ד' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה

tkhvu

משתמש ותיק
ידוע שהחכמה הם הידיעות והתבונה היא הבנת דבר מתוך דבר, לכן צ"ב איך יתכן על ד' תיבת תבונה הלא הוא יודע הדבר בעצמו, ולא שייך בו מבין דבר מתוך דבר. והנה בפיוט "אל אדון" "יצרם בדעת בבינה ובהשכל" וקשה כנ"ל מה שייך בינה על היצירה, והלא בינה היא הבנת דבר מתוך דבר? 
כנראה לכן ברוקח פירש  טובים מאורות שברא אלהינו להאיר על הארץ. יצרם בדעת בבינה ובהשכל יצרם בדעת היאך לגלגל כל דבר בבינתם, ושכל גדול בדבר.דהיינו שנתן בהם בינה כמ"ש הרמב"ם על חכמת הגלגלים. ולפ"ז גם ביאור הפסוק כונן שמים בתבונה היינו שנתן בגרמי השמים תבונה, ולכן דוקא על שמים כתב תבונה.
עי"ל דבינה היא מלשון בנין, וזהו מבין דבר מתוך דבר היינו קומה ע"ג קומה וכדו'. ויש לומר שהכונה כאן בתבונה היינו בנטיית השמים כאהל. 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
יפה מאד.
אלא שלענ"ד יש לדון על הלשון חכמה, שגם היא מעלה נרכשת כמו הבינה, איך ניתן לומר שעשה הכל במידה נרכשת, והוא אין ידיעתו כדרך בני אדם כמש"כ הרמב"ם?!
ועוד הערה נוספת: מי יימר שתבונה היא כמו בינה? בנבון אמר פרק א' פסוק יג':
"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם:"

וכתב רש"י: "ונבונים"- מבינים דבר מתוך דבר,זהו ששאל אריוס את ר' יוסי, מה בין חכמים לנבונים, חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות רואה וכשאין מביאין לו יושב ותוהה, נבון דומה לשולחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות רואה, וכשאין מביאין לו הוא מחזר ומביא משלו.
 

tkhvu

משתמש ותיק
פותח הנושא
חכמה אינה מעלה נרכשת, אלא מציאות החכמה, ובאדם רגיל היא נרכשת, אבל היא קימת בעצמה, משא"כ הבינה שהיא שלב שני - מבין דבר מתוך דבר.
הערה שניה לא הבנתי, מהי תבונה לדעתך?
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
הגר"א במשלי חכמות וגו' ובעוד מקומות משמע שחכמה היא הידיעה, ובינה היא הידיעה הנובעת מהידיעה. ותבונה היא השלמת הידיעה בשניהם.

להבנתי: חכמה היא דבר נברא, והיא ידיעה מוכנה לעבור הלאה. כמו ספר המכיל חכמה.
בינה, היא הקריאה בספר. כלומר היכולת שיש בספר שיבינו אותו.
תבונה ישנה בקורא.

כל הלשונות האלו מושאלים כשמדברים בבורא.
כי אין לו דבר נפרד ממציאותו. כמש"כ הרמחל בדרך השם א פרק א' ה' שמציאות השם איננה נפרדת מיכולותיו ותאריו כמו בבני אדם, ושזה דבר הקשה להבנה.(וגם הרמב"ם אומר דבר דומה)
ולכן היותר נכון בעיני שהכוונה בהנ"ל שהבורא יצרם באופן שברור שיוצרם היה חכם נבון וכיו"ב.
כמו שיודעים שמי שיצר את המחשב היה חכם ונבון. חכם, שעסק בידיעות גדולות על מהות החומרים ופעולתם. ונבון שהתחכם ופלפל בעשיתם בדרך חריפה.
 

tkhvu

משתמש ותיק
פותח הנושא
בגדול אתה מסכים עם השאלה לגמרי, אלא שאתה דוחק ואומר שיצרם בתבונה היינו שהרואה את הבריאה, מגלה הבנת דבר מתוך דבר, וגם זה צ"ע.
 

tkhvu

משתמש ותיק
פותח הנושא
שם אנו מבינים שהם משלים לעשיות - ידים. שמיעה - אזנים, אף שכמובן אין זה באיברים כפשוטם. אולם כאן מתואר הבריאה שהיא בתבונה, ולזה אין אפילו נמשל, כי תבונה היא הבנת דבר מתוך דבר כאמור.
 

yosf

משתמש ותיק
לפי פשוטו ודאי הכוונה לסבר את האוזן וכדברי הרמב"ם הידועים לגבי יד ה' ועיני ה' וכדו' ע"ש.
ולפי האמת היינו דבבריאה [והיינו העליונה] יסד ארץ ע"י חוכמה ושמיים כונן ע"י בינה, והיינו דהרי ודאי הוא דה' אחד ושמו אחד באחדות גמור- ובכ"ז הרי אמרו ז"ל עליו מה הוא רחום מה הוא חנון וכו' אשר יראה ממאמר זה שיניו בהנהגתו יתברך, וגם אמרו עובר מכסא דין לרחמים, גם אמרו רחמים וחסדים וכדו', והיינו כי אף דאחדותו אחד פשוט, מ"מ ריבוי הצורות והשינוים המה לפי העולמות המקבלים [עולמות הפירוד- דהיינו בריאה יצירה ועולמנו העשייה] או יבואר בעוד אופנים ואכמ"ל, וכבר עמדו בזה המפז"ל.
ולפי"ז ג"כ הכא דהבריאה יסדה ה' ע"י חוכמה [מה שאנו קוראים בזוהר וכו' אבא, ובפתח אליהו נקרא מוחא דהוא מוחא ימינא וכו']. ואת השמיים כונן ה' ע"י בינה [מה שאנו קוראים בזוהר אמא, ובפתח אליהו נקרא ליבא]. והיינו רק הנהגות המשתנים כביכול רק כלפינו, ודי בזה.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
yosf אמר:
ולפי האמת היינו דבבריאה [והיינו העליונה] וכו' דהרי ודאי הוא דה' אחד וכו' אשר יראה ממאמר זה וכו' לפי העולמות המקבלים [עולמות הפירוד- דהיינו בריאה יצירה ועולמנו העשייה] או וכו' ואכמ"ל, וכבר עמדו בזה המפז"ל.
ולפי"ז ג"כ הכא וכו' בזוהר וכו' אבא, ובפתח אליהו נקרא מוחא דהוא מוחא ימינא וכו']. ואת השמיים כונן וכו' אמא, ובפתח אליהו נקרא ליבא]. והיינו רק הנהגות המשתנים כביכול רק כלפינו, ודי בזה.
המפז"ל? אכמ"ל? או"א? מקבלים? פתח אליהו? ודי בזה?
כבודו החליט להתעלל בחסרי ישע?!
אין הסבר לפסוק על פי הפשט, שהלכת לקבלה?
מאות שנים של מפרשים לא ענו על הפסוק הזה?

ועכשיו, אני אסביר מה כן הבנתי ממכם.
1. שמדובר על עולמות עליונים. ואז מה? זה פחות קשה?
2.שחכמה הכוונה ל'מוחא דימינא'. זה כן מסביר?
3. שתבונה הכוונה לליבא. מה הפירוש?

אבל במחילה מכבוד תורתו, ההסבר היחיד שמניח את דעתי זה:  "והיינו רק הנהגות המשתנים כביכול רק כלפינו."
ולזה כיוונתי כשכתבתי שהחכמה והתבונה היא בעיני המתבונן, שסמוך ובטוח שהיוצר של היצירות האלו הוא בעל חכמה ותבונה.
הלא כן?
 
 

yosf

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
yosf אמר:
ולפי האמת היינו דבבריאה [והיינו העליונה] וכו' דהרי ודאי הוא דה' אחד וכו' אשר יראה ממאמר זה וכו' לפי העולמות המקבלים [עולמות הפירוד- דהיינו בריאה יצירה ועולמנו העשייה] או וכו' ואכמ"ל, וכבר עמדו בזה המפז"ל.
ולפי"ז ג"כ הכא וכו' בזוהר וכו' אבא, ובפתח אליהו נקרא מוחא דהוא מוחא ימינא וכו']. ואת השמיים כונן וכו' אמא, ובפתח אליהו נקרא ליבא]. והיינו רק הנהגות המשתנים כביכול רק כלפינו, ודי בזה.
המפז"ל? אכמ"ל? או"א? מקבלים? פתח אליהו? ודי בזה?
כבודו החליט להתעלל בחסרי ישע?!
אין הסבר לפסוק על פי הפשט, שהלכת לקבלה?
מאות שנים של מפרשים לא ענו על הפסוק הזה?

ועכשיו, אני אסביר מה כן הבנתי ממכם.
1. שמדובר על עולמות עליונים. ואז מה? זה פחות קשה?
2.שחכמה הכוונה ל'מוחא דימינא'. זה כן מסביר?
3. שתבונה הכוונה לליבא. מה הפירוש?

אבל במחילה מכבוד תורתו, ההסבר היחיד שמניח את דעתי זה:  "והיינו רק הנהגות המשתנים כביכול רק כלפינו."
ולזה כיוונתי כשכתבתי שהחכמה והתבונה היא בעיני המתבונן, שסמוך ובטוח שהיוצר של היצירות האלו הוא בעל חכמה ותבונה.
הלא כן?
כבר כתבתי מה הנראה לפי הפשט.
והוספתי דלפי האמת לק"מ בכלל 
אני ינסה להסביר קצת יותר בלי להיכנס יותר מדאי למקומות גבוהיים
דבר ידוע הוא לכל ילד ואף למי שלא למד קבלה מימ יו שיש ד' עולמות שקוראים אותם אבי"ע [אצילות בריאה יצירה עשייה] וכמובן שיש עוד עולמות לאין קץ, אך אלו עיקר העולמות השייכים לעבודתינו בעולם.
והנה בעת שעלה בדעתו יתברך לברוא את העולם הזה השפל שלנו, עשה כן יתברך ע"י אין סוף עולמות ומדרגות אין סוף עד שהיה מציאות לברוא עולם שפל זה, והיינו כי ברור דהעולם הא' שנאצל מאיתו היה עולם קדוש לאין תכלית ובו לא שייך להיות הויית העולם השפל הזה שהוא סוף ותחתית העשייה, ולפיכך נאצלו  ונוצרו אלפי עולמות עד העולם האחרון היינו מקום שאנו עומדים בו.
והנה יש חילוק בין עולם האצילות שהוא הגבוה מכולם שהוא עולם האחדות הפשוט, לבין עולם הבריאה [מקום הכסא] וכ"ש יצירה ועשייה שהם עולמות הפירוד, דהיינו הרי ודאי שבכל דבר ודבר וגם בגופנו יש כוח אלוקי המחייה אותנו- אך ודאי שאין גופנו ח"ו בחינת אלקות, ולזה קוראים עולם הפירוד, ולעומת זה בעולם האצילות הכל אלקות גמור שהכל זה אחדות גמור דה' אחד ושמו אחד וכו'.
והנה לצורך בריאת העולמות הללו דאבי"ע השתמש כביכול הבורא יתברך בכוחות שונים [והיינו דלפי המקבלים הם שונים- דבו יתברך אין שינוי כלל דאני ה' לא שניתי] ולזה אמר הכתוב ה' בחוכמה יסד ארץ דהיינו בכוח הנקרא חוכמה [הנקרא אבא הנקרא מוחא וכו'....] ושמיים כונן ע"י כוח הנקרא תבונה [דהיינו חלק דאימא היינו ליבא היינו בינה וכו' וכו'....].
לסיכום:
ה' אחד באחדות גמור ולא שייך לומר בו רחום חנון וכו' כי אין שום שינוי בו שנאמר אני ה' לא שניתי
אבל כפי ערך המקבלים יקראו פעולתיו בשמות שונים חנון רחום חסד רחמים וכדו'
ובבריאת העולמות ברא ארץ בכוח חוכמה ושמיים בכוח תבונה.
מקווה שרווח לך יותר- אם כי אני בטוח שזה מצד שני מעורר עוד תהיות... כי ארוכה מארץ מידה!!!!



נ.ב. כל מה שכתבתי הוא לסבר את האוזן אבל באמת היינו יותר- והיינו דע"י חוכמה יצר ארץ לאו היינו ארץ תתאה כ"א כוח עליון הנקרא ארץ [ שאנו קוראים נוק'] רק דמ"מ ארץ שלנו שורשה ע"י ארץ עילאה.
וכן דתבונה כונן שמיים היינו שמיים העליונים [שאנו קוראים ז"א] ומ"מ שמיים תתאה נקרא ע"ש העליון כי שורש התחתונים תמיד בעליונים.

הדברים עוסקים ברומו של עולם ולפיכך יראתי בפצותי פי ורק כתבתי בקיצור דהמבין יבין הרבה ומי שלא- אדרבה שיבין שיש דברים שאפי' אינו יודע מה להבין ומה לא להבין... וע"י כך יראתו ואהבתו יתברך תתקבע בליבו כדברי רבינו ה רמב"ם המפורסמים! 
ודי בזה....
 
חלק עליון תַחתִית