איש ווילנא אמר:יש דיבורים על שני הנושאים גם על דם מכה
וגם על טיהור דם שנוטה לאדום
לא הסברתי את שאלתי.
אם אפנה לאותו פוסק שטוען שהאדום הזה הוא מראה אדום טהור למרות שאינו מכה, ואשאל אותו מניין לו, מה יענה ? מה רגילים אותם המורים לענות לשאלה הזאת?
איש ווילנא אמר:יש דיבורים על שני הנושאים גם על דם מכה
וגם על טיהור דם שנוטה לאדום
ayedavid אמר:איש ווילנא אמר:יש דיבורים על שני הנושאים גם על דם מכה
וגם על טיהור דם שנוטה לאדום
לא הסברתי את שאלתי.
אם אפנה לאותו פוסק שטוען שהאדום הזה הוא מראה אדום טהור למרות שאינו מכה, ואשאל אותו מניין לו, מה יענה ? מה רגילים אותם המורים לענות לשאלה הזאת?
יהודי אמר:משיחות שהיו לי עם הרבה אברכים שמחפשים את הכי מקילים, נוצרה לי ההרגשה שאי"ז נובע מחוסר יר"ש, אלא שאינם מבינים שיש כאן נושא הלכתי טהור כשאר העניינים, ומשום מה נדמה להם כאיזה נושא השקפתי לא מחייב, ולכך אינם מתקרבים לרבנים המכונים (משום מה) מחמירים (פעם סיפר לי מו"צ חשוב שאיזה שואל צעק עליו נוראות על כך שאסר לו מראה ביום השביעי, ולא הבין הצעקן שהנושא כאן הוא הלכה גרידא).
אב בבינה אמר:יהודי אמר:למרות שהרב פי כהן שליט"א כותב בהקדמתו שאין הספר בא לנגח איש, לזכרוני הרב המחבר באותה תקופה דיבר בחריפות כנגד שני מורים שהיו מקילים באדום ממש (והיו מבני קהילתו שהיו שואלים אותם), ואמר שחבל על התשלום למקוה, מאחר שאין המקוה מטהר באופנים אלו. אמנם יתכן שכתב הספר להעמיד הדברים ותו לא מידי.
"כ.
לנגח הכוונה שלא בא לבזותם, אבל בוודאי חייבים להזהיר אנשים שלא יסמכו עליהם בשמם המלא, לאפרושי מאיסורא.
והבעיה שהוא כותב עליו, לצערינו הרב, זה נפוץ הרבה יותר מ2 רבנים הללו, (שכמדומה רק נשאלים ע"י בני חו"ל בירושלים).
אב בבינה אמר:כל הטענות של "מצות עונה" ו"שלום בית" ולכן הולכים לרב המקיל, אני רוצה לדעת האם יש לזה שום מקור בהלכות נדה?
למשל, אני מכיר התרומת הדשן (סי' רמה) הידוע שכתב שממתינים 5 ימים לפני הפסק טהרה, גם אם לא שמשה, כו' על אף שמעיקר הדין אין מקום לזה, וכתב התרומה"ד שבהלכות נדה שיש איסורי כריתות מחמירין. וכן על זה הדרך יש אלפי פעמים בפוסקים בכל הלכות נדה.
מישהו מכיר איזה מקום בחוות דעת או סדרי טהרה שכותבים ספק בהלכות נדה, ומסיימים "אבל משום שלום בית שומעין להקל" "אבל להקדים מצוות עונה שומעין להקל" "והמקיל תבוא עליו ברכה"?
אני חושש שזה אחד מהמצאות של דורינו... וגם גדולי פוסקי דורינו לא מצינו דברים כאלו, זה רק אצל המו"צים....
זה כבר משהו אחר, ומעולם לא כתבתי שאין שום שיקול של פו"ר ומצות עונה וכדומה. רק דברי נאמרו שלא מצאתי שמול איסורי כריתות יש כזה חשבון. אבל טבילה בזמנה, שקי"ל (שו"ע יו"ד קצז ב') "כשבעלה בעיר לכתחילה מצוה לטבול בזמנה" אינו שאלה של כריתות כלל, ויש סיבה דווקא לטבול בזמנו.ayedavid אמר:אב בבינה אמר:כל הטענות של "מצות עונה" ו"שלום בית" ולכן הולכים לרב המקיל, אני רוצה לדעת האם יש לזה שום מקור בהלכות נדה?
למשל, אני מכיר התרומת הדשן (סי' רמה) הידוע שכתב שממתינים 5 ימים לפני הפסק טהרה, גם אם לא שמשה, כו' על אף שמעיקר הדין אין מקום לזה, וכתב התרומה"ד שבהלכות נדה שיש איסורי כריתות מחמירין. וכן על זה הדרך יש אלפי פעמים בפוסקים בכל הלכות נדה.
מישהו מכיר איזה מקום בחוות דעת או סדרי טהרה שכותבים ספק בהלכות נדה, ומסיימים "אבל משום שלום בית שומעין להקל" "אבל להקדים מצוות עונה שומעין להקל" "והמקיל תבוא עליו ברכה"?
אני חושש שזה אחד מהמצאות של דורינו... וגם גדולי פוסקי דורינו לא מצינו דברים כאלו, זה רק אצל המו"צים....
מצאתי בחוט שני (סימן קצ"ז ס"ק ד) שלדעת המשנ"ב שרק בשעת הדחק יכולה לטבול בחמין בשבת, שעת הדחק הוא אם לא תטבול ותידחה הטבילה, שאז מותר לה לטבול בחמין בשבת
מעניין שהיו רבנים מתלמידי הרב ואזנר שתמכו בהם, הרי הם היו מקילים הרבה יותר מהמקילים ביותר אצל הרב ואזנר.אחד התלמידים אמר:אב בבינה אמר:יהודי אמר:למרות שהרב פי כהן שליט"א כותב בהקדמתו שאין הספר בא לנגח איש, לזכרוני הרב המחבר באותה תקופה דיבר בחריפות כנגד שני מורים שהיו מקילים באדום ממש (והיו מבני קהילתו שהיו שואלים אותם), ואמר שחבל על התשלום למקוה, מאחר שאין המקוה מטהר באופנים אלו. אמנם יתכן שכתב הספר להעמיד הדברים ותו לא מידי.
"כ.
לנגח הכוונה שלא בא לבזותם, אבל בוודאי חייבים להזהיר אנשים שלא יסמכו עליהם בשמם המלא, לאפרושי מאיסורא.
והבעיה שהוא כותב עליו, לצערינו הרב, זה נפוץ הרבה יותר מ2 רבנים הללו, (שכמדומה רק נשאלים ע"י בני חו"ל בירושלים).
הרב פי כהן אכן הוא אדם נוטה לקנאות, [בצעירותו הסתובב בתורה ויראה], ואינו אדם נחמד ונועם הליכות, כמו ב' המו"צים שהוא יצא נגדם. ומטעם זה בתחילה באמת לא נתקבלו דבריו כ"כ. אבל למעשה אחר שבדקו לגופו של ענין דוקא דבריו נתקבלו. הגם שגם הרבנים המקילים השיגו תמיכה מרבנים אחרים מתלמידי הרב ווזנר.
חוץ מב' מו"צים בני חו"ל שבאמת נשאלים בעיקר ע"י בני חו"ל, יש עוד רבנים מקילים. יש מו"ץ בסביבות מאה שערים הנשאל ע"י בני יישוב הישן, שהוא מקיל באופן נורא. יש לו תור גדול תמיד, ואברך חסידי אמר לי שחבר שלו שואל אותו, לדברי השואל משום שעדיף להמתין ב' שעות מלהמתין ב' ימים.
יהודי אמר:מעניין שהיו רבנים מתלמידי הרב ואזנר שתמכו בהם, הרי הם היו מקילים הרבה יותר מהמקילים ביותר אצל הרב ואזנר.אחד התלמידים אמר:אב בבינה אמר:לנגח הכוונה שלא בא לבזותם, אבל בוודאי חייבים להזהיר אנשים שלא יסמכו עליהם בשמם המלא, לאפרושי מאיסורא.
והבעיה שהוא כותב עליו, לצערינו הרב, זה נפוץ הרבה יותר מ2 רבנים הללו, (שכמדומה רק נשאלים ע"י בני חו"ל בירושלים).
הרב פי כהן אכן הוא אדם נוטה לקנאות, [בצעירותו הסתובב בתורה ויראה], ואינו אדם נחמד ונועם הליכות, כמו ב' המו"צים שהוא יצא נגדם. ומטעם זה בתחילה באמת לא נתקבלו דבריו כ"כ. אבל למעשה אחר שבדקו לגופו של ענין דוקא דבריו נתקבלו. הגם שגם הרבנים המקילים השיגו תמיכה מרבנים אחרים מתלמידי הרב ווזנר.
חוץ מב' מו"צים בני חו"ל שבאמת נשאלים בעיקר ע"י בני חו"ל, יש עוד רבנים מקילים. יש מו"ץ בסביבות מאה שערים הנשאל ע"י בני יישוב הישן, שהוא מקיל באופן נורא. יש לו תור גדול תמיד, ואברך חסידי אמר לי שחבר שלו שואל אותו, לדברי השואל משום שעדיף להמתין ב' שעות מלהמתין ב' ימים.
מסתבר שאתה צודק ברעיון. אבל אפשר למצוא מקור בכח אם מתעקשים. כוונתי לדברי הרמ"א בסי' קצו בענין הממתינים יותר מ-5 לפני הז''נ. לשונו הוא (בערך) והמיקל נשכר ומקדים עצמו למצוה (משהו כזה).אב בבינה אמר:כל הטענות של "מצות עונה" ו"שלום בית" ולכן הולכים לרב המקיל, אני רוצה לדעת האם יש לזה שום מקור בהלכות נדה?
למשל, אני מכיר התרומת הדשן (סי' רמה) הידוע שכתב שממתינים 5 ימים לפני הפסק טהרה, גם אם לא שמשה, כו' על אף שמעיקר הדין אין מקום לזה, וכתב התרומה"ד שבהלכות נדה שיש איסורי כריתות מחמירין. וכן על זה הדרך יש אלפי פעמים בפוסקים בכל הלכות נדה.
מישהו מכיר איזה מקום בחוות דעת או סדרי טהרה שכותבים ספק בהלכות נדה, ומסיימים "אבל משום שלום בית שומעין להקל" "אבל להקדים מצוות עונה שומעין להקל" "והמקיל תבוא עליו ברכה"?
אני חושש שזה אחד מהמצאות של דורינו... וגם גדולי פוסקי דורינו לא מצינו דברים כאלו, זה רק אצל המו"צים....
מעניין מאד!איש ווילנא אמר:יש מכתב משנת תשע עם הוראות בנושא שהוראה ד בו היא
אין לשאול למורה שדרכו לא להחזיר המראה לשואל כשמבקש ממנו
על המכתב חתומים קבוצת רבנים מגוונת שיחדו את עצמם לברר את הנושא כשאלייהם מצטרפים
הגרי"ש אלישיב. הרב וואזנר. והגר"נ קרליץ
כשמצטרפים אלייהם גדולי תורה נוספים
איש ווילנא אמר:אני אכן מתנצל ברבים ולא הייתי צריך להגיב בצורה כזו ואבקש מחילתך בלב שלםאשרי משכיל אל דל אמר:חבל שלא הבנת את הדברים היטב, ומיהר כת"ר להגיב בצורה בלתי יפה!איש ווילנא אמר:זה מה שחפשת? העיקר שאפשר לכתוב תשובה ארוכה?
במקום לצטט שותי"ם כחמור נושא ספרים
תהיה פרקטי
וכל אחד מבין שבמקום שמשנה הצבע ונטייה כזו או כזו משנה את ההלכה לא שייך במציאות לסמוך על תמונה
ראה בהודעה הקודמת מה שכתבנו.
דורש התנצלות.
אני מבין שגם כוונתך לא הייתה להתיר
אז מה בכל זאת התכוונת בהביאך את כל התשובות האלו
אם הבנתי את כוונתך אתה כותב תשובה לאותו רב המתיר. או שכל התשובות האלו הוא ציטוט מאותו רב
גבריאל פולארד אמר:מסתבר שאתה צודק ברעיון. אבל אפשר למצוא מקור בכח אם מתעקשים. כוונתי לדברי הרמ"א בסי' קצו בענין הממתינים יותר מ-5 לפני הז''נ. לשונו הוא (בערך) והמיקל נשכר ומקדים עצמו למצוה (משהו כזה).אב בבינה אמר:כל הטענות של "מצות עונה" ו"שלום בית" ולכן הולכים לרב המקיל, אני רוצה לדעת האם יש לזה שום מקור בהלכות נדה?
למשל, אני מכיר התרומת הדשן (סי' רמה) הידוע שכתב שממתינים 5 ימים לפני הפסק טהרה, גם אם לא שמשה, כו' על אף שמעיקר הדין אין מקום לזה, וכתב התרומה"ד שבהלכות נדה שיש איסורי כריתות מחמירין. וכן על זה הדרך יש אלפי פעמים בפוסקים בכל הלכות נדה.
מישהו מכיר איזה מקום בחוות דעת או סדרי טהרה שכותבים ספק בהלכות נדה, ומסיימים "אבל משום שלום בית שומעין להקל" "אבל להקדים מצוות עונה שומעין להקל" "והמקיל תבוא עליו ברכה"?
אני חושש שזה אחד מהמצאות של דורינו... וגם גדולי פוסקי דורינו לא מצינו דברים כאלו, זה רק אצל המו"צים....
וכמובן שיש לחלק בין חומרא זו לשאר חומרות.
תיובתא אמר:בחזרה לנושא שלשמו נפתח הנושא:
אני מניח שלמרות ההבדלים שקיימים בין ראיית עיין לראיה טכנולוגית, עדיין ברובא דרובא של המקרים יש טווח סטיה שניתן להגדיר אותו.
אבאר את דברי: כשאני אצלם פרח אדום (נניח כלנית בשיא פריחתה) ואעלה אותו לפורום, אני חושב שבסבירות של קרוב ל-100% כולם יראו ע"פ הצג שלהם צבע אדום, גם אם יהיה מדובר ב-1000 חברים. אומנם בתוך האדום יראו גוונים שונים ומשונים, אך מכלל אדום לא יצאו. אולי באופן שכזה יהיה מותר לפסוק ע"פ הנ"ל.
נ.ב. אל תסקלוני, הנ"ל לא נכתב למעשה כלל, ולפלפולא דמלתא.
ayedavid אמר:סליחה שאני מוסיף עוד הודעה באותו סגנון, אני באמת מנסה להבין דבר שהתקשיתי בו הרבה זמן
א. איך ייתכן שת"ח ששימש אצל רב פלוני יקל יותר מרבו? [ותמיד חשבתי שאסור לגשת למורה כזה, ונתקלתי בכזה והחזקתיו לעצמי בחוסר ביראת שמים]
ב. איך ייתכן להסביר שת"ח ששימש אצל רב פלוני מחמיר במראה שרבו מתיר, אם לא שנאמר שאינו בקי בהבדלים דקים שלימדו רבו, או שמסתפק? [ולפי זה אם ישמע שרבו מתיר יבטל דעתו, וכך לכאורה היה אמור להיות ואני מבין שזה לא כך, ולא מצליח להבין למה].
יהודי אמר:ayedavid אמר:סליחה שאני מוסיף עוד הודעה באותו סגנון, אני באמת מנסה להבין דבר שהתקשיתי בו הרבה זמן
א. איך ייתכן שת"ח ששימש אצל רב פלוני יקל יותר מרבו? [ותמיד חשבתי שאסור לגשת למורה כזה, ונתקלתי בכזה והחזקתיו לעצמי בחוסר ביראת שמים]
ב. איך ייתכן להסביר שת"ח ששימש אצל רב פלוני מחמיר במראה שרבו מתיר, אם לא שנאמר שאינו בקי בהבדלים דקים שלימדו רבו, או שמסתפק? [ולפי זה אם ישמע שרבו מתיר יבטל דעתו, וכך לכאורה היה אמור להיות ואני מבין שזה לא כך, ולא מצליח להבין למה].
על א' אין לי תשובה, על ב' יתכן שישנם גוונים שהרב התיר, אך אינן ברורים די הצורך לתלמיד.
מהרישא נשמע שעם אדום אין לך בעיה שיפסקו (עכ"פ לחומרא), ומהסיפא נראה שיש לך בעיה עם הכל. אנא הסבר את עצמך.אשרי משכיל אל דל אמר:אנחנו לא מדברים על אדום, אלא על נטיה לאדמימות...
...עד כדי שא"א להסתמך לעולם על תמונות, בין להקל ובין להחמיר, ודלא ככמה שכתבו כן סברות שונות, שבדבר ברור יש להחמיר וכו'...
כמדומה שאין מורה הוראה שמסכים שהוא מקיל יותר מרבו...ayedavid אמר:סליחה שאני מוסיף עוד הודעה באותו סגנון, אני באמת מנסה להבין דבר שהתקשיתי בו הרבה זמן
א. איך ייתכן שת"ח ששימש אצל רב פלוני יקל יותר מרבו? [ותמיד חשבתי שאסור לגשת למורה כזה, ונתקלתי בכזה והחזקתיו לעצמי בחוסר ביראת שמים]
ב. איך ייתכן להסביר שת"ח ששימש אצל רב פלוני מחמיר במראה שרבו מתיר, אם לא שנאמר שאינו בקי בהבדלים דקים שלימדו רבו, או שמסתפק? [ולפי זה אם ישמע שרבו מתיר יבטל דעתו, וכך לכאורה היה אמור להיות ואני מבין שזה לא כך, ולא מצליח להבין למה].