חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

אב בחכמה

משתמש רשום
תו"נ זה ספר תולדות נח.
כיוון, מסתבר שהתכוונת לחידה הראשונה. ובכן זה לא גלגולי נשמות וכדומה, ממילא אם תחשוב איך תתכן תשובה לשאלה א בחידה, שלב ב וג יפתרו מאליהם.
 

אב בחכמה

משתמש רשום
לגבי החידה השניה,
אתן רמז נוסף, שהרמז שנכתב הוא בעצם חלק רביעי בפאזל, שלכל ארבעת הדברים יש מילה אחת שמקשרת
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
הכיוון שלי זה או שמדובר על שני אנשים בעלי אותו שם, או שמדובר על אדם שכינויו "בן...", או שזה כלל לא בן אדם.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
אב בחכמה אמר:
ולקינוח חידה טריה והיא [מכנה משותף ל] גנב, עיבר, ויצא. 
רמז לפתרון... צריך לחשוב מחוץ לקופסא!

בהצלחה.

גנב את הירח, עיבר את החודש, ויצאה לבנה מבין העננים.
או כלך לך לדרך זו: גנב שור או שה, שורו עיבר ולא יגעיל, ויצא העגל הזה.
 

אב בחכמה

משתמש רשום
חגי אתה בכיוון, אבל צריך להתאמץ יותר, זה לגבי גנב עיבר ויצא. תחשוב גם על הרמז.
לגבי החידה הראשונה, [ובזה חגי עם כל האופציות שכתבת, לא הגעת לפתרון, שהוא יותר פשוט ממה שחשבת], אני מבין שאין לה פותרים אז אני יגלה.
ובכן, יש כמה אנשים בודדים בעולם שנולדו לפני אבא שלהם, והם בני אדם הראשון, שעדיין לא נולד, אלא נברא.
והפתרון הוא: הבל.
הוא נולד לפני אבא שלו: כאמור
נפטר לפני אמא שלו: כי קין הרג אותו
נקבר על ידי סבתא שלו: האדמה, "אמא אדמה" של אדם הראשון.
 

במבי

משתמש ותיק
כתוב בבראשית "אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי" (בראשית לו-ב) וא"כ משמע שהיתה מהעם החוי ומוזכר ג"כ "וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית, בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי-וְאֶת-בָּשְׂמַת, בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי" (בראשית כו-לד) 

ורש"י כותב שם אהליבמה היא יהודית (בראשית, כ"ו, ל"ד) אותו רשע (ר"ל עשו) כינה את שמה יהודית לומר שהיא כופרת בעבודה זרה כדי להטעות את אביו יצחק... בשמת בת ישמעאל להן קורא לה מחלת (בראשית, כ"ח, ט')

וא"כ רבותי חובבי החידות, אהליבמה היתה חוית ויהודית היתה חתית אז איך רש"י פירש שאהליבמה היא יהודית?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
במבי אמר:
אהליבמה היתה חוית ויהודית היתה חתית אז איך רש"י פירש שאהליבמה היא יהודית?
ולטעמך, אהליבמה היתה בת ענה, ויהודית היתה בת בארי. אתמהא.​
אלא מסכת הטעיות הסיך עשו: היא – שמה יהודית, אביה – שמו בארי (ולא ענה הממזר), מוצאה חתי (מוצא יותר נכבד מהחוי, כנראה).
 
 

במבי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
במבי אמר:
 ​
היא – שמה יהודית, אביה – שמו בארי (ולא ענה הממזר), מוצאה חתי (מוצא יותר נכבד מהחוי, כנראה).
תקשיב לי צדיק, אני לא אומר דברים בשמי, רש"י כותב זאת מפורש ! 
ומה שהתורה שנתה שמו ל"בארי" אולי ע"פ הגמ' סוף מסכת ברכות שהרואה באר בחלום ישכים יאמר ... לפני שיתקיים בו הפסוק כהקיר בור מימיה ששם זה מעין נובע מלוכלך ומגעיל כמו ענה הממזר אבי הממזרת.
 
 

אוריאל

משתמש ותיק
חידה של הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א:

היכי דמי, דבר שביום אחד מותר לעשותו, יום לאחר מכן ראוי לעשותו, יום לאחר מכן מצוה לעשותו, ויום לאחר מכן הוא איסור לעשותו.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
היכי דמי, דבר שביום אחד מותר לעשותו, יום לאחר מכן ראוי לעשותו, יום לאחר מכן מצוה לעשותו, ויום לאחר מכן הוא איסור לעשותו.
אני 'זורק' תשובה
אדם שעשה סיום מסכת בערב שבת ר"ח אב.
ביום הקודם היה מותר לו לשתות יין, בסיום ראוי לשתות יין, בשבת מצוה, ובחודש אב אסור.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
אדם אכל דבר מה והתחייב 'ברכה אחרונה', אכל עוד משהו התחייב עוד 'ברכה אחרונה', אכל משהו שלישי [בלי ליטול ידיים] והוא מחויב רק 'ברכה אחרונה' אחת.
 

הכהן

משתמש ותיק
פת הבאה בכיסנין, משקה,יין
פת הבאה בכיסנין, תפוח, ענבים
 

אוריאל

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
אוריאל אמר:
היכי דמי, דבר שביום אחד מותר לעשותו, יום לאחר מכן ראוי לעשותו, יום לאחר מכן מצוה לעשותו, ויום לאחר מכן הוא איסור לעשותו.
אני 'זורק' תשובה
אדם שעשה סיום מסכת בערב שבת ר"ח אב.
ביום הקודם היה מותר לו לשתות יין, בסיום ראוי לשתות יין, בשבת מצוה, ובחודש אב אסור.
יפה מאד.
חידה דומה אבל שונה:
היכי דמי דבר, שביום אחד מותר לעשותו, ביום לאחר מכן ראוי שלא לעשותו, יום לאחר מכן מצוה לעשותו, ויום לאחריו אסור לעשותו.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
גזיזת צפורניים, ביום ד' מותר, יום ה' ראוי שלא כמבואר בהלכה, יום ו' מצוה לכבוד שב"ק, ובשבת אסור.
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
במבי אמר:
הכהן אמר:
במבי אמר:
ג. היכן מצינו אדם בן 42 שנקרא "נער"?
יהושע בן נון

עיין רש"י בדברי הימים א' כב' - ה' שכותב לפי שאפילו בן מ"ב שנה קרוי נער דכתיב ויהושע בן נון נער... וכו'

גם איש בן שמונים (כלב בן יפונה) נקרא נער. (יהושע ו, כג) עיי"ש.
 

אוריאל

משתמש ותיק
שניאור אמר:
גזיזת צפורניים, ביום ד' מותר, יום ה' ראוי שלא כמבואר בהלכה, יום ו' מצוה לכבוד שב"ק, ובשבת אסור.

זו היתה תשובתו של הרב זילברשטיין.
חשבתי אולי בעוד נוסח. כגון שחל יו"כ ביום ראשון. ביום חמישי מותר לאכול, ביום שישי ראוי להמנע מפלג המנחה לאכול סעודה, בשבת זו מצוה לאכול, וביום ראשון- יו"כ - אסור.
 

הכהן

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
חשבתי אולי בעוד נוסח. כגון שחל יו"כ ביום ראשון. ביום חמישי מותר לאכול, ביום שישי ראוי להמנע מפלג המנחה לאכול סעודה, בשבת זו מצוה לאכול, וביום ראשון- יו"כ - אסור.
רק שבלוח שלנו זה לא קורה
 

שניאור

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
חשבתי אולי בעוד נוסח. כגון שחל יו"כ ביום ראשון. ביום חמישי מותר לאכול, ביום שישי ראוי להמנע מפלג המנחה לאכול סעודה, בשבת זו מצוה לאכול, וביום ראשון- יו"כ - אסור.
כמובן שזה לא קורה בלוח שלנו, אבל יש לי עוד ציור דומה, מישהו שהתענה ביום שני של ראש השנה, שהדין שצריך להתענות כל השנים, ויום ב' של ראש השנה כן יכול לחול ביום ראשון.
 

אוריאל

משתמש ותיק
שניאור אמר:
אוריאל אמר:
חשבתי אולי בעוד נוסח. כגון שחל יו"כ ביום ראשון. ביום חמישי מותר לאכול, ביום שישי ראוי להמנע מפלג המנחה לאכול סעודה, בשבת זו מצוה לאכול, וביום ראשון- יו"כ - אסור.
כמובן שזה לא קורה בלוח שלנו, אבל יש לי עוד ציור דומה, מישהו שהתענה ביום שני של ראש השנה, שהדין שצריך להתענות כל השנים, ויום ב' של ראש השנה כן יכול לחול ביום ראשון.
זה מחלוקת גדולה בין הראשונים אם מתענים בראש השנה, ועכ"פ לא זכור לי שיטה שאוסרת מן הדין לאכול.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
זה מחלוקת גדולה בין הראשונים אם מתענים בראש השנה, ועכ"פ לא זכור לי שיטה שאוסרת מן הדין לאכול.
כתבתי "מישהו שכבר התענה פעם" שאז צריך להתענות כל השנים, כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקצז:

"המתענה פעם אחת בראש השנה תענית חלום אם היה ביום ראשון צריך להתענות שני הימים כל ימיו ואם היה ביום שני יתענה כל ימיו יום שני בלבד".
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃
כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃
כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן מְשָׁל־בָּ֙נוּ֙ גַּם־אַתָּ֔ה גַּם־בִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּן־בְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃
 
חלק עליון תַחתִית