יאיר אמר:
אם אין שימוש בחולצה נראה דודאי אין שום חשש איסור בזה (לא בדרגות שלנו ולפי עיקר דין ההלכה).
מותר לשים חולצות ברצפה ורק דברי ותשמישי קדושה או לחם אסור.
"לא בדרגות שלנו" - אולי הוא בדרגה גבוהה יותר?
ככלל אני חושב שכל דבר ערכי שהאדם מרגיש בעצמו - זה הכי חשוב
(אם רק יש לו מקור כמו במקרה הזה שזה מפורש בחז"ל)
אני לא בא לחלוק עליך שזה לא עיקר הדין ממש, אלא רק להדגיש שיש כזה דבר הרגש אמיתי שהוא חלקו הפרטי בתורה של כל אחד ואחרים לא מבינים אותו.
רעיון זה מפורש בגר"א איפשהו שלכל אחד יש דרך אחרת בעבודת ה' כפי טבעו ואחרים לא מבינים אותו ומבקרים את דרכו.
וכן בנצי"ב בהעמק דבר איפשהו מביא לזה כמה ראיות כמו למשל "אבוך במאי זהיר טפי".
וגם בשם הבעש"ט ותלמידיו מקובל שכשכתוב "בת קול יוצאת" אזי ההרהורים שבלב הם הם הגילוי שלה.
ומי שמתעורר פתאום בליבו מחשבות שהם התוכן של הבת קול - הוא הוא השומע שאליו דיברו.
דאל"כ למי היא בדיוק מדברת? (וכ"כ גם הרב דסלר והגר"ש וולבה ועוד)
נ. ב. לענ"ד בת קול יוצאת ואומרת "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" זה לאו דוקא מעלבון העדר הלימוד אלא גם העדר קיומה בעולם, שכן כתב הרמח"ל איפשהו (אולי בדרך עץ החיים) שאין ביטול תורה גדול מזה שהיא לא מתקיימת בעולם בכל פרטי המציאות, ויש עוד ראיות לזה ואכמ"ל.