מה שיש בגופו של פרק זה כי היורדים למטה בחתימת הפנים אין בהם משום פיאה לא מפאת הראש שהרי אינה בראש ולא מפאת הזקן שאינה מכלל שערות הזקן עכ"ל:

שולחן ערוך סעיף ט

שיעור הפאה -מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם, וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד:

מי שעורר על זה כבר לפני עשרות שנים זה הרב קולדצקי, שפרסם את הציור שצייר הסטייפלער על שיעור הפיאות.
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
מיכאל חי אמר:
שלום לכל הרבנים הנכבדים הי"ו יש עמדי מאמר חדש בעניין פאות הראש ואשמח אם תוכלו להאיר הארותיכם. או להעביר לת"ח המומחים בסוגיה.
תגובות ניתן לשלוח למיל שבסוף המאמר.
הנה הקישור למאמר

https://michel0527121320.files.word...9ed799-d799d790-d790d791-d7aad7a9d7a2d798.pdf

לא מצליח לפתוח, יש למישהו פתרון ?
 
 

ביתמתס'ניק

משתמש רשום
מתלבט אמר:
לצערי הייתי עד לכך
יש מספרה שאני נוהג כבר שנים להסתפר, לאחרונה הספר הכניס עובדים חדשים, לפני כמה חודשים כשהמתנתי להסתפר היה שם אחד עם כיפה, אבל עשה תספורת שגילח מן הצדדים את הכל ר"ל, ממש נגד התורה ללא שום היתר,
ניגשתי אל בעל המספרה, והוא ענה לי כי אין לו ברירה וכלום עושים את זה היום,
מאז עזבתי את אותו מספרה,
אבל לדעתי בהחלט אם יצליחו להקים גוף מפקח, ואנשים חרדים ימנעו להסתפר במספרה שאין לו פיקוח הרי שהספרים יחשבו פעמיים לפני שיספרו באופן הנוגד להלכה

למעשה היום יש כבר וועד כשרות לזה נדמה לי של שארית ישראל והוא פועל בכמה ערים למשל בבית וגן יש שני מספרות שעברו להכשר זה לעומת זאת בבני ברק נראה שהספרים פחות בלחץ .... 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בימים האחרונים קמפיין התספורות שהובא לעיל עלה שלב.
ומפיצים בבני ברק עלונים על גוף כשרות שיפקח על המספרות.
בתוך העלון טענו על כמה דברים שהם אסורים. וביניהם על הנושא הנכתב לעיל.
ועל כן שוחחתי עם הרב עדס המרואין שם. והוא ביקש שאשלח לו את טענותי בכתב. והוא ישיב.

וכך עשיתי.
ממתין לתשובתו ואז בל"נ אפרסם את כל ההתכתבות
עד היום לא השיב...
 
 
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בימים האחרונים קמפיין התספורות שהובא לעיל עלה שלב.
ומפיצים בבני ברק עלונים על גוף כשרות שיפקח על המספרות.
בתוך העלון טענו על כמה דברים שהם אסורים. וביניהם על הנושא הנכתב לעיל.
ועל כן שוחחתי עם הרב עדס המרואין שם. והוא ביקש שאשלח לו את טענותי בכתב. והוא ישיב.

וכך עשיתי.
ממתין לתשובתו ואז בל"נ אפרסם את כל ההתכתבות
עד היום לא השיב...

סבלנות
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית