מדוע מתחילים לומר סליחות מוצ"ש - לעמוד אליהם מתוך שמחת השבת !


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 870
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 344 פעמים
קיבל תודה: 243 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מדוע מתחילים לומר סליחות מוצ"ש - לעמוד אליהם מתוך שמחת השבת !

שליחה על ידי במבי » 21 ספטמבר 2019, 21:03

כותב הלקט יושר (תלמיד תרומת הדשן) 

... לכן טוב להתחיל ביום א' כי העם שמחים מחמת מצות התורה שהם לומדים בשבת וגם מחמת עונג שבת ואמרינן אין השכינה שרויה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה של מצוה לכן טוב להתחיל להתפלל מתוך שמחה של מצוה וגם הפייט התחיל במוצאי מנוחה עכ"ל

 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 870
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 344 פעמים
קיבל תודה: 243 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מדוע מתחילים לומר סליחות מוצ"ש - לעמוד אליהם מתוך שמחת השבת !

שליחה על ידי במבי » 21 ספטמבר 2019, 22:25

ומוסיף ע"ז ר' אשר ווייס שליט"א כאן

ודבריו חידוש לכאורה, דהלא בעומק תודעתנו נחרתו הסליחות בצפורן שמיר של אימת יום הדין, ביראה ופחד אומרים אנו סליחות אלה. והנה חידש הלקט יושר שצריך לומר את הסליחות בשמחה ומשו”כ מתחילים אנו במוצאי שבת כיון שעדיין שמחת השבת אופפת אותנו.

אך באמת נאים הדברים ומתיישבים על הלב, דכבר כתב רבינו יונה החסיד בפירושו למסכת ברכות (כ”א ע”א מדפי הרי”ף) “וגילו ברעדה במקום גילה שם תהא רעדה טעם הדבר כדי שלא ימשך מתוך השמחה לתענוגי העולם וישכח עניני הבורא על כן צריך לערבב זה עם זה כדי שיהיה על הקו הממוצע ופשטיה דקרא כך הוא שאע”פ שאצל בשר ודם היראה והשמחה הם דבר והפכו שבשעה שהאדם מפחד מזולתו הוא עומד נרתע ודואג אבל הקב”ה איננו כן אדרבה כשהאדם מתבונן בגדולתו וירא מפניו ישמח ויגיל באותה יראה מפני שבאמצעיתה מתעורר לקיים המצות ושש ונעלה בקיומה שיודע כי שכרו אתו ופעולתו לפניו ועל שמחה כזו תמצא שאמר בפסוק אחד עבדו את ה’ ביראה וגו’ ובפסוק אחר עבדו את ה’ בשמחה ר”ל תעבדו את ה’ ביראה ובאותו היראה תשמחו ותגילו בה כמו שאמרנו ואע”פ ששמחה אחרת אסורה כמו שהוזכר למעלה שמחה זו מותרת ומחוייבת כענין שנא’ תחת אשר לא עבדת את ה’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב וגו'”.

הרי דאין כל סתירה בין יראה לשמחה אלא משלימים הן זו את זו וכגודל היראה גודל השמחה, והוא שאמר הכתוב (תהלים ב’ י”א) “עבדו את ה’ ביראה וגילו ברעדה”.

וזה שמצינו בדברי הנביא (נחמיה ח’ י’) “לכו אכלו משמנים שתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, אל תעצבו, חדות ה’ היא מעוזכם”. על אף שיום זה יום הדין הוא חדות ה’ היא מעוזכם, והשמחה מלווה את היראה.

וכבר נתבאר במק”א (עיין מנח”א שיחות על המועדים מאמר “מלכויות וזכרונות” עמוד נ”ב) דזה ענין התקיעה והתרועה. התקיעה מבטאת שמחה, וכדמצינו בחצוצרות “וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם” (במדבר י’ י’), בעוד התרועה היא קול של דאגה, פחד ושברון לב, וכדכתיב “והיה כי תבא מלחמה על ארצכם והרעותם” (שם י’ ט’), עי”ש.

והוא שאומרים אנו בסליחות דיום ראשון “במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה… לשמוע אל הרינה ואל התפלה“. רינה לשון שיר של שמחה היא וכמבואר בזכריה (פרק ב’ י”ד) “רני ושמחי בת ציון”. הרינה והתפילה, השמחה והחרדה כרוכות ירדו מן השמים בימי הדין והרחמים.


ספר וסופר
הודעות: 85
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מדוע מתחילים לומר סליחות מוצ"ש - לעמוד אליהם מתוך שמחת השבת !

שליחה על ידי ספר וסופר » 21 ספטמבר 2019, 22:43

יישר כח גדול לרב @במבי הנפלא, על הפתיחה המרנינה [אל הרינה] לימי הסליחות הנפלאים והמרגשים!

ובאמת, רציתי להאיר, שאף על פי שעשי"ת הם ימי דין ורחמים מהולים זה בזה, חודש אלול הוא כולו רחמים [אע"פ שאין להשוות את הרחמים של זה לזה].

ובודאי שצריכים לשמוח מאוד, כאשר את העברות כבר עשינו, ולא יעזור לנו הרבה ההתחמקות מלהתייחס אליהם, וכעת לא העברות מתחדשות אלא הסליחה, בודאי ובודאי עלינו לשמוח מאוד מאוד בזה.
ובפרט לזכות העצומה שהקב"ה התגלה למען זה עטוף כש"ץ, בי"ג מדות של רחמים [מדות של וותרנות! - כדברי הרא"ש], שהם גילוי עליון ונורא, ובמידה מסויימת עוד גבוה ממתן תורה [מתן תורה הראשון (לוחות ראשונות) לא היה עמיד בפני חטא, וכעת אותה התורה (כמובן במלבושים אחרים) יכולה לרדת גם לעולם של חטא!].

אשרנו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו.

נ.ב. לשים לב, שפשוט ללקט יושר, שבאמירת הסליחות זה זמן של לא פחות מאשר 'השראת השכינה' - וכלשונו - 'אין השכינה שרויה לא מתוך וכו'.'

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים