נבואות שהתגשמו ונבואות שיש לדון בהם אם התגשמו למחצה.

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
ידוע מה שאמר הח"ח לרב מפוניבז' "בהר ציון תהיה פליטה והיה קודש".
ולימים הוא חקק פסוק זה על גג "אהל קדושים" שע"י ישיבת פוניבז' במטרה לחזק את האמונה והבטחון והצפייה לישועה וכו'. 

והנה לאחרונה בקריאת ההפטרה אני רואה שיש מידי פעם נבואות על הדור האחרון שניתן לדון בהם אם כבר התגשמו עכ"פ בחלקם.

ואם אכן נוכל לשים לב ולציין כעין זה מהתורה/נביאים/חז"ל - דברים שכבר התגשמו (עכ"פ בחיצוניותם של ההבטחות או טיפין טיפין או במשמעות הכוללת שלהם) יהיה זה חיזוק באמונה בכמה וכמה מיסודות האמונה. 

וכידוע שהיום יש צמאון גדול לשמוע ולקבל את טללי התחיה של האמונה.
ויה"ר שיצא מזה תועלת לכל העוסקים בהנחלת האמונה
(גם לעצמם וגם ל​​​​​בניך אלו התלמידים, ובפרט להמון העם שבשדות).

נ. ב. נא לא להיכנס בזה לכל הויכוחים בעניני ההכרה ברשעים וכדו'.
​​​​​​(יש לזה כבר אשכולות רבים מספור...)
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוגמא ראשונה:
אומרים שלרבי משה שפירא היתה משנה סדורה על הנהגת ישמעאל בזמנינו.
מי יכול להראות במקורות עכ"פ בראשי פרקים?
 

דורדיא

משתמש ותיק
פרקי דר''א בפרק לב

ולמה נקרא שמו ישמעאל שעתיד הקבה לשמוע את נאקת בנ''י ממה שעתידים ישמעאל
לעשות לישראל בארץ ישראל באחרית הימים. (אין לפניי כעת את הציטוט המדוייק)

ובוודאי זה דבר פלא גדול.
א. מי אמר למדרש לפני 2000 שנה שיהיה עדיין את הישמעאלים ואת ישראל.
ב. במשך כל השנים אף פעם הישמעאלים לא הצרו לנו (למעט פוגרומים מקומיים)
ג. ואכן זה קורה רק בארץ ישראל.

כמובן שהיו פוגרומים גם בארצות ערב אבל עפ''י רוב מובהק ומוחץ עשיו תמיד היה זה שהציק לנו
(מסעות הצלב, קוזאקים, שואה, וכו וכו)
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
ב"ב עה: עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם "קדוש" כדרך שאומרים לפני הקב"ה.
זה ממש בולט בימינו הכבוד וההערצה והשיח המרובה והספרות והעיתונים ותמונות קיר וחינוך הילדים וכו' סביב הצדיקים באופן שלא היה מעולם.
וכמדומה שבפרט מדגישים את קדושתם, וכנ"ל בגמ'. 

אם כי אינני בטוח שזו הכונה בגמ'.

נ. ב. גם הפסוק שהביאה הגמ' לזה נמצא על גג אהל קדושים (מהצד השני) 
וז"ל הגמ' שם: "... שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו"

וראה זה פלא! 
הרי הציבור שרואה את הכיתוב ומכיר את הסיפור שם ליבו לא רק לכך שהנבואה התגשמה אלא >בעיקר< שהח"ח הקדוש ידע לומר מראש... 
וא"כ הפלא ופלא:
הרי זה עצמו קיום של עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש! 

​​​​​​(אמנם זה מחזק אמונת חכמים באלו הצדיקים שכאן היום בציון,
וזה עיקר הקיום בפועל של הפסוק "הנותר בציון קדוש..." ,
ובאמת בחו"ל כמדומני שכיום אין כ"כ כבוד לצדיקי חו"ל כמו לצדיקי ציון. 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש בעיסוק בזה גם תועלת חשובה ותיקון גדול כנגד הקושי באמונה במה שנראה לאנשים שכאילו מה שכתוב זה כבר לא מתאים למציאות ימינו המודרנית והטכנולוגית. 
ח"ו!

ולכן כל דבר שמראים בחוש איך שזה קרה - זה מוסיף אמון ואמונה גם כלפי הדברים האחרים.
וזה מוסיף בבטחון ותקוה במה שאומרים אנו אחרי ההפטרה: "נאמן אתה הוא ה' אלוקינו ונאמנים דבריך ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם".
 

בן של רב

משתמש ותיק
ילדים משחקים ברחובותיה, בעיקר בעיר הבלתי מקודשת אבל לא רק.
(בצירוף עוד פסוק "פרזות תשב ירושלים מרוב אדם")

אגב: ילדים ערבים ברובע המוסלמי גם נחשב קיום קלוש וזעיר או אדרבה זה חורבן כפשוטו.
הרי בזמירות שבת אנו מקוננים על זה: שפחה נואמת לא כי בנך המת ובני החי
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
בוודאי זה דבר פלא גדול.
א. מי אמר למדרש לפני 2000 שנה שיהיה עדיין את הישמעאלים ואת ישראל.
מסתמא זה ט"ס, דהרי הובטחנו דלא ימושו וגו׳ מעתה ועד עולם, (ובכלל אני מסתפק אם ישאר העולם קיים אם ח""ו יצליחו שונאי ישראל להשמיד את כולם).
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אולי זה פוגם בשמחה של האשכול שעוסק בהגשמת נבואות יותר שמחות 
הגאון המיוחד ר"מ פגרמנסקי
שעבר את מאורעות השואה
היה אומר שהוא לא ראה את השואה
אלא ראה את התגשמות הפסוקים בפרשת כי תבוא
פסוק אחר פסוק [בגטו היה מסתובב הרבה עם תנ"ך וסביבו]

ובאופן כללי כל האנטישימיות 
הוא תופעה מוזרה ותמוהה כידוע
וכל הסבר שניתן עליה לא עמד במבחן המציאות 
אבל היא מגשימה את הפסוקים 
בפרשת כי תבא 

"ובגויים ההם לא תרגיע 
ולא יהיה מנוח לכף רגליך 
ונתן ד' לך שם לב רגז וכליון עינים וכו' 
בבקר תאמר מי יתן ערב וכו' מפחד לבבך אשר תפחד. 

ויש להוסיף את דברי המשך חכמה הידועים והנוראים 
על חזיון הגלות באופן כללי ומחזהו על השואה העומדת לבא מברלין שנים קודם בואה
שבפרשת בחוקתי 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
ב"ב עה: עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם "קדוש" כדרך שאומרים לפני הקב"ה.
זה ממש בולט בימינו הכבוד וההערצה והשיח המרובה והספרות והעיתונים ותמונות קיר וחינוך הילדים וכו' סביב הצדיקים באופן שלא היה מעולם.
וכמדומה שבפרט מדגישים את קדושתם, וכנ"ל בגמ'. 

אם כי אינני בטוח שזו הכונה בגמ'.

נ. ב. גם הפסוק שהביאה הגמ' לזה נמצא על גג אהל קדושים (מהצד השני) 
וז"ל הגמ' שם: "... שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו"

וראה זה פלא! 
הרי הציבור שרואה את הכיתוב ומכיר את הסיפור שם ליבו לא רק לכך שהנבואה התגשמה אלא >בעיקר< שהח"ח הקדוש ידע לומר מראש... 
וא"כ הפלא ופלא:
הרי זה עצמו קיום של עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש! 

​​​​​​(אמנם זה מחזק אמונת חכמים באלו הצדיקים שכאן היום בציון,
וזה עיקר הקיום בפועל של הפסוק "הנותר בציון קדוש..." ,
ובאמת בחו"ל כמדומני שכיום אין כ"כ כבוד לצדיקי חו"ל כמו לצדיקי ציון. 
עיקר ההערצה איננה כלפי צדיקי ציון אלא כלפי צדיקי בני ברק...

כמו כן, שורשה ומקורה של הערצה זו בסגנון ימינו מקורה במחוזות וואהלין ופודוליה, ובודאי שלא בציון.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אולי זה פוגם בשמחה של האשכול שעוסק בהגשמת נבואות יותר שמחות 
הגאון המיוחד ר"מ פגרמנסקי
שעבר את מאורעות השואה
היה אומר שהוא לא ראה את השואה
אלא ראה את התגשמות הפסוקים בפרשת כי תבוא
פסוק אחר פסוק [בגטו היה מסתובב הרבה עם תנ"ך וסביבו]

ובאופן כללי כל האנטישימיות 
הוא תופעה מוזרה ותמוהה כידוע
וכל הסבר שניתן עליה לא עמד במבחן המציאות 
אבל היא מגשימה את הפסוקים 
בפרשת כי תבא 

"ובגויים ההם לא תרגיע 
ולא יהיה מנוח לכף רגליך 
ונתן ד' לך שם לב רגז וכליון עינים וכו' 
בבקר תאמר מי יתן ערב וכו' מפחד לבבך אשר תפחד. 

ויש להוסיף את דברי המשך חכמה הידועים והנוראים 
על חזיון הגלות באופן כללי ומחזהו על השואה העומדת לבא מברלין שנים קודם בואה
שבפרשת בחוקתי 

הנבואה הכי מדהימה בהתגשמותה בעיני, היא הצירוף של שתי הנבואות הבאות:
"וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב"
ועם כל זאת:
"וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"

כשעם ישראל ישב בארצו, אילו היינו שואלים היסטוריונים מה לדעתם תהיה ההיסטוריה העתידית של עם ישראל בעוד שלשת אלפי שנים, הרי היו יכולים להציע שלושה תרחישים אפשריים:
א. עם ישראל ישב בשלווה, יפרח וישגשג ויתרבה, עד שיגיע למספר של מליארד נפש ומעלה, כמו שקרה לעם הסיני.
ב. עם ישראל יקלע למלחמות עם מעצמות אחרות, והללו ישמידו את רובו, אך המעט שנותר ישאר בארצו וישמור על תרבותו כקבוצת מיעוט, כמו שקרה להרבה מילידי היבשות שנתגלו בעת החדשה, כמו האינדיאנים באמריקה והאבוריג'ינים באוסטרליה.
ג. עם ישראל יקלע למלחמות עם מעצמות אחרות, והם ישמידו את חלקו ואת חלקו יגלו לארצות שונות, מה שמבטיח התבוללות בין העמים המקומיים ומחיקת כל זכר לעם המקורי, כמו שקרה להרבה אומות עתיקות - בבל, פרס, אשור ורבים אחרים.

התרחיש של השמדה - חוזרת ונשנית - של רוב העם, הגלייתו ופיזורו בין ארצות ועמים אחרים פעמים רבות מאד, ועם זאת העם ישאר ויחזיק בתרבותו, ולא זו בלבד אלא ישפיע ממנה על כל העולם - הוא תרחיש בעל סיכויים אפסיים. החזרה של כמחצית העם לארצו אחרי כאלף שנה בה הארץ היתה כמעט שוממה מבני העם, מוסיף עוד יותר לחוסר הסיכויים של תרחיש כזה לקרות. אין הסבר הגיוני אחר לעובדה שהתרחיש הזה בכל זאת התרחש, מלבד התגשמות של נבואה אלוקית.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
רציתי רק לציין בקשר למש"כ לעיל
שמי שהזכיר לי בימים אלו את הנושא הזה
הוא הנתיבות
בספרו "פלגי מים" על מגילת איכה
על הפסוק לא אלייכם כל עוברי דרך וגו'
שם מבאר שדווקא מתוך ריבוי הצרות שעוברים
עם ישראל באופן שלא עבר אף עם
ניכר שיד ד' פעלה כל זאת

ובאמת זה גם פסוקים מפורשים בהאזינו
 

שניאור

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
הנבואה הכי מדהימה בהתגשמותה בעיני, היא הצירוף של שתי הנבואות הבאות:
"וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב"
ועם כל זאת:
"וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"

כשעם ישראל ישב בארצו, אילו היינו שואלים היסטוריונים מה לדעתם תהיה ההיסטוריה העתידית של עם ישראל בעוד שלשת אלפי שנים, הרי היו יכולים להציע שלושה תרחישים אפשריים:
א. עם ישראל ישב בשלווה, יפרח וישגשג ויתרבה, עד שיגיע למספר של מליארד נפש ומעלה, כמו שקרה לעם הסיני.
ב. עם ישראל יקלע למלחמות עם מעצמות אחרות, והללו ישמידו את רובו, אך המעט שנותר ישאר בארצו וישמור על תרבותו כקבוצת מיעוט, כמו שקרה להרבה מילידי היבשות שנתגלו בעת החדשה, כמו האינדיאנים באמריקה והאבוריג'ינים באוסטרליה.
ג. עם ישראל יקלע למלחמות עם מעצמות אחרות, והם ישמידו את חלקו ואת חלקו יגלו לארצות שונות, מה שמבטיח התבוללות בין העמים המקומיים ומחיקת כל זכר לעם המקורי, כמו שקרה להרבה אומות עתיקות - בבל, פרס, אשור ורבים אחרים.

התרחיש של השמדה - חוזרת ונשנית - של רוב העם, הגלייתו ופיזורו בין ארצות ועמים אחרים פעמים רבות מאד, ועם זאת העם ישאר ויחזיק בתרבותו, ולא זו בלבד אלא ישפיע ממנה על כל העולם - הוא תרחיש בעל סיכויים אפסיים. החזרה של כמחצית העם לארצו אחרי כאלף שנה בה הארץ היתה כמעט שוממה מבני העם, מוסיף עוד יותר לחוסר הסיכויים של תרחיש כזה לקרות. אין הסבר הגיוני אחר לעובדה שהתרחיש הזה בכל זאת התרחש, מלבד התגשמות של נבואה אלוקית.
הרעיון הזה כבר כותב היעב"ץ, לא מצאתי כעת מקומו ולכן לא אוכל להעתיק את לשונו, אבל תוכן דבריו הם (כמדומה לי) שבעיניו עצם הדבר שאחרי גלות כ"כ קשה עדיין עם ישראל חי וקיים הוא נס יותר גדול מיציאת מצרים וכו'.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
שניאור אמר:
מבקש אמת אמר:
הנבואה הכי מדהימה בהתגשמותה בעיני, היא הצירוף של שתי הנבואות הבאות:
"וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב"
ועם כל זאת:
"וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"

כשעם ישראל ישב בארצו, אילו היינו שואלים היסטוריונים מה לדעתם תהיה ההיסטוריה העתידית של עם ישראל בעוד שלשת אלפי שנים, הרי היו יכולים להציע שלושה תרחישים אפשריים:
א. עם ישראל ישב בשלווה, יפרח וישגשג ויתרבה, עד שיגיע למספר של מליארד נפש ומעלה, כמו שקרה לעם הסיני.
ב. עם ישראל יקלע למלחמות עם מעצמות אחרות, והללו ישמידו את רובו, אך המעט שנותר ישאר בארצו וישמור על תרבותו כקבוצת מיעוט, כמו שקרה להרבה מילידי היבשות שנתגלו בעת החדשה, כמו האינדיאנים באמריקה והאבוריג'ינים באוסטרליה.
ג. עם ישראל יקלע למלחמות עם מעצמות אחרות, והם ישמידו את חלקו ואת חלקו יגלו לארצות שונות, מה שמבטיח התבוללות בין העמים המקומיים ומחיקת כל זכר לעם המקורי, כמו שקרה להרבה אומות עתיקות - בבל, פרס, אשור ורבים אחרים.

התרחיש של השמדה - חוזרת ונשנית - של רוב העם, הגלייתו ופיזורו בין ארצות ועמים אחרים פעמים רבות מאד, ועם זאת העם ישאר ויחזיק בתרבותו, ולא זו בלבד אלא ישפיע ממנה על כל העולם - הוא תרחיש בעל סיכויים אפסיים. החזרה של כמחצית העם לארצו אחרי כאלף שנה בה הארץ היתה כמעט שוממה מבני העם, מוסיף עוד יותר לחוסר הסיכויים של תרחיש כזה לקרות. אין הסבר הגיוני אחר לעובדה שהתרחיש הזה בכל זאת התרחש, מלבד התגשמות של נבואה אלוקית.
הרעיון הזה כבר כותב היעב"ץ, לא מצאתי כעת מקומו ולכן לא אוכל להעתיק את לשונו, אבל תוכן דבריו הם (כמדומה לי) שבעיניו עצם הדבר שאחרי גלות כ"כ קשה עדיין עם ישראל חי וקיים הוא נס יותר גדול מיציאת מצרים וכו'.
היעב"ץ בסידורו 
לשונו (בערך ובקיצור) "חי נפשי כי נס קיום האומה גדול מנס יציאת מצרים"
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
איש ווילנא אמר:
אולי זה פוגם בשמחה של האשכול שעוסק בהגשמת נבואות יותר שמחות 
הגאון המיוחד ר"מ פגרמנסקי
שעבר את מאורעות השואה
היה אומר שהוא לא ראה את השואה
אלא ראה את התגשמות הפסוקים בפרשת כי תבוא
פסוק אחר פסוק [בגטו היה מסתובב הרבה עם תנ"ך וסביבו]

ובאופן כללי כל האנטישימיות 
הוא תופעה מוזרה ותמוהה כידוע
וכל הסבר שניתן עליה לא עמד במבחן המציאות 
אבל היא מגשימה את הפסוקים 
בפרשת כי תבא 

"ובגויים ההם לא תרגיע 
ולא יהיה מנוח לכף רגליך 
ונתן ד' לך שם לב רגז וכליון עינים וכו' 
בבקר תאמר מי יתן ערב וכו' מפחד לבבך אשר תפחד. 

ויש להוסיף את דברי המשך חכמה הידועים והנוראים 
על חזיון הגלות באופן כללי ומחזהו על השואה העומדת לבא מברלין שנים קודם בואה
שבפרשת בחוקתי 

הנבואה הכי מדהימה בהתגשמותה בעיני, היא הצירוף של שתי הנבואות הבאות:
"וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב"
ועם כל זאת:
"וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"

כשעם ישראל ישב בארצו, אילו היינו שואלים היסטוריונים מה לדעתם תהיה ההיסטוריה העתידית של עם ישראל בעוד שלשת אלפי שנים, הרי היו יכולים להציע שלושה תרחישים אפשריים:
א. עם ישראל ישב בשלווה, יפרח וישגשג ויתרבה, עד שיגיע למספר של מליארד נפש ומעלה, כמו שקרה לעם הסיני.
ב. עם ישראל יקלע למלחמות עם מעצמות אחרות, והללו ישמידו את רובו, אך המעט שנותר ישאר בארצו וישמור על תרבותו כקבוצת מיעוט, כמו שקרה להרבה מילידי היבשות שנתגלו בעת החדשה, כמו האינדיאנים באמריקה והאבוריג'ינים באוסטרליה.
ג. עם ישראל יקלע למלחמות עם מעצמות אחרות, והם ישמידו את חלקו ואת חלקו יגלו לארצות שונות, מה שמבטיח התבוללות בין העמים המקומיים ומחיקת כל זכר לעם המקורי, כמו שקרה להרבה אומות עתיקות - בבל, פרס, אשור ורבים אחרים.

התרחיש של השמדה - חוזרת ונשנית - של רוב העם, הגלייתו ופיזורו בין ארצות ועמים אחרים פעמים רבות מאד, ועם זאת העם ישאר ויחזיק בתרבותו, ולא זו בלבד אלא ישפיע ממנה על כל העולם - הוא תרחיש בעל סיכויים אפסיים. החזרה של כמחצית העם לארצו אחרי כאלף שנה בה הארץ היתה כמעט שוממה מבני העם, מוסיף עוד יותר לחוסר הסיכויים של תרחיש כזה לקרות. אין הסבר הגיוני אחר לעובדה שהתרחיש הזה בכל זאת התרחש, מלבד התגשמות של נבואה אלוקית.
אחרי הנבואה על השואה ואחרי כי לא תשכח מפי זרעו - יש המשך יותר נחמד.
כמו למשל: "והיטיבך והרבך מאבותיך".
ומי שירצה ימצא עוד הרבה פסוקים מפורשים בשירת האזינו ובעוד מקומות שאחרי חרון האף הנורא יגיע גם חידוש הברית עם ה'.
כמו למשל:
"מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל... הרנינו גויים עמו... וכפר אדמתו עמו" .
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בית לה' אמר:
@איש ווילנא כתבת כאן שיש סיפור מה"אור שמח" שצפה את השואה חדש לי ומעניין אותי מה הסיפור, אשמח אם תכתוב יותר מפורט.
לא סיפור
אלא דברים שכתב בספרו משך חכמה פרשת בחוקתי 
מן הראוי לראות את כל הענין כי כל הענין שכותב שם זה דברים מופלאים ומענינים וסוד ד' ליראיו 
אבל אעתיק את המקום שממש מדגיש את הענין 

והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן יעזוב לשונו ללמוד לשונות לא לו וכו' 
יחשוב כי ברלין היא ירושלים 
וכמקולקלים שבהם עשיתם כמתוקנים שבהם לא עשיתם וכו' 
אז יבוא רוח סועה וסער. יעקור אותו מגזעו, יניחהו לגוי מרחוק, אשר לא למד לשונו 
ידע כי הוא, לשונו שפת קדשינו ולשונות זרים המה כלבוש יחלוף וכו' 
ובטלטלולו ישכח תורתו וכו' 
 
 
חלק עליון תַחתִית