הסיפור השני ריגשני!חגי פאהן אמר:בילדותי השתייכתי לקהילה דתית לאומית, בעיר מעורבת, דתיים וחילונים, ללא חרדים. דווקא לאחר שכבר שיניתי כיוון, נודע לי לאט לאט על יהלומים שיש שם, "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי".
שבת אחת ישבתי בביהכ"נ של אבי בשלוש סעודות מצומצם, ואחד חשמלאי קצת מבוגר, שאני מכיר את כל בניו ובנותיו מבני עקיבא, מספר שיש לו אחיין חרדי בן ישיבה. פעם אחת נתוועדו ואותו אחיין דרש על איזו חומרה מסויימת (הוא לא אמר איזו אך מההמשך הבנתי שמדובר בענייני צניעות). הוא ענה לאותו אחיין "אתה בישיבה שלך ובסביבה שלך, שייך שתחמיר בזה. אבל אתה יודע מה זה שהזמינו אותך לטפל בתקלת חשמל בדירה בעירנו, ופותחת לך נערה בת שש עשרה ואומרת לך "אני לבד בבית, תיכנס"? זה קרה לי הרבה בעיסוקי כחשמלאי, ובחיים לא נכנסתי! תפסתי את הרגליים וברחתי!" (וצנזרתי את סיפורו כדי לשמור על הפורום נקי.)
פעם אחת נזדמן לי להיות בבית הוריי בראש השנה, לאחר הרבה שנים שלא הייתי. לאחר מנחה הלכתי לתשליך, ולאן הולכים לעשות תשליך? למקוה הכלים, כך עשיתי כל ילדותי עם משפחתי. אך באמצע הדרך תפסתי את עצמי, הרי יש שם ערבוביא של גברים ונשים! לא, אני לא הולך! עדיף לעשות תשליך בכיור. אז ירדתי לכיור של האולם, מתחת לבית הכנסת. מילאתי את הנטלה במים והתחלתי לומר. פתאום אני שומע עוד מישהו יורד במדרגות. אני מביט, והנה משה פרקש ז"ל עם סידורו. שתבינו, עם משפחת פרקש היינו יוצאים להמון טיולים בילדותי, וגם את כל בניו ובנותיו אני מכיר היטב מבני עקיבא. אך מתברר בדיעבד שאת הצד הזה במשה לא הכרתי. הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו, והוא הבין מה אני עושה פה ואני הבנתי מה הוא עושה פה. והוא בא ועומד לידי, ואומר לי שצריך מים זורמים, לכן פתחתי את הברז ונתתי לו לזרום. ושנינו אומרים את התשליך על נטלה של מים, "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". משה נזדכך ביסורים קשים בשנתיים האחרונות ועזב אותנו לאנחות. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
בביהכ"נ של אבי יש תורנות גבאים, בכל שנה מחליפים את צוות הגבאים. ליל שבת אחד בתחילת השנה נזדמנתי לשם, ומשה פרקש שכיהן אז כגבאי, עלה לאחר התפילה למסור לו"ז והודעות. והנה הוא אומר בתחילת דבריו, כמעט בצעקה, "רבותיי, מישהו שם לי (כך וכך) שקל בתוך התא, אז אני מבין מהסכום שאלה דמי חבר לבית הכנסת, אבל הוא לא הודיע לי כלום, ואין לי מושג מי זה! אל תעשו לי את זה! שמי ששם את זה, אחרי שבת יבוא אלי ויודיע!"
חס ושלום שבבית הכנסת של אבי ימעלו בכספים, זה לא שייך שם כלל. אבל אדם ששם סכום גדול בתוך תא לא נעול... לפעמים דברים נעלמים, אתם יודעים... לא! משה צעק בפני כל בית הכנסת, לקיים מה שכתוב "והייתם נקיים מה' ומישראל".
זו שוהם של מעלה.
פרלמן משה אמר:הסיפור השני ריגשני!חגי פאהן אמר:בילדותי השתייכתי לקהילה דתית לאומית, בעיר מעורבת, דתיים וחילונים, ללא חרדים. דווקא לאחר שכבר שיניתי כיוון, נודע לי לאט לאט על יהלומים שיש שם, "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי".
שבת אחת ישבתי בביהכ"נ של אבי בשלוש סעודות מצומצם, ואחד חשמלאי קצת מבוגר, שאני מכיר את כל בניו ובנותיו מבני עקיבא, מספר שיש לו אחיין חרדי בן ישיבה. פעם אחת נתוועדו ואותו אחיין דרש על איזו חומרה מסויימת (הוא לא אמר איזו אך מההמשך הבנתי שמדובר בענייני צניעות). הוא ענה לאותו אחיין "אתה בישיבה שלך ובסביבה שלך, שייך שתחמיר בזה. אבל אתה יודע מה זה שהזמינו אותך לטפל בתקלת חשמל בדירה בעירנו, ופותחת לך נערה בת שש עשרה ואומרת לך "אני לבד בבית, תיכנס"? זה קרה לי הרבה בעיסוקי כחשמלאי, ובחיים לא נכנסתי! תפסתי את הרגליים וברחתי!" (וצנזרתי את סיפורו כדי לשמור על הפורום נקי.)
פעם אחת נזדמן לי להיות בבית הוריי בראש השנה, לאחר הרבה שנים שלא הייתי. לאחר מנחה הלכתי לתשליך, ולאן הולכים לעשות תשליך? למקוה הכלים, כך עשיתי כל ילדותי עם משפחתי. אך באמצע הדרך תפסתי את עצמי, הרי יש שם ערבוביא של גברים ונשים! לא, אני לא הולך! עדיף לעשות תשליך בכיור. אז ירדתי לכיור של האולם, מתחת לבית הכנסת. מילאתי את הנטלה במים והתחלתי לומר. פתאום אני שומע עוד מישהו יורד במדרגות. אני מביט, והנה משה פרקש ז"ל עם סידורו. שתבינו, עם משפחת פרקש היינו יוצאים להמון טיולים בילדותי, וגם את כל בניו ובנותיו אני מכיר היטב מבני עקיבא. אך מתברר בדיעבד שאת הצד הזה במשה לא הכרתי. הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו, והוא הבין מה אני עושה פה ואני הבנתי מה הוא עושה פה. והוא בא ועומד לידי, ואומר לי שצריך מים זורמים, לכן פתחתי את הברז ונתתי לו לזרום. ושנינו אומרים את התשליך על נטלה של מים, "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". משה נזדכך ביסורים קשים בשנתיים האחרונות ועזב אותנו לאנחות. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
בביהכ"נ של אבי יש תורנות גבאים, בכל שנה מחליפים את צוות הגבאים. ליל שבת אחד בתחילת השנה נזדמנתי לשם, ומשה פרקש שכיהן אז כגבאי, עלה לאחר התפילה למסור לו"ז והודעות. והנה הוא אומר בתחילת דבריו, כמעט בצעקה, "רבותיי, מישהו שם לי (כך וכך) שקל בתוך התא, אז אני מבין מהסכום שאלה דמי חבר לבית הכנסת, אבל הוא לא הודיע לי כלום, ואין לי מושג מי זה! אל תעשו לי את זה! שמי ששם את זה, אחרי שבת יבוא אלי ויודיע!"
חס ושלום שבבית הכנסת של אבי ימעלו בכספים, זה לא שייך שם כלל. אבל אדם ששם סכום גדול בתוך תא לא נעול... לפעמים דברים נעלמים, אתם יודעים... לא! משה צעק בפני כל בית הכנסת, לקיים מה שכתוב "והייתם נקיים מה' ומישראל".
זו שוהם של מעלה.
הראשון והשלישי מעידים על זהירות מעוונות חמורות, אבל הסיפור השני אצל דל"י זה מדרגה של יר"ש.
.
חגי פאהן אמר:פעם אחת נזדמן לי להיות בבית הוריי בראש השנה, לאחר הרבה שנים שלא הייתי. לאחר מנחה הלכתי לתשליך, ולאן הולכים לעשות תשליך? למקוה הכלים, כך עשיתי כל ילדותי עם משפחתי. אך באמצע הדרך תפסתי את עצמי, הרי יש שם ערבוביא של גברים ונשים! לא, אני לא הולך! עדיף לעשות תשליך בכיור. אז ירדתי לכיור של האולם, מתחת לבית הכנסת. מילאתי את הנטלה במים והתחלתי לומר. פתאום אני שומע עוד מישהו יורד במדרגות. אני מביט, והנה משה פרקש ז"ל עם סידורו. שתבינו, עם משפחת פרקש היינו יוצאים להמון טיולים בילדותי, וגם את כל בניו ובנותיו אני מכיר היטב מבני עקיבא. אך מתברר בדיעבד שאת הצד הזה במשה לא הכרתי. הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו, והוא הבין מה אני עושה פה ואני הבנתי מה הוא עושה פה. והוא בא ועומד לידי, ואומר לי שצריך מים זורמים, לכן פתחתי את הברז ונתתי לו לזרום. ושנינו אומרים את התשליך על נטלה של מים, "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". משה נזדכך ביסורים קשים בשנתיים האחרונות ועזב אותנו לאנחות. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
אתה בטוח שהמלצר לא היה בנו של החפץ חיים..?יוסף יצחק אמר:שמעתי מלצר מבוגר מספר לרב אחד בהתרגשות שאביו היה מגהץ בגד אחד מיוחד שהיה לו כדי שכל יום שיבא משיח הוא יוכל לקבל אותו בבגד מגוהץ (אני לא יודע מי היה אביו של המלצר)
כמובן שלכן ספרתי את זה, כי המלצר היה נראה רחוק מאד מלהיות הבן של הח"ח...מאן דהו אמר:אתה בטוח שהמלצר לא היה בנו של החפץ חיים..?יוסף יצחק אמר:שמעתי מלצר מבוגר מספר לרב אחד בהתרגשות שאביו היה מגהץ בגד אחד מיוחד שהיה לו כדי שכל יום שיבא משיח הוא יוכל לקבל אותו בבגד מגוהץ (אני לא יודע מי היה אביו של המלצר)
תמיד שאנו שומעים משהו ובטוחים בהבנתו, אנחנו אפילו לא חושבים שיש הבנה נוספת של הענין.מאן דהו אמר:בצדק תשפוט עמיתך" [יט, טו] . III (ופריו מתוק) .
בימי בין הזמנים, התקיימה תפילת שחרית באחד מבתי הכנסת , בו נערכות תפילות במניינים מזדמנים, בסגנון ה'שטיבלאך'. כשהגיעו לקריאת התורה, חיפש גבאי המניין אחר 'בעל קורא '. שאל כמה מתפללים האם יוכלו לקרוא, ונענה בשלילה. לפתע הבחין בבחור צעיר, שנראה משום מה מתאים לתפקיד . " האם אתה יודע לקרוא?", שאלו הגבאי, והבחור, בלא להתבלבל, משיב: "עם כסף – אני מוכן "... הגבאי נדהם. סוחר צעיר שכזה... מה עולה בדעתו?! קריאה של כמה דקות, שלא דורשת טרחה מיוחדת, והוא עוד מבקש כסף! בפנים זועפות עזבו הגבאי, ופנה אל אדם אחר שהסכים למלא את המשימה. בהתנדבות כמובן . "
תגובת הצעיר ניקרה בראשי משך כל התפילה", סיפר הגבאי, "לא יכולתי להירגע. כמה נראה לו שיוכל לדרוש על קריאה קצרה שכזו? והלוא מעולם, אבל מעולם, לא שמענו על אדם שיבקש כסף תמורת זאת. שוב ושוב הפכתי בדעתי למצוא עליו נקודת זכות, אך זו לא נמצאה... הוא לא חמד לצון, ולא דיבר בהלצה, אלא אמר זאת במלוא הרצינות . מילים שנאמרות כהלצה מתנגנות בניגון מאוד מסוים, מה שממש לא התנגן כאן. בתום התפילה, החלטתי פשוט לגשת אליו ולנסות לברר את התעלומה. ביקשתי את סליחתו, והבעתי את התמיהה העצומה שלי מדבריו .
בהבזק של שנייה, הסביר את דבריו: "ידידי היקר, היום חול המועד פסח, וכידוע לך אחת הקריאות בחול המועד , היא 'אם כסף תלוה את עמי'... ובכן, כשביקשת ממני לקרוא, לא ידעתי אם היום קוראים את 'אם כסף' אם לאו, ולכן עניתי לך: 'אם כסף – אני מוכן', כלומר אני בקי בטעמי קריאת 'אם כסף', אך אם זו קריאה אחרת, אז אינני יודע אותה ...
נמצאנו למדים, שפעמים לימוד הזכות הוא כה מפתיע, ועלינו להיזהר שלא להגיע למסקנות שליליות, גם כאשר קשה להעלות על הדעת כל צד של זכות. ובכל אופן, ראוי לפנות אל 'החשוד' ולבקש ממנו הסבר על מה שאמר או עשה, ואז העניינים מתבהרים בו-במקום
דורדיא אמר:איך צריך להבין את זה..?ראיתי פעם מאמר נפלא מרבי יעב הלל לבאר זאת, ואיני זוכר מקומו איה.יוספזון אמר:בן של רב אמר:חידושים מחודשים!
אולי לפחות תעלה כאן את הפלא יועץ.
פלא יועץ ערך דיבור:
מצוה לשבח את הצדיקים ויספר בשבחם ושבח מעשיהם הטובים. וכתבו משם הרב ישראל בעל שם טוב, שהמדבר בשבח הצדיקים חשוב כאלו עוסק במעשה מרכבה.
אינני מתכוין כלל לתמוך בטענה כביכול הסיפורים נועדו לזלזל בת"ח, טענה זו נראית לי קשקוש מוחלט הנובעת ממח צר של "אין לי אלא תורה" שכידוע אף תורה אין לו כמאמר חז"ל.מבקש אמת אמר:יש בזה משהו, אבל מאידך הבעיה היא שסיפורים אלו לא צמחו בחלל ריק, ובאמת היתה - ועודנה - בעיה של מידות אצל אי אלו תלמידי חכמים, שמלבד עצם הבעיה גם השניאו את התורה על עמי הארץ
לפי הבית יצחק יו"ד סי' קיז אם היהודי השני הוא שוגג אין בזה חשש של לפנ"ע ליהודי הראשון, וחיליה מתוס' קידושין נו,א שמתירים באופן כזה.tkhvu אמר:נזכרתי במעשה שסיפר לי אחד שתקופה מסוימת ענה לשאלות הלכתיות באתר מסוים, שם קיבל המון שאלות מאנשים פשוטים שיש בהם כדי להקל מאד על על רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
אחת השאלות היתה מנהג בתחבורה ציבורית שהדביקו על האוטובוס בו נהג פרסומת תועבה. וחשש הנ"ל לנהוג באוטובוס הזה משום שהוא מכשיל אחרים בראיות אסורות.
(אגב, ידידי הנ"ל סיפר שלא מצא שום פתח להתיר לו את הענין, כי אף שאם לא ינהג הוא ינהגו אחרים מ"מ דעת רוב הפוסקים שאין בזה היתר של חד עברא דנהרא וכדו' משום שמה שיהודי אחר יעבור בלפני עור אין זה מחשיב את הדבר כחד עברא דנהרא. שאל הנ"ל את הגרז"נ גולדברג שליט"א ואף הוא לא מצא כ"כ היתר, ואף אמר שהפתרון היחיד לכאורה הוא לבוא באמצע הלילה ולתלוש את המודעה).
כתבתי דעת רוב הפוסקים. וכפי שציינתי כנראה כך נפסק. ומשום כך הגרז"נ החמיר.מבקש אמת אמר:לפי הבית יצחק יו"ד סי' קיז אם היהודי השני הוא שוגג אין בזה חשש של לפנ"ע ליהודי הראשון, וחיליה מתוס' קידושין נו,א שמתירים באופן כזה.
במבי אמר:סיפר לי ידיד שנסע לפני תקופה לטיול ג'יפים מאורגן בחו"ל שהיה למשך מספר ימים והוא היה בין הדתיים היחידים באותה קבוצה ולהפתעתו כמעט אף אחד מהקבוצה לא נגע באוכל הבשרי במלון "כי זה לא כשר"