שופטים ושוטרים בשעריך. מה נשתנה?

אח שלך

משתמש ותיק
בפרשת השבוע "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריךבארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך".

לא הבנתי מה קרה עכשיו, ולמה משה צריך לצוות אותם להעמיד שופטים ושוטרים בארץ.
כי לכאורה זה בכלל לא מצוות התלויות בארץ, אלא תמיד יש חיוב להעמיד שופטים ושוטרים ולדון בכל הדינים של פרשת משפטים וכדומה.
ואכן כבר בפרשת יתרו ישב משה לשפוט את העם, וכבר אז העמיד שרי אלפים לאחר ששאל את ה' על זה.
וכמו שאמר לו יתרו "אם את הדבר הזה תעשה וציווך אלקים ויכלת עמוד".

ולו יצוייר שנחדש שזהו דין אחר לגמרי מכל מה שכבר היה במדבר - וזה חיוב חדש ממש התלוי בארץ להעמיד בית דין מיוחד בשערי כל עיר ועיר.
אז למה אין לנו היום חיוב כזה להקים בית דין מיוחד בכל עיר ולקבוע אותו בפתח העיר?
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואם באמת תלוי בעיר אז מה זה עיר? לפי הגבולות של תחומין? מוזר ביותר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
על דרך הפשט
שעד עכשיו המינוי של השופטים ושוטרים נעשה מלמעלה למטה
על ידי משה רבינו כמו השופטים של פרשת יתרו
ועכשיו שנתפזרו לכל מקומות מושבותייהם
הרי מוטל על שבט ושבט ועיר ועיר
להתעורר מלמטה ולמנות שופטים

ועל דרך הדרש
ההלכה ידועה שבארץ ישראל
יש חיוב מינוי שופטים בכל עיר ועיר
מה שאין כן בחוץ לארץ
שדי במינוי שופטים בכל פלך ופלך

לא הוזכר בשום מקום בפוסקים שהחיוב דווקא בשערי העיר
ומה גם בימינו שאין הערים מוקפות חומה אין שערים לעיר [ולדבריך זה סיבה לפטור לגמרי]

ובעצם הענין אי בימינו שייך מצוות מינוי שופטים
אחרי שנתבטל הסמיכה
ואין אנו דנים אלא משליחותייהו דראשונים
האריכו בזה בפוסקים

אגב חוץ מהשופטים יש גם מצוות מינוי "שוטרים"
אלא שבימינו שאין ידינו תקיפה אין לנו שוטרים
 

בן של רב

משתמש ותיק
היום שאין סמיכה הכל רק שליחותייהו - כמבואר בריש חו"מ.

ונוסף על זה שהיום רק עושים פשרה קרובה לדין כי האידנא לית חכים בדין.

ונוסף על זה שלצערינו אין פושעי ורשעי שלטון הערב רב נותנים שום סמכויות שוויוניות לדיינים והלואי תהא כהנת כפונדקית
וכל בתי הדין שלנו משמשים רק כבוררים ורק בהסכמת הצדדים.

ולגבי הקמת בתי דין אמיתיים באמת = היינו סנהדרין גדולה בירושלים וסנהדרין קטנה בכל עיר:
הנה ידוע שהחזו"א נקט שהוכרעה ההלכה נגד חידוש הסמיכה והסנהדרין.
וכן ידועה גם מלחמתו של הגרי"ז נגד הקמת "היכל שלמה".

אך זה נבע מחמת המציאות דאז והחששות מהציונים שישתמשו בזה כדי לעקור הלכות.
ואולם אם וכאשר ביום מן הימים יחליטו גדולי התורה בארץ שניתן להקים מנגנון כזה בידיעה שלא יסתאב ולא יהפוך לשלטון של פקידים וכדומה - מיד הדרא לה מצות מינוי סנהדרין וסמיכה.
וכמבואר ברמב"ם שזה תלוי בהסכמת חכמי ארץ ישראל.

ומסתמא יהיו חייבים להקים סנהדרין גם אם השלטון לא יכיר בה ואף אם ירדוף אותה.
וכמו שהיה בעבר שינאי הרג את הסנהדרין.
וכן בדור של החורבן "עשר מסעות גלתה סנהדרין" וכו' ובכל זאת תן לי יבנה וחכמיה וכשנכנסו חכמינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח וכו' ויש מכתב של החזו"א שנכתב תוך כדי המלחמה בתש"ח שאותה התורה שגלתה במסעות אלו כעת מתחילה לחזור.

16 המכתבים הללו הם נגד הקמת סנהדרין מסיבות מענינות שחלקן עדיין אקטואליות לצערינו ובחלקן יש לדון שכבר באו על פתרונם ויל"ע.

הצג קובץ מצורף אוסף מכתבי רבנים על חידוש הסמיכה וסנהדרין בימינו.pdf
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אח שלך אמר:
ואם באמת תלוי בעיר אז מה זה עיר? לפי הגבולות של תחומין?
מוזר ביותר, כי גם בתוך העיר יש לפעמים מרחקים בין בתים בשיעור קמ"א אמה ולהיפך יש ערים נפרדות שכולם מחוברות כמו הרבה ערים בגוש דן.

ואם לא זה אז מה כן קובע?
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
על דרך הפשט
שעד עכשיו המינוי של השופטים ושוטרים נעשה מלמעלה למטה
על ידי משה רבינו כמו השופטים של פרשת יתרו
ועכשיו שנתפזרו לכל מקומות מושבותייהם
הרי מוטל על שבט ושבט ועיר ועיר
להתעורר מלמטה ולמנות שופטים

ועל דרך הדרש
ההלכה ידועה שבארץ ישראל
יש חיוב מינוי שופטים בכל עיר ועיר
מה שאין כן בחוץ לארץ
שדי במינוי שופטים בכל פלך ופלך

לא הוזכר בשום מקום בפוסקים שהחיוב דווקא בשערי העיר
ומה גם בימינו שאין הערים מוקפות חומה אין שערים לעיר [ולדבריך זה סיבה לפטור לגמרי]

ובעצם הענין אי בימינו שייך מצוות מינוי שופטים
אחרי שנתבטל הסמיכה
ואין אנו דנים אלא משליחותייהו דראשונים
האריכו בזה בפוסקים

אגב חוץ מהשופטים יש גם מצוות מינוי "שוטרים"
אלא שבימינו שאין ידינו תקיפה אין לנו שוטרים
1. וכי כל הערים היו מוקפות חומה???

2. וכי בשעריך של מזוזה גם לא מעכב?

3. אני אישית לא יודע, אבל תסביר לי מנין כל כך פשוט לך שהמצוה כוללת רק מינוי דיינים סמוכים בסנהדרין.
ולמה לא נימא שזה גם ציווי כללי יותר על עצם עשיית הצדק והמשפט במידת האפשר - אם ע"י שליחותייהו, ואם ע"י תקנות השוק.

ואם לא אז מהיכן הכח של ז' טובי העיר, וכן "רשאין בני העיר להסיע על קיצתן", ועוד סמכויות כדומה.
(הרי יש כבר ציווי על הדינים לבני נח מלפני מתן תורה ומנין שזה נתבטל מכל וכל במתן תורה, הרי התורה באה במצוה זו לחזק את הצדק והמשפט ולא להחלישו ולבטלו מכל וכל בזמנים ובמקומות שלא יהיו סמוכים).
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
וודאי יש חיוב עשיית צדק ומשפט
ואולי נכלל במצווה זו
האחרונים דנים על המצווה היחודית שיהא דיינים בכל עיר ועיר שהיא נאמרה רק בסמוכים

בחוץ לארץ מפורש שאין מצוות מינוי בכל עיר ועיר ודי בכל פלך ופלך
זאת על אף שוודאי גם בחו"ל יש מצוות עשיית צדק ומשפט
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
בפרשת השבוע "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריךבארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך".

לא הבנתי מה קרה עכשיו, ולמה משה צריך לצוות אותם להעמיד שופטים ושוטרים בארץ.
כי לכאורה זה בכלל לא מצוות התלויות בארץ, אלא תמיד יש חיוב להעמיד שופטים ושוטרים ולדון בכל הדינים של פרשת משפטים וכדומה.
ואכן כבר בפרשת יתרו ישב משה לשפוט את העם, וכבר אז העמיד שרי אלפים לאחר ששאל את ה' על זה.
וכמו שאמר לו יתרו "אם את הדבר הזה תעשה וציווך אלקים ויכלת עמוד".

ולו יצוייר שנחדש שזהו דין אחר לגמרי מכל מה שכבר היה במדבר - וזה חיוב חדש ממש התלוי בארץ להעמיד בית דין מיוחד בשערי כל עיר ועיר.
אז למה אין לנו היום חיוב כזה להקים בית דין מיוחד בכל עיר ולקבוע אותו בפתח העיר?
המפרשים מסבירים שנסמך פרשה זו לפרשת יתרו לומר שאע"פ שישראל עולין לרגל שלש פעמים בשנה ושם ימצאו הכהנים הלוים ומורי התורה, והן יכולין לשאול מהם התורה והמצות ואיך יתנהגו בהם, והם יתירו להם כל ספקותיהם, אעפ"כ מצוה מוטלת עליהם למנות שופטים בכל עיר ועיר ויש בי"ד של ג' דהיינו דיני ממונות ויש בי"ד של כ"ג של דיני נפשות וכו' אבל היום ליכא בי"ד סמוכין ולכן אין דנים דיני נפשות אבל בי"ד של ג' ומורי הוראה יש בכל מקום
 
 
חלק עליון תַחתִית