האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 240
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי גל גל » 15 ספטמבר 2019, 10:09

בס''ד

כי תבוא: האם קריאת ההפטרה צריכה להיות מקלף

פתיחה

בפרשת השבוע אנו קוראים על ציוויו של הקב''ה לבני ישראל, לכתוב את דברי התורה על האבן בסיד. בפשטות מטרת הכתיבה היא לשמש תזכורת לבני ישראל לניסים ולציווי התורה, אך חז''ל במסכת סוטה (לה ע''ב) פירשו, שכתבו על האבן את כל התורה בשבעים לשונות, כדי שלעתיד לבוא לא יוכלו אומות העולם לבוא בתלונות שלא נתנו להם צ'אנס ללמוד את התורה.

נחלקו הראשונים מה נכתב על האבן: האבן עזרא הביא בשם רב סעדיה גאון, שכתבו על האבן את מניין המצוות. הרמב''ן הביא פירוש נוסף בשם 'ספר תאגי' (ספר דקדוק קדום), שכתבו את כל התורה כולה עם התגים שעל האותיות. לפי פירוש זה, האבנים היו צריכות להיות בגודל עצום (בטח לפי פירוש חז''ל שכתבו בשבעים לשון), או שהיה מדובר במעשה ניסים, ובלשון הרמב''ן:

''אמר רבי אברהם (אבן עזרא) בשם הגאון, שכתבו עליהם מנין המצוות כמו הכתובות בהלכות גדולות כעין אזהרות,. ורבותינו אמרו (סוטה לב ע''א), בשבעים לשון. ומצינו בספר תאגי, שהייתה כל התורה כתובה בהן מבראשית עד לעיני כל ישראל בתאגיה, ומשם נעתקו התאגין בכל התורה. וייתכן שהיו האבנים גדולות מאוד, או שהיה ממעשה הנסים.''

בעקבות התורה שכותבת שיש לכתוב את ספר התורה בסיד על האבן, נעסוק השבוע בשאלה נוספת הקשורה להלכות כתיבה: האם כאשר קוראים בשבת את ההפטרה בבית כנסת, יש לקרוא אותה מקלף.

טעם המנהג

עוד לפני שנעסוק בשאלה האם יש לקרוא את ההפטרה מקלף, יש לשאול מדוע קבעו לקרוא את ההפטרה, ונחלקו בכך הראשונים:

א. האבודרהם (סדר יום שחרית) ובעקבותיו גם הט''ז (או''ח קפד, א) הסבירו, שבעבר גזרו שלא לקרוא בתורה ובכתובים (והתירו בנביאים). כדי שתהיה אלטרנטיבה לקריאת התורה, תיקנו לקרוא בנביא עם כל הפרטים הנוהגים בקריאת התורה - שבעה עולים, ברכה לפני ואחרי העלייה וקריאת עשרים ואחת פסוקים.

לאחר שבטלה הגזירה, לא רצו חכמים לבטל את תקנת הקריאה בנביא שכבר נקבעה והתבססה בעם ישראל, לכן השאירו אותה במתכונת סמלית, כן קוראים בנביא, אבל במקום שבעה עולים מברכים שבע ברכות, שניים שברך המפטיר על התורה ועוד חמש על ההפטרה (מסכת סופרים יג, טו), ובלשון הט''ז:

''הטעם משום דפעם אחת גזרו גזרה שלא לקרות בתורה, ותקנו לקרות בנביאים מעניינה של פרשה, כ"א פסוקים כמו אילו היו קוראים בתורה כ"א פסוקים ג' פסוקים לכל אחד מהשבעה שקראו בתורה. וגם היו מברכין אנביאים ז' ברכות כמו אילו היו קורין בתורה. ואחר כך נתבטלה הגזירה וקורין בתורה, ואפילו הכי תיקנו שהמפטיר יקרא בנביא כ"א פסוקים.''

ב. בספר המכריע (לא) הביא בשם רבינו תם שפירש, שהמנהג לקרוא בהפטרה קדום יותר, ותוקן כבר על ידי עזרא הסופר. הגמרא במסכת בבא קמא (פב ע''א) מונה עשר תקנות שתקן עזרא, ובכללם שיהיו קוראים בתורה בשני, חמישי ומנחה של שבת עשרה פסוקים במקום שלושה פסוקים שנהגו עד אז. טוען רבינו תם, שעזרא לא רק הרחיב את הקריאה, אלא גם תיקן לקרוא בנביא.

קריאת בהפטרה במנחה

לכאורה, לפי שני הטעמים קשה, מדוע לא קוראים גם במנחה של שבת בהפטרה?! הרי לפי טעמו של האבודרהם שגזרו שלא לקרוא בתורה, גזרו גם על קריאת התורה של מנחה, וגם לפי רבינו תם קשה, שהרי עזרא תקן גם לקרוא במנחה של שבת, אז מסתבר שגם שם הוא הרחיב את התקנה וקבע לקרוא בהפטרה! למעשה, הקושי מתעורר כבר בגמרא, בעקבות סתירה:

מצד אחד, המשנה במסכת מגילה (כא ע''א) קובעת ללא חולק, שלא קוראים בהפטרה בשבת. מצד שני, הגמרא במסכת שבת (כד ע''א) פוסקת, שבמידה וחל ראש חודש בשבת, אז אין צורך להזכיר בהפטרה של מנחה את ראש החודש - כך שיוצא שכן קוראים במנחה של שבת בהפטרה.

א. באמת בעקבות הסתירה בדברי הגמרא טענו חלק מהראשונים, שיש לגרוס אחרת בדברי הגמרא, לא 'שבת שקוראים בה', אלא 'יום כיפור שחל בשבת' - כך שטעם הקריאה בהפטרה הוא לא בגלל שבת, אלא בגלל יום כיפור. לפי שיטתם צריך לומר, שהסיבה שלא קוראים בשבת במנחה למרות שמפטירים בשחרית היא, שמנחה קרובה לחשכה, ולא רוצים לעכב עוד את הציבור (מאירי) .

תירוץ שסובב סביב אותו עיקרון תירץ רבינו תם (מובא ברשב''א מגילה כא ע''א), שכאשר הגמרא כתבה שקוראים בנביא, כוונתה לקריאה בכתובים, וכך אין סתירה מהמשנה במגילה שכותבת שלא מפטירים בנביא. כפי שהעיר הרשב''א, הקושי בתירוץ זה שהגמרא כותבת בפירוש נביאים, וקשה לפרש שכוונתה לכתובים.

ב. הר''ן כתב לתרץ, שהכל לפי מנהג המקום. יש מקומות שלא נהגו לקרוא בהפטרה במנחה, ועל כך דיברה הגמרא במסכת מגילה, ויש מקומות שנהגו לקרוא, ועל כך דיברה הגמרא במסכת שבת, וכן מובא בשם רב האי גאון:

''מקומות מקומות יש, יש שמפטירין במנחתא דשבתא ויש שאין מפטירין, וכן השיב רבינו האי גאון ז"ל שמנהגות חלוקות הן, ועדיין יש בפרס ומדיי הפטרות ידועות בשבת במנחה לכל השנה כולה.''

מדוע אם כן בזמן הזה אין שום מקום בו קוראים? הרי לכאורה אמורים להיות מקומות שבהם ישתמר המנהג לקרוא. רש''י (שבת שם) מסביר, שהייתה גזירה נוספת של הפרסים לא לקרוא בהפטרה במנחה, ולכן כיום אין מקום שקורא בנביא, שלאחר שגזרו שלא לקרות, לא חזרו שוב לקרוא.

הרשב''א (מגילה כא ע''א ד''ה בשני) הקשה על תירוץ זה של הר''ן. קשה לתרץ שהמשנה מדברת על מצב שלפני הגזירה (ולכן בה מופיע שלא קוראים בהפטרה) ודברי הגמרא שמופיעים בשם רב שחי מאות שנים אחר כך, מדברים לאחר הגזירה (ובה קוראים בהפטרה). הסדר אמור להיות הפוך, המשנה מדברת לפני הגזירה, והמימרא בגמרא תדבר לאחר הגזירה.

כתיבה על הקלף

האם כמו שקוראים בספר תורה שעשוי מקלף, כך יש לקרוא בספר הפטרה שעשוי מקלף?

הגמרא במסכת גיטין (ס ע''א) כותבת, שאסור לטלטל את ספרי ההפטרות בשבת, מכיוון שאסור לקרוא בהם, ודבר שאסור לקרוא בו (ואין לו שימושים אחרים) הוא מוקצה. מדוע אסור לקרוא בו? רש''י ביאר, שבספר ההפטרות אין את כל דברי הנביאים (אלא רק את ההפטרות הרלוונטיות) וספר שאינו שלם אסור לקרוא בו .

מקשה הגמרא, והרי ר' יוחנן וריש לקיש למדו בשבת בספר הפטרות! הגמרא מתרצת, שבהתחלה היה אסור לקרוא בו, אלא שעם הזמן הותר האיסור, מכיוון 'שעת לה' הפרו תורתך' - מכיוון שלרוב הציבור אין יכולת כלכלית לכתוב את כל ספרי הנביאים והנביאים נשכחו עקב חוסר קריאה בהם, התירו חז''ל לכתוב רק את ההפטרות הרלוונטיות. ממילא מכיוון שמותר לקרוא בהם, הם לא מוקצה.

קריאת ההפטרות בקלף

בעקבות דברי הגמרא בגיטין, תמה הלבוש (או''ח רפד, א) על מנהג העולם. אמנם הגמרא התירה לכתוב רק את ספר ההפטרות משום דוחק הציבור, אבל עדיין זה לא מפקיע את העובדה שהוא צריך להיות כתוב על קלף ובדיו כמו שכותבים את שאר המגילות (פורים, קהלת וכו') בהם קוראים בציבור, ובלשונו:

''וכיוון שאין קריאת ההפטרה אלא בצבור, תמהתי כל ימי שלא ראיתי באחד מן המקומות שנוהגין לכתוב ההפטרות כדין ספר כמו שכותבים המגילה שקוראים בציבור, כי היה נראה לומר שאין יוצאין בציבור כלל בקריאת ההפטרות שקוראים בחומשים הנדפסים, כיון שאין נכתבים בכל הלכות הספר תורה או במגילה, וצריך עיון.''

א. כדי לתרץ את קושיית הלבוש כתב הט''ז (שם), שהסיבה שלא כותבים היום את המגילה על קלף היא, שדינה של הדפסה על נייר רגיל שווה באיכותה לכתיבה על קלף, ולכן עניין מיוחד לכתוב את ספר ההפטרות על קלף.

המגן אברהם (שם, הקדמה) גם סבר כדעת הט''ז, והביא ראייה לדבריו מדברי הרשב''א (א, תפז). הרשב''א נשאל, האם מותר לברך לפני העלייה לתורה כאשר הספר כתוב על נייר רגיל בדפוס פשוט. הוא השיב, שיש בכך איסור ברכה לבטלה. דייק המגן אברהם, שדווקא לגבי כתיבת ספר תורה יש בכך איסור, אבל לא לגבי הפטרות - והדפסה של הפטרות בדפוס נחשבת כתיבה מעולה .

המגן אברהם הוסיף חידוש נוסף. לעיל ראינו בגמרא במסכת גיטין שהתירו לכתוב רק את ספרי ההפטרות, מכיוון שאין כסף לכתוב את כל ספרי הנביאים. פוסק המגן אברהם, שמכיוון שספרי דפוס שווים באיכותם על קלף, ואין בעיה כספית להדפיס ספר נביאים שלם, בזמן הזה בטלה הקלת הגמרא ויש חובה לקרוא רק מספר נביאים שלם.

ב. שולחן ערוך הרב (שם, ס''ק ד) דחה באופן אחר את דברי הלבוש. בניגוד למגן אברהם שכתב שדפוס נחשב ככתיבה מעולה כמו על הקלף, הוא סבר שמדובר בכתיבה גרועה, אלא שפשוט מעולם לא תיקנו לקרוא את ההפטרה מקלף, וכל האיסור הוא לקרוא את ההפטרה בעל פה, משום כך אין בעיה לקרוא את ההפטרה מספר מודפס.

למעשה

אם כן למעשה עולה, שמותר לקרוא את ספרי ההפטרות מספרים מודפסים וכפי שכתבו המגן אברהם והט''ז, כאשר סדר העדיפות הוא: א. ספר שיש בו רק הפטרות. ב. תנ''ך שלם. ג. חומש שיש בו הפטרות. כפי שהעירו המשנה ברורה (שם, ס''ק א) והרב עובדיה (יחוה דעת ה, כו) בוודאי שבמידת האפשר יש לקנות ספר נביאים העשוי מקלף וממנו לקרוא, ומשתי סיבות:

א. קודם כל כפי שראינו, לחלק מהפוסקים כמו הלבוש שראינו לעיל, וכן סברו ערוך השולחן (רפד, ו) והגר''א (מעשה רב אות קלו) דפוס אינו נחשב כמו כתיבה על הקלף, ולכתחילה עדיף לצאת ידי חובת כל הפוסקים.

ב. נקודה נוספת, הרב וואזנר כתב (כך הביא הרב עובדיה משבט הלוי, אך לא מצאתי את זה במקור שהוא ציין) שהט''ז והמגן אברהם דיברו אך ורק בעבר, שהיו צריכים לסדר את האותיות וכדומה בשביל מלאכת ההדפסה, ואז מלאכת ההדפסה הייתה משמעותית, אבל בזמן הזה שהדפוס פועל בצורה חשמלית – גם המגן אברהם והט''ז יודו שמעלת הדפוס אינה שווה לכתיבה, ובלשונו:

''ועוד שרוב הדפוסים שלנו בזמן הזה הם על ידי מכונות אוטומטיות המופעלות על ידי חשמל, והם יותר גרועים מבחינת הקדושה מהדפוסים הקודמים שהיו עושים הכל בידים. וכן ראיתי בשו"ת שבט הלוי (יורה דעה סימן קמג) שכתב, שאפילו להט"ז וסיעתו שסוברים שדין הדפוס ככתיבה ממש, זהו דוקא בדפוסים של הדורות הקודמים שהיו מדפיסים במו ידיהם.''

יש לציין, שיש גם חסרון מסוים בקריאה על קלף. הגמרא במסכת מגילה (כא ע''א) כותבת, שהעולה לקרוא את ההפטרה צריך לקרוא גם מספר פסוקים בתורה לפני כן. בטעם הדבר מנמקת הגמרא, שיש להדגיש שכבוד התורה והנביא איננו שווים - וכמו שעולה אדם לקרוא בתורה כך עולה לקרוא בנביא. הקריאה בתורה קודם ממחישה שהיא חשובה יותר. משום כך גם נראה שתיקנו טעמים מיוחדים לקריאת ההפטרה, כדי להדגיש שיש הבדל מהותי בינה לקריאת התורה.

בעקבות כך הביאור הלכה (ד''ה דתרי) הביא בשם השער אפרים, שלכתחילה מי שעולה למפטיר בקריאת התורה צריך לקרוא את ההפטרה, מכיוון שאם אדם אחר יקרא זה יראה שכבוד התורה והנביא שווים. במידה ויעשו את ספר ההפטרה מקלף, יהיה צורך ללמוד את הטעמים לפני, ודבר זה יגרום לכך שמטבע הדברים רוב העולים למפטיר לא יידעו לקרוא.

מצורף גם כקובץ וורד, מוזמנים להגיב...

7. כי תבוא - קלף בהפטרה.docx
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


חדא
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי חדא » 15 ספטמבר 2019, 22:42

פלא שהשמיט דעת הגר"א וכל ההולכים אחריו שהכריע כדעת הלבוש ודעימיה שכהיום חובה לקרוא בנביא בקלף ולולי זאת הוא ברכה לבטלה


סופר המלך
הודעות: 95
הצטרף: 24 מרץ 2019, 01:21
קיבל תודה: 29 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי סופר המלך » 15 ספטמבר 2019, 23:57

חדא כתב:
15 ספטמבר 2019, 22:42
פלא שהשמיט דעת הגר"א וכל ההולכים אחריו שהכריע כדעת הלבוש ודעימיה שכהיום חובה לקרוא בנביא בקלף ולולי זאת הוא ברכה לבטלה
איפה הגר"א הכריע כן?
(יש עדויות שכך נהגו בבית מדרשו, אחר שכבר היה להם נביאים וכתובים כתובים על קלף. אבל לא שמענו בזה שום קפידא הלכתית).

 


חדא
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי חדא » 16 ספטמבר 2019, 00:06

מעשה רב אות קלו


סופר המלך
הודעות: 95
הצטרף: 24 מרץ 2019, 01:21
קיבל תודה: 29 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי סופר המלך » 16 ספטמבר 2019, 14:18

מעשה רב אות קלו:
הפטורה בניגון וטעמים מנביא נכתב בגליון כס"ת עם עמודים

איפה כתוב כאן שחייבים, וברכות לבטלה וכו'
בביאור הגר"א על השו"ע ג"כ לא כתב זאת


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 240
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי גל גל » 16 ספטמבר 2019, 21:34

חדא כתב:
15 ספטמבר 2019, 22:42
פלא שהשמיט דעת הגר"א וכל ההולכים אחריו שהכריע כדעת הלבוש ודעימיה שכהיום חובה לקרוא בנביא בקלף ולולי זאת הוא ברכה לבטלה

לא הבנתי, הבאתי את הגר''א והלבוש...
 


חדא
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי חדא » 17 ספטמבר 2019, 01:59

הבאת רק בסיכום שלמעשה עולה שמותר אלא שיש חולקים הערוה"ש והגר"א...


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 240
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי גל גל » 19 ספטמבר 2019, 22:10

חדא כתב:
17 ספטמבר 2019, 01:59
הבאת רק בסיכום שלמעשה עולה שמותר אלא שיש חולקים הערוה"ש והגר"א...

תשמע, כך עם ישראל נוהג... לכן מי שרוצה לחשוש יכול, אבל זה לא חובה גמורה...


עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 372
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 106 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי עת לדבר » 19 ספטמבר 2019, 23:32

גל גל כתב:
19 ספטמבר 2019, 22:10
חדא כתב:
17 ספטמבר 2019, 01:59
הבאת רק בסיכום שלמעשה עולה שמותר אלא שיש חולקים הערוה"ש והגר"א...

תשמע, כך עם ישראל נוהג... לכן מי שרוצה לחשוש יכול, אבל זה לא חובה גמורה...
אתה תשכנע את הארכאולוגים של עוד מאה שנה שכך עם ישראל נהג.
עובדה שבממצאים מהפורום לתורה בשלהי תשע"ט נכתב כך מפורש.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 560
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 278 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי שניאור » 20 ספטמבר 2019, 00:36

עת לדבר כתב:
19 ספטמבר 2019, 23:32
אתה תשכנע את הארכאולוגים של עוד מאה שנה שכך עם ישראל נהג.
עובדה שבממצאים מהפורום לתורה בשלהי תשע"ט נכתב כך מפורש.
האם אתה מתווכח על העובדא שכך עם ישראל נוהג?


עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 372
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 106 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי עת לדבר » 20 ספטמבר 2019, 09:34

שניאור כתב:
20 ספטמבר 2019, 00:36
עת לדבר כתב:
19 ספטמבר 2019, 23:32
אתה תשכנע את הארכאולוגים של עוד מאה שנה שכך עם ישראל נהג.
עובדה שבממצאים מהפורום לתורה בשלהי תשע"ט נכתב כך מפורש.
האם אתה מתווכח על העובדא שכך עם ישראל נוהג?
אין פה עניין של ויכוח, זה מציאות.


עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 372
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 106 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי עת לדבר » 20 ספטמבר 2019, 09:35

זה בערך כמו שתאמר שעם ישראל נוהג לפתוח את התפילה בהודו.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 560
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 278 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי שניאור » 20 ספטמבר 2019, 09:39

עת לדבר כתב:
20 ספטמבר 2019, 09:34
אין פה עניין של ויכוח, זה מציאות.
נו מה המציאות, האם אתה מכיר עוד חוג חוץ מהליטאים הישיבתיים (ואולי חלק קטן מההונגרים) שקוראים את ההפטרה על קלף?
לא יודע מה נקרא אצלך עם ישראל, אבל הספרדים והחסידים עכ"פ במניינים המבוססים [לא שטיבלאך] לא מתחילים בהודו, וגם אלו שתפילת הציבור מתחילה בהודו אומרים לפני זה קרבנות כל אחד לעצמו [כך עכ"פ אמור להיות ואני מקווה שכך הדבר], אבל ההפטרה היא דבר ציבורי, והמציאות היא שברוב החוגים לא אומרים אותה מתוך הקלף.


עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 372
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 106 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוא את ההפטרה מקלף

שליחה על ידי עת לדבר » 20 ספטמבר 2019, 09:49

בקיצור, אפשר לכתוב שבעבר הרחוק נהגו כך כולם (לקרוא שלא בקלף), וכיום זה נתון למנהגים שונים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • את המילים "גר-ותושב" צריך לקרוא במחתא חדא.
    על ידי במבי » 18 נובמבר 2019, 08:18 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    1 תגובות
    45 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי HaimL
    19 נובמבר 2019, 07:34
  • האם מותר לקרוא הורוסקופ/האם יש אמת במזלות
    על ידי גל גל » 06 יולי 2019, 21:18 » ב הלכה ומנהג
    10 תגובות
    414 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי סתם יעקב
    16 יולי 2019, 11:14
  • האם מותר לקרוא בשם חיבה ע"י קיצור השם ?
    על ידי במבי » 12 דצמבר 2018, 20:20 » ב הלכה ומנהג
    18 תגובות
    460 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מכון קול יוסף
    14 דצמבר 2018, 00:06
  • מדוע לקרוא ליתרו בכינוי גנאי?
    על ידי במבי » 09 ינואר 2019, 23:18 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    2 תגובות
    185 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי שאר לעמו
    10 ינואר 2019, 01:59
  • שתי אפשרויות לקרוא את פרשת משפטים
    על ידי בן של רב » 27 ינואר 2019, 20:13 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    21 תגובות
    669 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בן של רב
    31 ינואר 2019, 21:21

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים