האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

יהודה1

משתמש ותיק
שניאור אמר:
הוויכוח על מעוברות לענ"ד הוא לא וויכוח לענין, כי לך תשאל את הרופאים שמומחים בנושא הריון בסיכון והסתבכויות, ורובם ככולם אומרים היום שצום הוא דבר מסוכן לעובר, מה שהם לא אמרו פעם (ודיברתי עם כמה פרופסורים בנושא), ומה שטוענים שצריך לבדוק את הסטטיסטיקה פשוט לא נכון כי בפיקוח נפש לא הולכים אחר הרוב.
ידידיה אמר:
לגבי השמועות בשם איזה אחות וכדו', אני ראיתי מחקר מסודר שלא דובים ולא יער, אמנם יש יותר הפלות אבל זה בגלל שיש יותר לידות ובאחוזים אין יותר הפלות כלל.
לא מבין את הטענה הזאת בכלל, נכון שאין יותר אחוזים של הפלות רק יש גם יותר לידות וגם יותר הפלות, ואם יש יותר לידות אחרי הצומות (והדבר ידוע ומפורסם) זה גם בגלל הצום, אלא שמשום זה לא מתירים לא לצום כי אין בזה סיכון לעובר אם יוולד כמה ימים קודם, אבל אם יש גם יותר הפלות הרי זה פיקוח נפש.
אם אכן זה פיקו"נ אז גם ביו"כ נתיר לא לצום.
לא מובן לי מה הטעם שמקילים יותר בשאר הצומות מאשר ביו"כ. אלא אם כן נאמר שעל חולה לא גזרו. ועל זה קיימת הטענה שחולי אינו סתם מצב של פיקו"נ אלא מצב המוגדר כך ולכן ייצטרכו לאכול שיעורין כמו ביו"כ, כיון שלא מצאנו בחז"ל שנקראים חולים לעניין זה.
לכאורה ברור שאם גוי אומר ליהודי לעבוד אצלו בת"ב ואם לא יאכל ולא יהיה לו כח לעבוד להרגנו, יצטרך לאכול שיעורים ולא להקל כחולה שיש בו סכנה.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
אם אכן זה פיקו"נ אז גם ביו"כ נתיר לא לצום.
לא מובן לי מה הטעם שמקילים יותר בשאר הצומות מאשר ביו"כ. אלא אם כן נאמר שעל חולה לא גזרו. ועל זה קיימת הטענה שחולי אינו סתם מצב של פיקו"נ אלא מצב המוגדר כך ולכן ייצטרכו לאכול שיעורין כמו ביו"כ, כיון שלא מצאנו בחז"ל שנקראים חולים לעניין זה.
לכאורה ברור שאם גוי אומר ליהודי לעבוד אצלו בת"ב ואם לא יאכל ולא יהיה לו כח לעבוד להרגנו, יצטרך לאכול שיעורים ולא להקל כחולה שיש בו סכנה.
קודם כל הגרי"י פישר הקיל גם ביו"כ, ויש עוד רבנים כך, שנית וודאי שלענין דרבנן המפורש בפוסקים שיש להקל בחולה שאין בו סכנה זה גם חזי לאצטרופי.
מה שמקילים בשאר הצומות פשוט ששם זה דרבנן שיש יותר מקום להקל, והטענה של השיעורים היא טענה קלושה כיוון שיש הרבה פוסקים שטוענים שאין שייך שיעורים רק ביו"כ שהדין הוא שצריך עינוי, ופחות משיעור זה גם עינוי, אבל כשגזרו תענית שלא לאכול אין מקום לשיעורים, ובכלל יש לדון אם שייך כזה מושג של חצי שיעור להקל כלפי דרבנן.
 

ידידיה

משתמש ותיק
שניאור אמר:
הוויכוח על מעוברות לענ"ד הוא לא וויכוח לענין, כי לך תשאל את הרופאים שמומחים בנושא הריון בסיכון והסתבכויות, ורובם ככולם אומרים היום שצום הוא דבר מסוכן לעובר, מה שהם לא אמרו פעם (ודיברתי עם כמה פרופסורים בנושא)
נשמע מוזר, לכבוד מה הפרופסורים שינו את דעתם, יש איזה מחקר חדש או מה? בכל אופן נשמח לדעת את שמות הפרופסורים ונבדוק.
ומה שטוענים שצריך לבדוק את הסטטיסטיקה פשוט לא נכון כי בפיקוח נפש לא הולכים אחר הרוב.
לא הבנת, הטענה היא שלפי הסטטיסיקה אנו קובעים שלא נוספה שום הפלה מכח הצום, ומה שאנו רואים הפלות הוא מכח סיבות אחרות הקיימות בכל יום. משל למה הדבר דומה, למי שיצעק שאסור לעבור כביש כשלובשים חולצה צהובה כי הוא ראה בעיניים 5 אנשים עם חולצה צהובה ונדרסו, ובדיקה ססטיסטית מראה ששיעור הדריסות אצל לובשי חולצה צהובה הוא שווה לשיעור הדריסות אצל שאר האנשים.
 
לגבי השמועות בשם איזה אחות וכדו', אני ראיתי מחקר מסודר שלא דובים ולא יער, אמנם יש יותר הפלות אבל זה בגלל שיש יותר לידות ובאחוזים אין יותר הפלות כלל.
לא מבין את הטענה הזאת בכלל, נכון שאין יותר אחוזים של הפלות רק יש גם יותר לידות וגם יותר הפלות, ואם יש יותר לידות אחרי הצומות (והדבר ידוע ומפורסם) זה גם בגלל הצום, אלא שמשום זה לא מתירים לא לצום כי אין בזה סיכון לעובר אם יוולד כמה ימים קודם, אבל אם יש גם יותר הפלות הרי זה פיקוח נפש
אם אחוז ההפלות אינו יותר גבוה ז"א שלא נגרמה שום הפלה מחמת הצום, ואלו שהפילו כעת אם לא היו צמות היו מפילות לאחמ"כ [כמדומני שמצד האם יש אפי' עדיפות שההפלה תהיה כמה שיותר מוקדם, מכמה בחינות].
 

ידידיה

משתמש ותיק
שניאור אמר:
והטענה של השיעורים היא טענה קלושה כיוון שיש הרבה פוסקים שטוענים שאין שייך שיעורים רק ביו"כ שהדין הוא שצריך עינוי, ופחות משיעור זה גם עינוי, אבל כשגזרו תענית שלא לאכול אין מקום לשיעורים,
סברתך אינה מובנת כלל, רק י"ל סברא אחרת שעל חולה לא גזרו כלל
בכלל יש לדון אם שייך כזה מושג של חצי שיעור להקל כלפי דרבנן.
??
 

שניאור

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
אם אחוז ההפלות אינו יותר גבוה ז"א שלא נגרמה שום הפלה מחמת הצום, ואלו שהפילו כעת אם לא היו צמות היו מפילות לאחמ"כ [כמדומני שמצד האם יש אפי' עדיפות שההפלה תהיה כמה שיותר מוקדם, מכמה בחינות].
לא נכון אם עובדתית יש יותר לידות ויותר הפלות בימים שלאחר הצום (וזה נתון בדוק), הרי שהצום כן גורם ללידות והפלות.
ידידיה אמר:
אתמול, 10:13
והטענה של השיעורים היא טענה קלושה כיוון שיש הרבה פוסקים שטוענים שאין שייך שיעורים רק ביו"כ שהדין הוא שצריך עינוי, ופחות משיעור זה גם עינוי, אבל כשגזרו תענית שלא לאכול אין מקום לשיעורים,
סברתך אינה מובנת כלל, רק י"ל סברא אחרת שעל חולה לא גזרו כלל
אני שמעתי מרב אחד בשם כמה פוסקים שאין מקום להגיד בת"ב לאכול רק פחות מכשיעור, כיון שכשגזרו גזרו שלא לאכול, ואם צריך להתיר לאכול מה ההבדל אם יאכל שיעור זה או שיעור אחר, ואמת שיש חולקים בדבר, אבל מה לא מובן כאן.
ידידיה אמר:
בכלל יש לדון אם שייך כזה מושג של חצי שיעור להקל כלפי דרבנן.
??
כל הדין של שיעורים נבנה על זה שחצי שיעור אין לוקין עליו ולא עבר על הלאו בפועל, אבל יש לדון אם בדרבנן יש כזה מושג שלא עבר בפועל על האיסור כיון שברור שחז"ל גזרו גם על פחות מכשיעור כמו שגזרו באיסורי דאורייתא (למ"ד חצי שיעור דרבנן).
 

ידידיה

משתמש ותיק
שניאור אמר:
ידידיה אמר:
אם אחוז ההפלות אינו יותר גבוה ז"א שלא נגרמה שום הפלה מחמת הצום, ואלו שהפילו כעת אם לא היו צמות היו מפילות לאחמ"כ [כמדומני שמצד האם יש אפי' עדיפות שההפלה תהיה כמה שיותר מוקדם, מכמה בחינות].
לא נכון אם עובדתית יש יותר לידות ויותר הפלות בימים שלאחר הצום (וזה נתון בדוק), הרי שהצום כן גורם ללידות והפלות.
לגבי הסטטיסטיקה סיימתי להגיב וכל מי שעיניו בראשו יראה עם מי הצדק [ז"א כמובן שיש מקום לדון מה המציאות, אבל מי שחושב שגם אם אחוזי ההפלות לא עלו מ"מ הוי פיקו"נ אין מה לדון עמו] 
והטענה של השיעורים היא טענה קלושה כיוון שיש הרבה פוסקים שטוענים שאין שייך שיעורים רק ביו"כ שהדין הוא שצריך עינוי, ופחות משיעור זה גם עינוי, אבל כשגזרו תענית שלא לאכול אין מקום לשיעורים,
...
אני שמעתי מרב אחד בשם כמה פוסקים שאין מקום להגיד בת"ב לאכול רק פחות מכשיעור, כיון שכשגזרו גזרו שלא לאכול, ואם צריך להתיר לאכול מה ההבדל אם יאכל שיעור זה או שיעור אחר, ואמת שיש חולקים בדבר, אבל מה לא מובן כאן.
לדברים אלו אין התחלת הבנה ולא אמרם שום פוסק מעולם [דהיינו גם המקילים הקילו רק מטעמים אחרים], ברור שאם גזרו שלא לאכול הרי פחות מח"ש אינו נקרא אכילה וקל יותר. 
בכלל יש לדון אם שייך כזה מושג של חצי שיעור להקל כלפי דרבנן.
...
כל הדין של שיעורים נבנה על זה שחצי שיעור אין לוקין עליו ולא עבר על הלאו בפועל, אבל יש לדון אם בדרבנן יש כזה מושג שלא עבר בפועל על האיסור כיון שברור שחז"ל גזרו גם על פחות מכשיעור כמו שגזרו באיסורי דאורייתא (למ"ד חצי שיעור דרבנן).
כעת הבנתי את הסברא אבל לא נראה כן כלל. וסתימת הגמ' וכל הפוסקים שמעוברת מאכילים אותה בתחילה פחות מכשיעור ומשמע שאף באיסורים דרבנן. ובהרבה מקומות נזכר קולת חצי שיעור גם לגבי דרבנן.
ומ"מ צריך לדעת שחוץ מדין חצי שיעור יש עוד דין, שצריך לאכול רק כמה שנצרך לגופו ולא יותר [אם נאמר שהוא בכלל גזירת התענית], ולכן אין כ"כ נ"מ מדבריך, שגם אם נתיר לאכול כשיעור זה רק נ"מ בצורת האכילה ולא בכמות האכילה, ופשוט.
ואסיים בד' הביה"ל
ביאור הלכה סימן תקנד סעיף ו 
 דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) 
 

שניאור

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
נשמע מוזר, לכבוד מה הפרופסורים שינו את דעתם, יש איזה מחקר חדש או מה? בכל אופן נשמח לדעת את שמות הפרופסורים ונבדוק.
לך אתה תשאל את הרופאים המומחים בנושא גינקולוגיה, לא הולך לפרט לך כאן בפורום שמות של רופאים, אבל אני בעצמי שמעתי משלשה רופאים גדולים שנקראים היום מהמומחים הגדולים בנושא זה שאומרים שיש בזה סכנה לעובר.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
כעת הבנתי את הסברא אבל לא נראה כן כלל. וסתימת הגמ' וכל הפוסקים שמעוברת מאכילים אותה בתחילה פחות מכשיעור ומשמע שאף באיסורים דרבנן. ובהרבה מקומות נזכר קולת חצי שיעור גם לגבי דרבנן.
ומ"מ צריך לדעת שחוץ מדין חצי שיעור יש עוד דין, שצריך לאכול רק כמה שנצרך לגופו ולא יותר [אם נאמר שהוא בכלל גזירת התענית], ולכן אין כ"כ נ"מ מדבריך, שגם אם נתיר לאכול כשיעור זה רק נ"מ בצורת האכילה ולא בכמות האכילה, ופשוט.
ואסיים בד' הביה"ל
ביאור הלכה סימן תקנד סעיף ו 
 דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי)


האמת שלא זכרתי שיש כזה ביה"ל, ותודה על ההפניה, עם זאת יש לציין שלא התווכחתי בכלל שיש לאכול רק כמה שצריך, רק אמרתי שיש יותר מקום להקל בתענית דרבנן גם על פחות מכשיעור, והאמת שאני לא יודע מה יענה הרב ששמעתי את הטענה הזאת מפיו על דברי הביה"ל, הייתי שואל אותו אבל הוא לא בארץ כבר ואין לי איך להגיע אליו.
 

בן של רב

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
שניאור אמר:
ידידיה אמר:
אם אחוז ההפלות אינו יותר גבוה ז"א שלא נגרמה שום הפלה מחמת הצום, ואלו שהפילו כעת אם לא היו צמות היו מפילות לאחמ"כ [כמדומני שמצד האם יש אפי' עדיפות שההפלה תהיה כמה שיותר מוקדם, מכמה בחינות].
לא נכון אם עובדתית יש יותר לידות ויותר הפלות בימים שלאחר הצום (וזה נתון בדוק), הרי שהצום כן גורם ללידות והפלות.
לגבי הסטטיסטיקה סיימתי להגיב וכל מי שעיניו בראשו יראה עם מי הצדק [ז"א כמובן שיש מקום לדון מה המציאות, אבל מי שחושב שגם אם אחוזי ההפלות לא עלו מ"מ הוי פיקו"נ אין מה לדון עמו] 
והטענה של השיעורים היא טענה קלושה כיוון שיש הרבה פוסקים שטוענים שאין שייך שיעורים רק ביו"כ שהדין הוא שצריך עינוי, ופחות משיעור זה גם עינוי, אבל כשגזרו תענית שלא לאכול אין מקום לשיעורים,
...
אני שמעתי מרב אחד בשם כמה פוסקים שאין מקום להגיד בת"ב לאכול רק פחות מכשיעור, כיון שכשגזרו גזרו שלא לאכול, ואם צריך להתיר לאכול מה ההבדל אם יאכל שיעור זה או שיעור אחר, ואמת שיש חולקים בדבר, אבל מה לא מובן כאן.
לדברים אלו אין התחלת הבנה ולא אמרם שום פוסק מעולם [דהיינו גם המקילים הקילו רק מטעמים אחרים], ברור שאם גזרו שלא לאכול הרי פחות מח"ש אינו נקרא אכילה וקל יותר. 
בכלל יש לדון אם שייך כזה מושג של חצי שיעור להקל כלפי דרבנן.
...
כל הדין של שיעורים נבנה על זה שחצי שיעור אין לוקין עליו ולא עבר על הלאו בפועל, אבל יש לדון אם בדרבנן יש כזה מושג שלא עבר בפועל על האיסור כיון שברור שחז"ל גזרו גם על פחות מכשיעור כמו שגזרו באיסורי דאורייתא (למ"ד חצי שיעור דרבנן).
כעת הבנתי את הסברא אבל לא נראה כן כלל. וסתימת הגמ' וכל הפוסקים שמעוברת מאכילים אותה בתחילה פחות מכשיעור ומשמע שאף באיסורים דרבנן. ובהרבה מקומות נזכר קולת חצי שיעור גם לגבי דרבנן.
ומ"מ צריך לדעת שחוץ מדין חצי שיעור יש עוד דין, שצריך לאכול רק כמה שנצרך לגופו ולא יותר [אם נאמר שהוא בכלל גזירת התענית], ולכן אין כ"כ נ"מ מדבריך, שגם אם נתיר לאכול כשיעור זה רק נ"מ בצורת האכילה ולא בכמות האכילה, ופשוט.
ואסיים בד' הביה"ל
ביאור הלכה סימן תקנד סעיף ו 
 דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) 
תודה על המ"ב שהבאת שבהחלט החכימני.
אך זה לא סותר את העובדה ששמעתי מהגרש"צ רוזנבלט ועוד פוסקים שפשיטא להו לגבי תשעה באב שכשצריך לאכול לא צריך שיעורים.
וכנראה המ"ב זה רק ענין חדש שהוא כתב מההרגש של "רחמנא ליבא בעי"
ודומיא דמש"כ הוא עצמו לגבי קטנים שלא לתת להם ממתקים.
 

נפתולי

משתמש ותיק
ביום תשעה באב עצמו דיברתי שוב עם אחד הרבנים והוא התפלא על עצם הספק, היות ולדעתו כל הרבנים העוסקים גם בייעוץ רפואי כנהוג במחוזותינו, יודעים היטב כי הצום מזיק מאד לעוברים. הוא עצמו יודע על עשרות מקרים של הפלות רח"ל כתוצאה מצום.
היות וביקשו כאן גם תיעוד רפואי רשמי שהצום מהווה גורם סיכון לעובר, אז עשיתי איסוף קטן אצל הרב גוגל:
מתוך מאמר מאת אילנית נדן, נטורופתית והרבליסטית קלינית. מתמחה בבריאות האישה:
"חשוב שתדעי כי רוב המומחים מחזיקים בדעה, שצום (ללא מזון וללא שתייה במשך למעלה מ 24 שעות) –הוא פעולה שאיננה מומלצת בכל שלבי ההריון. לעובר יחסרו במשך למעלה מ 24 שעות נוטריינטים חשובים, גוף האישה עלול להיכנס למצב של סטרס, עלולה להיגרם התייבשות שתוביל לצירים מוקדים ועוד".
 
מאת: ד''ר שרון מסלוביץ; מנהל מיון נשים ויולדות, בית החולים "ליס" ליולדות ונשים.
עם חגי תשרי ו"הצום הגדול" של יום כיפור, נשים הרות רבות, נתקלות בשאלה: האם מותר לנשים בהריון לצום? התשובה לשאלה זו, מסובכת הרבה מעבר לצפוי. למרות שנשים הרות רבות צמות (צום ממניעים דתיים בעיקר) במהלך הריונן, הרי שאין הרבה מחקרים בנושא, ומכאן שהעובדות מועטות. מרבית המידע שפורסם בספרות הרפואית מתייחס דווקא לצום הרמאדאן, עם תגליות די מפתיעות ומעודדות באשר לבטיחות הצום בהריון, אך צריך לזכור כי צום הרמאדאן אינו צום של יום מלא, וכי ההשלכות של צום בן יממה עלולות להיות משמעותיות יותר. 
מהו החשש בצום לאשה ההרה?
השינויים המטבוליים החלים תוך כדי ההריון, מובילים לכך שאפילו במהלך שעות ספורות של צום, גוף ההרה נכנס למצב של "רעב" ומתחיל להשתמש בתחליפי אנרגיה לפחמימות החסרות. המקור העיקרי לאנרגיה הופך להיות השומן, שתוצרי הפירוק שלו - הנקראים גופיפי קטו - משמשים כמקור אנרגיה. לרוע המזל, לגופיפי קטו תופעות לוואי לא רצויות בעובר, ומכאן ההמלצה הגורפת של רופאים רבים שלא להיכנס למצב של רעב במהלך ההריון. זוהי אינה הבעיה היחידה בצום. בחלק מן הנשים, הצום גורם לתחושת עלפון העלולה להוביל לנפילה. חבלת בטן במחצית השניה של ההריון, עלולה להסתבך ולגרום היפרדות שליה ומצוקה עוברית. 
האם מותר להמנע משתיה?
גם בשאלה זו, אין מחקרים חד משמעיים, אך להתייבשות במהלך ההריון ישנן שתי תוצאות לא רצויות: העובר תלוי בזרימת הדם דרך השלייה לצורך אספקת חמצן ומזון. זרימת דם זו תלויה בזרימת הדם האימהית, וזו תלויה בנפח הדם. במהלך צום, ייתכן שנפח הדם האימהי ירד מתחת לסף קריטי, אשר מתחתיו העובר יקבל פחות דם מהשליה. תופעה נוספת שמקושרת עם התייבשות, הינה צירים מוקדמים.
ההסבר התיאורטי נעוץ בהפרשת הורמונים מבלוטת יותרת המוח בעת מחסור בנוזלים. מטרתם של הורמונים אלה הינה למנוע השתנה של נוזלים, ובכך לצמצם את מימדי הנזק לגוף, אך בד בבד חומרים אלה משפיעים על הרחם וגורמים להתכווצויות רחמיות הנמושות לעיתים כצירים.
דר' ישראל יולס- רופא נשים ירא שמים:
 ייעוץ כזה צריך שיהיה פרטני אך אין ספק שהתייבשות היא גורם סיכון בהריון
ולסיום מתוך מאמר של אתר בית החולים שערי צדק:
בזמן הצום מקבל גופנו את צרכיו האנרגטיים ממאגרי הגלוקוז (המאוחסן בצורת גליקוגן) שבכבד ובשרירים ועל פי רוב מספקים אנרגיה עד ל-24 שעות. לקראת סוף הצום הגוף מתחיל לנצל את מאגרי השומן על ידי פירוק חומצות שומן שמספקות אנרגיה הכרחית לגופנו. בד בבד עם תהליך פירוק השומן נוצרים גופני קטו (קטונים) העלולים לעבור לעובר ולגרום לנזק.
 

ידידיה

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
ידידיה אמר:
שניאור אמר:
ביאור הלכה סימן תקנד סעיף ו 
 דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) 
תודה על המ"ב שהבאת שבהחלט החכימני.
אך זה לא סותר את העובדה ששמעתי מהגרש"צ רוזנבלט ועוד פוסקים שפשיטא להו לגבי תשעה באב שכשצריך לאכול לא צריך שיעורים.
וכנראה המ"ב זה רק ענין חדש שהוא כתב מההרגש של "רחמנא ליבא בעי"
ודומיא דמש"כ הוא עצמו לגבי קטנים שלא לתת להם ממתקים.
צדקת שיש הרבה פוסקים שמקילים בט"ב שא"צ לאכול פחות מכשיעור. אך לענ"ד עדיין יש לומר שדברי הביה"ל הם חיוב מדינא, משום שיש לומר שמה שחולה מותר לאכול כשיעור שלם הוא משום שבחולה יש ב' ענינים, א' חשש סכנה, וב' שמצטער, וכנראה שגם בלאכול פחות מכשיעור יש צער [פעם א' התבטא שיותר קל לו לצום מאשר לאכול פחות פחות מכשיעור] ולכן הקילו לו לגמרי, וכל' הרמב"ן שבמקום חולי לא גזרו. - אבל הביה"ל איירי במי שאינו חולה כעת כלל אלא שיש חשש שאם יתענה יידבק במחלה, וכעת אין לו צער כלל, ובזה אין סברא להתיר לאכול שיעור שלם. 
ולפי"ז בנידו"ד שמעוברת אינה נחשבת חולה וכמפורש בגמ' שמעוברות ומיניקות מתענות, ואין לה צער כ"כ, הרי גם אם ישתנו הטבעים ויהיה חשש סכנה לעובר הרי זה דומה לנידון הביה"ל שאין להתיר אלא פחות מכשיעור.
 

ידידיה

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
ביום תשעה באב עצמו דיברתי שוב עם אחד הרבנים והוא התפלא על עצם הספק, היות ולדעתו כל הרבנים העוסקים גם בייעוץ רפואי כנהוג במחוזותינו, יודעים היטב כי הצום מזיק מאד לעוברים. הוא עצמו יודע על עשרות מקרים של הפלות רח"ל כתוצאה מצום.
כבר מפורש בגמ' במילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי אינשי וד"ל, הרי כל ילד יודע שרוב הרבנים והרופאים מחייבים לצום
היות וביקשו כאן גם תיעוד רפואי רשמי שהצום מהווה גורם סיכון לעובר, אז עשיתי איסוף קטן אצל הרב גוגל:
מתוך מאמר מאת אילנית נדן, נטורופתית והרבליסטית קלינית. מתמחה בבריאות האישה:
"חשוב שתדעי כי רוב המומחים מחזיקים בדעה, שצום (ללא מזון וללא שתייה במשך למעלה מ 24 שעות) –הוא פעולה שאיננה מומלצת בכל שלבי ההריון. לעובר יחסרו במשך למעלה מ 24 שעות נוטריינטים חשובים, גוף האישה עלול להיכנס למצב של סטרס, עלולה להיגרם התייבשות שתוביל לצירים מוקדים ועוד".
יש קצת מרחק בין "תיעוד רפואי רשמי" לביו ציטוט מאיזה "נטורופתית והרבליסטית קלינית" שזה מכשפה זקנה מהדורת 2019
וחוץ מזה גם היא בס"ה אומרת שזה "פעולה שאינה מומלצת", שכוייח, את זה גם אני יודע. [גם בזמן הגמ' ידעו שזה "לא מומלץ" ולכן דנו ע"ז בגמ']
מאת: ד''ר שרון מסלוביץ; מנהל מיון נשים ויולדות, בית החולים "ליס" ליולדות ונשים.
עם חגי תשרי ו"הצום הגדול" של יום כיפור, נשים הרות רבות, נתקלות בשאלה: האם מותר לנשים בהריון לצום? התשובה לשאלה זו, מסובכת הרבה מעבר לצפוי. למרות שנשים הרות רבות צמות (צום ממניעים דתיים בעיקר) במהלך הריונן, הרי שאין הרבה מחקרים בנושא, ומכאן שהעובדות מועטות. מרבית המידע שפורסם בספרות הרפואית מתייחס דווקא לצום הרמאדאן, עם תגליות די מפתיעות ומעודדות באשר לבטיחות הצום בהריון, אך צריך לזכור כי צום הרמאדאן אינו צום של יום מלא, וכי ההשלכות של צום בן יממה עלולות להיות משמעותיות יותר. 
מהו החשש בצום לאשה ההרה?
השינויים המטבוליים החלים תוך כדי ההריון, מובילים לכך שאפילו במהלך שעות ספורות של צום, גוף ההרה נכנס למצב של "רעב" ומתחיל להשתמש בתחליפי אנרגיה לפחמימות החסרות. המקור העיקרי לאנרגיה הופך להיות השומן, שתוצרי הפירוק שלו - הנקראים גופיפי קטו - משמשים כמקור אנרגיה. לרוע המזל, לגופיפי קטו תופעות לוואי לא רצויות בעובר, ומכאן ההמלצה הגורפת של רופאים רבים שלא להיכנס למצב של רעב במהלך ההריון. זוהי אינה הבעיה היחידה בצום. בחלק מן הנשים, הצום גורם לתחושת עלפון העלולה להוביל לנפילה. חבלת בטן במחצית השניה של ההריון, עלולה להסתבך ולגרום היפרדות שליה ומצוקה עוברית. 
האם מותר להמנע משתיה?
גם בשאלה זו, אין מחקרים חד משמעיים, אך להתייבשות במהלך ההריון ישנן שתי תוצאות לא רצויות: העובר תלוי בזרימת הדם דרך השלייה לצורך אספקת חמצן ומזון. זרימת דם זו תלויה בזרימת הדם האימהית, וזו תלויה בנפח הדם. במהלך צום, ייתכן שנפח הדם האימהי ירד מתחת לסף קריטי, אשר מתחתיו העובר יקבל פחות דם מהשליה. תופעה נוספת שמקושרת עם התייבשות, הינה צירים מוקדמים.
ההסבר התיאורטי נעוץ בהפרשת הורמונים מבלוטת יותרת המוח בעת מחסור בנוזלים. מטרתם של הורמונים אלה הינה למנוע השתנה של נוזלים, ובכך לצמצם את מימדי הנזק לגוף, אך בד בבד חומרים אלה משפיעים על הרחם וגורמים להתכווצויות רחמיות הנמושות לעיתים כצירים.
דר' ישראל יולס- רופא נשים ירא שמים:
 ייעוץ כזה צריך שיהיה פרטני אך אין ספק שהתייבשות היא גורם סיכון בהריון
ולסיום מתוך מאמר של אתר בית החולים שערי צדק:
בזמן הצום מקבל גופנו את צרכיו האנרגטיים ממאגרי הגלוקוז (המאוחסן בצורת גליקוגן) שבכבד ובשרירים ועל פי רוב מספקים אנרגיה עד ל-24 שעות. לקראת סוף הצום הגוף מתחיל לנצל את מאגרי השומן על ידי פירוק חומצות שומן שמספקות אנרגיה הכרחית לגופנו. בד בבד עם תהליך פירוק השומן נוצרים גופני קטו (קטונים) העלולים לעבור לעובר ולגרום לנזק.
בקיצור
א. התייבשות היא גורם סיכון. - פשוט וברור שאשה שמתיייבשת חייבת לשתות. עדיין אשה נורמלית לא תגיע למצב של התייבשות, ובפרט כשנמצאת במזגן ונחה מפעילות גופנית.
ב. אין שום מחקר [!] שמוכיח שצום גורם סכנה.
ג. ע"י הצום נוצרים "גופיפי קטו" [לפי מקור אחד אפי' במהלך שעות ספורות ולפי מקור אחד אחרי 24 שעות] שהרופאים טוענים שעלולים לגרום נזק. לא ברור על סמך מה הם טוענים ומה רמת החשש.
ד. הרופא היחיד מאלו שהבאת שהוא יר"ש, כותב ש"ייעוץ כזה צריך להיות פרטני" = ז"א שאסור להורות שכל המעוברות לא יצומו.
 

שניאור

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
ד. הרופא היחיד מאלו שהבאת שהוא יר"ש, כותב ש"ייעוץ כזה צריך להיות פרטני" = ז"א שאסור להורות שכל המעוברות לא יצומו.
סליחה על הבוטות, אבל האם אתה עוסק בזה או אומר מסברא? נהיית מחלק פקודות לרבנים מה מותר להגיד ומה אסור.
יש הרבה רבנים שעוסקים בזה והם אומרים שזו חשש סכנה לעובר, נכון שיש חולקים עליהם אבל מה זה הזלזול הזה?
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ה
אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי והם מבקשים להתגדל בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם וקופצין ויושבין בראש לדין ולהורות בישראל הם המרבים המחלוקת והם המחריבים את העולם והמכבין נרה של תורה והמחבלים כרם ה' צבאות, עליהם אמר שלמה בחכמתו אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים.

האם יתכן שיש גם שועלים שהפכו למומחים ברפואה?
 

מתלבט

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מתלבט אמר:
בדידי הוי עובדא
לקראת לידת בני השני זה היה בחודש השלישי ופניתי אז לרב אותו אני שואל את כל השאלות, לגבי ת"ב (לא נדחה) הוא הורה בלילה לצום וביום לאכול ולשתות, לגבי יום כיפור הוא החמיר, והורה לאשתי שתנוח במיטה כל היום וכל זמן שמרגישה טוב שתצום, ובאם מתחילה להרגיש לא טוב שתתחיל לאכול ולשתות שיעורים,
אשתי ב"ה הרגישה טוב ואי לכך היא היתה כל היום בצום,
אך התוצאה לצערינו לא איחרה לבוא ובאולטרא סאונד לאחר שבוע התברר כי העובר ללא דופק, והיינו צריכים לעשות 'גרידה' וכו',

בהתחלה לא חזרתי לרב לספר לו בגלל אי נעימות שלא יהיה כאילו אני מאשים אותו, כי כיהודי מאמין אנו יודעים כי הכל מאיתו ית',
אך אבי ציוה עלי לחזור לרב ולספר לו כדי שלא יישנה הסיפור כלפי אחרים,
חזרתי לרב וסיפרתי לו, האמת היא שהיה לי מאד לא נעים, הרב הודה לי מאד על מה שסיפרתי לו, ואז הרב אומר לי מי יודע כמה סיפורים כאלו ופשוט אף אחד לא חזר אלי ולא ידעתי לתקן לפי המציאות של חלישת הדורות של היום,
יצויין כי אשתי היא בהחלט לא חלשה, עוד יצויין כי מדובר ברב ליטאי שכהיום כבן 70 לא רב צעיר,
אך המציאות היום היא שונה ממה שהיה

מתוך השתתפות בצערך
חבל שאתה מאשים את הצום 
ואי אפשר להוכיח ממקרה אחד 
הסיפור שלי זה כבר מלפני מעל עשור,
לגבי מה שאני מאשים את הצום, אז זו לא האשמה שלי, כך הרופאה טענה לפי הבדיקה ולפי המעקב יומיים לפני הצום אשתי עשתה אולטרא סאונד והכל היה בסדר, בימים אחרי הצום היא התחילה להרגיש שאין תנועה, הלכה לרופאה ואז ראו את התוצאות, לפי הרופאה הצום גרם לזה,
ולידיעתך זה יותר ממקרה אחד הרב בעצמו אמר לי עם השנים שהוא לא מפסיק להודות לאברכים שחוזרים ומספרים, אבל לטענת אותו רב (והוא רב מאד מקובל יושב בבתי הוראה בכמה ערים) יש עשרות סיפורים כל צום, אם כי לדבריו זה לא כלל לכל הנשים אבל מידי ספק לא יצא ואי לכך יש לשנות את ההוראה בדורינו עקב חלישות הכח, 
(כמובן שיש נשים שבצום הם מאד נזהרים וחוששים ולכן הם לא צמים כמובן בהוראת הרב, אך מאידך כשמגיע לפעילויות וכד' ובפרט בימי החופש בנסיעות וטיולים הם שוכחים לשאול רב או רופא את חוו"ד ועי"כ גם נגרם המון בעיות רח"ל)
 
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
מתלבט אמר:
כך הרופאה טענה לפי הבדיקה
שלא תדע צער,
אבל זה לא מובן שיש רופאה שקבעה כזה דבר, היות ולא ידוע על בדיקה רפואית שיכולה להראות שהצום גרם להפלה.
ואפילו אם לא נמצא גורם ידוע, זה תמוה מאוד לקבוע כך באשה בעלת רקע בריאותי תקין, בפרט שבכשליש מהמקרים לא נמצא גורם ידוע, (רוב ההפלות הם בגלל גורמים עובריים או שלייתיים).

 
 

מתלבט

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
מתלבט אמר:
כך הרופאה טענה לפי הבדיקה
שלא תדע צער,
אבל זה לא מובן שיש רופאה שקבעה כזה דבר, היות ולא ידוע על בדיקה רפואית שיכולה להראות שהצום גרם להפלה.
ואפילו אם לא נמצא גורם ידוע, זה תמוה מאוד לקבוע כך באשה בעלת רקע בריאותי תקין, בפרט שבכשליש מהמקרים לא נמצא גורם ידוע, (רוב ההפלות הם בגלל גורמים עובריים או שלייתיים).
יתכן כי למדת ועברת קורס רפואי, אני לא,
ואני מאמין שהרבנים מתמצאים קצת יותר בתחום הזה, והרבה מאד רבנים שינו את הגישה שלהם בנושא,
ודרך אגב לגבי שאלת רופא ביום כיפור לא בודקים את הקורס ואת נימוקי חוו"ד הרופא,
וכידוע הרב מבריסק אמר פעם למישהו יש אנשים שאומרים שהוא מיקל בצום, אך הם טועים כי הוא מחמיר ב'וחי בהם'
 
 

יהושע

משתמש ותיק
שניאור אמר:
ידידיה אמר:
ד. הרופא היחיד מאלו שהבאת שהוא יר"ש, כותב ש"ייעוץ כזה צריך להיות פרטני" = ז"א שאסור להורות שכל המעוברות לא יצומו.
סליחה על הבוטות, אבל האם אתה עוסק בזה או אומר מסברא? נהיית מחלק פקודות לרבנים מה מותר להגיד ומה אסור.
יש הרבה רבנים שעוסקים בזה והם אומרים שזו חשש סכנה לעובר, נכון שיש חולקים עליהם אבל מה זה הזלזול הזה?

אם הרבנים סוברים שזה סכנה לעובר, הם צריכים לפסוק שגם ביו״כ שלא יצומו, האם הם באמת פוסקים כך?
רוב המעוברות של כלל ישראל צמים ביו״כ, הנשמע כזאת שאשה תפיל פרי בטנה מהצום?
 

נפתולי

משתמש ותיק
יהושע אמר:
שניאור אמר:
ידידיה אמר:
ד. הרופא היחיד מאלו שהבאת שהוא יר"ש, כותב ש"ייעוץ כזה צריך להיות פרטני" = ז"א שאסור להורות שכל המעוברות לא יצומו.
סליחה על הבוטות, אבל האם אתה עוסק בזה או אומר מסברא? נהיית מחלק פקודות לרבנים מה מותר להגיד ומה אסור.
יש הרבה רבנים שעוסקים בזה והם אומרים שזו חשש סכנה לעובר, נכון שיש חולקים עליהם אבל מה זה הזלזול הזה?

אם הרבנים סוברים שזה סכנה לעובר, הם צריכים לפסוק שגם ביו״כ שלא יצומו, האם הם באמת פוסקים כך?
רוב המעוברות של כלל ישראל צמים ביו״כ, הנשמע כזאת שאשה תפיל פרי בטנה מהצום?
לדאבוננו נשמע ועוד איך כבר נשמע שנשים הפילו מהצום. ואני חוזר ומדגיש שמדובר במקרים הקרובים מאד מאד אלי אישית.
מקודם ליקטתי כמה מקורות רפואיים שמראים כי יש סכנה לעובר כתוצאה מהצום, והיתה ע"ז תגובה מזלזלת, כאשר עיקר התגובה היא שאפילו אכן יש התייבשויות וכו' וכו' עדיין זה לא מזיק לעובר.
אז לתשומת לב המגיב, נכון שאצל אדם רגיל התייבשות אינה גורמת לסכנה, ואחרי הצום הוא חוזר לעצמו.
אבל במעוברות ההתייבשות עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לעובר ולא לאשה (בדרך כלל, לפעמים גם לאשה כמובן).
נראה לי שאפילו אם נביא לכאן תיעוד ממשי של אסון כתוצאה מהצום, האמוציות לא יניחו לאותו מגיב... הוא יכחיש את החי כמו שהוא הכחיש עד עתה.
 
 

נפתולי

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
מבחינה רפואית בהריון תקין אצל אשה בריאה לא צפוי חשש מוות עוברי לאחר צום של יום!
אולי כאן הבעיה. אצל הרבה רופאים כל הפלה שמתרחשת בחודשים הראשונים, לדידם מדובר בסך הכל בהריון לא תקין ותו לא. אבל ע"פ דעת תורתנו פשוט שגם עובר צעיר של כמה ימים או שבועות דינו כעובר של כמה חודשים, ומותר לחלל שבת ויו"ט כדי להצילו. וכן הפסק המקובל בימינו.
כמו כן המקורות הרפואיים שמאשרים שאין חשש מוות עוברי לאחר צום של יום, מדגישים שהם מדברים בצום של יום בלבד כמו להבדיל ברמדאן של הערבים
אבל צום של 24 שעות גם לשיטתם יכול לגרום אסון רח"ל.
 
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
אולי כאן הבעיה. אצל הרבה רופאים כל הפלה שמתרחשת בחודשים הראשונים, לדידם מדובר בסך הכל בהריון לא תקין ותו לא. אבל ע"פ דעת תורתנו פשוט שגם עובר צעיר של כמה ימים או שבועות דינו כעובר של כמה חודשים, ומותר לחלל שבת ויו"ט כדי להצילו. וכן הפסק המקובל בימינו.
לא הבנת נכון, הכוונה להפך שבהיריון לא תקין שיש חשש להפלה אז לא לצום.
ובנוסף לכך כאמור לעיל התייבשות ופגיעה בנפח הנוזלים הנדרש הוא גורם סיכון בהיריון, אבל צום במצב רגיל לא אמור להוות סיכון.
(אגב נראה לי שהחלפת בין הריון תקין להפרעות גנטיות בעובר שהוא הסיבה המובילה להפלות בטרימסטר ראשון ולא קשורות למצבה הרפואי של האם)
נפתולי אמר:
לדאבוננו נשמע ועוד איך כבר נשמע שנשים הפילו מהצום. ואני חוזר ומדגיש שמדובר במקרים הקרובים מאד מאד אלי אישית.
בשליש מהמקרים אין אבחנה לגורם להפלה, יתכן שיש אנשים שנוטים להאשים את הצום.
 

רבה יוני

משתמש חדש
מדהים כמה אנשים לא מוכנים להכיר בדעה של השני
אבל שני נקודות חשובות שלא עלו פה עדיין

א. אף אחד לא מחפש להקל בצום ולבדוק איזה היתר הוא יכול לקבל (לדוג' אחד שבא לו סנדוויץ טוב מתקשר לרב והרב שואל אותו אולי אתה בהריון?
הוא רוקד משמחה ורץ לאכול את הסנדוויץ) בתמיהה
ואם זה היה כך היה על מה להתלאם
ההפך הנכון ישנם רבנים מומחים לעניני פיקו''נ שמורים להחמיר ולאכול בצומות
ואותה אישה שאוכלת לא עושה את זה מטעמי נוחות אלא אלא מטעמי בריאות אם כן הכותרת של האשכול בטעות יסודה לא התר מחפשים כאן אלא איסור לצום מצאנו כאן

ב. לגבי הטענה של חולשה ירדה לעולם!
ידוע שבזמן חז''ל אשה יכלה להרגיש כשהיא מפילה ואנשים היו יותר מודעים לעצמם היום לצערינו רובם של הנשים (כל אלו שבאים לשאול) לא מודעים ולא מרגישים כשהעובר שלהם בסכנה
כדוגמה שהזכירו פה כשאשה מעוברת מתייבשת בדר''כ זה כבר הרבה לאחר מעשה
ומי יכול להכחיש את החי
אם כן מה שפעם כל אשה ידעה שכשזה מגיעה למצב של פיקו''נ לא צריך לשאול שום רב כמו שכתוב בהלכה 
 היום הרבנים מחייבים להחמיר ולאכול כבר לפני


 
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
רבה יוני אמר:
ישנם רבנים מומחים לעניני פיקו''נ שמורים להחמיר ולאכול בצומות
בחלק גדול מהמקרים מדובר במומחים מטעם עצמם.
ויש להמליץ עליהם את דברי הרמב"ם
אמת מארץ תצמח אמר:
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ה
אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי והם מבקשים להתגדל בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם וקופצין ויושבין בראש לדין ולהורות בישראל הם המרבים המחלוקת והם המחריבים את העולם והמכבין נרה של תורה והמחבלים כרם ה' צבאות, עליהם אמר שלמה בחכמתו אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים.
 

שניאור

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
בחלק גדול מהמקרים מדובר במומחים מטעם עצמם.
ויש להמליץ עליהם את דברי הרמב"ם
יפה מאוד, אנשים רבים (אני בעצמי מכיר שלשה כאלו) יושבים ובוכים בבית על ההפלה שלהם, והרבה רופאים ורבנים סבורים שכנראה יש לזה קשר לצום, ועכ"פ מידי ספק לא נפקא לשיטתם, ואתה יושב לך ליד המקלדת וצוחק מהם, אילו היית מתווכח לגופם של דברים נו מילא, אבל לצחוק?!
האם הלכת לשאול רופא מומחה מה הוא אומר על זה או שאתה זה המומחה מטעם עצמך?
 

שניאור

משתמש ותיק
יהושע אמר:
אם הרבנים סוברים שזה סכנה לעובר, הם צריכים לפסוק שגם ביו״כ שלא יצומו, האם הם באמת פוסקים כך?
רוב המעוברות של כלל ישראל צמים ביו״כ, הנשמע כזאת שאשה תפיל פרי בטנה מהצום?
יש רבנים שפוסקים כך עכ"פ במקרים מסוימים (שליש ראשון וכדו'), והגרי"י פישר פסק כך לכל אשה מעוברת, וגם אם זה לא מוצא חן בעיני מישהו זה היה הפסק שלו, ולכו תתווכחו איתו בבקשה.
וכן נשמע כזאת לדאבונינו הרבה נשים הפילו אחרי צום לא תקפ"ץ.
וכל אלו המתווכחים על המציאות הזאת אני מברך אותם שלא יתחרטו אח"כ מהנסיון שלהם, אלא אצלם הכל יעבור תמיד בשלום.
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
שניאור אמר:
יפה מאוד, אנשים רבים (אני בעצמי מכיר שלשה כאלו) יושבים ובוכים בבית על ההפלה שלהם, והרבה רופאים ורבנים סבורים שכנראה יש לזה קשר לצום, ועכ"פ מידי ספק לא נפקא לשיטתם, ואתה יושב לך ליד המקלדת וצוחק מהם, אילו היית מתווכח לגופם של דברים נו מילא, אבל לצחוק?!
האם הלכת לשאול רופא מומחה מה הוא אומר על זה או שאתה זה המומחה מטעם עצמך?

כתב הרמב"ם בפירוש המשנה (מסכת יומא פרק ח משנה ד)
וחכמים אומרים אין עוברין על מצוה אלא ברפוי בלבד שהוא דבר ברור שההגיון והנסיון הפשוט מחייבים אותו, אבל הריפוי בסגולות לא, לפי שענינם חלוש לא יחייבהו ההגיון, ונסיונו רחוק, והיא טענה מן הטוען בה, וזה כלל גדול דעהו.

על פי הספרות הרפואית גם מבחינת ההיגיון וגם מבחינת הניסיון לא צפויה סכנה לקיים צום בהריון תקין ובאישה בריאה ללא רקע, ובלא שתחוש בעיה במהלך הצום.
גם באתר הכללית כותבים שאין בזה סכנה להפלה ראה כאן https://www.clalit.co.il/he/your_health/kids/baby/pages/fasting_during_pregnancy.aspx
לכן אסור על פי ההלכה לקבוע באופן גורף שנשים בהיריון לא יצומו. כמובן שכל מקרה לגופו אבל לזה יש צורך בייעוץ פרטני
 

שניאור

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
לכן אסור על פי ההלכה לקבוע באופן גורף שנשים בהיריון לא יצומו
אתה יכול לפסוק איך שאתה רוצה אם כבר הגעת להוראה, אבל אין לך שום סמכות לחלק פקודות ולהגיד לרבנים אחרים מה אסור ומה מותר.
לא יודע מה זה ספרות רפואית, אני רק יודע מה ששמעתי ממישהו ששמע את זה מהאדמו"ר ממונסי זצ"ל שאמר שהרופאים צוחקים מהמושג של להישמר בחודשי ההיריון לא לסחוב דברים קשים ולא לעבוד, ואמורים שאין בזה שום סכנה, אבל המציאות הראתה בכל הדורות שאלו שנהגו להזהר היו להם יותר ילדים.
עוד דוגמא: רופא גדול בא לפני שלשים שנה להגרי"י פישר ואמר לו ע"פ הרפואה אין שום סכנה למול ילד שהדם שלו צהוב כל זמן שאין חשש שיצטרכו להחליף לו את הדם (היום הספרות הרפואית קצת יותר מחמירה בדבר אבל לא הרבה), וא"כ מה זה המנהג לא למול כשהתינוק צהוב פחות ממס' 18? אמר לו הרב פישר אנחנו מתחשבים גם בדברים שאתם אין לכם מושג בזה, כגון התינוק הזה שאתה דן עליו הוא קצת נחלש ע"י המילה וזה עלול לגרום שבאיזשהו שלב בחיים הוא לא יוכל להתגבר למשל על התקף לב, זו דוגמא שלא קשורה לענין שלנו, אבל זה מראה שאנחנו לא לגמרי סומכים על הספרות הרפואית.
וידוע מה שכתב החת"ס שמה שאנו סומכין על הרופאים אינו אלא משום ספק פיקוח נפש.
 

שניאור

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
גם באתר הכללית כותבים שאין בזה סכנה להפלה
עכשיו בדקתי מה כתוב שם, וממש כתוב להיפך, 1. לנשים עם סיכון יש בזה סכנה, וכמדומה לי שכמעט מחצית מהנשים יש את אחד הסיכונים שהם כתבו גם אם זה לא ממש ידוע להם (סוכרת לחץ דם תרופות צירים מוקדמים). 2. החל משבוע ה-24 שזה אומר מתחילת החודש הששי יש סכנה של צירים מוקדמים. 3. גם אשה בריאה אם היא מרגישה סחרחורת חולשה או בחילות חייבת להפסיק את הצום.4. יש חשש של גופי החומצה אבל אין הוכחה שהם מזיקים גם במינון נמוך לכן זה נשאר בגדר חשש תיאורטי, זאת אומרת זה בטח מזיק לעובר אבל הנזק הוכח רק במינון גבוה ולא במינון נמוך (מי שמתעסק בזה יודע שהרפואה מנסה להתייחס לאשה מעוברת כבן אדם רגיל עד כמה שאפשר, וע"פ הלכה זה לא כך כדוגמת עוברה שהריחה). 5. ואחרי כל זה הם כותבים שזה עלול לזרז את הלידה לפני הזמן (שזה כמובן סיכון).
 
חלק עליון תַחתִית