ערכים בויקיפדיה שנכתבו בשבת. אסורים בהנאה?

חדא

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
חדא אמר:
אלו שכתבו שיש בזה איסור דאורייתא כנראה כוונתן לבונה של החזו"א
ובזה יש סברא שאין בזה מעשה שבת, שהרי אינו נהנה מיצירת המעגל החשמלי אלא מדבר אחר לגמרי

הגר"ש ואזנר נקט בשו"ת שבט הלוי שבכתיבה במחשב חייב משום מלאכת כותב מהתורה,כי הכתב נחשב כתב מתקיים, ואין זה נחשב גרמא - שכן זוהי צורת הכתיבה הנדרשת במחשב ונתקיימה 'מלאכת מחשבת' בשבת. אתר עולמות.
מחודש מאוד
 

חדא

משתמש ותיק
חדא אמר:
מאן דהו אמר:
חדא אמר:
אלו שכתבו שיש בזה איסור דאורייתא כנראה כוונתן לבונה של החזו"א
ובזה יש סברא שאין בזה מעשה שבת, שהרי אינו נהנה מיצירת המעגל החשמלי אלא מדבר אחר לגמרי

הגר"ש ואזנר נקט בשו"ת שבט הלוי שבכתיבה במחשב חייב משום מלאכת כותב מהתורה,כי הכתב נחשב כתב מתקיים, ואין זה נחשב גרמא - שכן זוהי צורת הכתיבה הנדרשת במחשב ונתקיימה 'מלאכת מחשבת' בשבת. אתר עולמות.
מחודש מאוד
אפשר ציון בשבט הלוי?
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
לעניין מעשה שבת שנעשה לכולם הוי מחלוקת החתם סופר והמשנ"ב והמשנ"ב נוקט לקולא ונ"ל שהמנהג להתיר מצד מעשה שבת אלא שיש מקרים שמחמירים בהם בשביל להחרים את מחללי השבת ודבר חושוב הוא זה למען יחדלו ממעשיהם הרעים אך לא נראה לי שאי קריאת ערך בויקיפדיה תגרום לזה 
נ.ב המנהג להקל הוא למשל בחשמל של ח"ח במוצ"ש ולא מזקיקים לחכות עד זמן שנגמר היצור של שבת 
וכן מנהגי אוטובוס שהגיע למקום בשבת רחל"צ 
 

תלמיד חבר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
חמד ילד אמר:
ישנם ערכים רבים בויקיפדיה שנכתבו בשבת ואפילו ביום כיפור ר"ל. ראו למשל כאן את הערך של הרב לסרי שנפתח בליל שבת י"א טבת התשע"ד. השאלה כיון שכנראה נכתב על ידי יהודי ועבור כלל המשתמשים אולי אסור לקרוא בו?
נפק"מ גדולה בשאלתך גם למי שלא משתמש בויקפדיה, האם מותר ל'מכלול' (שעל פי רוב מעתיקים כמעט הכל למעט צנזורה קטנה) להעתיק את אותם ערכים, ועל הצד שהעתיקו האם מותר למשתמש להשתמש.

אני לא מבין מה הספק בכלל כל האיסור של מעשה שבת הוא רק להשתמש בזה בשבת אבל לאחר השבת מותר ולא צריך אפי' לחכות בכדי שיעשו.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
תלמיד חבר אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
חמד ילד אמר:
ישנם ערכים רבים בויקיפדיה שנכתבו בשבת ואפילו ביום כיפור ר"ל. ראו למשל כאן את הערך של הרב לסרי שנפתח בליל שבת י"א טבת התשע"ד. השאלה כיון שכנראה נכתב על ידי יהודי ועבור כלל המשתמשים אולי אסור לקרוא בו?
נפק"מ גדולה בשאלתך גם למי שלא משתמש בויקפדיה, האם מותר ל'מכלול' (שעל פי רוב מעתיקים כמעט הכל למעט צנזורה קטנה) להעתיק את אותם ערכים, ועל הצד שהעתיקו האם מותר למשתמש להשתמש.

אני לא מבין מה הספק בכלל כל האיסור של מעשה שבת הוא רק להשתמש בזה בשבת אבל לאחר השבת מותר ולא צריך אפי' לחכות בכדי שיעשו.
בקצרה מעשה שבת בשוגג לעצמו ולאחרים אסור עד מוצ"ש מיד [הגר"א מקל לאחרים בשבת] ובמזיד לעצמו אסור לעולם ולאחרים אסור עד מוצ"ש מיד ודעת החת"ס שבמזיד אם עושה לאחרים דינו כלעצמו ולאחרים אסור בהנאה לעולם
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
 . . לא מצאנו מי שמחמיר בחשמל במוצ"ש ובפרט שיש לו על מי להסתמך
"לא ראינו אינה ראי'".
ולכאורה (אף שאיני בקי כ"כ בענינים אלו), לכאורה נדרשת פעולה מעשית בידיים ע"מ להפסיק את פעולת הגענעראטאר, וחמיר טפי (להמחמירים).
 

רבה יוני

משתמש חדש
הפקדתי שומרים אמר:
ירושלמי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
שאלה נכונה.
האם יש דרך לברר באיזה שעה זה נכתב?
כי בשפת המחשב כל הזמן שמצאת השבת ועד 12 בלילה קרוי ג"כ שבת
אפשר לבדוק באיזו שעה, לא בדקתי בערך הנ"ל.
אך עדיין יל"ע שיתכן שהעורכים מחו"ל.
ויל"ד אם אפשר לומר כאן רוב שגרים בארץ, כי כנגד זה יש גם הרבה עורכים שלא מחללים שבת, והם מוסיפים להסתברות שהיה בחו"ל
.
קצת תמוה. ללא ספק רוב רובם של הכותבים הם מהארץ ומיעוט קטן ביותר מחו"ל אם כן כשיש ספק אם ליחס לכותבים בחו"ל או לארץ הספק מוכרע, ואין לזה קשר לכותבים השומרים שבת, שכן גם הם חלק מהרוב הנמצא בארץ ודוק בזה.
מההה?
רוב העולם היהודי לצערינו עדיין בחול
וגם רוב העולם החרדי עדיין בחול 
ןבוודאי ובוודאי שרוב המכריע של תלמידי חכמים הכותבים על האינטרנט הם תושבי חול 
אז נכון שלא כולם יודעים עברית טוב 
אבל זה לא ראייה

כמו כן  אפשר לזהות לפי כתובת אי פי האם זה נכתב מהארץ או מחול 
וכן על פי הניסוח אם זה נכתב על ידי שומר שבת או לא
כך שלגוף הדברים הוויכוח מיותר
 
 

רבה יוני

משתמש חדש
חיים ליצא אמר:
לבי במערב אמר:
אני יודע שיש שמחמירים בזה אך לא מצאנו מי שמחמיר בחשמל במוצ"ש ובפרט שיש לו על מי להסתמך
בישביל זה צריך להבין בחשמל!

חשמל עובד בו זמנית 
ברגע הייצור זה כבר נמצא אצלך בבית 
יש מווסתים באמצע שמקטינים ומגדילים את הזרם, מחלקים ומחברים,  אבל לא לוקחים זמן.
באופן עקרוני במידה שיש תקלה בחברת החשמל באותו שניה יכבה החשמל אצלך בבית,
 אמנם יש כמה מפסקים אוטמטים באמצע שיכולים לעכב אבל בסך הכללי זה כמה שניות בלבד

ממילא אין שאלה
 
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
רבה יוני אמר:
חיים ליצא אמר:
לבי במערב אמר:
אני יודע שיש שמחמירים בזה אך לא מצאנו מי שמחמיר בחשמל במוצ"ש ובפרט שיש לו על מי להסתמך
בישביל זה צריך להבין בחשמל!

חשמל עובד בו זמנית 
ברגע הייצור זה כבר נמצא אצלך בבית 
יש מווסתים באמצע שמקטינים ומגדילים את הזרם, מחלקים ומחברים,  אבל לא לוקחים זמן.
באופן עקרוני במידה שיש תקלה בחברת החשמל באותו שניה יכבה החשמל אצלך בבית,
 אמנם יש כמה מפסקים אוטמטים באמצע שיכולים לעכב אבל בסך הכללי זה כמה שניות בלבד

ממילא אין שאלה
ב"ה אני מבין בחשמל 
אתה צודק באופן עקרוני שמזמן שמיצרת הטורבינה את החשמל לא לוקח זמן אבל לוקח זמן להעפיל אותה [במקרה שמדובר על טורבינת פחם אז עוד יותר] נמצאה שהנאה מהחשמל במוצ"ש הוא מהעפלה בשבת ולא מהנעשה במוצ"ש [ושוב  לא יעזור לחקות בכדי שיעשו כיוון שהיא נאסרת לעולם] וצריך לחכות עד זמן שנעשים שינויים  
 
 

רבה יוני

משתמש חדש
יש כבישים שנסללו בשבת 
יש רכבות שנבנו בשבת 
יש גשרים שהוקמו בשבת
ויש הרבה המצאות ופטנטים שהומצאו על ידי יהודים מחללי שבת ולא מן הנמנע שעבדו עליהם גם בשבת

אבל צריך לחלק בכל הגדר של מעשה שבת 
בין להנות ממעשה שבת ללהנות ממה שיוצר ביום חול בעזרת דבר שיוצר בשבת כדוגמת החשמל 
לדוגמא בישל ביום חול בסיר שיוצר בשבת 
ויש לחלק עוד מה נקרא שעשו עבורו 

לענ''ד זה די ברור
אבל אשמח לשמוע חוו''ד של הת''ח דפה

כנ''ל לגבי בנית אתר וכבישים וכדו'
אתה נהנה מהאתר ולא מהפועל ספציפי האתר הוא תוצרת של הרבה פעולות שאם חלק מהם נעשו בשבת אז אף אחד לא יכול לעשות אותם עכשיו וצריך לחכות בכדי שיעשו אבל אם הוא לא היה מחלל שבת עדיין האתר או הכביש היה קיים וזה כבר תולדה
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
חדא אמר:
חדא אמר:
מאן דהו אמר:
הגר"ש ואזנר נקט בשו"ת שבט הלוי שבכתיבה במחשב חייב משום מלאכת כותב מהתורה,כי הכתב נחשב כתב מתקיים, ואין זה נחשב גרמא - שכן זוהי צורת הכתיבה הנדרשת במחשב ונתקיימה 'מלאכת מחשבת' בשבת. אתר עולמות.
מחודש מאוד
אפשר ציון בשבט הלוי?
חלק ו סימן לז
http://olamot.net/shiur/אתר-אינטרנט-הפתוח-בשבת/
 
חלק עליון תַחתִית