מילים משובשות בעברית החדשה

נושאים שונים

חיים ליצא
הודעות: 140
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 00:54
נתן תודה: 38 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי חיים ליצא » 05 ספטמבר 2019, 03:24

יעקב שלם כתב:
19 אוגוסט 2019, 21:33
חמד ילד כתב:
10 אפריל 2018, 19:03
לגבי עניין לשון הקודש ובן יהודית

יש לי ספר מקיף ונפלא שנקרא בנין שלם שפה ברורה של הרב כהנא מזכרון יעקב

הספר נכתב בלי הגבלה להעתקה ובשיחה עם המחבר (שאינני מכירו כלל) הוא הסכים להפצתו

עברתי על הספר ורוב החילוקים בספר, זה בכלל בין מלעיל ומלרע ובין לשון מקרא ללשון חז"ל ולא בין עיברת ללשון הקודש 

ערכים:


אבר כיונה
הודעות: 161
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 50 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי אבר כיונה » 16 ספטמבר 2019, 10:29

יעקב שלם כתב:
19 אוגוסט 2019, 21:33
על ידי יעקב שלם » 19 אוגוסט 2019, 21:33

ציטוט
חמד ילד כתב: ↑10 אפריל 2018, 19:03
לגבי עניין לשון הקודש ובן יהודית

יש לי ספר מקיף ונפלא שנקרא בנין שלם שפה ברורה של הרב כהנא מזכרון יעקב


יש כאן מאמר ביקורת מאת ר"י ענבל על הספר:
https://drive.google.com/file/d/0B0AEo9 ... d0SWM/view

בין השאר הוא כותב: "רוב המלים עליהם נכתב בספר 'שגוי' אינם שגיאה, ולא סילוף, אלא נוצרו במשך הזמן בפיהם של אבותינו וחכמינו הראשונים והאחרונים", כמו שהעיר לנכון @חגי פאהן באשכול על פירושים שנשתרשו בטעות


עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 382
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 103 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי עת לדבר » 16 ספטמבר 2019, 15:59

הביטוי הרווח להגדיר אדם הזוי כ'משיחי' הוא פשוט צורם וכואב כאחד. לקחת את העיקר המקודש של ביאת המשיח, ולהפוך אותו ללעג וקלס. אין מילים להגדיר את עוצמת הכאב מהזלזול בי"ג עיקרים.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 365 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי כלפי ליא » 16 ספטמבר 2019, 17:21

עת לדבר כתב:
16 ספטמבר 2019, 15:59
הביטוי הרווח להגדיר אדם הזוי כ'משיחי' הוא פשוט צורם וכואב כאחד. לקחת את העיקר המקודש של ביאת המשיח, ולהפוך אותו ללעג וקלס. אין מילים להגדיר את עוצמת הכאב מהזלזול בי"ג עיקרים.

לא אמת.
הביטוי 'משיחי' בא לומר על אדם שחושב שהוא כבר עכשיו חי בימות המשיח [או שאומר על בר מינן שהוא חי ומשיח, לא משנה הסדר]. וזה באמת הזוי וגם טירוף.


איש גלילי
הודעות: 41
הצטרף: 10 מאי 2017, 02:32
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי איש גלילי » 12 נובמבר 2019, 18:18

הטעות הגדולה היא עמוקה קצת יותר.
'משיחי' מבטא אדם עם כוונות משיחיות, לצערי אנשים מסתכלים על זה בצורה שלילית והזויה.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 227
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי HaimL » 17 נובמבר 2019, 18:42

המילה נימוס.
נלקחה אחר כבוד מהשפה האהובה על חכמינו, היוונית. חוק, ביוונית הוא "נומוס" (אסטרונומיה = חוקי הכוכבים). ונימוס, בלשון חכמים הוא חוקים, במיוחד בהקשר של חוקות הגויים, או של דינא דמלכותא דינא.

אגב, אנחנו מוצאים את זה גם בעברית של חכמים. שלא השם המביאו לידי מלקות מביאו לידי תשלומים. שם, במשמעות הזאת, הוא חוק התורה. החוק (כלומר, הפסוק) שמחייב מלקות הוא לא אותו החוק (הפסוק) המחייב תשלומים. מהיכן הביטוי הזה? מהמילה נימוס, כלומר שם (name), שמזוהה עם "חוק".


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 540
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 250 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי תיובתא » 05 דצמבר 2019, 22:01

המילה "סוג" בעברית משמעותה היא "מין".
המילה סוג מופיעה בספר משלי יד יד, בהקשר של נסיגה או גידור, "סוג-לב" - אדם אשר לבו נסוג או מגודר (כמו סוגה בשושנים).
במסכת דמאי ה' ח' מופיעה המילה, ומשמעותה היא כלי.
השערה: טעות מחדשי השפה נבעה מהבנה לקויה של המשנה:

”הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין; נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם.

בקריאה שטחית נראה שסוג ומין קשורים זב"ז.


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 146 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי יואל נהרי » 05 דצמבר 2019, 22:20

תיובתא כתב:
05 דצמבר 2019, 22:01

במסכת דמאי ה' ח' מופיעה המילה, ומשמעותה היא כלי.

תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת בבא קמא פרק ב דף ג טור א /ה"ד
סוג שנתון בפתח החנות חציו מבפנים וחציו מבחוץ ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה משלם נזק שלם 
 


חזק וברוך
הודעות: 101
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי חזק וברוך » 05 דצמבר 2019, 22:56

תיובתא כתב:
05 דצמבר 2019, 22:01
המילה "סוג" בעברית משמעותה היא "מין".
המילה סוג מופיעה בספר משלי יד יד, בהקשר של נסיגה או גידור, "סוג-לב" - אדם אשר לבו נסוג או מגודר (כמו סוגה בשושנים).
במסכת דמאי ה' ח' מופיעה המילה, ומשמעותה היא כלי.
השערה: טעות מחדשי השפה נבעה מהבנה לקויה של המשנה:

”הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין; נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם.

בקריאה שטחית נראה שסוג ומין קשורים זב"ז.
אמנם יש לציין שהאשמה איננה בעברית החדשה, אלא כבר בראשונים מצאנו סוג במשמעות מין.

כמה דוגמאות:

רלב"ג שמואל א ג
וכבר יתבאר באיזה סוג מן הדברים יצדק זה בנבואה ובאיזה מהם לא יצדק כי ידמה שמה שתגיד הנבואה בקצת הטובות והרעות האנושיות יקרה שלא יתקיים כשנעתקו האנשים שבא להם הייעוד מהטוב אשר בא להם בעבור הייעוד הטוב או מהרע אשר בא להם בעבור הייעוד הרע:

עקידת יצחק שמות שער נב (פרשת כי תשא)
 והיין באמת כך ענינו כי יש תחתיו הבסר שברכתו בורא פרי האדמה (ברכות ל"ו ב) והוא סוג כולל ואחריו הענבים שברכתן בורא פרי העץ (שם ל"ה א) שהוא הבדל מינו ואחריו היין שהוא עקר הכל וברכתו בורא פרי הגפן (שם) שהוא המיחד מהמיחד.

אברבנאל בראשית ב
כי הנה הכתוב הכניסו תחת סוג הבלתי מדבר באמרו והנחש היה ערום מכל חית השדה ולמתיחסים סוג אחד.
 


דרורי
הודעות: 181
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 21:41
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי דרורי » 05 דצמבר 2019, 23:01

לומד טוב כתב:
17 מאי 2018, 14:34
חבלזון כתב:
לומד טוב כתב:להרביץ בלשה"ק ישיבה על הברכיים של חיה כרע רבץ כארי רובץ תחת משאו

רביצה היינו להיות מרותק וממש "דבוק" למקום
דוגמאות:
"לרבץ" שמופיע בדיני שבת שזה לפזר מים כדי שהאבק לא יתפזר
"להרביץ תורה" היינו לרתק את התלמידים ללימודם
וכשהבהמה יושבת היא ממש "רובצת".
והאמת? כולנו כשרואים מישהו דבוק למקומו ולא זז אנו אומרים שהוא "רובץ" כאן....
גם להרביץ תורה זה מלשון לפזר
viewtopic.php?f=24&t=7562


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 540
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 250 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי תיובתא » 05 דצמבר 2019, 23:20

חזק וברוך כתב:
05 דצמבר 2019, 22:56
תיובתא כתב:
05 דצמבר 2019, 22:01
המילה "סוג" בעברית משמעותה היא "מין".
המילה סוג מופיעה בספר משלי יד יד, בהקשר של נסיגה או גידור, "סוג-לב" - אדם אשר לבו נסוג או מגודר (כמו סוגה בשושנים).
במסכת דמאי ה' ח' מופיעה המילה, ומשמעותה היא כלי.
השערה: טעות מחדשי השפה נבעה מהבנה לקויה של המשנה:

”הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין; נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם.

בקריאה שטחית נראה שסוג ומין קשורים זב"ז.
אמנם יש לציין שהאשמה איננה בעברית החדשה, אלא כבר בראשונים מצאנו סוג במשמעות מין.

כמה דוגמאות:

רלב"ג שמואל א ג
וכבר יתבאר באיזה סוג מן הדברים יצדק זה בנבואה ובאיזה מהם לא יצדק כי ידמה שמה שתגיד הנבואה בקצת הטובות והרעות האנושיות יקרה שלא יתקיים כשנעתקו האנשים שבא להם הייעוד מהטוב אשר בא להם בעבור הייעוד הטוב או מהרע אשר בא להם בעבור הייעוד הרע:

עקידת יצחק שמות שער נב (פרשת כי תשא)
 והיין באמת כך ענינו כי יש תחתיו הבסר שברכתו בורא פרי האדמה (ברכות ל"ו ב) והוא סוג כולל ואחריו הענבים שברכתן בורא פרי העץ (שם ל"ה א) שהוא הבדל מינו ואחריו היין שהוא עקר הכל וברכתו בורא פרי הגפן (שם) שהוא המיחד מהמיחד.

אברבנאל בראשית ב
כי הנה הכתוב הכניסו תחת סוג הבלתי מדבר באמרו והנחש היה ערום מכל חית השדה ולמתיחסים סוג אחד.
א"כ צ"ל ש"סוג" יכול להיות כלי, ויכול להיות במובן של סוגה בשושנים, דהיינו היקף של דבר מה.
ב"סוגים" שהבאת מדברי בראשונים נראה שמתכוונים למושג השני, לדוגמא "סוג הבלתי מדבר" הוא ההיקף (כלומר "הקבוצה של") הרעיוני של הבלתי מדברים.
 


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 146 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי יואל נהרי » 05 דצמבר 2019, 23:44

השאלה דלהלן לא קשורה לעברית אלא ללשון חכמים.

האם ניתן לומר שלשון 'סרחון' [במשמעות ריח רע] שמופיע במשנה וגמ' אך לא בתנ"ך, מקורו מ'נבלה סרוחה', ובנבלה לכאורה הכוונה שהנבלה שוכבת סרוחה [מלשון יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן, שמות כו] על הארץ, אך מכיון שיש לה גם ריח רע, הפכה המילה 'סרוחה' גם לשמש למשמעות ריח רע ?


חזק וברוך
הודעות: 101
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי חזק וברוך » 05 דצמבר 2019, 23:47

תיובתא כתב:
05 דצמבר 2019, 23:20
חזק וברוך כתב:
05 דצמבר 2019, 22:56
תיובתא כתב:
05 דצמבר 2019, 22:01
המילה "סוג" בעברית משמעותה היא "מין".
המילה סוג מופיעה בספר משלי יד יד, בהקשר של נסיגה או גידור, "סוג-לב" - אדם אשר לבו נסוג או מגודר (כמו סוגה בשושנים).
במסכת דמאי ה' ח' מופיעה המילה, ומשמעותה היא כלי.
השערה: טעות מחדשי השפה נבעה מהבנה לקויה של המשנה:

”הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין; נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם.

בקריאה שטחית נראה שסוג ומין קשורים זב"ז.
אמנם יש לציין שהאשמה איננה בעברית החדשה, אלא כבר בראשונים מצאנו סוג במשמעות מין.

כמה דוגמאות:

רלב"ג שמואל א ג
וכבר יתבאר באיזה סוג מן הדברים יצדק זה בנבואה ובאיזה מהם לא יצדק כי ידמה שמה שתגיד הנבואה בקצת הטובות והרעות האנושיות יקרה שלא יתקיים כשנעתקו האנשים שבא להם הייעוד מהטוב אשר בא להם בעבור הייעוד הטוב או מהרע אשר בא להם בעבור הייעוד הרע:

עקידת יצחק שמות שער נב (פרשת כי תשא)
 והיין באמת כך ענינו כי יש תחתיו הבסר שברכתו בורא פרי האדמה (ברכות ל"ו ב) והוא סוג כולל ואחריו הענבים שברכתן בורא פרי העץ (שם ל"ה א) שהוא הבדל מינו ואחריו היין שהוא עקר הכל וברכתו בורא פרי הגפן (שם) שהוא המיחד מהמיחד.

אברבנאל בראשית ב
כי הנה הכתוב הכניסו תחת סוג הבלתי מדבר באמרו והנחש היה ערום מכל חית השדה ולמתיחסים סוג אחד.
א"כ צ"ל ש"סוג" יכול להיות כלי, ויכול להיות במובן של סוגה בשושנים, דהיינו היקף של דבר מה.
ב"סוגים" שהבאת מדברי בראשונים נראה שמתכוונים למושג השני, לדוגמא "סוג הבלתי מדבר" הוא ההיקף (כלומר "הקבוצה של") הרעיוני של הבלתי מדברים.

אכן יתכן ש'סוג' בלשוננו זו משמעות מושאלת של המילה סייג וסוגה - דהיינו דבר המוגדר ומיוחד לעצמו.
ובאמת משמעות המשנה היא שהכלי ששמו 'סוג' היה כלי גדול המכיל מין מסויים (כמו השקים המצויים בחנויות תבלינים, שכל שק מכיל מין פרטי), ולפי זה יתכן שבשל כך הושאלה המילה 'סוג' למשמעות מין.
וממילא נמצא שלכל שלשת המילים ישנה משמעות קרובה וכולם ענין אחד - סייג, הכלי 'סוג', וסוג במשמעות מין.


חזק וברוך
הודעות: 101
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי חזק וברוך » 05 דצמבר 2019, 23:49

יואל נהרי כתב:
05 דצמבר 2019, 23:44
השאלה דלהלן לא קשורה לעברית אלא ללשון חכמים.

האם ניתן לומר שלשון 'סרחון' [במשמעות ריח רע] שמופיע במשנה וגמ' אך לא בתנ"ך, מקורו מ'נבלה סרוחה', ובנבלה לכאורה הכוונה שהנבלה שוכבת סרוחה [מלשון יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן, שמות כו] על הארץ, אך מכיון שיש לה גם ריח רע, הפכה המילה 'סרוחה' גם לשמש למשמעות ריח רע ?
או אולי נוטריקון סר-ריח.
 


חזק
הודעות: 18
הצטרף: 26 יוני 2019, 23:46
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי חזק » 05 דצמבר 2019, 23:51

וכי מצאת נוטריקון הפוך מהפירוש?


חזק וברוך
הודעות: 101
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי חזק וברוך » 06 דצמבר 2019, 00:01

חזק כתב:
05 דצמבר 2019, 23:51
וכי מצאת נוטריקון הפוך מהפירוש?
סר במשמעות שסורו רע.
(אבל כמובן שהכל ניחוש בלי שום ביסוס).
 


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 146 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי יואל נהרי » 06 דצמבר 2019, 00:02

חזק וברוך כתב:
06 דצמבר 2019, 00:01
חזק כתב:
05 דצמבר 2019, 23:51
וכי מצאת נוטריקון הפוך מהפירוש?
סר במשמעות שסורו רע.
(אבל כמובן שהכל ניחוש בלי שום ביסוס).
הבאיש תרגם אונקלוס סרי, וכן ובאש ויסרי

אבל ע"פ דרכך אתה יכול להסביר גם שאדם סר ממנו מפני ריח שבו.
 


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 146 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי יואל נהרי » 06 דצמבר 2019, 00:11

מה שיש קצת לשאול זה על הגמ':
גיטין דף לו עמוד ב
אמר רבא: עדיין חביבותא הוא גבן, דכתיב נתן ולא כתיב הסריח.
הרי לכאו' הסריח זה לא לשון המקרא אלא ל' חכמים, וכנראה לאו דוקא אלא הכוונה לל' הבאיש,
ועי' ל' רש"י:
שיר השירים פרק א
נרדי נתן ריחו - חילוף להבאיש בעוד שהשכינה בסיני קלקלתי בעגל ולשון חבה כתב הכתוב נתן ריחו ולא כתב הבאיש או הסריח וכו'

אמנם כעת מצאתי בירמיה מט,ז שכתוב 'נסרחה חכמתם'. [אא"כ גם שם יש קשר ללשון 'סרוח יהיה', נסרחה חכמתם על הארץ מל' בזיון].

 


חזק וברוך
הודעות: 101
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי חזק וברוך » 06 דצמבר 2019, 00:27

יואל נהרי כתב:
05 דצמבר 2019, 23:44
השאלה דלהלן לא קשורה לעברית אלא ללשון חכמים.

האם ניתן לומר שלשון 'סרחון' [במשמעות ריח רע] שמופיע במשנה וגמ' אך לא בתנ"ך, מקורו מ'נבלה סרוחה', ובנבלה לכאורה הכוונה שהנבלה שוכבת סרוחה [מלשון יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן, שמות כו] על הארץ, אך מכיון שיש לה גם ריח רע, הפכה המילה 'סרוחה' גם לשמש למשמעות ריח רע ?
יש לומר מעין דרכך זו, שדבר הסרוח על הארץ דרכו להיות מטונף ומלוכלך ומקולקל, ולכן הושאלה המילה לריח רע. ומילה זו באה על דבר שטוב במהותו [דוגמת יריעות המשכן], אך התקלקל ונתלכלכך ונסרח.
ומעין זה הוא 'נסרחה חכמתם' שהבאת, שהחכמה במהותה הינה דבר טוב ומשובח, אך היא נטנפה והתקלקלה אצלם.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 851
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 245 פעמים
קיבל תודה: 260 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי הכהן » 06 דצמבר 2019, 00:40

לא כל מילה בלשון חכמים מקורה בלשון מקרא גם אם מצאנו בלשון המקרא את אותו שורש.
יש מילם רבות במשנה שלקוחות מיוונית וכדומה.
דוגמה לדבר: בלשון מקרא קלס הוא תמיד לשון בזיון, בעוד שבחז"ל הוא לשון שבח, שמקורו מ-καλός ביוונית (פונטית - kalós) שפירושו 'טוב'!
ה"ה בארמית ולשה"ק, גם אם המילים דומות אין הכרח שלקוחות זו מזו.


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 146 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילים משובשות בעברית החדשה

שליחה על ידי יואל נהרי » 06 דצמבר 2019, 00:52

ע"ד צחות י"ל, כיון שאנחנו לפני חנוכה, שמה ש'טוב' [קלס] ליוונים הוא בזיון אצלינו.

האמת, שבמילה סרוחה יש גם הגיון לומר שזה יותר קשור למילה 'סריא' בארמית.
עי' ל' תנא דבי אליהו -זוטא פרשה ד:
היה לו שיאמר, נרדי נתן סריו, ואמר נרדי נתן ריחו. [בהשוואה לגמ' הנ"ל 'ולא כתיב הסריח'].


לגבי קלס, ברש"י נראה שמצאנו כן גם בנ"ך.
רש"י יחזקאל פרק טז פסוק לא
לקלס אתנן - לדבר ולהתהלל באתנן יפה שנותנין לה וכן כל לשון קלס לשון דבור פארלי"ץ בלע"ז: 

אמנם המפרשים האחרים שם ביארו מל' גנאי.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים