פירושים שהשתרשו בטעות.

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 953
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 268 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יעקב שלם » 15 ספטמבר 2019, 23:37

במבי כתב:
15 ספטמבר 2019, 23:16
אולי הטעות נגרמה ממהבנה במשנה בסוכה ב-ז מַעֲשֶׂה, שֶּׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת יוֹחָנָן בֶּן הַחֹרֹנִי, וּמְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.

מעניין
למרות שאין מקור מה מטרת הביקור הזאת

מצאתי עוד ב מקורות במשנה
ואלו מן ההלכות שאמרו בעלית חנניה בן חזקיה בן גריון כשעלו לבקרו שבת א ד
המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו נדרים ד ד


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 953
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 268 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יעקב שלם » 15 ספטמבר 2019, 23:50

המשך
בתוס סוכה ג. ד"ה דאמר לך מני מבואר שרבי יוחנן בן החורני חלה
וממילא גם שם זה ביקור חולים

אמנם בערוך לנר שם (מצויין בעוז והדר) מוכיח של"ג בתוס חלה


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 282 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי שניאור » 16 ספטמבר 2019, 07:50

ספר וסופר כתב:
15 ספטמבר 2019, 09:34
אבות פרק א ח
יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדיינין 
וברש"י - כעורכי הדיינין כאדם הזה שאינו דיין ומעריך ומסדר לבעל דין טענותיו כדי שיזכה בדין וכדאמר התם אמר רבי יוחנן עשינו עצמנו כעורכי הדיינין
סליחה, טעיתי.
(אבל אולי זה לא חד משמעי?)


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 63 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי ספר וסופר » 16 ספטמבר 2019, 09:15

שניאור כתב:
16 ספטמבר 2019, 07:50
ספר וסופר כתב:
15 ספטמבר 2019, 09:34
אבות פרק א ח
יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדיינין 
וברש"י - כעורכי הדיינין כאדם הזה שאינו דיין ומעריך ומסדר לבעל דין טענותיו כדי שיזכה בדין וכדאמר התם אמר רבי יוחנן עשינו עצמנו כעורכי הדיינין
סליחה, טעיתי.
(אבל אולי זה לא חד משמעי?)

יתכן, וגם אני הבנתי כמוך כל השנים - שא-ל 'עורך דין', זה שהוא 'עושה דין'. אבל שמחתי כאשר התבהרה לי המשמעות של הפיוט, שגם המושג הזה משתלב נהדר ברצף המכוון.


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 63 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי ספר וסופר » 16 ספטמבר 2019, 09:23

יעקב שלם כתב:
15 ספטמבר 2019, 23:37
שליחה על ידי יעקב שלם » אתמול, 23:37

ציטוט
במבי כתב: ↑אתמול, 23:16
אולי הטעות נגרמה ממהבנה במשנה בסוכה ב-ז מַעֲשֶׂה, שֶּׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת יוֹחָנָן בֶּן הַחֹרֹנִי, וּמְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.

מעניין
למרות שאין מקור מה מטרת הביקור הזאת

מצאתי עוד ב מקורות במשנה
ואלו מן ההלכות שאמרו בעלית חנניה בן חזקיה בן גריון כשעלו לבקרו שבת א ד
המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו נדרים ד ד

מי אמר שרק חולים אפשר לבקר, לכאורה כל מי נכנס אצל מישהו לבדוק מה שלומו, הוא מבקר אותו, בדיוק כמו ביקור ממום, שלא בהכרח יש מום.

אלא שמה שאומר 'דרשני', למה רק בהקשר של כניסה אל מישהו זה מוגדר ביקור.

[אולי בגלל שסתם שאלת שלום זה לא נקרא ביקור, כי זה נעשה על ידי שמיעה, ויתכן שביקור זה רק בדיקה על ידי ראיה. ולכן זה נאמר תמיד בהקשר של מי שהולך לראות מישהו שהוא עדיין לא רואה אותו בשעת ההליכה, שאז אפשר לומר שהוא הולך לראות אותו כלומר לבקר אותו, משא"כ מישהו שהוא כבר רואה קשה לומר על זה שהוא מבקר, כי תכלס' לראות אדם בריא זה לא דבר שלוקח זמן].


עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 382
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 103 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי עת לדבר » 02 אוקטובר 2019, 13:15

בברכת זכרונות של מוסף דר"ה אמרנו - אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך (אין זה פסוק).
כמדומה שרוב העולם מפרשים 'יתאמץ' מלשון השגור - לעשות מאמץ יותר מכוחותיו. וזה לא נראה לומר ששייך לומר על עבודת ד' 'כי קרוב אליך הדבר' וכו'.
לכן נרא' הפי' 'יתאמץ' - יתחזק. כמו 'אמיץ כח'.
וכן ברות א יח 'ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה' פי' מתחזקת.
ובשלב מסוים השתרש בלשון העולם לחלק בין אומץ ואמיץ שהכוונה לגבור, לבין מתאמץ בלשון התפעל שהכוונה לעשות מאמץ יותר מהיכולת. אבל הפירוש המקורי גם בלשון מתפעל הוא 'מתחזק'.


חוזר ומגיד
הודעות: 48
הצטרף: 04 אוגוסט 2019, 23:40
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי חוזר ומגיד » 03 אוקטובר 2019, 08:56

ולא יראה בך ערוות דבר


חגי פאהן
משתמש ותיק
הודעות: 367
הצטרף: 12 פברואר 2017, 08:00
נתן תודה: 123 פעמים
קיבל תודה: 124 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי חגי פאהן » 03 אוקטובר 2019, 23:22

חוזר ומגיד כתב:
03 אוקטובר 2019, 08:56
ולא יראה בך ערוות דבר

כוונתך ששגור בפי הבריות 'יֵרָאֶה' במקום 'יִרְאֶה'? טעות מביכה. הייתי במנין שהקורא קרא יִרְאֶה וצעקו עליו יֵרָאֶה, עד שנכנע וקרא כרצונם.


עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 382
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 103 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי עת לדבר » 04 אוקטובר 2019, 00:07

במעשה המשכן רש"י כותב 'לכך מתרגם ססגונא ששש ומתפאר בגונין שלו'. תמיד הציק לי הלשון מתפאר (שנשמע כמו שש ומתגאה), לאחרונה נפלה לי ההבנה שמתפאר לא הכוונה כמו שמורגל אצלנו בלשון מתפעל, אלא שאחרים מפארים אותו.


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1293
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 292 פעמים
קיבל תודה: 312 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי שמעיה » 04 אוקטובר 2019, 08:35

מה הבעיה שהתחש יתגאה? (כוונתך כי בהיותו חיה טהורה הוא אמור להיות עניו ושפל ברך?)
לעצם העניין הבנתך האחרונה מוטעית לדעתי, ועי' ברש''י על הפסוק 'והאיש משתאה'.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 376
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 125 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי משה נפתלי » 04 אוקטובר 2019, 11:25

עת לדבר כתב:
04 אוקטובר 2019, 00:07
'מתפאר' הכוונה שאחרים מפארים אותו.
כמו 'יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'.
 


עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 382
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 103 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי עת לדבר » 04 אוקטובר 2019, 11:29

משה נפתלי כתב:
04 אוקטובר 2019, 11:25
עת לדבר כתב:
04 אוקטובר 2019, 00:07
'מתפאר' הכוונה שאחרים מפארים אותו.
כמו 'יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'.

ממש כיונתי לדבריך. ייש"כ.
 


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 376
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 125 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי משה נפתלי » 04 אוקטובר 2019, 13:37

מצאתי בבית גנזי (ללא ציון מקור):
וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב 'אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ', כִּי אֲפִלּוּ אִם אֵיזֶה חָכָם יְהֻלַּל בְּחָכְמָתוֹ, הִנֵּה אֵין הַהִלּוּל נִקְרָא עַל שֵׁם הֶחָכָם הַהוּא, שֶׁאֵינָם מַעֲשֵׂה יָדָיו. וְכֵן 'אַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ וְעָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ', שֶׁאֵינָם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם כִּי אִם מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם. 'כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל' מִפִּי אֲחֵרִים 'הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי', דְּהַיְנוּ יְרֵא שָׁמַיִם, זֶה הַהִלּוּל נִקְרָא עַל שְׁמוֹ שֶׁל הָאָדָם, כִּי זֶהוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו, כִּי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. וְאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּבֵּחַ וּלְהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁוַּדַּאי זֶהוּ מְגֻנֶּה, אָמְנָם הַכַּוָּנָה, אִם אָדָם אַחֵר יְשַׁבַּח אֶת רְאוּבֵן שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, הִנֵּה זֶה הַשֶּׁבַח הוּא שֶׁבַח רְאוּבֵן עַצְמוֹ וְלֹא מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם, כִּי יִרְאַת שָׁמַיִם אֵינָהּ בִּידֵי שָׁמַיִם כִּי הַבְּחִירָה מְסוּרָה בְּיַד הָאָדָם. וְאִם כֵּן 'הַמִּתְהַלֵּל' דִּכְתִיב בִּקְרָא לָאו מְיֻתָּר הוּא, כִּי הַכַּוָּנָה הַמִּתְהַלֵּל מִפִּי אֲחֵרִים, וְלֹא שֶׁהָאָדָם עַצְמוֹ יְהַלֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כִּי מְגֻנֶּה הוּא.


הנופל
משתמש ותיק
הודעות: 221
הצטרף: 23 אפריל 2019, 19:34
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 57 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי הנופל » 05 אוקטובר 2019, 21:35

יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן
חשוב לדעת שיש שפירשו על הקב''ה בעצמו
שהוא יושב בסתר ולן בצל
לא כרש''י שפי' על החוסה בכנפי ה'
ולמתבונן בפיוט וכל מאמינים כסדרו,
-היינו קודם האוחז ביד מדת משפט ולאחמ''כ וכל מאמינים שהוא דיין אמת וחוזר כך כל הפיוט-
ימצא שהפייטן פירש שהלן בסתר בצל, שדי. פי' ש''הוא לבדו הוא''.
וכיו''ב אהיה אשר אהיה פי' היה הווה ויהיה 
 


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 846
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 244 פעמים
קיבל תודה: 260 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי הכהן » 05 אוקטובר 2019, 21:42

הנופל כתב:
05 אוקטובר 2019, 21:35
חשוב לדעת שיש שפירשו (למשל אב''ע) על הקב''ה בעצמו
שהוא יושב בסתר ולן בצל
לא כרש''י שפי' על החוסה בכנפי ה'
ויש בזה שינוי בפיסוק, היינו לרש"י "יושב - בסתר עליון", ולראב"ע "יושב בסתר, עליון".


הנופל
משתמש ותיק
הודעות: 221
הצטרף: 23 אפריל 2019, 19:34
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 57 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי הנופל » 05 אוקטובר 2019, 21:47

וכן בהמשך הפסוק
לרש''י בצל שדי, יתלונן. לראב''ע בצל, שדי יתלונן


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 376
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 125 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי משה נפתלי » 06 אוקטובר 2019, 01:25

הנופל כתב:
05 אוקטובר 2019, 21:35
'יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן' - יש שפירשו (למשל אב''ע) על הקב''ה בעצמו, שהוא יושב בסתר ולן בצל.
אבן עזרא מפרש כי נושא הפסוק הוא עבד השם, והמשורר פונה אליו לאמר: אתה, היושב בסתר עליון והמתלונן בצל שדי, שמע אמרי דלהלן.
התרגום הוא שמפרש (על דרך הסוד) כי נושא הפסוק הוא הקב"ה, וכך הוא פירושו: (הקב"ה) שֶׁהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּסוֹד עֶלְיוֹן, בְּצֵל עַנְנֵי כְּבוֹד שַׁדַּי יָלִין.
אין ספק כי את השורה 'הלן בסתר בצל שדי' ייסד יניי על פי פירוש התרגום, והכוונה: המלך שהוא לן בסתר בצל שדי. ומי שהטיל פסיק בין 'בצל' ובין 'שדי' לא ירד לסוף דעתו של הפייט.
 


הנופל
משתמש ותיק
הודעות: 221
הצטרף: 23 אפריל 2019, 19:34
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 57 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי הנופל » 06 אוקטובר 2019, 09:28

משה נפתלי כתב:
06 אוקטובר 2019, 01:25
אבן עזרא מפרש כי נושא הפסוק הוא עבד השם, והמשורר פונה אליו לאמר: אתה, היושב בסתר עליון והמתלונן בצל שדי, שמע אמרי דלהלן.
התרגום הוא שמפרש (על דרך הסוד) כי נושא הפסוק הוא הקב"ה, וכך הוא פירושו: (הקב"ה) שֶׁהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּסוֹד עֶלְיוֹן, בְּצֵל עַנְנֵי כְּבוֹד שַׁדַּי יָלִין.
אין ספק כי את השורה 'הלן בסתר בצל שדי' ייסד יניי על פי פירוש התרגום, והכוונה: המלך שהוא לן בסתר בצל שדי. ומי שהטיל פסיק בין 'בצל' ובין 'שדי' לא ירד לסוף דעתו של הפייט.
לגבי האב''ע אתה צודק. טעות שלי בהבנת דבריו.
אבל בסוף דבריך מה כוונתך,
והרי לפי התרגום הכונה שהקב''ה לן בצל. וא''כ שדי זהו שמו וצריך לשים פסיק הלן בסתר בצל, שדי.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 376
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 125 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי משה נפתלי » 06 אוקטובר 2019, 10:12

לפי התרגום הכוונה, שהקב"ה לן בצל שדי. והוא סוד.


יחי
הודעות: 166
הצטרף: 20 פברואר 2018, 10:34
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יחי » 22 אוקטובר 2019, 12:48

אח שלך כתב:
11 ספטמבר 2019, 00:30
חנוך לנער על פי דרכו - כמדומה שהפירוש הפשוט היינו בפי הדרך = בתחילת דרכו.
ותחנך/תרגיל אותו באופן כזה שגם כי יזקין הוא לא יסור ממנה ע"י שמלכתחילה התחבר לזה ברצון.

[הפירוש המקובל והנפוץ ש"על פי דרכו" היינו על פי מזלו וטבעו הייחודי
הוא כמדומה פירוש מאוחר ואאל"ט הוא מהגר"א]
פירושך יפה אך הוא המחודש, ולא מצאתי פה לדרך.
רלב"ג מפרש דומה להמקובל (רק להיפך. ר"ל אל תזניח חנוך הנער ע"פ דרכו ותאמר אחנכנו כשיגדל ע"ש.)
ומרש"י יתכן משמע שפי' חנכנו בדברים והיינו פה הדרך.
 


יחי
הודעות: 166
הצטרף: 20 פברואר 2018, 10:34
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יחי » 22 אוקטובר 2019, 12:51

יאיר כתב:
10 ינואר 2019, 12:08
גבריאל פולארד כתב:
יעבץ כתב:  
ההמון מורגל לפרש 'זוקף' אך הפירוש הנכון הוא 'נדקר ב(אצבעו)'

הפירוש הנכון הוא נתקל באצבעו, 'דופק' בלשון העם. וכלשון משקוף שהדלת מכה אותו.
מזיכרוני.


יחי
הודעות: 166
הצטרף: 20 פברואר 2018, 10:34
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יחי » 22 אוקטובר 2019, 12:57

חגי פאהן כתב:
15 ספטמבר 2019, 00:17
הרבה טעויות מסוג זה מקורן דוקא בספרי הלכה או חסידות שמחבריהם כנראה לא היו רשעים, אם כי פשעו בידיעת לשון הקודש. לפני שנים יצאתי בקול על הכופרים שהמציאו בטפשותם את המילה 'התחיל' במקום 'החל', ואח"כ התברר לי שזה כבר כתוב במשנה כמה פעמים והגעתי לידי בזיון... אז צריך לחפש את מקור הטעות או המשמעות החדשה.
ובאותו ענין, ראה ביקורתו של הר"י ענבל על ספר שעסק בנושא חידושי הלשון ע"י הרשעים.
מומלץ לעיין שם ולהוסיף לקח בכמה דברים... כאן
 


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 296
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 104 פעמים
קיבל תודה: 139 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יואל נהרי » 23 אוקטובר 2019, 19:06

הר סיני - הר שירדה שנאה לאומות העולם עליו. רגילים לפרש את המאמר על האנטישמיות.
אך רש"י מפרש [שבת פט] שהכונה לשנאת הקב"ה לאומות, על שלא קיבלו בו את התורה.


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 296
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 104 פעמים
קיבל תודה: 139 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יואל נהרי » 23 אוקטובר 2019, 19:55

יחי כתב:
22 אוקטובר 2019, 12:48
אח שלך כתב:
11 ספטמבר 2019, 00:30
חנוך לנער על פי דרכו - כמדומה שהפירוש הפשוט היינו בפי הדרך = בתחילת דרכו.
ותחנך/תרגיל אותו באופן כזה שגם כי יזקין הוא לא יסור ממנה ע"י שמלכתחילה התחבר לזה ברצון.

[הפירוש המקובל והנפוץ ש"על פי דרכו" היינו על פי מזלו וטבעו הייחודי
הוא כמדומה פירוש מאוחר ואאל"ט הוא מהגר"א]
פירושך יפה אך הוא המחודש, ולא מצאתי פה לדרך.
רלב"ג מפרש דומה להמקובל (רק להיפך. ר"ל אל תזניח חנוך הנער ע"פ דרכו ותאמר אחנכנו כשיגדל ע"ש.)
ומרש"י יתכן משמע שפי' חנכנו בדברים והיינו פה הדרך.

מצאנו כמה פעמים פה מלשון פתח ותחילה.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח