סיבות להגיע להתפלל בכותל

יעקב שלם

משתמש ותיק
לאחרונה נפגשתי עם כמה ציטוטים מבהילים על חשיבות השהייה והתפילה בכותל
אשמח להוספות מקורות והרחבות

למשל 
שמעתי בשם ? מי שהביא גט לאשתו והתברר שהבעל לא היה בכותל התקופה האחרונה
יש לדון על הגט
מדין שוטה שלא מגרש......!!!!!!!!!!!

מישהו יודע מקור לכך
והסבר
 

יהודי

משתמש ותיק
איך אפשר להביא מקור למובאה ללא שם, במיוחד שניכרים דברים לא אמיתיים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
למשל 
שמעתי בשם ? מי שהביא גט לאשתו והתברר שהבעל לא היה בכותל התקופה האחרונה
יש לדון על הגט
מדין שוטה שלא מגרש......!!!!!!!!!!!

מ

מה זה????????????????????????????????????
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
עכשיו מצאתי זאת
קובץ בנתיבות ההלכה
בשם ספר אוהל משה
סיפר לי ת"ח אחד בשם אחד מגדולי פוסקי זמנינו...
 

יהודה1

משתמש ותיק
לא ברור אם אינו מליצה בעלמא.
וידוע מאחד מגדולי הדור (כמדומני החזו"א) שאמר שמי שחוקר חקירה שאין ממנה נ"מ להלכה, לא יועיל שיאמר שהנ"מ לקידושי אשה (כלומר שמקדשה על מנת שהצד הנכון הוא כך וכך) כי ממ"נ הוא שוטה ואין קידושיו קידושין.
 

שמעיה

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
לאחרונה נפגשתי עם כמה ציטוטים מבהילים על חשיבות השהייה והתפילה בכותל
אשמח להוספות מקורות והרחבות

למשל 
שמעתי בשם ? מי שהביא גט לאשתו והתברר שהבעל לא היה בכותל התקופה האחרונה
יש לדון על הגט
מדין שוטה שלא מגרש......!!!!!!!!!!!

מישהו יודע מקור לכך
והסבר
חשוב מאוד לדעת מי הוא זה שאמר דברים מופרכים אלו, על מנת שנדע להתייחס לדבריו גם בנושאים אחרים בהתאם.
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
גם אם זה נאמר כמליצה זה אמור להמחיש משהו
ואת זה אני רוצה להבין
שאיך אפשר שאדם לא יבוא פעם בתקופה קצרה להתפלל בכותל, היום שיש לו אפשרות לבוא בקלות, אין זה אלא משום שלא מעריך את מעלת התפילה במקום שלא זזה ממנו שכינה מעולם.
ומ"מ אין זה אלא במי שנמנע מחמת זלזול אבל יש שהתחנכו שלהישאר בבית המדרש וללמוד חושב יותר מכל דבר אחר, ועליהם מסתמא לא נאמר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
טוב לא אדע מי פה השוטה מי שאמר זאת או מי שמצטט זאת ברצינות ...

משהו יכול להסביר לי מה הפירוש בלשון הזו במאמר

"אצלי תמיד היה ברור שאם במקרה וכו' הייתי חושב אולי לפסוק עליה שהיא ספק אשת איש"
בתחילה זה   "אצלי תמיד היה ברור".
בסוף  זה      "הייתי חושב אולי"
 
 

יוספזון

משתמש ותיק
עין בספר דברי תורה להרה"ק ממונקאטש זי"ע (לא זוכר כרגע מראה מקום מדוייק) שכתב כבר אז בשנות התר"צ ש'מי יודע אם לא זזה שכינה מכותל מערבי' לאחר שהרשעים דוחקים כביכול רגלי השכינה... ולאחר שהפכו את המקום הזה למקום שאנשי הקיבוצים באים שם, מי יודע אם לא זזה שכינה... (היות ואין לי גישה לאוסף ספרים כלשהו, אבקש ממי שיכול שיעתיק לכאן)
וכן ידוע עמדת הרה"ק מסאטמאר זי"ע שאמר בתורה בשל"ס פרשת נשא תשכ"ז שלדעתו 'אסור ללכת לכותל עד ביאת משיח צדקינו'. וכפי שהטיב להסביר זאת בארוכה בספרו 'על הגאולה ועל התמורה'.
 

נבשר

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
עין בספר דברי תורה להרה"ק ממונקאטש זי"ע (לא זוכר כרגע מראה מקום מדוייק) שכתב כבר אז בשנות התר"צ ש'מי יודע אם לא זזה שכינה מכותל מערבי' לאחר שהרשעים דוחקים כביכול רגלי השכינה... ולאחר שהפכו את המקום הזה למקום שאנשי הקיבוצים באים שם, מי יודע אם לא זזה שכינה... (היות ואין לי גישה לאוסף ספרים כלשהו, אבקש ממי שיכול שיעתיק לכאן)
וכן ידוע עמדת הרה"ק מסאטמאר זי"ע שאמר בתורה בשל"ס פרשת נשא תשכ"ז שלדעתו 'אסור ללכת לכותל עד ביאת משיח צדקינו'. וכפי שהטיב להסביר זאת בארוכה בספרו 'על הגאולה ועל התמורה'.
דעת הרדב"ז בתשובותיו (סימן תרמ"ח) כותב: "דלא אוכל לצייר שתהיה השכינה מצויה בזמן הזה בכותל המערבי בין טומאת העובדי כוכבים, ומה שאמרו חז"ל לא זזה שכינה מכותל המערבי דומה למה שאמרו שכינה במערב, רוצה לומר, במערבו של עולם, וצד מערב נקרא כותל המערבי, ומה שאמרו ז"ל לפיכך לא חרב כותל מערבי... לפי שכותלי בית המקדש מכוון כנגד עולם העליון, וכותל המערבי מכוון כנגד השכינה, ולכן לא חרב עד היום הזה"
אבל הרה"ק מסאטמר היה בכותל מערבי לא?
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
הגרי"ש אלישיב
(פוסק מפורסם בציבור הליטאי מכירים???...)
מקובל עליכם..
היה תמה על כך שאנשים מרבים לילך לקברות צדיקים
ושוכחים את המקום שממנו לא זזה שכינה
 

יוספזון

משתמש ותיק
נבשר אמר:
יוספזון אמר:
עין בספר דברי תורה להרה"ק ממונקאטש זי"ע (לא זוכר כרגע מראה מקום מדוייק) שכתב כבר אז בשנות התר"צ ש'מי יודע אם לא זזה שכינה מכותל מערבי' לאחר שהרשעים דוחקים כביכול רגלי השכינה... ולאחר שהפכו את המקום הזה למקום שאנשי הקיבוצים באים שם, מי יודע אם לא זזה שכינה... (היות ואין לי גישה לאוסף ספרים כלשהו, אבקש ממי שיכול שיעתיק לכאן)
וכן ידוע עמדת הרה"ק מסאטמאר זי"ע שאמר בתורה בשל"ס פרשת נשא תשכ"ז שלדעתו 'אסור ללכת לכותל עד ביאת משיח צדקינו'. וכפי שהטיב להסביר זאת בארוכה בספרו 'על הגאולה ועל התמורה'.
דעת הרדב"ז בתשובותיו (סימן תרמ"ח) כותב: "דלא אוכל לצייר שתהיה השכינה מצויה בזמן הזה בכותל המערבי בין טומאת העובדי כוכבים, ומה שאמרו חז"ל לא זזה שכינה מכותל המערבי דומה למה שאמרו שכינה במערב, רוצה לומר, במערבו של עולם, וצד מערב נקרא כותל המערבי, ומה שאמרו ז"ל לפיכך לא חרב כותל מערבי... לפי שכותלי בית המקדש מכוון כנגד עולם העליון, וכותל המערבי מכוון כנגד השכינה, ולכן לא חרב עד היום הזה"
אבל הרה"ק מסאטמר היה בכותל מערבי לא?
כשביקר בארץ בתרצ"ב (יתכן שאני טועה בתאריך) וכן לאחר השואה בתש"ו לכאורה ביקר במקום, אבל לאחר תשכ"ז, לא.
 
 

תורני

משתמש רגיל
זה שהוא לא ביגיע אחרי תשכז אין כלל ראיה, זה נושא השקפתי, לא לבוא לכל מקום שנכבשו כי הציונים, והאדמורים מסאטמר נוהגים כן אחריו אבל הם באים ורואים מרחוק את המקום, מיחזור שלא נכבש בתשכז
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
לאחרונה נפגשתי עם כמה ציטוטים מבהילים על חשיבות השהייה והתפילה בכותל
אשמח להוספות מקורות והרחבות

למשל 
שמעתי בשם ? מי שהביא גט לאשתו והתברר שהבעל לא היה בכותל התקופה האחרונה
יש לדון על הגט
מדין שוטה שלא מגרש......!!!!!!!!!!!

מישהו יודע מקור לכך
והסבר

אני שמעתי שכל מי שנכשל באיזו עבירה שלא תהיה ואח"כ נתן גט הגט פסול מדין שוטה שלא מגרש, שהרי כתוב "אין אדם חוטא אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות"...
 

תיובתא

משתמש ותיק
מלכים א' ח י"ב-נ"ג
יב אָז, אָמַר שְׁלֹמֹה... ...הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ--אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. כח וּפָנִיתָ אֶל-תְּפִלַּת עַבְדְּךָ, וְאֶל-תְּחִנָּתוֹ--ה' אֱלֹהָי: לִשְׁמֹעַ אֶל-הָרִנָּה וְאֶל-הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם. כט לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה, לַיְלָה וָיוֹם, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם--לִשְׁמֹעַ, אֶל-הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. ל וְשָׁמַעְתָּ אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל-מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֶל-הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ, וְסָלָחְתָּ. לא אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְנָשָׁא-בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ; וּבָא, אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ--בַּבַּיִת הַזֶּה. לב וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת-עֲבָדֶיךָ--לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע, לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ; וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק, לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ. לג בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי אוֹיֵב--אֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ-לָךְ; וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת-שְׁמֶךָ, וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. לד וְאַתָּה, תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ, לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וַהֲשֵׁבֹתָם, אֶל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּ, לַאֲבוֹתָם. {ס} לה בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, כִּי יֶחֶטְאוּ-לָךְ; וְהִתְפַּלְלוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְהוֹדוּ אֶת-שְׁמֶךָ, וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן, כִּי תַעֲנֵם. לו וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל--כִּי תוֹרֵם אֶת-הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ; וְנָתַתָּה מָטָר עַל-אַרְצְךָ, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה. {ס} לז רָעָב כִּי-יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי-יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה, כִּי יָצַר-לוֹ אֹיְבוֹ, בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו--כָּל-נֶגַע, כָּל-מַחֲלָה. לח כָּל-תְּפִלָּה כָל-תְּחִנָּה, אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל-הָאָדָם, לְכֹל, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל--אֲשֶׁר יֵדְעוּן, אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָרַשׂ כַּפָּיו, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. לט וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ, וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל-דְּרָכָיו, אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת-לְבָבוֹ: כִּי-אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ, אֶת-לְבַב כָּל-בְּנֵי הָאָדָם. מ לְמַעַן, יִרָאוּךָ, כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר-הֵם חַיִּים עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה--אֲשֶׁר נָתַתָּה, לַאֲבֹתֵינוּ. מא וְגַם, אֶל-הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לְמַעַן שְׁמֶךָ. מב כִּי יִשְׁמְעוּן, אֶת-שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; וּבָא וְהִתְפַּלֵּל, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. מג אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי--לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת, כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. מד כִּי-יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבוֹ, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם; וְהִתְפַּלְלוּ אֶל-ה', דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ, וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר-בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ. מה וְשָׁמַעְתָּ, הַשָּׁמַיִם, אֶת-תְּפִלָּתָם, וְאֶת-תְּחִנָּתָם; וְעָשִׂיתָ, מִשְׁפָּטָם. מו כִּי יֶחֶטְאוּ-לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא-יֶחֱטָא, וְאָנַפְתָּ בָם, וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב; וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל-אֶרֶץ הָאוֹיֵב, רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה. מז וְהֵשִׁיבוּ, אֶל-לִבָּם, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ-שָׁם; וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ, בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר, חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ, רָשָׁעְנוּ. מח וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר-שָׁבוּ אֹתָם; וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ, דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר-בנית (בָּנִיתִי) לִשְׁמֶךָ. מט וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ, אֶת-תְּפִלָּתָם וְאֶת-תְּחִנָּתָם; וְעָשִׂיתָ, מִשְׁפָּטָם. נ וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ-לָךְ, וּלְכָל-פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ-בָךְ; וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם, וְרִחֲמוּם. נא כִּי-עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל. נב לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחֹת אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְאֶל-תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם, בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ. נג כִּי-אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ, לְנַחֲלָה, מִכֹּל, עַמֵּי הָאָרֶץ: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם--אֲדֹנָי אלהים. 
האם הנ"ל  אינו סיבה טובה דיה להתפלל בכותל?
אומנם אולי יטענו שאולי הנ"ל רק כשהבית בבניינו, וגם הכותל אינו ממש חלק מבית המקדש, וגם שמא לא נתקבלה תפילתו של שלמה המלך ע"ה, וכו' וכו', אבל לא שווה לנסות על הצד שעדיין סגולת המקום קיימת? (זה נראה לי קצת יותר סיכויים, מסגולות שונות ומשונות המוצעות כיום ואכמ""ל)
 

בן של רב

משתמש ותיק
הגריש"א אמר בשם זקני ירושלים שירושלמי שלא מגיע פעם בחודש זה כמו מי שלא מבקר את אמו האלמנה הגרה בעירו אפילו פעם בחודש.
 

יוספזון

משתמש ותיק
תורני אמר:
זה שהוא לא ביגיע אחרי תשכז אין כלל ראיה, זה נושא השקפתי, לא לבוא לכל מקום שנכבשו כי הציונים, והאדמורים מסאטמר נוהגים כן אחריו אבל הם באים ורואים מרחוק את המקום, מיחזור שלא נכבש בתשכז
רב'ה, אתה מדבר מידיעה או מסברא? צירפתי פה למעלה ספר שלם שהוא הוציא לאור עולם להוכיח את דעתו מפי ספרים וסופרים על ענין הכותל (דרך אגב גם על קבר רחל ומערת המכפלה) מותר לך לחשוב  מה שאתה רוצה (רבני העדה"ח לדוגמא, לא  הצטרפו לאיסור זה...) 
לצערי אני רואה שהספר שצירפתי הורד בקושי פעמיים, זאת אומרת שלא כולם ממש מעוניינים לראות ולדעת על מה ולמה. 
ומבין בתרי דבריך ניכר, שלא  ראית את הדברים בפנים, וחבל!
 
 

יוספזון

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
מלכים א' ח י"ב-נ"ג
יב אָז, אָמַר שְׁלֹמֹה... ...הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ--אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. כח וּפָנִיתָ אֶל-תְּפִלַּת עַבְדְּךָ, וְאֶל-תְּחִנָּתוֹ--ה' אֱלֹהָי: לִשְׁמֹעַ אֶל-הָרִנָּה וְאֶל-הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם. כט לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה, לַיְלָה וָיוֹם, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם--לִשְׁמֹעַ, אֶל-הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. ל וְשָׁמַעְתָּ אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל-מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֶל-הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ, וְסָלָחְתָּ. לא אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְנָשָׁא-בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ; וּבָא, אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ--בַּבַּיִת הַזֶּה. לב וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת-עֲבָדֶיךָ--לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע, לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ; וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק, לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ. לג בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי אוֹיֵב--אֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ-לָךְ; וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת-שְׁמֶךָ, וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. לד וְאַתָּה, תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ, לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וַהֲשֵׁבֹתָם, אֶל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּ, לַאֲבוֹתָם. {ס} לה בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, כִּי יֶחֶטְאוּ-לָךְ; וְהִתְפַּלְלוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְהוֹדוּ אֶת-שְׁמֶךָ, וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן, כִּי תַעֲנֵם. לו וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל--כִּי תוֹרֵם אֶת-הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ; וְנָתַתָּה מָטָר עַל-אַרְצְךָ, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה. {ס} לז רָעָב כִּי-יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי-יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה, כִּי יָצַר-לוֹ אֹיְבוֹ, בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו--כָּל-נֶגַע, כָּל-מַחֲלָה. לח כָּל-תְּפִלָּה כָל-תְּחִנָּה, אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל-הָאָדָם, לְכֹל, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל--אֲשֶׁר יֵדְעוּן, אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָרַשׂ כַּפָּיו, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. לט וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ, וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל-דְּרָכָיו, אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת-לְבָבוֹ: כִּי-אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ, אֶת-לְבַב כָּל-בְּנֵי הָאָדָם. מ לְמַעַן, יִרָאוּךָ, כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר-הֵם חַיִּים עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה--אֲשֶׁר נָתַתָּה, לַאֲבֹתֵינוּ. מא וְגַם, אֶל-הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לְמַעַן שְׁמֶךָ. מב כִּי יִשְׁמְעוּן, אֶת-שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; וּבָא וְהִתְפַּלֵּל, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. מג אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי--לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת, כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. מד כִּי-יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבוֹ, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם; וְהִתְפַּלְלוּ אֶל-ה', דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ, וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר-בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ. מה וְשָׁמַעְתָּ, הַשָּׁמַיִם, אֶת-תְּפִלָּתָם, וְאֶת-תְּחִנָּתָם; וְעָשִׂיתָ, מִשְׁפָּטָם. מו כִּי יֶחֶטְאוּ-לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא-יֶחֱטָא, וְאָנַפְתָּ בָם, וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב; וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל-אֶרֶץ הָאוֹיֵב, רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה. מז וְהֵשִׁיבוּ, אֶל-לִבָּם, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ-שָׁם; וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ, בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר, חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ, רָשָׁעְנוּ. מח וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר-שָׁבוּ אֹתָם; וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ, דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר-בנית (בָּנִיתִי) לִשְׁמֶךָ. מט וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ, אֶת-תְּפִלָּתָם וְאֶת-תְּחִנָּתָם; וְעָשִׂיתָ, מִשְׁפָּטָם. נ וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ-לָךְ, וּלְכָל-פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ-בָךְ; וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם, וְרִחֲמוּם. נא כִּי-עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל. נב לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחֹת אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְאֶל-תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם, בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ. נג כִּי-אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ, לְנַחֲלָה, מִכֹּל, עַמֵּי הָאָרֶץ: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם--אֲדֹנָי אלהים. 
האם הנ"ל  אינו סיבה טובה דיה להתפלל בכותל?
אומנם אולי יטענו שאולי הנ"ל רק כשהבית בבניינו, וגם הכותל אינו ממש חלק מבית המקדש, וגם שמא לא נתקבלה תפילתו של שלמה המלך ע"ה, וכו' וכו', אבל לא שווה לנסות על הצד שעדיין סגולת המקום קיימת? (זה נראה לי קצת יותר סיכויים, מסגולות שונות ומשונות המוצעות כיום ואכמ""ל)
א אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.  {ס}  בבָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין-לָהּ מְנַחֵם מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ  כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים.  {ס}  ג גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.  {ס}  ד דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל-שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר-לָהּ.  {ס}  ה הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי-ה' הוֹגָהּ עַל רֹב-פְּשָׁעֶיהָ עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי-צָר.  {ס}  ו וַיֵּצֵא מן בת- (מִבַּת-) צִיּוֹן כָּל-הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא-מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא-כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף.  {ס}  ז זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד-צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ.  {ס}  ח חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם עַל-כֵּן לְנִידָה הָיָתָה כָּל-מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי-רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם-הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר.  {ס}  ט טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה ה' אֶת-עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב.  {ס}  י יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל-מַחֲמַדֶּיהָ  כִּי-רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא-יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ.  {ס}  יא כָּל-עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְּשִׁים לֶחֶם נָתְנוּ מחמודיהם (מַחֲמַדֵּיהֶם) בְּאֹכֶל לְהָשִׁיב נָפֶשׁ רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה.  {ס}  יב לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל-עֹבְרֵי דֶרֶךְ הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם-יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי אֲשֶׁר עוֹלַל לִי  אֲשֶׁר הוֹגָה ה' בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ.  {ס}  יג מִמָּרוֹם שָׁלַח-אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל-הַיּוֹם דָּוָה.  {ס}  יד נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל-צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא-אוּכַל קוּם.  {ס}  טו סִלָּה כָל-אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת-יְהוּדָה.  {ס}  טז עַל-אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי-רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב.  {ס}  יז פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם.  {ס}  יח צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי שִׁמְעוּ-נָא כָל-עמים (הָעַמִּים) וּרְאוּ מַכְאֹבִי בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַשֶּׁבִי.  {ס}  יט קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ  כִּי-בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ וְיָשִׁיבוּ אֶת-נַפְשָׁם.  {ס}  כ רְאֵה ה' כִּי-צַר-לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרוֹ מָרִיתִי מִחוּץ שִׁכְּלָה-חֶרֶב בַּבַּיִת כַּמָּוֶת.  {ס}  כא שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי אֵין מְנַחֵם לִי כָּל-אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ הֵבֵאתָ יוֹם-קָרָאתָ וְיִהְיוּ כָמֹנִי.  {ס}  כבתָּבֹא כָל-רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל-פְּשָׁעָי  כִּי-רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי.  {פ}

גם הנ"ל מהווה סיבה טובה להתפלל בכותל...
 
 

תיובתא

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
תיובתא אמר:
א אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.  {ס}  בבָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין-לָהּ מְנַחֵם מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ  כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים.  {ס}  ג גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.  {ס}  ד דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל-שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר-לָהּ.  {ס}  ה הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי-ה' הוֹגָהּ עַל רֹב-פְּשָׁעֶיהָ עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי-צָר.  {ס}  ו וַיֵּצֵא מן בת- (מִבַּת-) צִיּוֹן כָּל-הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא-מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא-כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף.  {ס}  ז זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד-צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ.  {ס}  ח חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם עַל-כֵּן לְנִידָה הָיָתָה כָּל-מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי-רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם-הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר.  {ס}  ט טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה ה' אֶת-עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב.  {ס}  י יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל-מַחֲמַדֶּיהָ  כִּי-רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא-יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ.  {ס}  יא כָּל-עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְּשִׁים לֶחֶם נָתְנוּ מחמודיהם (מַחֲמַדֵּיהֶם) בְּאֹכֶל לְהָשִׁיב נָפֶשׁ רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה.  {ס}  יב לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל-עֹבְרֵי דֶרֶךְ הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם-יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי אֲשֶׁר עוֹלַל לִי  אֲשֶׁר הוֹגָה ה' בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ.  {ס}  יג מִמָּרוֹם שָׁלַח-אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל-הַיּוֹם דָּוָה.  {ס}  יד נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל-צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא-אוּכַל קוּם.  {ס}  טו סִלָּה כָל-אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת-יְהוּדָה.  {ס}  טז עַל-אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי-רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב.  {ס}  יז פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם.  {ס}  יח צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי שִׁמְעוּ-נָא כָל-עמים (הָעַמִּים) וּרְאוּ מַכְאֹבִי בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַשֶּׁבִי.  {ס}  יט קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ  כִּי-בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ וְיָשִׁיבוּ אֶת-נַפְשָׁם.  {ס}  כ רְאֵה ה' כִּי-צַר-לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרוֹ מָרִיתִי מִחוּץ שִׁכְּלָה-חֶרֶב בַּבַּיִת כַּמָּוֶת.  {ס}  כא שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי אֵין מְנַחֵם לִי כָּל-אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ הֵבֵאתָ יוֹם-קָרָאתָ וְיִהְיוּ כָמֹנִי.  {ס}  כבתָּבֹא כָל-רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל-פְּשָׁעָי  כִּי-רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי.  {פ}

גם הנ"ל מהווה סיבה טובה להתפלל בכותל...
הנ"ל מהווה סיבה טובה להתפלל מכל מקום, לאו דווקא מהכותל.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
תורני אמר:
זה שהוא לא הגיע אחרי תשכז אין כלל ראיה, זה נושא השקפתי, לא לבוא לכל מקום שנכבשו כי הציונים, והאדמורים מסאטמר נוהגים כן אחריו אבל הם באים ורואים מרחוק את המקום, מאיזור שלא נכבש בתשכז
באותה תקופה לא יכל, בגשמיות, הגה"ק מסאטמאר להגיע לאה"ק ת"ו (אחר הארוע בש"פ שקלים תשכ"ח); ואין מזה ראי' כלל.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
בעלון אז נדברו לפני מספר שבועות כתב מאמר יפה בעניין [תמצית המאמר היה על תפילה ישירות ל ה' ולא דרך רבנים וכדומה] השמח מי שיוכל לעלות פה
לגבי הרבי מסאטמאר שמעתי פעם בשם הרב שך שאם רב אחר היה אומר שאסור ללכת לכותל הייתי מנדה אותו
עוד דבר לפי הרבי מסאטמאר אסור להצביע בבחירות ביהרג ואל יעבור ולא ניראה לי שמשתמשי הפורום חוששים לזה
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
ציטוט אחד מהעלון
הכותל השבוי

סיפר הרה"ח ר' אלימלך גלאנץ
כי שמע מהרה"ק רבי איציקל
מפשעווארסק זיע"א שנענה פעם
כי התפילות שמתפללים בכותל
המערבי בודאי אינם מתקבלות.
# # #

אני לא מאמין שרב אמר את זה אם לא שהתכוון למטרות חינוך
ב"ש חלקו על ב"ה אבל לא חשבו שאין להם חלק עוה"ב

בכ"מ רוב קוראי וכותבי הפורום לא קרובים להשקפה הזאת
ולדעתי הם מיעוט שאינו מצוי בכלל ישראל
ויעויין בב"י ועוד שטרחו ליישב את מנהג ישראל ולא להחשיב את כולם כטועים
 

מבני ברק

משתמש ותיק
על החזו"א לא ידוע שהיה בכותל חוץ מפעם חחת ששנויה במחלוקת עין בספרים פאר הדור מעשה איש והחוזה מליטא
ואדרבא היה מתחמק בכל פעם שהציעו לו ללכת.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
מבני ברק אמר:
על החזו"א לא ידוע שהיה בכותל חוץ מפעם חחת ששנויה במחלוקת עין בספרים פאר הדור מעשה איש והחוזה מליטא
ואדרבא היה מתחמק בכל פעם שהציעו לו ללכת.
משום מה מרן שר התורה שליט"א לא חושש לזה ובא לכותל על אף גילו המבוגר יותר משלוש פעמים בשנה [נקטתי בכוונה בגר"ח שידועה כמה הוא לא זז מפסקי מרן החזו"א]
 
חלק עליון תַחתִית