היכן המקור? | אשכול מרכזי לבקשת מקורות

יוספי

משתמש ותיק
מישהו יודע איפה המ"מ בשער המלך שעל מעילה איכא איסור בל יחל. ולוקים עליו.
תודה רבה.
 

יצחק בן חיים

משתמש רגיל
הנה ידוע דברי רש"י (מכות יג. ד"ה הקדש) שאזהרת מעילה אינו מפורש בתורה. ונחלקו הראשונים איה מקור האזהרה.
עי' רש"י מכות שם, וע"ע רמב"ם מעילה א-ג, וסמ"ג לאווין שמב משכב"ז.
ועי' מש"כ הגר"י פרלא בספרו על רס"ג (עשה קפ"א דף פ"א ע"א מדפה"ס, ד"ה ומה"ט וד"ה אלא), שיש שתמהו על הראשונים שלא הביאו את הלאו דבל יחל כמקור לזה. ומדעת עצמו כתב שלא שייך בל יחל בהקדש יעו"ש.
וע"ע דבר אברהם ח"ג סוס"י ז' בזה.
 

יוספי

משתמש ותיק
כל זה אני יודע.
ועי' עוד באבני נזר יורד סי' ש'. ובבנין ציון החדשות סי' ס"א ואילך
ובקהילת יעקבאלגזי ערך מופלא הסמוך לאיש.
וברש"ש נדרים ט"ו. ועוד
אני שואל בשער המלך איפה הוא מדבר על זה
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
מה המקור הקדום למה שמבואר בספרים שירידת הנשמה לעולם הזה, הוא בכדי שלא יהיה נהמא דכיסופא בקבלת עונג ללא טירחה ועמל מצד האדם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
היכן נמצאים דברי הגר"א?

כידוע ליודעי דבר, בענין ה"חש'מל" (במרכבה דיחזקאל א, ד) שהמילה "חשמל" מורכבת משתי מילים - חש (שתיקה) מל (דיבור). "עתים חשות עתים ממללות" - פעמים שותקות (החיות\המלאכים) ולפעמים הן מדברות. (עיין גמ' חגיגה יג ע"ב).
ושמעתי בשיחה מפי הגר"ש פינקוס זצוק"ל (ומובא בספריו) בשם הגר"א שזהו גם ענין שני התפילות של שמונה-עשרה, התפילה בלחש, שבה הציבור "ממלמלים" (בפה) את התפילה, ואחריו יש חזרת הש"ץ, שבה הציבור "מתפללים בשתיקה" על ידי ששומעים ושותקים. ואמר עוד בשם הגר"א שמעלת תפילת חזרת הש"ץ (שהוא בשתיקה) הוא מעלה גדולה יותר ממעלת התפילה בלחש (שהוא בדיבור).
(ובונה על זה הגרש"פ זצ"ל שהשירה הכי גדולה לה' זה השתיקה).

האם מישהו יודע (או שיכול לעזור לי למצוא) איפה מקור הדברים בספרי הגר"א (או בספרי תלמידיו בשמו)?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
תיקו"ז תיקון י', כ"ה ע"ב (יתכן שבדפוסים שונים זה בדף אחר).

יישר כחכם
אם יואיל כבוד תורתו בטובו להעתיק לי כאן את הקטע בתיקו"ז ובביאור הגר"א שם, כי קשה לי למצוא את זה, אודה לו מאוד.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
היכן נמצאים דברי הגר"א?

ושמעתי בשיחה מפי הגר"ש פינקוס זצוק"ל (ומובא בספריו) בשם הגר"א שזהו גם ענין שני התפילות של שמונה-עשרה, התפילה בלחש, שבה הציבור "ממלמלים" (בפה) את התפילה, ואחריו יש חזרת הש"ץ, שבה הציבור "מתפללים בשתיקה" על ידי ששומעים ושותקים. ואמר עוד בשם הגר"א שמעלת תפילת חזרת הש"ץ (שהוא בשתיקה) הוא מעלה גדולה יותר ממעלת התפילה בלחש (שהוא בדיבור).
במקור שהביא הרב @אבר כיונה ה'חש' וה'מל' שניהם בתוך חזרת הש"ץ מיניה וביה, והכונה שהחש הוא בזמן שהש"ץ מדבר, וה'מל' הוא בזמן שעונים אמן - 'וגדול העונה אמן יותר מהמברך' [ומזה רואים שה'מל' גדול מה'חש', ולא כמו שמשמע מהשמועה הנ"ל].

אלא שמתוך הסוגיא שם בתיקו"ז, ע"פ ביאור הגר"א, נראה להדיא שחזרת הש"ץ גדולה מהלחש.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
יושב אוהלים אמר:
היכן נמצאים דברי הגר"א?

ושמעתי בשיחה מפי הגר"ש פינקוס זצוק"ל (ומובא בספריו) בשם הגר"א שזהו גם ענין שני התפילות של שמונה-עשרה, התפילה בלחש, שבה הציבור "ממלמלים" (בפה) את התפילה, ואחריו יש חזרת הש"ץ, שבה הציבור "מתפללים בשתיקה" על ידי ששומעים ושותקים. ואמר עוד בשם הגר"א שמעלת תפילת חזרת הש"ץ (שהוא בשתיקה) הוא מעלה גדולה יותר ממעלת התפילה בלחש (שהוא בדיבור).
במקור שהביא הרב @אבר כיונה ה'חש' וה'מל' שניהם בתוך חזרת הש"ץ מיניה וביה, והכונה שהחש הוא בזמן שהש"ץ מדבר, וה'מל' הוא בזמן שעונים אמן - 'וגדול העונה אמן יותר מהמברך' [ומזה רואים שה'מל' גדול מה'חש', ולא כמו שמשמע מהשמועה הנ"ל].

אלא שמתוך הסוגיא שם בתיקו"ז, ע"פ ביאור הגר"א, נראה להדיא שחזרת הש"ץ גדולה מהלחש.
ברוך שכיוונתי - מיד שבדקתי במקור ראיתי כמו בתיקו"ז ובבאור הגר"א שכתב הרב ספר וסופר.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מישהו מכיר מקור מוסמך (קדום ככל האפשר) למה שמספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה? או אולי זה רק "מדרש הגננות" כמו עוד כמה סיפורים ומדרשים שכולנו מכירים אותם מסיפורי הגננות בגן, ואף אחד לא יודע אם יש להם מקור מוסמך?
 

עניו כמשה

משתמש רגיל
אוריאל אמר:
אני מחפש כבר הרבה זמן את המקור לאמרה הידועה: האוכל דג ביום דג ניצול מדג.

המקור למשפט זה נמצא בדברי רבי יעקב רקח זצ"ל (מחכמי טריפולי, חי בין השנים תק"ס-תרנ"א) בספר שלחן לחם הפנים (סימן רמב ד"ה הרב) שכתב: ועל זה רמזו ז"ל, כל האוכל דג ביום ד"ג ניצול מד"ג, כי יום ד"ג רצונו לומר שבת, כי ד"ג עולה ז', ניצול מד"ג, מדין גהינם. וע"ע בשו"ת מים חיים חלק א' (סימן קי, ד"ה ואפריין).
 

עניו כמשה

משתמש רגיל
יושב בין חכמים אמר:
אני זוכר שבילדותי שמעתי סיפור על הפסוק כרחם אב על בנים שאשא הגיעה לדוד המלך למה כתב כרחם אב ולא כרחמי אם והוא אמר לה שיוכיח את זה והוא שלח מישהו שישכנע אותה למכור את בנה ובסוף הסכימה וכשהאבא שמע את זה הוא יצא עם חרב להלחם שיחזירו את בנו וזה הוא הביא ראיה לאשה הזאת האם יש מקור לסיפור הזה והיכן?

עיין בזה בשדח בפאת השדה כלל צז מש"כ בזה.
 

אליועיני

משתמש רשום
מישהו יודע מקור בליקוטי הלכות (זכור לי מאוה"ח א ואני לא מוצא) שבעליה לציון באומן יש בחינה של ד שנכנסו לפרדס
ייש"כ
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה? או אולי זה רק "מדרש הגננות"

מתוך 'מאיר דרך' להרב ישראל מאיר וייל:
image.png
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מישהו מכיר מקור מוסמך (קדום ככל האפשר) למה שמספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה?

ראיתי שמביאים את זה בשם 'אוצר כל מנהגי ישורון' (נדפס לפני 103 שנה):

image.png

(כמובן שאין כוונתי לסתור את מה שהבאתי קודם בשם 'מאיר דרך', אלא להביא מקור מאוחר, שלא ידוע לי על מקור יותר מוקדם לסיפור הזה).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
יושב אוהלים אמר:
מישהו מכיר מקור מוסמך (קדום ככל האפשר) למה שמספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה?

ראיתי שמביאים את זה בשם 'אוצר כל מנהגי ישורון' (נדפס לפני 103 שנה):

image.png

(כמובן שאין כוונתי לסתור את מה שהבאתי קודם בשם 'מאיר דרך', אלא להביא מקור מאוחר, שלא ידוע לי על מקור יותר מוקדם לסיפור הזה).
לא הבנתי ברור- כתבת שהספר 'אוצר כל מנהגי ישורון' נדפס לפני 103 שנה, ומה הם הספרים 'עבודת עבודה' ו'תפארת צבי', הם מלפני ה'אוצר כל מנהגי ישורון'? ככה נראה מזה שהוא מביא אותם כמקור, והוא מצטט את זה בשמם, (אלא אם כן מישהו הוסיף את הספרים האלה אח"כ), אבל הוא גם מביא ש'הרב זוין' מביאו, והפשטות הוא שהכוונה לר' שלמה יוסף זוין ז"ל. אכן מצאתי כתוב (המכלול - רבי שלמה יצחק זוין) שהרב זוין נולד בתרמ"ה, ונתמנה לרב בעיר הולדתו קזמירוב בגיל צעיר והיה מעורכי כתב העת "שערי תורה", וכן ערך ביחד עם רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל (שהיה צעיר ממנו בשנה 1)  את כתב העת "יגדיל תורה" (ובעוון הוצאתו לאור נאסר על ידי הקומוניסטים), וא"כ יתכן שהציטוט הנ"ל הוא מאחד מכתביו המאוד קדומים של הרב זוין, שכתב מלפני 103 שנים, והוא ציטט את הספר\ים הנ"ל שנכתבו עוד מלפניו!, הרי שהמקור שהבאת הוא באמת קצת יותר עתיק ממה שחשבנו. 
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לא הבנתי ברור- כתבת שהספר 'אוצר כל מנהגי ישורון' נדפס לפני 103 שנה, ומה הם הספרים 'עבודת עבודה' ו'תפארת צבי', הם מלפני ה'אוצר כל מנהגי ישורון'? ככה נראה מזה שהוא מביא אותם כמקור, והוא מצטט את זה בשמם, (אלא אם כן מישהו הוסיף את הספרים האלה אח"כ), אבל הוא גם מביא ש'הרב זוין' מביאו, והפשטות הוא שהכוונה לר' שלמה יוסף זוין ז"ל. אכן מצאתי כתוב (המכלול - רבי שלמה יצחק זוין) שהרב זוין נולד בתרמ"ה, ונתמנה לרב בעיר הולדתו קזמירוב בגיל צעיר והיה מעורכי כתב העת "שערי תורה", וכן ערך ביחד עם רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל (שהיה צעיר ממנו בשנה 1)  את כתב העת "יגדיל תורה" (ובעוון הוצאתו לאור נאסר על ידי הקומוניסטים), וא"כ יתכן שהציטוט הנ"ל הוא מאחד מכתביו המאוד קדומים של הרב זוין, שכתב מלפני 103 שנים!.
הרב י"מ וייל כתב לפני כ-3 שנים (ה'מאיר דרך' הנ"ל הוא משנת תשע"ז) שזו אפשרות שהומצאה לפני פחות ממאה שנה, אז הבאתי את אוצר כל מנהגי ישורון, שהודפס 100 שנה לפני המאיר דרך הנ"ל. אך אכן נראה כדבריך שהאפשרות הזאת הומצאה לפני יותר ממאה שנה, אבל נראה שלא הרבה יותר
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ומה הם הספרים 'עבודת עבודה' ו'תפארת צבי', הם מלפני ה'אוצר כל מנהגי ישורון'? ככה נראה מזה שהוא מביא אותם כמקור, והוא מצטט את זה בשמם, (אלא אם כן מישהו הוסיף את הספרים האלה אח"כ), אבל הוא גם מביא ש'הרב זוין' מביאו, והפשטות הוא שהכוונה לר' שלמה יוסף זוין ז"ל
לא 'עבודת עבודה' אלא 'עבודת עבד' להרב עזריאל זעליג קרלנשטיין, ו'תפארת צבי' זה בנו, הרב דוב צבי קרלנשטיין.
'הרב זיוו' - זה לא הרב זוין אלא הרב משה שמעון זיוויץ, מח"ס משבי"ח ועוד ספרים.
כל זה ראיתי כאן: https://www.dafyomi.co.il/lectures/marei-chanukahmailing5776.pdf
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הרב אביגדור מילר ז"ל כותב שבזמן בית שני היו שתי כהנים גדולים אחד עשה העבודה והשני היה כמו ראש ממשלה שהנהיג כל הענינים עם הגוים והיה לו הכח הפוליטי מהו המקור של הרב מילר לזה?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כנראה מכך שמתתיהו כהן גדול לא שימש בכהונה גדולה (כך מקובל והגיוני), ואעפ"כ היה נקרא כה"ג.
אבל זה לא מחייב שכך היה כל ימי הבית.
אדרבא ואדרבא, שמעון הצדיק שימש בכהונה גדולה מ' שנה והיה גם שופט העם.
יותר מכך: נראה לי שזה ממש נקודתי לכמה שנים בתקופת בני חשמונאי הראשונים בלבד; מתתיהו כה"ג ובניו יהודה המקבאי ויוחנן הטרסי שהו מנהיגי העם ולא שימשו בכהונה גדולה. אבל שמעון בם מתתיהו כבר היה נשיא ישראל וכמובן בנו של שמעון; יוחנן כהן גדול שהיה כמלך.
ולפני כן שנים רבות היתה הכהונה הגדולה נמכרת בחוזה, וגם אחרי ימי ינאי היה כ"ג כך.

(אינני מכיר את הרב הנ"ל זצ"ל, אבל בכמה דברים בהיסטוריה יהודית שציטטו בשמו, ראיתי שהוא 'מחדש')
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
@שאר לעמו:
שאר לעמו אמר:
כנראה מכך שמתתיהו כהן גדול לא שימש בכהונה גדולה (כך מקובל והגיוני), ואעפ"כ היה נקרא כה"ג.

יישר כחכם
אולי תוכל להרחיב במה שכתבת שזה מקובל, מאיפה מקובל? וגם שזה הגיוני? אפשר להסביר למה?
 

אברהם

משתמש רשום
בתפילין דמארי עלמא רשום שבחן של ישראל -
מכאן שמי שמדבר רע על ישראל כביכול פוגם בתפילין דמארי עלמא


אבל יש לזה מקור? אני מניח שזה לא חידוש שלי...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ממתי התחילו (האשכנזים) לקרוא "לתפילת ערבית" "תפילת מעריב" - ומה המקור הכי קדום לשם זה? ולמה שינו את השם?
 

יאיר119

משתמש חדש
סופר אמר:
עפר ואפר אמר:
מה איתך, לאסתר היה ערליכע טאטע שוודאי חתם על ערבים כמצוות גדו"י.
יש לדחות, שאביו של אסתר היה בנש"ק, וע"כ לא ראה לנכון לעשות ערבים, כי יוכל לעשות שנור בקלות.

מקווה שלא יקפידו עלי, אך נראה לי שלא כ"כ מתאים להתבדח על חשבון הקדושים הללו.
וסליחה מראש. אך זו דעתי.
ויעויין בזה בנדרים נ ב מעשה בההיא אתתא שנתלוצצה על שמואל. והביאו מהרי"ט בתשובה ח"ב יו"ד טז, יעויי"ש היטב.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יאיר119 אמר:
סופר אמר:
עפר ואפר אמר:
מה איתך, לאסתר היה ערליכע טאטע שוודאי חתם על ערבים כמצוות גדו"י.
יש לדחות, שאביו של אסתר היה בנש"ק, וע"כ לא ראה לנכון לעשות ערבים, כי יוכל לעשות שנור בקלות.

מקווה שלא יקפידו עלי, אך נראה לי שלא כ"כ מתאים להתבדח על חשבון הקדושים הללו.
וסליחה מראש. אך זו דעתי.
ויעויין בזה בנדרים נ ב מעשה בההיא אתתא שנתלוצצה על שמואל. והביאו מהרי"ט בתשובה ח"ב יו"ד טז, יעויי"ש היטב.
אין שום צורך להתנצל ולבקש סליחה כשמוחה נגד מי שמתלוצץ נגד נביאים וקדושי עליון! 
 
 
חלק עליון תַחתִית