ציטוט מאינציקלופדיה תלמודיתבמבי אמר:מבין ענין אמר:מבין ענין אמר:האם גוי, שרצח בשגגה גוי אחר, גולה לעיר מקלט?
תשובה -
גר תושב הינו גוי אוכל נו"ט אך אינו עובד עבודה זרה, שמותר להושיבו בא"י.
המשנה במכות פרק ב' משנה ג' אומרת:
'וגר תושב אינו גולה אלא על ידי גר תושב'.
הווה אומר - גוי שרצח גוי גולה לעיר מקלט ויוצא בעת מות הכהן הגדול!
כך פוסק ג"כ הרמב"ם להלכה.
אך זכור לי שגוי שעובר על אחד משבע מצוות בני נח ואף בשוגג חייב מיתה.
וא"כ בעת שרצח בשוגג הרי חייב מיתה לא רק מצד גואל הדם אלא מצד ב"ד, וא"כ היאך גולה ?
אא"כ זכרוני בטעות יסודו, ואכן אצל נינוה רואים שחטאו בחמס (ואולי אף במזיד !) והואילה להם תשובה כדאיתא בספר יונה, וכן בספר נחום שקורא עליה "הוי עיר דמים, כלה כחש פרק מלאה, לא ימיש טרף" ומתרגם "וי קרתא אשדת דם כולה כדבין בזא מליא לא פסיק קטול" (נחום ג-א)
וכותב רש"י פרק - גזל שמפרקו מיד בעליו.
כרך ג, בן נח [המתחיל בעמוד שמח טור 2]
בן נח נהרג בלא התראה, שאזהרתם זוהי מיתתם, וכן נאמר באבימלך: הנך מת על האשה אשר לקחת. ונחלקו ראשונים: יש אומרים שמכיון שאין צריך התראה נהרג אפילו בשוגג, [עמוד שסא טור 2] ויש אומרים שאם שגג בכל המצוות פטור מכלום, חוץ מרוצח בשגגה, לענין זה שאם הרגו גואל-הדם* אינו נהרג עליו, ואין לו עיר מקלט [א.ה. כשאינו גר תושב], אבל בתי דינים אינם ממיתים אותו, שאף על פי שאינו צריך התראה, מכל מקום צריך שנדע מתוך מעשיו שעשה הדבר במזיד ובכוונה. ואף לדעה זו אין שוגג פטור אלא כשעבר בלא כוונה, כגון שבעל אשת חברו ודומה שהיא אשתו או שהיא פנויה, אבל אם ידע שהיא אשת חברו ולא ידע שהיא אסורה עליו, וכן אם הרג ולא ידע שאסור להרוג, הרי זה קרוב למזיד ונהרג, ולא תיחשב זאת להם לשגגה, שבן נח נהרג על שהיה לו ללמוד - דרך ארץ - ולא למד, ולכן אבימלך, שלא למד, היה חייב מיתה.