"מגיד מישרים" של רבי יוסף קארו?יהודה בן יעקב אמר:מה המקור הקדום למה שמבואר בספרים שירידת הנשמה לעולם הזה, הוא בכדי שלא יהיה נהמא דכיסופא בקבלת עונג ללא טירחה ועמל מצד האדם.
כאן למטה:מאן דהו אמר:קראתי משפט יפה בשם החתם סופר. אילו היה לי רבי כריבונו-של-עולם, הייתי אף אני משה רבנו. ואם תאמרו, מפני מה אין לי רבי כריבונו-של-עולם? משום שאין אני משה רבנו
אני מחפש את המקור
אבר כיונה אמר:תיקו"ז תיקון י', כ"ה ע"ב (יתכן שבדפוסים שונים זה בדף אחר).
במקור שהביא הרב @אבר כיונה ה'חש' וה'מל' שניהם בתוך חזרת הש"ץ מיניה וביה, והכונה שהחש הוא בזמן שהש"ץ מדבר, וה'מל' הוא בזמן שעונים אמן - 'וגדול העונה אמן יותר מהמברך' [ומזה רואים שה'מל' גדול מה'חש', ולא כמו שמשמע מהשמועה הנ"ל].יושב אוהלים אמר:היכן נמצאים דברי הגר"א?
ושמעתי בשיחה מפי הגר"ש פינקוס זצוק"ל (ומובא בספריו) בשם הגר"א שזהו גם ענין שני התפילות של שמונה-עשרה, התפילה בלחש, שבה הציבור "ממלמלים" (בפה) את התפילה, ואחריו יש חזרת הש"ץ, שבה הציבור "מתפללים בשתיקה" על ידי ששומעים ושותקים. ואמר עוד בשם הגר"א שמעלת תפילת חזרת הש"ץ (שהוא בשתיקה) הוא מעלה גדולה יותר ממעלת התפילה בלחש (שהוא בדיבור).
ברוך שכיוונתי - מיד שבדקתי במקור ראיתי כמו בתיקו"ז ובבאור הגר"א שכתב הרב ספר וסופר.ספר וסופר אמר:במקור שהביא הרב @אבר כיונה ה'חש' וה'מל' שניהם בתוך חזרת הש"ץ מיניה וביה, והכונה שהחש הוא בזמן שהש"ץ מדבר, וה'מל' הוא בזמן שעונים אמן - 'וגדול העונה אמן יותר מהמברך' [ומזה רואים שה'מל' גדול מה'חש', ולא כמו שמשמע מהשמועה הנ"ל].יושב אוהלים אמר:היכן נמצאים דברי הגר"א?
ושמעתי בשיחה מפי הגר"ש פינקוס זצוק"ל (ומובא בספריו) בשם הגר"א שזהו גם ענין שני התפילות של שמונה-עשרה, התפילה בלחש, שבה הציבור "ממלמלים" (בפה) את התפילה, ואחריו יש חזרת הש"ץ, שבה הציבור "מתפללים בשתיקה" על ידי ששומעים ושותקים. ואמר עוד בשם הגר"א שמעלת תפילת חזרת הש"ץ (שהוא בשתיקה) הוא מעלה גדולה יותר ממעלת התפילה בלחש (שהוא בדיבור).
אלא שמתוך הסוגיא שם בתיקו"ז, ע"פ ביאור הגר"א, נראה להדיא שחזרת הש"ץ גדולה מהלחש.
אוריאל אמר:אני מחפש כבר הרבה זמן את המקור לאמרה הידועה: האוכל דג ביום דג ניצול מדג.
יושב בין חכמים אמר:אני זוכר שבילדותי שמעתי סיפור על הפסוק כרחם אב על בנים שאשא הגיעה לדוד המלך למה כתב כרחם אב ולא כרחמי אם והוא אמר לה שיוכיח את זה והוא שלח מישהו שישכנע אותה למכור את בנה ובסוף הסכימה וכשהאבא שמע את זה הוא יצא עם חרב להלחם שיחזירו את בנו וזה הוא הביא ראיה לאשה הזאת האם יש מקור לסיפור הזה והיכן?
יושב אוהלים אמר:מישהו מכיר מקור מוסמך (קדום ככל האפשר) למה שמספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה?
לא הבנתי ברור- כתבת שהספר 'אוצר כל מנהגי ישורון' נדפס לפני 103 שנה, ומה הם הספרים 'עבודת עבודה' ו'תפארת צבי', הם מלפני ה'אוצר כל מנהגי ישורון'? ככה נראה מזה שהוא מביא אותם כמקור, והוא מצטט את זה בשמם, (אלא אם כן מישהו הוסיף את הספרים האלה אח"כ), אבל הוא גם מביא ש'הרב זוין' מביאו, והפשטות הוא שהכוונה לר' שלמה יוסף זוין ז"ל. אכן מצאתי כתוב (המכלול - רבי שלמה יצחק זוין) שהרב זוין נולד בתרמ"ה, ונתמנה לרב בעיר הולדתו קזמירוב בגיל צעיר והיה מעורכי כתב העת "שערי תורה", וכן ערך ביחד עם רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל (שהיה צעיר ממנו בשנה 1) את כתב העת "יגדיל תורה" (ובעוון הוצאתו לאור נאסר על ידי הקומוניסטים), וא"כ יתכן שהציטוט הנ"ל הוא מאחד מכתביו המאוד קדומים של הרב זוין, שכתב מלפני 103 שנים, והוא ציטט את הספר\ים הנ"ל שנכתבו עוד מלפניו!, הרי שהמקור שהבאת הוא באמת קצת יותר עתיק ממה שחשבנו.אבר כיונה אמר:יושב אוהלים אמר:מישהו מכיר מקור מוסמך (קדום ככל האפשר) למה שמספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה?
ראיתי שמביאים את זה בשם 'אוצר כל מנהגי ישורון' (נדפס לפני 103 שנה):
image.png
(כמובן שאין כוונתי לסתור את מה שהבאתי קודם בשם 'מאיר דרך', אלא להביא מקור מאוחר, שלא ידוע לי על מקור יותר מוקדם לסיפור הזה).
הרב י"מ וייל כתב לפני כ-3 שנים (ה'מאיר דרך' הנ"ל הוא משנת תשע"ז) שזו אפשרות שהומצאה לפני פחות ממאה שנה, אז הבאתי את אוצר כל מנהגי ישורון, שהודפס 100 שנה לפני המאיר דרך הנ"ל. אך אכן נראה כדבריך שהאפשרות הזאת הומצאה לפני יותר ממאה שנה, אבל נראה שלא הרבה יותריושב אוהלים אמר:לא הבנתי ברור- כתבת שהספר 'אוצר כל מנהגי ישורון' נדפס לפני 103 שנה, ומה הם הספרים 'עבודת עבודה' ו'תפארת צבי', הם מלפני ה'אוצר כל מנהגי ישורון'? ככה נראה מזה שהוא מביא אותם כמקור, והוא מצטט את זה בשמם, (אלא אם כן מישהו הוסיף את הספרים האלה אח"כ), אבל הוא גם מביא ש'הרב זוין' מביאו, והפשטות הוא שהכוונה לר' שלמה יוסף זוין ז"ל. אכן מצאתי כתוב (המכלול - רבי שלמה יצחק זוין) שהרב זוין נולד בתרמ"ה, ונתמנה לרב בעיר הולדתו קזמירוב בגיל צעיר והיה מעורכי כתב העת "שערי תורה", וכן ערך ביחד עם רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל (שהיה צעיר ממנו בשנה 1) את כתב העת "יגדיל תורה" (ובעוון הוצאתו לאור נאסר על ידי הקומוניסטים), וא"כ יתכן שהציטוט הנ"ל הוא מאחד מכתביו המאוד קדומים של הרב זוין, שכתב מלפני 103 שנים!.
לא 'עבודת עבודה' אלא 'עבודת עבד' להרב עזריאל זעליג קרלנשטיין, ו'תפארת צבי' זה בנו, הרב דוב צבי קרלנשטיין.יושב אוהלים אמר:ומה הם הספרים 'עבודת עבודה' ו'תפארת צבי', הם מלפני ה'אוצר כל מנהגי ישורון'? ככה נראה מזה שהוא מביא אותם כמקור, והוא מצטט את זה בשמם, (אלא אם כן מישהו הוסיף את הספרים האלה אח"כ), אבל הוא גם מביא ש'הרב זוין' מביאו, והפשטות הוא שהכוונה לר' שלמה יוסף זוין ז"ל
שאר לעמו אמר:כנראה מכך שמתתיהו כהן גדול לא שימש בכהונה גדולה (כך מקובל והגיוני), ואעפ"כ היה נקרא כה"ג.
סופר אמר:יש לדחות, שאביו של אסתר היה בנש"ק, וע"כ לא ראה לנכון לעשות ערבים, כי יוכל לעשות שנור בקלות.עפר ואפר אמר:מה איתך, לאסתר היה ערליכע טאטע שוודאי חתם על ערבים כמצוות גדו"י.
אין שום צורך להתנצל ולבקש סליחה כשמוחה נגד מי שמתלוצץ נגד נביאים וקדושי עליון!יאיר119 אמר:סופר אמר:יש לדחות, שאביו של אסתר היה בנש"ק, וע"כ לא ראה לנכון לעשות ערבים, כי יוכל לעשות שנור בקלות.עפר ואפר אמר:מה איתך, לאסתר היה ערליכע טאטע שוודאי חתם על ערבים כמצוות גדו"י.
מקווה שלא יקפידו עלי, אך נראה לי שלא כ"כ מתאים להתבדח על חשבון הקדושים הללו.
וסליחה מראש. אך זו דעתי.
ויעויין בזה בנדרים נ ב מעשה בההיא אתתא שנתלוצצה על שמואל. והביאו מהרי"ט בתשובה ח"ב יו"ד טז, יעויי"ש היטב.