למדתי היום בברכות דף כו ע"ב על "תפילות כנגד תמידין תקנום".
והתעוררתי לשאול לדעה זו - וכי בזמן בית ראשון כשכן היו קרבנות, אנשים לא התפללו שמונה עשרה בכלל?
ומתחילה רציתי לתרץ שהם רק התפללו מה שהרגישו מהלב ובקשו בקשות כל אחד לפי צרכיו.
ומלבד זאת אמרו בכל יום שבח בקשה והודאה קצרים ותו לא.
[כפי המבואר ברמב"ם בתחילת הלכות תפילה]
אבל אם כן שבאמת בעקרון אין צורך בכל נוסח השמונה עשרה, כי זה רק בתורת "נשלמה פרים שפתינו" וזה שייך רק בזמן שאין קרבנות.
[וכמו שהיום לא צריך להתפלל מוסף ביום שאין דין להקריב קרבן מוסף]
אז למה אנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו תפילה בתחילת בית שני - כשבדיוק אז התחילו להקריב הכל?
מישהו יודע מה באמת התפללו בבית ראשון?
והתעוררתי לשאול לדעה זו - וכי בזמן בית ראשון כשכן היו קרבנות, אנשים לא התפללו שמונה עשרה בכלל?
ומתחילה רציתי לתרץ שהם רק התפללו מה שהרגישו מהלב ובקשו בקשות כל אחד לפי צרכיו.
ומלבד זאת אמרו בכל יום שבח בקשה והודאה קצרים ותו לא.
[כפי המבואר ברמב"ם בתחילת הלכות תפילה]
אבל אם כן שבאמת בעקרון אין צורך בכל נוסח השמונה עשרה, כי זה רק בתורת "נשלמה פרים שפתינו" וזה שייך רק בזמן שאין קרבנות.
[וכמו שהיום לא צריך להתפלל מוסף ביום שאין דין להקריב קרבן מוסף]
אז למה אנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו תפילה בתחילת בית שני - כשבדיוק אז התחילו להקריב הכל?
מישהו יודע מה באמת התפללו בבית ראשון?