האם יהודים בזמן בית ראשון היו מתפללים?

אח שלך

משתמש ותיק
למדתי היום בברכות דף כו ע"ב על "תפילות כנגד תמידין תקנום".

והתעוררתי לשאול לדעה זו - וכי בזמן בית ראשון כשכן היו קרבנות, אנשים לא התפללו שמונה עשרה בכלל?

ומתחילה רציתי לתרץ שהם רק התפללו מה שהרגישו מהלב ובקשו בקשות כל אחד לפי צרכיו.
ומלבד זאת אמרו בכל יום שבח בקשה והודאה קצרים ותו לא.
[כפי המבואר ברמב"ם בתחילת הלכות תפילה]

אבל אם כן שבאמת בעקרון אין צורך בכל נוסח השמונה עשרה, כי זה רק בתורת "נשלמה פרים שפתינו" וזה שייך רק בזמן שאין קרבנות.
[וכמו שהיום לא צריך להתפלל מוסף ביום שאין דין להקריב קרבן מוסף]

אז למה אנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו תפילה בתחילת בית שני - כשבדיוק אז התחילו להקריב הכל?

מישהו יודע מה באמת התפללו בבית ראשון?
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
למדתי היום בברכות דף כו ע"ב על "תפילות כנגד תמידין תקנום".

והתעוררתי לשאול לדעה זו - וכי בזמן בית ראשון כשכן היו קרבנות, אנשים לא התפללו שמונה עשרה בכלל?

ומתחילה רציתי לתרץ שהם רק התפללו מה שהרגישו מהלב ובקשו בקשות כל אחד לפי צרכיו.
ומלבד זאת אמרו בכל יום שבח בקשה והודאה קצרים ותו לא.
[כפי המבואר ברמב"ם בתחילת הלכות תפילה]

אבל אם כן שבאמת בעקרון אין צורך בכל נוסח השמונה עשרה, כי זה רק בתורת "נשלמה פרים שפתינו" וזה שייך רק בזמן שאין קרבנות.
[וכמו שהיום לא צריך להתפלל מוסף ביום שאין דין להקריב קרבן מוסף]

אז למה אנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו תפילה בתחילת בית שני - כשבדיוק אז התחילו להקריב הכל?

מישהו יודע מה באמת התפללו בבית ראשון?
בגמרא בכמה מקומות נראה שאפילו אחרי אנשי כנסת הגדולה לא היה נוסח אחיד וקבוע אלא כל אחד היה אומר בסגנון שלו, כמו ההוא שאמר הרבה שבחים על הקב"ה וכדומה. כך שמן הסתם התפללו בבית ראשון (שהרי לא מסתבר שחולק על המציאות שהאבות תיקנו את התפלות כדאיתא בברייתא שם) אלא שלא היה נוסח קבוע וזמנים קבועים, אלא כל אחד לפי ענינו וסגנונו.
 
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
אח שלך אמר:
למדתי היום בברכות דף כו ע"ב על "תפילות כנגד תמידין תקנום".

והתעוררתי לשאול לדעה זו - וכי בזמן בית ראשון כשכן היו קרבנות, אנשים לא התפללו שמונה עשרה בכלל?

ומתחילה רציתי לתרץ שהם רק התפללו מה שהרגישו מהלב ובקשו בקשות כל אחד לפי צרכיו.
ומלבד זאת אמרו בכל יום שבח בקשה והודאה קצרים ותו לא.
[כפי המבואר ברמב"ם בתחילת הלכות תפילה]

אבל אם כן שבאמת בעקרון אין צורך בכל נוסח השמונה עשרה, כי זה רק בתורת "נשלמה פרים שפתינו" וזה שייך רק בזמן שאין קרבנות.
[וכמו שהיום לא צריך להתפלל מוסף ביום שאין דין להקריב קרבן מוסף]

אז למה אנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו תפילה בתחילת בית שני - כשבדיוק אז התחילו להקריב הכל?

מישהו יודע מה באמת התפללו בבית ראשון?
בגמרא בכמה מקומות נראה שאפילו אחרי אנשי כנסת הגדולה לא היה נוסח אחיד וקבוע אלא כל אחד היה אומר בסגנון שלו, כמו ההוא שאמר הרבה שבחים על הקב"ה וכדומה. כך שמן הסתם התפללו בבית ראשון (שהרי לא מסתבר שחולק על המציאות שהאבות תיקנו את התפלות כדאיתא בברייתא שם) אלא שלא היה נוסח קבוע וזמנים קבועים, אלא כל אחד לפי ענינו וסגנונו.
 
תודה. אשמח אם תביא את המקורות לזה.

ובעצם אולי האבות עצמם הם המקור לזה - כי הם יכלו להקריב קרבנות תמידין בכל מקום [שהרי עדיין לא נאסרו הבמות]
ובכל זאת הרי הם כן התפללו שלש תפילות, כי התפילה תמיד נצרכת.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
מבקש אמת אמר:
אח שלך אמר:
למדתי היום בברכות דף כו ע"ב על "תפילות כנגד תמידין תקנום".

והתעוררתי לשאול לדעה זו - וכי בזמן בית ראשון כשכן היו קרבנות, אנשים לא התפללו שמונה עשרה בכלל?

ומתחילה רציתי לתרץ שהם רק התפללו מה שהרגישו מהלב ובקשו בקשות כל אחד לפי צרכיו.
ומלבד זאת אמרו בכל יום שבח בקשה והודאה קצרים ותו לא.
[כפי המבואר ברמב"ם בתחילת הלכות תפילה]

אבל אם כן שבאמת בעקרון אין צורך בכל נוסח השמונה עשרה, כי זה רק בתורת "נשלמה פרים שפתינו" וזה שייך רק בזמן שאין קרבנות.
[וכמו שהיום לא צריך להתפלל מוסף ביום שאין דין להקריב קרבן מוסף]

אז למה אנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו תפילה בתחילת בית שני - כשבדיוק אז התחילו להקריב הכל?

מישהו יודע מה באמת התפללו בבית ראשון?
בגמרא בכמה מקומות נראה שאפילו אחרי אנשי כנסת הגדולה לא היה נוסח אחיד וקבוע אלא כל אחד היה אומר בסגנון שלו, כמו ההוא שאמר הרבה שבחים על הקב"ה וכדומה. כך שמן הסתם התפללו בבית ראשון (שהרי לא מסתבר שחולק על המציאות שהאבות תיקנו את התפלות כדאיתא בברייתא שם) אלא שלא היה נוסח קבוע וזמנים קבועים, אלא כל אחד לפי ענינו וסגנונו.
 
תודה. אשמח אם תביא את המקורות לזה.

ובעצם אולי האבות עצמם הם המקור לזה - כי הם יכלו להקריב קרבנות תמידין בכל מקום [שהרי עדיין לא נאסרו הבמות]
ובכל זאת הרי הם כן התפללו שלש תפילות, כי התפילה תמיד נצרכת.
יש משהו בשו"ת הריב"ש על זה.
עד כמה שאני זוכר נכון הוא אומר שבזמן הבית היו מתפללים תפילה אחרת.
אז קודם כל הרי לך שהם התפללו.

שנית: גם הוא מתייחס שם בפירוש לזה שאנשי כנה"ג תיקנו את נוסח התפילה, והוא מבאר שזה בודאי לא היה יכול להיות הנוסח שלנו אלא בעוד אנחנו מבקשים על שינוי מחורבן לבנין, הם ביקשו על המשך הצלחת המקדש הבנוי וירושלים הבנויה.
יש שם פירוט של דוגמאות נוספות משמונה עשרה שודאי היה נוסח אחר.
 

שניאור

משתמש ותיק
לפי הרמב"ם שתפילה היא מצוה דאורייתא פשוט שהיו מתפללים, אבל לא 18 ברכות שזהו תקנת אנשי כנה"ג, ורק התחילו בשבח וסיימו בשבח וכו', וכל אחד בנוסח שלו.
להרחבה בנושא ראה בהקדמה הנפלאה לסידור המפורש של הרב ווייגרטן
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
האם ברור שהפירוש - 'תפילות כנגד קורבנות', הכוונה - במקום?
אבות תקנום - זה אומר שהתוכן של שלשת התפילות הם כנגד ג' אבות. ואם כנגד קרבנות אז התוכן שלהם שוה ומקביל לקרבנות. אולם אין זה אומר שזה בא במקום. ובמסכת תמיד מבואר כיצד שילבו את תפילת שחרית בתוך קרבן התמיד, וזה מזכיר קצת את ענין המעמדות שהיו במקביל לקרבן.
וזה הסיבה למה לא מתפללים מוסף ביום רגיל, כי אין כזה תוכן ביום.
ונשלמה פרים שפתינו לכאורה לא כל כך קשור לכאן, שזה נאמר על תורה ולא על תפילה. [אולי יש ציטוטים שמשתמשים גם בהקשר של תפילה, אבל ככל הזכור לי עיקר המובאה בחז"ל היא בהקשר של תורה.
 

הכהן

משתמש ותיק
מפורש שהיו מתפללים מוסף בזמן בית שני במקדש
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
הכהן אמר:
מפורש שהיו מתפללים מוסף בזמן בית שני במקדש

בגמ' סוכה 
סוכה דף נג עמוד א  מובא שהתפללו תפילת שחרית ומוסף ומנחה וז"ל
תניא, אמר רבי יהושע בן חנניה: כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה - תמיד של שחר, משם - לתפלה, משם - לקרבן מוסף, משם - לתפלת המוספין, משם - לבית המדרש, משם - לאכילה ושתיה, משם - לתפלת המנחה, משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך - לשמחת בית השואבה. 
 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
עוד היה מעמדות שהתפללו על הקרבנות שיתקבלו, ומבואר שהתפילה היא לא רק במקום הקרבן. אלא אף עם הקרבן.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
סלקא דעתך אמר:
עוד היה מעמדות שהתפללו על הקרבנות שיתקבלו, ומבואר שהתפילה היא לא רק במקום הקרבן. אלא אף עם הקרבן.

משם קצת ראיה להיפך רק אנשי מעמד היו מתפללים בשליחות ישראל
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
סלקא דעתך אמר:
עוד היה מעמדות שהתפללו על הקרבנות שיתקבלו, ומבואר שהתפילה היא לא רק במקום הקרבן. אלא אף עם הקרבן.

משם קצת ראיה להיפך רק אנשי מעמד היו מתפללים בשליחות ישראל
גם אני חשבתי שאולי באמת עיקר התפילה היתה ע"י אנשי מעמדות.
ושאר עמא דבירושלים היו מתפללים תפילה יותר קצרה.
כמו שהרמב"ם מתאר בתחילת הלכות תפילה שכל אחד דיבר עם ה' בקצרה או באריכות לפי הצרכים שלו.

(להגיד שבכלל לא התפללו - זה אי אפשר, וכפי שכבר הוכיחו לי בהודעות למעלה)
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסתמא פסוקי דזמרא לא אמרו פעם בכלל שהרי דוד המלך עוד לא כתב תהלים.
אבל כל אחד דיבר אל ה' מעצמו את מה שהרגיש.
 
חלק עליון תַחתִית