שאלה במראות הדמים דרך תמונה או וואצ'פ

ב. זעירא

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
שאר לעמו אמר:
מתירי כריתות
כבר הורגלנו בכאלו גם בראיית העד עצמו, וההי"ב

לפחות דרך המחשב לא יוכלו לשפשף ולהסיר שכבות אדומות מהעד שלא נספגו בו בטענה שאינם דם, כמו ששמענו על מוצי"ם חשובים שמנהגם כן

כמו"כ מתקיימת בזה הוראת גדול"י שלא לשאול למורה הוראה שמשאיר העד אצלו...
אם מותר לשאול על איזו הוראה מדובר? מי הורה? למה? מתי? (סליחה על הבורות)
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
הטענה הכי פשוטה שאפשר לענות לאותו רב
בשביל לבדוק עד צריך לראות את העד מאחורה ולראות איך זה נספג וכו

למשל בתמונה א"א להבדיל בין אודם לדם (מעשים שקורים בגלל נשים ששומרות עדים בתיק איפור)

אגב
הנושא בעייתי בעיקר במקומות רחוקים שאין רב נגיש
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ברו אמר:
דאם מותר לשאול על איזו הוראה מדובר? מי הורה? למה? מתי? (סליחה על הבורות)

שמות הרי לא מקובל להעלות בפורום זה

דוקא לפי הידוע לי יש הרבה רבנים חשובים שמשאירים את העד לעצמם, ומשני טעמים עיקריים,
א. כדי שלא יעוררו ספק אחרי הפסק, ולא יראו לרבנים אחרים ויכנסו לבעיות מסובכות של חכם שאסר או חכם שהתיר, נערוו'ן וכדומה
ב. כי רוצים להראות לתלמידים וללמד אותם 

לא שמעתי מעולם על גדו"י שהורו אחרת, ואדרבה, נשמח אם תסביר למי כוונת
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אין בעיה להשאיר העד לעצמו. השאלה אם מסכים להחזיר כשמבקשים ממנו

יש מכתב משנת תשע עם הוראות בנושא שהוראה ד בו היא
אין לשאול למורה שדרכו לא להחזיר המראה לשואל כשמבקש ממנו
על המכתב חתומים קבוצת רבנים מגוונת שיחדו את עצמם לברר את הנושא כשאלייהם מצטרפים
הגרי"ש אלישיב. הרב וואזנר. והגר"נ קרליץ
כשמצטרפים אלייהם גדולי תורה נוספים
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
אולי זה דוקא אם כשמבקש, שאז נראה כאילו המו"ץ חושש ויש לו מה להסתיר [אולי המכתב נכתב גם בעקבות מעשים שהיו אז]
אבל יש הרבה רבנים שפשוט לא שואלים, לוקחים את העד, ונראה לי שאין בזה שום פסול, אם לא שמבקש מהם ולא נותנים לו, כאמור, לפי מה שציינת
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
עוד מהמכתב

"הננו לקבוע בצער רב ולהודיע בשער רבים ובוודאות גמורה שאמנם אמת נכון הדבר וישנם כמה מורי הוראות לרבים אף מוסמכים
בתוככי הערים החרדיות שנשתבשו מרוד ומתירים בשופי דם גמור ומכשילים באיסור כרת ר"ל"
 

יהודי

משתמש ותיק
עיקר הבעיה שם היתה באלו המתירים אדומים למיניהם בטענה שהם בקיאים, כך זה נראה מה שהובא. עכ"פ ודאי ראוי להעלות את המכתב שהציבור יראה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
שאר לעמו אמר:
אני חושב שלאסור, זה הכי קל.. הטיפוסים של שליחת מראה לרב, בקובץ דיגיטלי, בודאי לא מחפשים שהוא יחמיר להם מספק..
ולהתיר - לא יתכן !!!!!
זה לא שונה מלהתיר ע"פ תיאור מלולי בטלפון

דווקא הדוגמא שהבאת הזכירה לי:
יש לי חבר ששאל מו''ץ חשוב מאוד מתי אפשר לבוא אליו הביתה להראות לו מראה. הרב ענה לו: ''תסתכל קודם. אם זה אותו גוון כמו שהראית לי אתמול זה בכלל לא שאלה".
גם אני קצת הרמתי גבה, אבל לכאו' לא גרע כל כך מ"כזה ראיתי".
זה שונה לחלוטין. כי אם מדובר בשואל בר דעת, הרי שהוא יודע להבחין במה שהראה אמש לרב בראיית העיניים, שהוא דבר המותר/האסור.
ויש להניח שהרב והשואל יחד יודעים שיש בכחו להבדיל.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
סופר המלך אמר:
שאר לעמו אמר:
מתירי כריתות
כבר הורגלנו בכאלו גם בראיית העד עצמו, וההי"ב

לפחות דרך המחשב לא יוכלו לשפשף ולהסיר שכבות אדומות מהעד שלא נספגו בו בטענה שאינם דם, כמו ששמענו על מוצי"ם חשובים שמנהגם כן

כמו"כ מתקיימת בזה הוראת גדול"י שלא לשאול למורה הוראה שמשאיר העד אצלו...
'גדולי ישראל' נהפך למטבע לשון שחוק, עלוב, דוחה, דומה ל'משיח' בשנות המ'...
ירא שמים ששימש חכמים והגיע להוראה - מי יאמר לו מה תעשה.
כן ישאיר לו לא ישאיר אצלו.. חוצפה עזה אני רואה בכך. אתה לא רוצה אל תשאל אותו. תוכל לומר לחסידך לא לשאול אותו, אם בכחך..  ואם לא, נצור לשונך.

ושוב רב מובהק ירא שמים עושה מה שקיבל. ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, שישתה מים.
ואם אינו רב מובהק אז איננו מו"צ חשוב כמובן.

ובכלל הרבה דיס אינפורמציה יש בכל השטח הזה, שמקורו מאנשים קטנים (בכל גיל), שהראש שלהם מונח בחשבונות פוליטיים, או קטנוניים אחרים. ממילא הנידון בזה כאן הוא אך למותר. זה טוען על פלוני שהוא מתציר כריתות וזה טוען על השני.. מוכר לא מהיום.
זה שונה לגמרי מהדיון על צילום קובץ דיגיטלי

אבל לעצם האשכול - לא כל כך הבנתי מה מטרת תגובתך.
חיסול חשבונות (אינני יודע נגד מי ומה, אבל זה מה שמריח פה) תעשה באשכול משלך - אם המנהלים לא יחסמוהו.

 

מה הכעס
הוא סך הכל ציטט מכתב שחתמו עליו הרבה רבנים
ועלייהם הגרי"ש אלישיב. הגר"ש וואזנר. הגר"נ קרליץ
ועוד גדולי תורה נוספים
ברור שיש הרבה מטרות פוליטיות בכל הנושא לכל הצדדים
כמו בהרבה נושאים כשיש מחלוקות בין רבנים וכיוצא בזה
אבל הנושא עצמו הוא רציני
ופסק משולש כזה מחייב אצל רוב הציבור
אלא שיש רבים שאינם מודעים לחומר הענין
ואני שמעתי מתלמיד הגרי"ש אלישיב
כמה היה הגריש"א סוער וכועס על התופעה הזו
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יתכן. מה זה שייך לאשכול הזה?
אגב, התופעה ההיא גם מצריכה בירור, ובאזני שמעתי כשהייתי אצל הגריש"א עם עוד כמה מוצי"ם חשובים מאוד (אני לא ביניהם כמובן).
הוא לא חתם כנגד מישהו אלא כנגד הרעיון. אלא שמסופקני אם זה היה באמת, או שמישהו רצה להלחם במישהו - והמציא פאטה מורגנה.

היות והאשכול הזה נע ממטרתו. בל"נ לא אשתתף בו יותר.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
הרב @שאר לעמו היקר.

לאור דבריך החשובים - גם אני בל"נ לא אשתתף יותר בשיעורי גמרא.
שהרי גם הגמרא נעה ועוברת מהנושא של המשנה לנושאים רבים אחרים.

רגע!
בעצם אולי זה בכלל לא נורא שעוברים בתוך שיחה וכתיבה והתכתבות לנושאים המסתעפים?
אולי הסדר הקפדני והדקדקני הוא בסה"כ מעלה יפה ונחמדה בערבון מוגבל?
איך אמרו חז"לינו הקדושים: "והשתא דאתינן עלה"...
 

יהודי

משתמש ותיק
למרות שהרב פי כהן שליט"א כותב בהקדמתו שאין הספר בא לנגח איש, לזכרוני הרב המחבר באותה תקופה דיבר בחריפות כנגד שני מורים שהיו מקילים באדום ממש (והיו מבני קהילתו שהיו שואלים אותם), ואמר שחבל על התשלום למקוה, מאחר שאין המקוה מטהר באופנים אלו. אמנם יתכן שכתב הספר להעמיד הדברים ותו לא מידי.

אגב, הרב שאר לעמו צודק בביקורת על כך שהאשכול עבר לנושא אחר, אמנם לאחר שעבר, אין איסור להגיב עליו ג"כ.
 

אב בבינה

משתמש ותיק
יהודי אמר:
למרות שהרב פי כהן שליט"א כותב בהקדמתו שאין הספר בא לנגח איש, לזכרוני הרב המחבר באותה תקופה דיבר בחריפות כנגד שני מורים שהיו מקילים באדום ממש (והיו מבני קהילתו שהיו שואלים אותם), ואמר שחבל על התשלום למקוה, מאחר שאין המקוה מטהר באופנים אלו. אמנם יתכן שכתב הספר להעמיד הדברים ותו לא מידי.
"כ.

לנגח הכוונה שלא בא לבזותם, אבל בוודאי חייבים להזהיר אנשים שלא יסמכו עליהם בשמם המלא, לאפרושי מאיסורא.

והבעיה שהוא כותב עליו, לצערינו הרב, זה נפוץ הרבה יותר מ2 רבנים הללו, (שכמדומה רק נשאלים ע"י בני חו"ל בירושלים).
 

יהודי

משתמש ותיק
זה ודאי, ומש"כ כמדומה הוא לא כ"כ מדויק, ויש הרבה המחפשים את המקילים.
פעם שמעתי משני אברכים חסרי דעת (לדעתי) שיש ענין לשאול את המקילים ביותר מפני שמחויב במצוות עונה, ובסכלותם לא הבינו שחיוב עונה לא קיים אם אינה טהורה.
פעם סיפר לי מישהו שהיה אצל הגר"ע אויערבך ואסר לו מראה מסוים, והשואל רטן על זה, ואמר לו הגר"ע (לא זוכר את הלשון, אלא זה המסר): אתה צריך להודות לי, הצלתי אותך מאיסור.
 

ayedavid

משתמש ותיק
יהודי אמר:
פעם שמעתי משני אברכים חסרי דעת (לדעתי) שיש ענין לשאול את המקילים ביותר מפני שמחויב במצוות עונה, ובסכלותם לא הבינו שחיוב עונה לא קיים אם אינה טהורה.

אבל אם ילך לפוסק אחר שיטהר את אשתו אז כן תהיה מצווה.. מסתמא המנהג ללכת למקילים אינו אמור לכלול היתרים דחוקים, בטח לא אדום, וכל אחד לפי רבותיו. שמעתי על ת"ח גדול שידוע כמחמיר במראות יותר מהפסיקה הממוצעת שהיה מייעץ לאברכים צעירים לשאול אצל ת"ח אחר.
 

אב בבינה

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
יהודי אמר:
פעם שמעתי משני אברכים חסרי דעת (לדעתי) שיש ענין לשאול את המקילים ביותר מפני שמחויב במצוות עונה, ובסכלותם לא הבינו שחיוב עונה לא קיים אם אינה טהורה.

אבל אם ילך לפוסק אחר שיטהר את אשתו אז כן תהיה מצווה.. מסתמא המנהג ללכת למקילים אינו אמור לכלול היתרים דחוקים, בטח לא אדום, וכל אחד לפי רבותיו. שמעתי על ת"ח גדול שידוע כמחמיר במראות יותר מהפסיקה הממוצעת שהיה מייעץ לאברכים צעירים לשאול אצל ת"ח אחר.

המנהג ללכת למתירים אינו משום שום מצוה, אלא משום "מקלו יגיד לו" ופשוט ביותר. עונה הוא רק אם היא טהורה, וזה כמו להגיד שכדאי לקחת אתרוג הכי מפוקפק וללכת לרב שמתיר את זה כדי לקיים מצות ד' מינים.
ולמעשה, הגר"מ שטרנבוך כתב (בתשובות והנהגות, בכרך החדש חלק ז') שמקיימים מצוות "והזהרתם" כשלא שואלים את המקילים בענין. (וודאי הכוונה לאלו שמקילים שלא כדין).

 
 

יהודי

משתמש ותיק
למעשה כעת ליכא מצוה.
זה פשוט שישנם הבדלים בגישות, וזה דבר לגטימי מאוד, רק הנקודה שישנם הטוענים שהם בקיאים בתוך האדום, מה נאסר ומה לא, וזה לכאו' בעייתי.
ישנה בעיה דומה שיש כאלו הסבורים שבקיאין בדם מכה, ומקילין ללא בדיקת אחות. אך כמדומה שאלו הבקיאין באמת לא מקילים ללא אחות, ואלו שפחות בקיאין -כן.
 

אב בבינה

משתמש ותיק
יש מצוה אחרי שהיא טהורה, אבל זה אותו מצוה שתהיה כשתטהר ע"פ הרב המחמיר. 

הבעיה של דם מכה לא קרוב לענין הזה, כי לכולי עלמא דם שהוא ממכה מותרת, ושם באמת אפשר להיות בקי בזה כי זה דבר ניכר לעין, ואפשר לבדוק ע"י אחות, ולכן ייתכן שיש מציאות שיש בקיאים בזה. ואעפ"כ למיגדר מילתא הורו הראשונים שלא להורות ע"פ הבחנה זו, וכן כתבו גדולי הדור באופן חריף.

אבל להיות בקי במראות איזה אדום מותר ואיזה אדום אסור הוא גרוע הרבה יותר, כי ערבא ערבא צריך, ומי גילה לו איזה אדום מותר, אם כל הראשונים כתבו באופן ברור שאנן לא בקיאים בענין זה. (ובאמת אם כבר רוצים להיות בקיאים ב5 מיני דמים, אז שתדע שמימי אדמה הוא חום, ואכמ"ל)
 

יוספי

משתמש ותיק
אם הרב וואזנר התיר ע"י להריח.
איך הוא ידע שהוא צודק ומישהו אחר יכול לטעות?
 

ayedavid

משתמש ותיק
הכרתי אחד שטען שיודע להבדיל בין דם מכה לדם נידה, וכששאלתי אותו בבהלה אם מורה להלכה ע"פ זה אמר שמורה רק כשיש לו עוד צד להקל [ואני לא יודע אם יש לו על מה לסמוך, ואם להאמין לו]

מדבריכם אני מבין שיש מבדילים בין דם טהור היוצא מהמקור לבין דם טמא, וזה לכאורה דבר שלא ייתכן, שהרי אלו דברים שצריכים להתקבל במסורת ורק לאחריה אפשר לדון ביכולת ההבחנה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יוספי אמר:
אם הרב וואזנר התיר ע"י להריח.
איך הוא ידע שהוא צודק ומישהו אחר יכול לטעות?

על ידי להריח??
נשמע תמוה מאוד מאוד
כל עוד לא תביא מקור ברור לכך לא האמין
 

אב בבינה

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
הכרתי אחד שטען שיודע להבדיל בין דם מכה לדם נידה, וכששאלתי אותו בבהלה אם מורה להלכה ע"פ זה אמר שמורה רק כשיש לו עוד צד להקל [ואני לא יודע אם יש לו על מה לסמוך, ואם להאמין לו]

מדבריכם אני מבין שיש מבדילים בין דם טהור היוצא מהמקור לבין דם טמא, וזה לכאורה דבר שלא ייתכן, שהרי אלו דברים שצריכים להתקבל במסורת ורק לאחריה אפשר לדון ביכולת ההבחנה.

ודאי יש הבדל בין דם טהור ודם טמא, ורק חמישה מיני דמים טמאה, אבל כבר קבעו כל הראשונים והשו"ע שהאידנא שלא בקיאים במראות מטמאים כל הנוטה לאדום, וליתר דיוק בשו"ע כתוב שרק מתירים לבן וירוק (שכולל צהוב וכחול ג"כ כדברי הרמ"א) בלבד, ועל זה אין חולק. ואיך יכול אחד לבוא ולהגיד שהוא יודע איזה אדום מותר ואיזה לא? 

דם מכה, זה כבר משהו אחר. יש באמת הבדל בעד הבדיקה שניכר לעין,  וידוע לנו שיש דם מכה שבאמת טהור, ואפשר לשלוח לאחות לבדוק, ולכן ייתכן שיש מומחה לזה. כי רב שיש לו הרבה נסיון, ואעפ"כ הוא מחמיר ושולח לבודקת, אחרי זמן יודע כבר אם זה מכה אם לא. כמובן שאי שאפשר לסמוך על זה למעשה, כי הראשונים כבר גדרו גדר, אבל במציאות אפשר להבחין.
 

ayedavid

משתמש ותיק
אב בבינה אמר:
ודאי יש הבדל בין דם טהור ודם טמא, ורק חמישה מיני דמים טמאה, אבל כבר קבעו כל הראשונים והשו"ע שהאידנא שלא בקיאים במראות מטמאים כל הנוטה לאדום, וליתר דיוק בשו"ע כתוב שרק מתירים לבן וירוק (שכולל צהוב וכחול ג"כ כדברי הרמ"א) בלבד, ועל זה אין חולק. ואיך יכול אחד לבוא ולהגיד שהוא יודע איזה אדום מותר ואיזה לא?

זה בדיוק מה שאני שואל, מציאותית, איך ייתכן שבא אדם וטוען שיודע מה זה אדום טהור שאינו מכה?
עד שראיתי את דבריכם חשבתי שמחאת הגדולים היא כנגד המתירים אדום שנובע ממכה ולא שסבורים שהאדום הזה הוא טהור למרות שאינו ממכה.


-
לגבי המנהג ללכת למקילים,
זה ברור שבד"כ המעלה היא להחמיר ולהדר בכל דבר וברור שגם המורים להקל בזה לא מתכוונים לכל קולא, אבל אין ספק שבדבר הזה יש משקל רב גם על הצד השני של המאזניים, גם מצוות עונה, גם תוספת שלום בית ושמירה רוחנית, ונראה לי שלכן ראיתי מורים להימנע מחומרות מיותרות (שזה משהו שמוגדר אחרת בכל ציבור) או מלגשת לפוסקים הידועים כמחמירים שלא כדעה הרווחת.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
זה בדיוק מה שאני שואל, מציאותית, איך ייתכן שבא אדם וטוען שיודע מה זה אדום טהור שאינו מכה?
עד שראיתי את דבריכם חשבתי שמחאת הגדולים היא כנגד המתירים אדום שנובע ממכה ולא שסבורים שהאדום הזה הוא טהור למרות שאינו ממכה.

יש דיבורים על שני הנושאים גם על דם מכה
וגם על טיהור דם שנוטה לאדום
 
חלק עליון תַחתִית