שאלה במראות הדמים דרך תמונה או וואצ'פ

ayedavid

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יש דיבורים על שני הנושאים גם על דם מכה
וגם על טיהור דם שנוטה לאדום

לא הסברתי את שאלתי.

אם אפנה לאותו פוסק שטוען שהאדום הזה הוא מראה אדום טהור למרות שאינו מכה, ואשאל אותו מניין לו, מה יענה ? מה רגילים אותם המורים לענות לשאלה הזאת?
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
איש ווילנא אמר:
יש דיבורים על שני הנושאים גם על דם מכה
וגם על טיהור דם שנוטה לאדום

לא הסברתי את שאלתי.

אם אפנה לאותו פוסק שטוען שהאדום הזה הוא מראה אדום טהור למרות שאינו מכה, ואשאל אותו מניין לו, מה יענה ? מה רגילים אותם המורים לענות לשאלה הזאת?

בעקרון שאין זה בכלל חמשת מיני דמים
רק מכל מקום הרי אנו מטמאים גם כל מה שנוטה לאדום
אלא שעיקר טענתם נסמכת על כך שכך קבלו מרבותייהם
וע"כ שאינו בכלל נוטה לאדום

ועל זה הרבנים כתבו במכתב בשנת תשסט [ניסוח המכתב עדין יותר מהמכתב שנת תשע]
שדבר שנראה לרוב חכמי ישראל שנוטה לאדום אין לסמוך על מסורת כזו להקל

[ובעברית פשוטה יותר. דבר שמי שקורא את מה שכתוב בשו"ע יאסרו אין לסמוך על טענות של מסורת מרבותייהם להקל]
 

ברכה והצלחה

משתמש רגיל
יש כאן שני נושאים לדעתי א. העניין שבשבילו נפתח האשכול והוא שאלה דרך אפליקציה ובעניין הזה אין רב חרדי שמתיר (ואם מישהו מכיר מי שמתיר אדרבה שיבוא ויגיד אבל כמו שכתב הרש"ר הירש בעניין מסוים .{מקהלה בביהכנ"ס} אע"פ שלא ראינו אינו ראיה, בדבר זה ראיה וראיה (אני כותב מזיכרון ויכול להיות שזה לא הנוסח המדוייק אבל זה המסר}

אגב יצא לי לראות את האפליקציה אצל מישהו ושם זה עבד בצורה ששואלים איזה צבע זה ,אם כותבים שזה בדברים המבוארים מפורש להתר זה מראה שזה מותר ואם כותבים שזה בדברים המפורשים לאיסור זה כותב שזה אסור ואם מכניסים שזה צבע מסופק (חום וכד') אז זה כותב יש להראות לרב. זה האפליקציה שאני ראיתי ושוב כל הרבנים מתנגדים לזה אלא שטענתם זה רק לחומרא

ב. השתרבב כמה ענינים נוספים שהם רבנים מקילים בנוטה לאדום (ושהציבור הולך לשאול אותם) רבנים שמבחינים בין דם מכה לדם אחר. ויש עימדי בזה אלא שאין זה הנושא המרכזי כאן, ואולי בהמשך.
 

סופר המלך

משתמש ותיק
אבקש את סליחת הרב שאר לעמו, כוונתי היא שכאשר כל נושא ההוראה במראות הדמים עצמם פרוץ כ"כ, מגוחך קצת לדון כדת מה לעשות בכמה קלים שמורים דרך המחשב, בזמן שגדולים וטובים מהם מתירים דמים ממש.

מכתב גדו"י רצו"ב
פניה נרגשת 1.JPG
פניה 2.JPG
 

יהודי

משתמש ותיק
משיחות שהיו לי עם הרבה אברכים שמחפשים את הכי מקילים, נוצרה לי ההרגשה שאי"ז נובע מחוסר יר"ש, אלא שאינם מבינים שיש כאן נושא הלכתי טהור כשאר העניינים, ומשום מה נדמה להם כאיזה נושא השקפתי לא מחייב, ולכך אינם מתקרבים לרבנים המכונים (משום מה) מחמירים (פעם סיפר לי מו"צ חשוב שאיזה שואל צעק עליו נוראות על כך שאסר לו מראה ביום השביעי, ולא הבין הצעקן שהנושא כאן הוא הלכה גרידא).
 

תיובתא

משתמש ותיק
בחזרה לנושא שלשמו נפתח הנושא:
אני מניח שלמרות ההבדלים שקיימים בין ראיית עיין לראיה טכנולוגית, עדיין ברובא דרובא של המקרים יש טווח סטיה שניתן להגדיר אותו.
אבאר את דברי: כשאני אצלם פרח אדום (נניח כלנית בשיא פריחתה) ואעלה אותו לפורום, אני חושב שבסבירות של קרוב ל-100% כולם יראו ע"פ הצג שלהם צבע אדום, גם אם יהיה מדובר ב-1000 חברים. אומנם בתוך האדום יראו גוונים שונים ומשונים, אך מכלל אדום לא יצאו. אולי באופן שכזה יהיה מותר לפסוק ע"פ הנ"ל.

נ.ב. אל תסקלוני, הנ"ל לא נכתב למעשה כלל, ולפלפולא דמלתא.
 

אב בבינה

משתמש ותיק
כל הטענות של "מצות עונה" ו"שלום בית" ולכן הולכים לרב המקיל, אני רוצה לדעת האם יש לזה שום מקור בהלכות נדה?

למשל, אני מכיר התרומת הדשן (סי' רמה) הידוע שכתב שממתינים 5 ימים לפני הפסק טהרה, גם אם לא שמשה, כו' על אף שמעיקר הדין אין מקום לזה, וכתב התרומה"ד שבהלכות נדה שיש איסורי כריתות מחמירין. וכן על זה הדרך יש אלפי פעמים בפוסקים בכל הלכות נדה.

מישהו מכיר איזה מקום בחוות דעת או סדרי טהרה שכותבים ספק בהלכות נדה, ומסיימים "אבל משום שלום בית שומעין להקל" "אבל להקדים מצוות עונה שומעין להקל" "והמקיל תבוא עליו ברכה"?

אני חושש שזה אחד מהמצאות של דורינו... וגם גדולי פוסקי דורינו לא מצינו דברים כאלו, זה רק אצל המו"צים....
 

ayedavid

משתמש ותיק
יהודי אמר:
משיחות שהיו לי עם הרבה אברכים שמחפשים את הכי מקילים, נוצרה לי ההרגשה שאי"ז נובע מחוסר יר"ש, אלא שאינם מבינים שיש כאן נושא הלכתי טהור כשאר העניינים, ומשום מה נדמה להם כאיזה נושא השקפתי לא מחייב, ולכך אינם מתקרבים לרבנים המכונים (משום מה) מחמירים (פעם סיפר לי מו"צ חשוב שאיזה שואל צעק עליו נוראות על כך שאסר לו מראה ביום השביעי, ולא הבין הצעקן שהנושא כאן הוא הלכה גרידא).

א. יש פוסקים שבהלכות אחרות היו חוששים לדעתו של אחרון מסוים ובהלכות נדה לא יחששו לו בכל מחיר, וישקלו אותו כנגד מטעמי שלום בית, שמירת הקדושה ומצוות עונה [אני לא יודע איזה מאלו הוא בדיוק הסיבה, אבל ראיתי כמה מורי הוראה שממש מתרעמים על אברכים המחמירים מעבר למקובל אצלם]

ב. ועוד יש הבדל, שעבור השואל אין כאן עניין ברור עליו הוא מחמיר, לא סברא ולא שיטה, אלא שקיבל הוראה לאיסור רק כי שאל את רב פלוני ולא את רק אלמוני,

ג. וישנה לכאורה יותר הסתברות שהמסורת של הפוסק להחמיר הונהגה בדורות הקודמים מחוסר ידיעה, מה שקצת קשה לומר על מסורת של הפוסקים להקל.. ובפרט אם רוב העולם נוהג להקל במראה מסוים.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אב בבינה אמר:
יהודי אמר:
למרות שהרב פי כהן שליט"א כותב בהקדמתו שאין הספר בא לנגח איש, לזכרוני הרב המחבר באותה תקופה דיבר בחריפות כנגד שני מורים שהיו מקילים באדום ממש (והיו מבני קהילתו שהיו שואלים אותם), ואמר שחבל על התשלום למקוה, מאחר שאין המקוה מטהר באופנים אלו. אמנם יתכן שכתב הספר להעמיד הדברים ותו לא מידי.
"כ.

לנגח הכוונה שלא בא לבזותם, אבל בוודאי חייבים להזהיר אנשים שלא יסמכו עליהם בשמם המלא, לאפרושי מאיסורא.

והבעיה שהוא כותב עליו, לצערינו הרב, זה נפוץ הרבה יותר מ2 רבנים הללו, (שכמדומה רק נשאלים ע"י בני חו"ל בירושלים).

 הרב פי כהן אכן הוא אדם נוטה לקנאות, [בצעירותו הסתובב בתורה ויראה], ואינו אדם נחמד ונועם הליכות, כמו ב' המו"צים שהוא יצא נגדם. ומטעם זה בתחילה באמת לא נתקבלו דבריו כ"כ. אבל למעשה אחר שבדקו לגופו של ענין דוקא דבריו נתקבלו. הגם שגם הרבנים המקילים השיגו תמיכה מרבנים אחרים מתלמידי הרב ווזנר.
חוץ מב' מו"צים בני חו"ל שבאמת נשאלים בעיקר ע"י בני חו"ל, יש עוד רבנים מקילים. יש מו"ץ בסביבות מאה שערים הנשאל ע"י בני יישוב הישן, שהוא מקיל באופן נורא. יש לו תור גדול תמיד, ואברך חסידי אמר לי שחבר שלו שואל אותו, לדברי השואל משום שעדיף להמתין ב' שעות מלהמתין ב' ימים.
 

ayedavid

משתמש ותיק
כתוספת למה שכתבתי לעיל: כשיש מצב בו צריך לשאול לחכם בשאר ההלכות, האם יש מעלה לחפש את החכם הנוטה להחמיר? וגם אם כן, אולי זה פחות 'מחייב' לנהוג לחומרא? שהרי אם יבחר לשאול חכם שנטייתו לא להקל ולא להחמיר, והוא יורה לו להיתר, לא ניתן לתבוע ממנו בשעת מעשה להחמיר. משא"כ בשאר הלכות שיש שיטות מקילות ומחמירות והוא בוחר בצד המיקל. ואולי לכן דווקא בבחירת הרב הפוסק אפשר לערב שיקולים כשלום בית וכדו'..
 

ayedavid

משתמש ותיק
אב בבינה אמר:
כל הטענות של "מצות עונה" ו"שלום בית" ולכן הולכים לרב המקיל, אני רוצה לדעת האם יש לזה שום מקור בהלכות נדה?

למשל, אני מכיר התרומת הדשן (סי' רמה) הידוע שכתב שממתינים 5 ימים לפני הפסק טהרה, גם אם לא שמשה, כו' על אף שמעיקר הדין אין מקום לזה, וכתב התרומה"ד שבהלכות נדה שיש איסורי כריתות מחמירין. וכן על זה הדרך יש אלפי פעמים בפוסקים בכל הלכות נדה.

מישהו מכיר איזה מקום בחוות דעת או סדרי טהרה שכותבים ספק בהלכות נדה, ומסיימים "אבל משום שלום בית שומעין להקל" "אבל להקדים מצוות עונה שומעין להקל" "והמקיל תבוא עליו ברכה"?

אני חושש שזה אחד מהמצאות של דורינו... וגם גדולי פוסקי דורינו לא מצינו דברים כאלו, זה רק אצל המו"צים....

מצאתי בחוט שני (סימן קצ"ז ס"ק ד) שלדעת המשנ"ב שרק בשעת הדחק יכולה לטבול בחמין בשבת, שעת הדחק הוא אם לא תטבול ותידחה הטבילה, שאז מותר לה לטבול בחמין בשבת
 

אב בבינה

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
אב בבינה אמר:
כל הטענות של "מצות עונה" ו"שלום בית" ולכן הולכים לרב המקיל, אני רוצה לדעת האם יש לזה שום מקור בהלכות נדה?

למשל, אני מכיר התרומת הדשן (סי' רמה) הידוע שכתב שממתינים 5 ימים לפני הפסק טהרה, גם אם לא שמשה, כו' על אף שמעיקר הדין אין מקום לזה, וכתב התרומה"ד שבהלכות נדה שיש איסורי כריתות מחמירין. וכן על זה הדרך יש אלפי פעמים בפוסקים בכל הלכות נדה.

מישהו מכיר איזה מקום בחוות דעת או סדרי טהרה שכותבים ספק בהלכות נדה, ומסיימים "אבל משום שלום בית שומעין להקל" "אבל להקדים מצוות עונה שומעין להקל" "והמקיל תבוא עליו ברכה"?

אני חושש שזה אחד מהמצאות של דורינו... וגם גדולי פוסקי דורינו לא מצינו דברים כאלו, זה רק אצל המו"צים....

מצאתי בחוט שני (סימן קצ"ז ס"ק ד) שלדעת המשנ"ב שרק בשעת הדחק יכולה לטבול בחמין בשבת, שעת הדחק הוא אם לא תטבול ותידחה הטבילה, שאז מותר לה לטבול בחמין בשבת
זה כבר משהו אחר, ומעולם לא כתבתי שאין שום שיקול של פו"ר ומצות עונה וכדומה. רק דברי נאמרו שלא מצאתי שמול איסורי כריתות יש כזה חשבון. אבל טבילה בזמנה, שקי"ל (שו"ע יו"ד קצז ב') "כשבעלה בעיר לכתחילה מצוה לטבול בזמנה" אינו שאלה של כריתות כלל, ויש סיבה דווקא לטבול בזמנו.
 
 

יהודי

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
אב בבינה אמר:
יהודי אמר:
למרות שהרב פי כהן שליט"א כותב בהקדמתו שאין הספר בא לנגח איש, לזכרוני הרב המחבר באותה תקופה דיבר בחריפות כנגד שני מורים שהיו מקילים באדום ממש (והיו מבני קהילתו שהיו שואלים אותם), ואמר שחבל על התשלום למקוה, מאחר שאין המקוה מטהר באופנים אלו. אמנם יתכן שכתב הספר להעמיד הדברים ותו לא מידי.
"כ.

לנגח הכוונה שלא בא לבזותם, אבל בוודאי חייבים להזהיר אנשים שלא יסמכו עליהם בשמם המלא, לאפרושי מאיסורא.

והבעיה שהוא כותב עליו, לצערינו הרב, זה נפוץ הרבה יותר מ2 רבנים הללו, (שכמדומה רק נשאלים ע"י בני חו"ל בירושלים).

 הרב פי כהן אכן הוא אדם נוטה לקנאות, [בצעירותו הסתובב בתורה ויראה], ואינו אדם נחמד ונועם הליכות, כמו ב' המו"צים שהוא יצא נגדם. ומטעם זה בתחילה באמת לא נתקבלו דבריו כ"כ. אבל למעשה אחר שבדקו לגופו של ענין דוקא דבריו נתקבלו. הגם שגם הרבנים המקילים השיגו תמיכה מרבנים אחרים מתלמידי הרב ווזנר.
חוץ מב' מו"צים בני חו"ל שבאמת נשאלים בעיקר ע"י בני חו"ל, יש עוד רבנים מקילים. יש מו"ץ בסביבות מאה שערים הנשאל ע"י בני יישוב הישן, שהוא מקיל באופן נורא. יש לו תור גדול תמיד, ואברך חסידי אמר לי שחבר שלו שואל אותו, לדברי השואל משום שעדיף להמתין ב' שעות מלהמתין ב' ימים.
מעניין שהיו רבנים מתלמידי הרב ואזנר שתמכו בהם, הרי הם היו מקילים הרבה יותר מהמקילים ביותר אצל הרב ואזנר.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אחד התלמידים אמר:
אב בבינה אמר:
לנגח הכוונה שלא בא לבזותם, אבל בוודאי חייבים להזהיר אנשים שלא יסמכו עליהם בשמם המלא, לאפרושי מאיסורא.

והבעיה שהוא כותב עליו, לצערינו הרב, זה נפוץ הרבה יותר מ2 רבנים הללו, (שכמדומה רק נשאלים ע"י בני חו"ל בירושלים).

 הרב פי כהן אכן הוא אדם נוטה לקנאות, [בצעירותו הסתובב בתורה ויראה], ואינו אדם נחמד ונועם הליכות, כמו ב' המו"צים שהוא יצא נגדם. ומטעם זה בתחילה באמת לא נתקבלו דבריו כ"כ. אבל למעשה אחר שבדקו לגופו של ענין דוקא דבריו נתקבלו. הגם שגם הרבנים המקילים השיגו תמיכה מרבנים אחרים מתלמידי הרב ווזנר.
חוץ מב' מו"צים בני חו"ל שבאמת נשאלים בעיקר ע"י בני חו"ל, יש עוד רבנים מקילים. יש מו"ץ בסביבות מאה שערים הנשאל ע"י בני יישוב הישן, שהוא מקיל באופן נורא. יש לו תור גדול תמיד, ואברך חסידי אמר לי שחבר שלו שואל אותו, לדברי השואל משום שעדיף להמתין ב' שעות מלהמתין ב' ימים.
מעניין שהיו רבנים מתלמידי הרב ואזנר שתמכו בהם, הרי הם היו מקילים הרבה יותר מהמקילים ביותר אצל הרב ואזנר.

מי קבע איך פסק הרב וואזנר? אחד מחבריו של המקילים, שגם הוא למד אצל הרב פרנק כמותם, הראה לי מכתב מאחד מתלמידי הרב ווזנר המפורסמים, שהרב ש"ו הראה לו איך שהוא פסק, וזה בדיוק כמו שהוא קיבל מהרב ווזנר.
ידוע שהרב ווזנר היה מקיל גדול. כשהרב ניסן קרליץ יצא נגד הר"מ גרוס, היו שטוענו שבאת כוונתו להרב ווזנר, רק שהר"ו גדול מדאי שהוא יכול לצאת כנגדו, ובמקום זה הוא יצא נגד גדול תלמידיו. [למעשה אומרים שהרמ"ג מקיל יותר מהרש"ו.].
וגם לא צריך לפסוק בדיוק כמותו כדי לקבל תמיכה. חבר שלי שמע פעם על מו"ץ מסוים שהוא מקיל מאד במראות, וחבר שלו רצה שהם יעשו מערכה נגדו. היה בדעתו להצטר, אבל הוא אמר לו שדבר ראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא לדעת מה גדולי הרבנים יאמרו, שהרי אם הוא יקבל תמיכה מגדולי הרבנים יוצא שרק חזקנו אותו. הוא שלח מראה שמו"ץ ההוא התיר להרב אלישיב, והוא אסר [לא זכור לי אם לגמרי או רק להספק טהרה] ואז הוא שאל אם יש לצאת נגד מו"ץ המתיר, וענה לא.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
אב בבינה אמר:
כל הטענות של "מצות עונה" ו"שלום בית" ולכן הולכים לרב המקיל, אני רוצה לדעת האם יש לזה שום מקור בהלכות נדה?

למשל, אני מכיר התרומת הדשן (סי' רמה) הידוע שכתב שממתינים 5 ימים לפני הפסק טהרה, גם אם לא שמשה, כו' על אף שמעיקר הדין אין מקום לזה, וכתב התרומה"ד שבהלכות נדה שיש איסורי כריתות מחמירין. וכן על זה הדרך יש אלפי פעמים בפוסקים בכל הלכות נדה.

מישהו מכיר איזה מקום בחוות דעת או סדרי טהרה שכותבים ספק בהלכות נדה, ומסיימים "אבל משום שלום בית שומעין להקל" "אבל להקדים מצוות עונה שומעין להקל" "והמקיל תבוא עליו ברכה"?

אני חושש שזה אחד מהמצאות של דורינו... וגם גדולי פוסקי דורינו לא מצינו דברים כאלו, זה רק אצל המו"צים....
מסתבר שאתה צודק ברעיון. אבל אפשר למצוא מקור בכח אם מתעקשים. כוונתי לדברי הרמ"א בסי' קצו בענין הממתינים יותר מ-5 לפני הז''נ. לשונו הוא (בערך) והמיקל נשכר ומקדים עצמו למצוה (משהו כזה).

וכמובן שיש לחלק בין חומרא זו לשאר חומרות.
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יש מכתב משנת תשע עם הוראות בנושא שהוראה ד בו היא
אין לשאול למורה שדרכו לא להחזיר המראה לשואל כשמבקש ממנו
על המכתב חתומים קבוצת רבנים מגוונת שיחדו את עצמם לברר את הנושא כשאלייהם מצטרפים
הגרי"ש אלישיב. הרב וואזנר. והגר"נ קרליץ
כשמצטרפים אלייהם גדולי תורה נוספים
מעניין מאד!
אני מכיר מורה הוראה גדול מאד מתלמידיו של הרב וואזנר, שמשאיר אצלו את העדים בדרך קבע, וכששאלתיו לטעם הדבר הוא הראה לי על האברכים שיושבים אצלו 'שימוש', שעי"כ מרגילם במראות (ולפעמים ראיתי שנותן להם כמה עדים (כמובן אחר שפסק והשואל הלך) ושואל ל'דעתם').
 

יוספי

משתמש ותיק
ידוע לי מישהו (עם שם פרטי שלו) שחיכה 6 שנים לילדים והיה לו בעיות עם הביוץ.
לא יודע מה אם כדורים וכדו'.
והרב שלו אמר לו שאני סבור שהוא דם ויגש לרב וואזנר. הוא ניגש לבית הוראה של הרב וואזנר והמו"ץ רמ"ש קליין. אמר לו שהרב וואזנר לא מתיר כזה דבר וכך היה בסופו של דבר אך הרב וואזנר אמר לו שבחודש הבא שיבא ישירות אליו, וכשהוא בא בחודש הבא הרב קליין גם אמר לו שהוא לא טוב והרב וואזנר התיר אותו בסופו של דבר.
אגב - הרב קליין מחמיר הרבה יותר מהרב וואזנר
 

אשרי משכיל אל דל

משתמש רגיל
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
אשרי משכיל אל דל אמר:
איש ווילנא אמר:
זה מה שחפשת? העיקר שאפשר לכתוב תשובה ארוכה?
במקום לצטט שותי"ם כחמור נושא ספרים 
תהיה פרקטי 
וכל אחד מבין שבמקום שמשנה הצבע ונטייה כזו או כזו משנה את ההלכה לא שייך במציאות לסמוך על תמונה 
חבל שלא הבנת את הדברים היטב, ומיהר כת"ר להגיב בצורה בלתי יפה!
ראה בהודעה הקודמת מה שכתבנו.
דורש התנצלות.
אני אכן מתנצל ברבים ולא הייתי צריך להגיב בצורה כזו ואבקש מחילתך בלב שלם 

אני מבין שגם כוונתך לא הייתה להתיר 
אז מה בכל זאת התכוונת בהביאך את כל התשובות האלו 
אם הבנתי את כוונתך אתה כותב תשובה לאותו רב המתיר. או שכל התשובות האלו הוא ציטוט מאותו רב 



סליחה על האיחור, ותודה רבה,
כפי שכתבתי למעלה, אני הייתי המום לראות מי שמתיר בזה, ושאלתי כאן בפורום לראות האם יש מישהו ששמע היתר. וכשלומדים צריכים לנסות להבין את כל הצדדים כדי לדעת מה להשיב עליהם, ומסתמא זאת ורק זאת כונת הדברים.

 
 

אב בבינה

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
אב בבינה אמר:
כל הטענות של "מצות עונה" ו"שלום בית" ולכן הולכים לרב המקיל, אני רוצה לדעת האם יש לזה שום מקור בהלכות נדה?

למשל, אני מכיר התרומת הדשן (סי' רמה) הידוע שכתב שממתינים 5 ימים לפני הפסק טהרה, גם אם לא שמשה, כו' על אף שמעיקר הדין אין מקום לזה, וכתב התרומה"ד שבהלכות נדה שיש איסורי כריתות מחמירין. וכן על זה הדרך יש אלפי פעמים בפוסקים בכל הלכות נדה.

מישהו מכיר איזה מקום בחוות דעת או סדרי טהרה שכותבים ספק בהלכות נדה, ומסיימים "אבל משום שלום בית שומעין להקל" "אבל להקדים מצוות עונה שומעין להקל" "והמקיל תבוא עליו ברכה"?

אני חושש שזה אחד מהמצאות של דורינו... וגם גדולי פוסקי דורינו לא מצינו דברים כאלו, זה רק אצל המו"צים....
מסתבר שאתה צודק ברעיון. אבל אפשר למצוא מקור בכח אם מתעקשים. כוונתי לדברי הרמ"א בסי' קצו בענין הממתינים יותר מ-5 לפני הז''נ. לשונו הוא (בערך) והמיקל נשכר ומקדים עצמו למצוה (משהו כזה).

וכמובן שיש לחלק בין חומרא זו לשאר חומרות.


כמו שכתבת, זה נאמר רק על דבר שאין ספק שהוא נגד ההלכה לחייב להמתין ז' ימים לפני הפסק טהרה, ולכן יש סיבה להקדים מול מנהג תמוה. 
 

ayedavid

משתמש ותיק
סליחה שאני מוסיף עוד הודעה באותו סגנון, אני באמת מנסה להבין דבר שהתקשיתי בו הרבה זמן

א. איך ייתכן שת"ח ששימש אצל רב פלוני יקל יותר מרבו? [ותמיד חשבתי שאסור לגשת למורה כזה, ונתקלתי בכזה והחזקתיו לעצמי בחוסר ביראת שמים]

ב. איך ייתכן להסביר שת"ח ששימש אצל רב פלוני מחמיר במראה שרבו מתיר, אם לא שנאמר שאינו בקי בהבדלים דקים שלימדו רבו, או שמסתפק? [ולפי זה אם ישמע שרבו מתיר יבטל דעתו, וכך לכאורה היה אמור להיות ואני מבין שזה לא כך, ולא מצליח להבין למה].
 

אשרי משכיל אל דל

משתמש רגיל
פותח הנושא
תיובתא אמר:
בחזרה לנושא שלשמו נפתח הנושא:
אני מניח שלמרות ההבדלים שקיימים בין ראיית עיין לראיה טכנולוגית, עדיין ברובא דרובא של המקרים יש טווח סטיה שניתן להגדיר אותו.
אבאר את דברי: כשאני אצלם פרח אדום (נניח כלנית בשיא פריחתה) ואעלה אותו לפורום, אני חושב שבסבירות של קרוב ל-100% כולם יראו ע"פ הצג שלהם צבע אדום, גם אם יהיה מדובר ב-1000 חברים. אומנם בתוך האדום יראו גוונים שונים ומשונים, אך מכלל אדום לא יצאו. אולי באופן שכזה יהיה מותר לפסוק ע"פ הנ"ל.

נ.ב. אל תסקלוני, הנ"ל לא נכתב למעשה כלל, ולפלפולא דמלתא.



אנחנו לא מדברים על אדום, אלא על נטיה לאדמימות. במציאות א"א להבחין בזה כי אם בעין טבעית ובתאורה מתאימה.
ומי אמר שהתאורה במקום מתאימה, שהמצלמה הכניסה מספיק את האור לצמצם, שהמסך מציג היטב את הצבעים, ושאין זה מראה בעל שכבות זו על גבי זו, ועוד גורמי בעיות רבות שיש כאן, לדעתי למעלה מ-20 בעיות חמורות אמורות להתפתח בתמונות, עד כדי שא"א להסתמך לעולם על תמונות, בין להקל ובין להחמיר, ודלא ככמה שכתבו כן סברות שונות, שבדבר ברור יש להחמיר וכו'. דזה לא הגיוני ולא נכון, וכאמור.
 

במבי

משתמש ותיק
אני מעלה שאלה שקצת קשורה לנושא:

הדם בגוף מורכב מחומרים ידועים מכדוריות הדם האדומות שצובעות אותו באדום, מכדוריות לבנות מטסיות ופלסמה וכו'

מה יהיה הדין אם יהיה כתם או עד בעייתי ויבדקו את הרכבו הכימי של הכתם וימצאו שאינו מכיל כלל רכיבי דם?
 

אשרי משכיל אל דל

משתמש רגיל
פותח הנושא
דן בזה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ז, והעלה לאיסר. ע"ש.
ועכ"פ לדינא היכא שהוא אדום בודאי שטמא, כיון שלא איכפת לנו מה יוצא מרחמה של האשה, אלא כל צבע אדום טמא ואיתרבאי מדמיה דמיה דכתיב בקרא וכמבואר בנדה יט. ורמב"ם פ"ה מאיסו"ב ה"ח, וש"ע סימן קפח ס"א. ובהדיא אמרו בנדה יט: אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
ויש בזה גם צד קולא שלא מתייחסים את הכדוריות, וכמ"ש בשו"ת מנחת שלמה אוירבאך ח"ג מהד"ת סימן עב אות כו, שגם במימי רגלים יש כדוריות אדומות ובהכרח אנחנו מתירים כיון שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. ע"ש.
וכן כתב בטהרת הבית ח"א פרק ו סוף אות א בהרחבה. ע"ש.
 

יהודי

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
סליחה שאני מוסיף עוד הודעה באותו סגנון, אני באמת מנסה להבין דבר שהתקשיתי בו הרבה זמן

א. איך ייתכן שת"ח ששימש אצל רב פלוני יקל יותר מרבו? [ותמיד חשבתי שאסור לגשת למורה כזה, ונתקלתי בכזה והחזקתיו לעצמי בחוסר ביראת שמים]

ב. איך ייתכן להסביר שת"ח ששימש אצל רב פלוני מחמיר במראה שרבו מתיר, אם לא שנאמר שאינו בקי בהבדלים דקים שלימדו רבו, או שמסתפק? [ולפי זה אם ישמע שרבו מתיר יבטל דעתו, וכך לכאורה היה אמור להיות ואני מבין שזה לא כך, ולא מצליח להבין למה].

על א' אין לי תשובה, על ב' יתכן שישנם גוונים שהרב התיר, אך אינן ברורים די הצורך לתלמיד.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ayedavid אמר:
סליחה שאני מוסיף עוד הודעה באותו סגנון, אני באמת מנסה להבין דבר שהתקשיתי בו הרבה זמן

א. איך ייתכן שת"ח ששימש אצל רב פלוני יקל יותר מרבו? [ותמיד חשבתי שאסור לגשת למורה כזה, ונתקלתי בכזה והחזקתיו לעצמי בחוסר ביראת שמים]

ב. איך ייתכן להסביר שת"ח ששימש אצל רב פלוני מחמיר במראה שרבו מתיר, אם לא שנאמר שאינו בקי בהבדלים דקים שלימדו רבו, או שמסתפק? [ולפי זה אם ישמע שרבו מתיר יבטל דעתו, וכך לכאורה היה אמור להיות ואני מבין שזה לא כך, ולא מצליח להבין למה].

על א' אין לי תשובה, על ב' יתכן שישנם גוונים שהרב התיר, אך אינן ברורים די הצורך לתלמיד.

יש מוצי"ם שלקחו שימוש אצל כמה רבנים, ואח"כ החליטו איך הם רוצים לפסוק, מאלה יש שמפורסם כשימש אצל רב פלוני, ולמעשה בשקט שימש אצל עוד.
 

תיובתא

משתמש ותיק
אשרי משכיל אל דל אמר:
אנחנו לא מדברים על אדום, אלא על נטיה לאדמימות...

...עד כדי שא"א להסתמך לעולם על תמונות, בין להקל ובין להחמיר, ודלא ככמה שכתבו כן סברות שונות, שבדבר ברור יש להחמיר וכו'...
מהרישא נשמע שעם אדום אין לך בעיה שיפסקו (עכ"פ לחומרא), ומהסיפא נראה שיש לך בעיה עם הכל. אנא הסבר את עצמך.

אני מדבר לגופה של הלכה, ולא מצד חששות שיבואו להקל בדברים אחרים, וכו'.
 
 

אשרי משכיל אל דל

משתמש רגיל
פותח הנושא
דיברנו על נטיה לאדום, ואחרי ההסבר מדוע א"א הבהרנו שגם אם היתה ה"א רק כדי לאסור אדום ודאי, מ"מ לא שייך. וכדכתיבנא.
דומני שהדברים מובנים וברורים.
 

אב בבינה

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
סליחה שאני מוסיף עוד הודעה באותו סגנון, אני באמת מנסה להבין דבר שהתקשיתי בו הרבה זמן

א. איך ייתכן שת"ח ששימש אצל רב פלוני יקל יותר מרבו? [ותמיד חשבתי שאסור לגשת למורה כזה, ונתקלתי בכזה והחזקתיו לעצמי בחוסר ביראת שמים]

ב. איך ייתכן להסביר שת"ח ששימש אצל רב פלוני מחמיר במראה שרבו מתיר, אם לא שנאמר שאינו בקי בהבדלים דקים שלימדו רבו, או שמסתפק? [ולפי זה אם ישמע שרבו מתיר יבטל דעתו, וכך לכאורה היה אמור להיות ואני מבין שזה לא כך, ולא מצליח להבין למה].
כמדומה שאין מורה הוראה שמסכים שהוא מקיל יותר מרבו... 
 
 
חלק עליון תַחתִית