אני מחלק את לשון הרמב"ם ת"ת א יא לקטעים - כי בכל קטע יש חידוש.
(הפרשנות שלי היא בסוגריים, מוזמנים לחלוק ולהעיר).
וזה לשונו:
וחייב לשלש את זמן למידתו שליש בתורה שבכתב.
(רבוש"ע! איך אפשר? מה הוא למד בתנ"ך כל כך הרבה זמן? )
ושליש בתורה שבעל פה.
(כולל כל החלקים שלה אבל רק גירסה בלי עיון)
ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו. ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר.
(מה שנקרא היום לימוד בעיון).
ויבין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיו"ב מדברים שלמד מפי השמועה.
(כל זה פירוט נוסף של התכנית מה ילמד בשליש של העיון)
וענין זה הוא הנקרא גמרא.
עד כאן לשונו.
וצע"ג ועצום ורב!
וכי תעלה על דעתך שהרמב"ם באמת כך למד - שהוא עיין כמו התנאים בי"ג מידות שהתורה נדרשת וממש הוציא דינים חדשים מדעתו, ומשום מה לא השאיר כל זכר לדרשות חדשות אלו בשום ספר מספריו???
וגם אם זה אמור למלא שליש מהיום אז איך לא נותר בידינו כלום משיטת הלימוד הזו???
ואפילו לא חומר כתוב בלתי מובן לא ממנו ולא מאף אחד מהראשונים?
[ואמנם ראיתי למי שכתב לחדש שהרמב"ם פירש באופן אחר לגמרי את המושג מידות שהתורה נדרשת וזה לאו דוקא דרשות שנהגו בעיקר ע"י התנאים והתמעט בזמן האמוראים ולדבריו כונת הרמב"ם במילים אלו היא רק לעצם השימוש בהיקש השכלי בכל דור לפי צורת הלימוד שלו ואמנם רק עד זמן מסויים הוציאו את סברותיהם בתורה בצורה כזו של דרשות, וגם אז כמו היום הבסיס האמיתי והעיקרי לכל הדרשות היה ההיקש השכלי והסברא עצמה ואכמ"ל.
אבל אני מחכה לתירוצים פחות מהפכניים.]
(הפרשנות שלי היא בסוגריים, מוזמנים לחלוק ולהעיר).
וזה לשונו:
וחייב לשלש את זמן למידתו שליש בתורה שבכתב.
(רבוש"ע! איך אפשר? מה הוא למד בתנ"ך כל כך הרבה זמן? )
ושליש בתורה שבעל פה.
(כולל כל החלקים שלה אבל רק גירסה בלי עיון)
ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו. ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר.
(מה שנקרא היום לימוד בעיון).
ויבין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיו"ב מדברים שלמד מפי השמועה.
(כל זה פירוט נוסף של התכנית מה ילמד בשליש של העיון)
וענין זה הוא הנקרא גמרא.
עד כאן לשונו.
וצע"ג ועצום ורב!
וכי תעלה על דעתך שהרמב"ם באמת כך למד - שהוא עיין כמו התנאים בי"ג מידות שהתורה נדרשת וממש הוציא דינים חדשים מדעתו, ומשום מה לא השאיר כל זכר לדרשות חדשות אלו בשום ספר מספריו???
וגם אם זה אמור למלא שליש מהיום אז איך לא נותר בידינו כלום משיטת הלימוד הזו???
ואפילו לא חומר כתוב בלתי מובן לא ממנו ולא מאף אחד מהראשונים?
[ואמנם ראיתי למי שכתב לחדש שהרמב"ם פירש באופן אחר לגמרי את המושג מידות שהתורה נדרשת וזה לאו דוקא דרשות שנהגו בעיקר ע"י התנאים והתמעט בזמן האמוראים ולדבריו כונת הרמב"ם במילים אלו היא רק לעצם השימוש בהיקש השכלי בכל דור לפי צורת הלימוד שלו ואמנם רק עד זמן מסויים הוציאו את סברותיהם בתורה בצורה כזו של דרשות, וגם אז כמו היום הבסיס האמיתי והעיקרי לכל הדרשות היה ההיקש השכלי והסברא עצמה ואכמ"ל.
אבל אני מחכה לתירוצים פחות מהפכניים.]