אמירת ברוך שם כבוד וכו'

נושאים שונים

פותח הנושא
דודע
מאמרים: 0
הודעות: 133
הצטרף: 31 יולי 2019, 18:16
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

אמירת ברוך שם כבוד וכו'

שליחה על ידי דודע » 03 ספטמבר 2019, 15:26

האם ישנה בעיה לומר במשך השנה ברוך שם כבוד וכו' בקול?
(השאלה היא לאו דווקא לאח אמירת שמע ישראל)


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 400
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 661 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת ברוך שם כבוד וכו'

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 03 ספטמבר 2019, 15:34

דודע כתב:
03 ספטמבר 2019, 15:26
האם ישנה בעיה לומר במשך השנה ברוך שם כבוד וכו' בקול?
(השאלה היא לאו דווקא לאח אמירת שמע ישראל)

עי' הגהות חכמת שלמה לגר"ש קלוגר בסי' סא מש"כ ע"ד הצל"ח פסחים נו


פותח הנושא
דודע
מאמרים: 0
הודעות: 133
הצטרף: 31 יולי 2019, 18:16
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת ברוך שם כבוד וכו'

שליחה על ידי דודע » 03 ספטמבר 2019, 15:40

אשמח אם הרב יוכל להעלות לכאן לתועלת כולם


סיני ועוקר
מאמרים: 0
הודעות: 61
הצטרף: 01 יולי 2018, 22:07
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת ברוך שם כבוד וכו'

שליחה על ידי סיני ועוקר » 03 ספטמבר 2019, 20:14

אמירת בשכמל"ו בקול רם ביוה"כ
כתב הטור (סי' ס"א) שכשאומר בשכמל"ו בקריאת שמע יאמר בלחש משום הא דאיתא בגמרא פסחים (נו:) שכשקרא יעקב לבניו ביקש לגלות להם הקץ ונסתלקה ממנו שכינה, אמר לבניו שמא יש בכם שאינו הגון, פתחו כולם ואמרו שמע ישראל וגו' פתח הזקן ואמר ברוך שם וגו'.[1]
ונסתפקה הגמרא שם היאך נעביד, לאומרו, הא משה לא אמרו,[2] ומאידך יעקב אמרו, הלכך הוכרע לאומרו בחשאי.
הנה בסימן תרי"ט כתב הטור שמנהג אשכנז שביוה"כ אומרים אותו בקול רם, וסמך לזה מדברי המדרש (ואתחנן אות ל"ו) שכשעלה משה לרקיע שמע מלאכי השרת שמקלסים לקב"ה באמירת בשכמל"ו, ולקח משה והוריד אמירה זו לישראל, למה הדבר דומה, לאדם שגנב חפץ יקר מבית המלך ונתנו לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצנעה בתוך ביתך, לכן כל ימות השנה אומרים אותו בלחש, וביוה"כ בפרהסיא לפי שאנו כמלאכים.
ועמד ע"כ בדרישה שהטעמים לאומרו בלחש שונים זה מזה, ויישב דהיא היא, הא דלא אמרה משה הוא מהטעם שנזכר כאן שגנובה הייתה בידו, ואלמלא  יעקב היה אמרו לא היינו אומרים אותו כלל אפי' בחשאי כדרך דבר הגנוב שמטמינים אותו, אלא כיון שיעקב אמרה, מסברא י"ל דלא אמרה משה היינו בקול רם, אבל בחשאי כן אמרה. וא"כ, לכאו' יקשה, דמשה הו"ל למילף מיעקב, ולא היה צריך למלאכי השרת, אלא משום שיעקב לא אמרו בעת קבלת עול מלכות שמים דהיינו שחרית או ערבית, לכך הוצרך לקבל זמן אמירתו ממלאכי השרת שאמרוהו בזמן קילוס הקב"ה וקבלת עמ"ש, והיתר אמירתו קיבל מיעקב.
היינו שכשהכריעה הגמרא לאומרו בחשאי, אין כוונתה לילך בדרך האמצע שמשה לא אמרו כלל ויעקב אמרו בקול, אלא הביאור הוא שיעקב אמרו בקו"ר, ובע"כ שמשה גם כן אמרו, אלא שאמרו בחשאי משום טעמא דגנובה היא בידו. וביוה"כ שנדמינו כמלאכים אין חשש זה שיתקנאו המלאכים אחר מה שנגנב מהם.
וכן פסק השו"ע (סי' תרי"ט ס"ב) שבליל יוה"כ ולמחרתו אומרים בשכמל"ו בקול רם, וביאר המג"א שמשה לקחה מהמלאכים, וביוה"כ אנו כמלאכים.
באופן אחר קצת כתב הבן יהוידע (פסחים נו. ד"ה נימרא) דהנה יש להקשות מדוע נקטה הגמרא שמשה לא אמרו, הא מצינו שהוריד אמירה זו לישראל ובע"כ אמרו. ותירץ שמשה תיקן לאומרו בקול רם במשכן ובמקדש ששם יש השראת שכינה ואין קטרוג מלאכים, וזה מיקרי בצנעה, וכמו"כ תיקן ביוה"כ משום שאנו דומים למאכי השרת. אך בשאר ימות השנה "לא תיקן כלל" וחכמים תיקנו שיאמרוהו בחשאי.
תבנא לדינא, ביוה"כ אומרים אותו בקול רם, ונדון בדברים הנוגעים לאמירתו ביוה"כ ובשאר ימות השנה.
בעניין אמירתו בתפילת יוכ"ק, כתב הצל"ח (שם) שלטעם שאין אומרים אותו בקו"ר משום שגנאי הוא להפסיק בין דברי משה בשבח שלא אמרו [יעויין בהערה 2], א"כ באמירת אנא בכוח יכול לומר בשכמל"ו בקו"ר, ובזה מלמד זכות לאומרים אותו בקו"ר בתפילת יוכ"ק, משום שאי"ז הפסק בדברי משה, אולם בהגהות חכמת שלמה (סי' ס"א סעי' י"ג) כתב לדחותו, דא"כ מדוע ביוה"כ אנו אומרים בקו"ר והלא אכתי איכא הפסק בדברי משה, אלא ודאי שהותר "רק" ביוה"כ מפני שנדמינו למלאכים. וכן פסק בדרכי חיים ושלום (אות תרפ"ט) וכן נהג הגריש"א זצ"ל (האלולים קודש לה' הע' 192) ולהבל"ח הגרח"ק שליט"א (נזר החיים עמ' קע"ז) לאומרו בלחש.
כשאומרו בדרך לימוד, כתב בשו"ת תורה לשמה (סי' קצ"ו) שדווקא כשקורא ק"ש לשם יחוד ה' אין לאומרו בקו"ר, אבל בדרך לימוד וכיו"ב שפיר אומרו בקו"ר, ומשמע שגם באמירת אנא בכוח ליכא חשש, דאינו בגדר יחוד ה'. אולם בעוד יוסף חי (פ' וארא אות ד') מבואר שגם באנא בכוח יאמר בלחש ורק דרך לימוד יכול לאומרו בקו"ר.
כשנכשל בברכה לבטלה וכדו' ואומר בשכמל"ו סבר הגרח"ק שליט"א (שאלת רב עמ' שע"ט) שיאמר בלחש.
כשאומרו ביחידות, כתב בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' מ"ו) בשם הגר"ח מבריסק זצ"ל שיאמר בקו"ר, משום שהמלאכים מתקנאים רק כשאומרים אותו כשירת מלאכים שהיא בציבור, אבל ביחידות ליכא [ולא משמע שחילק אם הוא בין דברי משה אם לאו]. אולם כבר הביא בספר שכב כארי (עמ' קס"ז) בשם הגרח"ק שליט"א שגם כשאומר ק"ש שעל המיטה, יאמר בשכמל"ו בלחש [אפי' ביוה"כ (מועדי הגר"ח ח"ב תשו' תקכ"ז)].
בעניין אמירתו לנשים ביוה"כ בקו"ר, כתב בספר כוכבי יצחק (על הירושלמי, ברכות פ"א ה"א) וכ"ה בקצה המטה (סי' תרי"ט סקל"ד) וכ"פ הגרח"ק שליט"א (מועדי הגר"ח ח"ב תשו' תקכ"ח) שיאמרו בלחש, משום שאין הנשים יכולים לידמות למלאכים. אולם כתב בשו"ת גור אריה יהודה (סי' פ"ב) וכן סבר הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש ח"ג עמ' קל"ד) והחזון עובדיה (ימים נוראים עמ' ע"ר) שיאמרו בקו"ר כאנשים.
אם לא אמר כלל בשכמל"ו[3], שיטת הב"ח (סי' ס"א ס"ח) שאינו חוזר לאומרו. אולם בלבוש (סי' ס"ג ס"ה) פסק שאפי' לא אמרו בכוונה, וכ"ש כשלא אמרו כלל, חוזר ואומרו, וכן פסק המשנ"ב (סי' ס"ג סקי"ב)[4].
 
 

[1] יעויין ברמב"ם (פ"א מהל' ק"ש ה"ד) שכתב שאומרים בשכמל"ו משום הא דיעקב ובניו, והביא שם כל  המעשה, ועמד ע"כ במגיד משנה שם, שלא כתב הרמב"ם טעם מדוע אומרים אותו בלחש, שהוא פשוט בכדי להבדיל בינו למה שכתוב בתורה, ולא בא אלא ליתן טעם מדוע אומרים אותו בכלל.
והקשה ע"ז בעל האבן האזל מה ראה הרמב"ם להביא סברא לדין זה ממדרש, דלא מצינו שהרמב"ם מביא מדרש כטעם להלכה, וביאר שדברי המדרש אינם כטעם להלכה, אלא בא הרמב"ם להורות את מהות וצורת קבלת עול מלכות שמים, שיש להתחבר לקבלת עמ"ש באופן שקיבלו עליהם בני יעקב, כי אופן זה הוא בתכלית השלימות ולכן נשארה לדורות.
[2] והא שבכמה מקומות אמרינן פסוקים וכדו' שלא אמרם משה, כתבו מהרש"א צל"ח ועוד אחרונים, שגנאי הוא להפסיק באמצע דברי משה [בין שמע לפ' ואהבת] בדברים שלא אמרו.
[3] דנו בזה באריכות גדולה בביאור הלכה (סי' ס"א ד"ה אחר) באגרות משה (או"ח ח"ב סי' ה') ועוד רבים, ואכמ"ל.
[4] ראיה לדבריו הביא בעל האזנים לתורה (דברים ו, ד) מהא דמדרש תנחומא (פ' לך לך) ההולך בדרך יעמוד ויקרא פסוק ראשון של ק"ש ובשכמל"ו, ואח"כ כשמתחיל ואהבת רצה מהלך רצה עומד רצה יושב. ומשמע שפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו דיניהם שווים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 7 אורחים