אב בחכמה אמר:בספרי תו"נ.
אב בחכמה אמר:ולקינוח חידה טריה והיא [מכנה משותף ל] גנב, עיבר, ויצא.
רמז לפתרון... צריך לחשוב מחוץ לקופסא!
בהצלחה.
במבי אמר:אהליבמה היתה חוית ויהודית היתה חתית אז איך רש"י פירש שאהליבמה היא יהודית?
תקשיב לי צדיק, אני לא אומר דברים בשמי, רש"י כותב זאת מפורש !משה נפתלי אמר:במבי אמר:היא – שמה יהודית, אביה – שמו בארי (ולא ענה הממזר), מוצאה חתי (מוצא יותר נכבד מהחוי, כנראה).
במבי אמר:משה נפתלי אמר:במבי אמר:אהליבמה היתה חוית ויהודית היתה חתית אז איך רש"י פירש שאהליבמה היא יהודית?
אני 'זורק' תשובהאוריאל אמר:היכי דמי, דבר שביום אחד מותר לעשותו, יום לאחר מכן ראוי לעשותו, יום לאחר מכן מצוה לעשותו, ויום לאחר מכן הוא איסור לעשותו.
יפה מאוד - קצר וקולע.הכהן אמר:פת הבאה בכיסנין, משקה,יין
פת הבאה בכיסנין, תפוח, ענבים
יפה מאד.ספר וסופר אמר:אני 'זורק' תשובהאוריאל אמר:היכי דמי, דבר שביום אחד מותר לעשותו, יום לאחר מכן ראוי לעשותו, יום לאחר מכן מצוה לעשותו, ויום לאחר מכן הוא איסור לעשותו.
אדם שעשה סיום מסכת בערב שבת ר"ח אב.
ביום הקודם היה מותר לו לשתות יין, בסיום ראוי לשתות יין, בשבת מצוה, ובחודש אב אסור.
במבי אמר:הכהן אמר:יהושע בן נוןבמבי אמר:ג. היכן מצינו אדם בן 42 שנקרא "נער"?
עיין רש"י בדברי הימים א' כב' - ה' שכותב לפי שאפילו בן מ"ב שנה קרוי נער דכתיב ויהושע בן נון נער... וכו'
שניאור אמר:גזיזת צפורניים, ביום ד' מותר, יום ה' ראוי שלא כמבואר בהלכה, יום ו' מצוה לכבוד שב"ק, ובשבת אסור.
רק שבלוח שלנו זה לא קורהאוריאל אמר:חשבתי אולי בעוד נוסח. כגון שחל יו"כ ביום ראשון. ביום חמישי מותר לאכול, ביום שישי ראוי להמנע מפלג המנחה לאכול סעודה, בשבת זו מצוה לאכול, וביום ראשון- יו"כ - אסור.
כמובן שזה לא קורה בלוח שלנו, אבל יש לי עוד ציור דומה, מישהו שהתענה ביום שני של ראש השנה, שהדין שצריך להתענות כל השנים, ויום ב' של ראש השנה כן יכול לחול ביום ראשון.אוריאל אמר:חשבתי אולי בעוד נוסח. כגון שחל יו"כ ביום ראשון. ביום חמישי מותר לאכול, ביום שישי ראוי להמנע מפלג המנחה לאכול סעודה, בשבת זו מצוה לאכול, וביום ראשון- יו"כ - אסור.
זה מחלוקת גדולה בין הראשונים אם מתענים בראש השנה, ועכ"פ לא זכור לי שיטה שאוסרת מן הדין לאכול.שניאור אמר:כמובן שזה לא קורה בלוח שלנו, אבל יש לי עוד ציור דומה, מישהו שהתענה ביום שני של ראש השנה, שהדין שצריך להתענות כל השנים, ויום ב' של ראש השנה כן יכול לחול ביום ראשון.אוריאל אמר:חשבתי אולי בעוד נוסח. כגון שחל יו"כ ביום ראשון. ביום חמישי מותר לאכול, ביום שישי ראוי להמנע מפלג המנחה לאכול סעודה, בשבת זו מצוה לאכול, וביום ראשון- יו"כ - אסור.
כתבתי "מישהו שכבר התענה פעם" שאז צריך להתענות כל השנים, כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקצז:אוריאל אמר:זה מחלוקת גדולה בין הראשונים אם מתענים בראש השנה, ועכ"פ לא זכור לי שיטה שאוסרת מן הדין לאכול.
יאיר אמר:מיהו המלך היהודי הראשון בתנ"ך (שמפורש בפס' שהמליכוהו)?