עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 214
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 35 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי אח שלך » 22 ספטמבר 2019, 20:57

המטרה שלי בכל זה לא היתה באמת להפוך סדרי עולם
(ת'אמת - מגוחך שחושבים עלי כזאת... אולי שכחו שאני אנונימי כאן)
מה כן? 
רציתי כדרכי בכל נושא לפתח את החשיבה שתוכל לתפוס מורכבויות וזויות שונות שישנן בכל חלקי התורה.

וכגון בנידון דנן:
לטעמי אין שום בעיה גם למי שרוצה להמשיך לצעוק - להבין שיש לפעמים חסרון מסויים ביראה בעצם הצעקה, ולכן הוא יצעק מתך יראה ודרך ארץ, או יצעק יותר חלש, או אפילו לא ישנה כלום כי הוא מאמין וסומך על רבו שצועק, אבל יהיה לו הרגש עדין של טקט מול המלך הגדול והנורא.
ובכל מקרה רק מבט בריא ורחב זה ישמור שגובה הווליום ל​​​​​א יתנפח ויתפתח עוד יותר בדורות הבאים בשם המסורת הישנה... 

ומאידך:
גם מי שמתכנן לעבור את הימים הנוראים בדממת אלחוט ולחישה מבויישת כי טבע נפשו או סגנון הנהגת החוג שלו היא כך - אף הוא יכול ללא חשש לפתוח 'ראש גדול' להחכים ממעלת "רוממות הקול".
ולפחות להעריץ את העושים כן ולראות בזה אקט סמלי של אהבה וכבוד כלפי המלך.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 794
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 173 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי איש ווילנא » 22 ספטמבר 2019, 22:28

שאר לעמו כתב:
22 ספטמבר 2019, 19:03
יש להניח שפתיחת האשכול היתה בכוונה טובה,
אך בכל אופן יש להרהר האם הוא מוסיף באהבת ה', או בקרבת הבורא?
או שאולי הוא גורם קיטוב בין אחים, בין אלו שרגילים למשהו מסוים לבין אלו שלא רגילים אליו.
ומבלי לחוות כלל דעה אישית.
אבל ראיתי לעיל דיון בין איש ווילנא למתחזק, ושניהם לא ירדו לנקודה לענ"ד.

עבודת ה' הפנימית של האדם מתבטאת בפנימיות שלו - זו שמכוסה בפני אדם, כי העבודה האישית אף אחד לא יכול להכיר את עומקה, אלא שיש מי שזה פורץ החוצה מעט ויש מי שכלואה עמו.
החזו"א היה בכל דרכיו היה מכונס אל עצמו בלבד, אבל עבודתו היתה עמוקה מאוד כידוע.
אצל הרב שך ראינו קול ה' בכח בלימודו,
ואצל אחרים כ"א לפי תכונתו.

ראו נא כיצד הרב שאר לעמו בחכמתו דילג על מהמורות של קיטוב ומחלוקת
ודבריו דברי חן נאמרים בהשכל ובחכמה ובתבונה עמוקה
ועל דברים כאלה נאמר שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1927
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי שאר לעמו » 22 ספטמבר 2019, 23:14

אם כבר משהו בהלכה בתפילה אצל חסידי קרלין; שמעתי בילדותי בת"ת בבני ברק (כשהאדמו"ר היה מגיע לארץ, והיו החסידים באים שם להתפלל עמו בביה"כ שבת"ת) והיו כמה חסידים צעירים שעקב קולם ברמה, שמעתי איך שמשרשרים בפסד"ז "הללוי ה הללוי ה", ואח"ז נשימה, וממשיכים הפזמון (אולי יש עוד שנוהגים כן).
וזה נראה כמו שגרה שנגרמה מטעות, שאמנם מובא בראשונים לשרשר (הטור סי' נ"א בשם רע"ג) אך לא שיהיה זה העיקר, כי ודאי כל הללוי ה שייך למזמור שלו, ובפשוטו כוונת הראשונים לא להשתהות, בכדי שיהיה משורשר (ועי' ב"ח שם).
אמנם ראיתי בחכמ"ש למהר"ש קלוגר, על גליון שו"ע שם, שהליץ על המנהג לחכות על הש"ץ אחרי "הללוי ה הללוי ה". וגם בערוך השולחן שמביא שהמנהג לאומרם בחדא מחתא שזה נקרא שרשור, וכמנהג הנ"ל, אלא שלא נהגו כך אף במקומו בישיבות דליטא, ואומר דרשני.
מה גם שיש לי קושיא על מנהג המשרשרים ממש ולחכות על החזן, כי המתבונן בנוסח המדויק של כא"צ, ברוב המזמורים אין קשר בין ה'הללוי ה'. כי בתחילת מזמור המסורה היא הללו-י ה (עם מקף) כלומר ב' תיבות, ובסופו הללוי ה בתיבה א' (מלבד תחילת מזמור הללי נפשי את ה').
ובהכרח לפ"ז כוונת הטור בשם רע"ג זה רק שלא להשתהות, מהאי טעמא שזה לשון שבח נופל על לשון שבח, אך אינו אותו שבח עצמו.
(וכמדומה נראים דברי החכמ"ש שנכנס לדוחק להליץ על המנהג שנהגו).


מאמין
הודעות: 26
הצטרף: 01 אוגוסט 2019, 18:39
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי מאמין » 23 ספטמבר 2019, 00:08

אני לא מבין מה כל הוויכוח כאן, הרי אין כאן הלכה שאומר שאסור, והם נהגו כך רבות בשנים, מאיפה הפטרונות לבוא ולומר להם "נראה לנו שהיום זה לא מכובד ואתם צריכים להחליף את כל דרך התפילה"
אגב באיש"ר מפורש שצריך לומר בקול וכן עמא דבר ואיך שייך לומר, קטע זה כן מכובד לצעוק וקטע זה לא.
(מתנצל על הסגנון החריף קצת)


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 214
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 35 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי אח שלך » 23 ספטמבר 2019, 00:31

פשיטא שלא אומרים >לאף אחד< מה לעשות.
והאף האחד הלזה גם ממש לא שואל אותי
(ובאמת תמיהה גדולה היא בעיני למה לא כל העולם מבין לבד שרק אותי לבדי יש לשאול בכל נושא שבעולם...)

הכל רק ענין של לפתוח את הראש כלפי כל הצעקות של כל מי שנמנה על העם המבקשים "צדק צועקיך". 
בלי קשר דווקני לחוג מסויים ובלי להקצין לאף קצה.

יש כאן ענין של יראה ויש גם ענין של אהבה.
[הסברתי כבר! הבט לאחוריך...]
וככל שהכללים של הטקט משתנים עם הדורות זה מכביד במשהו את המאזנים לאחד הצדדים יותר מלרעהו.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1927
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, זה עדיין מכובד?

שליחה על ידי שאר לעמו » 23 ספטמבר 2019, 03:46

ונכתב בספר כתב:
20 ספטמבר 2019, 16:39
לי ידוע מעשה הפוך, חסיד קרלין שגר בבריסק והיה מעודד עם הגר"ח, שהיה מעיר לו על הקולות בתפילה, פעם אחת בנוכחתו של אותו חסיד התרעם הגר"ח על איזה משהו והרים קולו, שאלו הקרלינער למה צעקת, ענהו הגר"ח: 'כשכואב צועקים' הפטיר לו הקארלינער לכן אני צועק בתפילתי...
ברשות מע"כ אעיר על המעשה שלא היה כך היה.. שאותו שמעת.
שמלבד שיש בו דוק של היתול כלפי רב רבנן, גאון הגאונים, רבינו חיים הלוי,
הרי גם התוכן עצמו לא פותר את הבעיה.. כי אמנם כתוב בגלות מצרים "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו", ובפזמון כתוב "שואגים בתפילה ומבקשים רשיון, אולי יחוס",
אבל מאידך לגבי תפילה אומר הפזמון: "זמרה ננעים וקול נרים" (קול זה לא צעקה, אלא השמעת קול. כדכתי' 'וענית ואמרת' ופירש"י לשון הרמת קול. היינו ענייה עם קול - ולא בלחש).


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 461
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 196 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי שניאור » 23 ספטמבר 2019, 10:32

שאר לעמו כתב:
22 ספטמבר 2019, 23:14
מה גם שיש לי קושיא על מנהג המשרשרים ממש ולחכות על החזן, כי המתבונן בנוסח המדויק של כא"צ, ברוב המזמורים אין קשר בין ה'הללוי ה'. כי בתחילת מזמור המסורה היא הללו-י ה (עם מקף) כלומר ב' תיבות, ובסופו הללוי ה בתיבה א' (מלבד תחילת מזמור הללי נפשי את ה').
ובהכרח לפ"ז כוונת הטור בשם רע"ג זה רק שלא להשתהות, מהאי טעמא שזה לשון שבח נופל על לשון שבח, אך אינו אותו שבח עצמו.
אינה קושיא כלל לכאורה, כי ה"הללוי-ה" שבסוף המזמור ובתחילת המזמור גם לא ממש שייכים לפסוקים שלהם עצמם כמובן לכל מתבונן, וזה כעין שיר עם סיומת כללית, וממילא אפשר גם לשייך אותם לבדם אם כך הולך השיר כמבואר בראשונים.
[דרך אגב נדמה לי שהטעם היחידי למה אחרי תהלה לדוד מוסיפים ואנחנו נברך וכו' הוא רק כדי לשרשר].


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1927
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי שאר לעמו » 23 ספטמבר 2019, 12:09

אף שבדר"כ 'הללוי ה' אינה שייכת למזמור (כלומר אפשר ללא תיבה זו, ונאמרה כשבח בפני עצמו), אך בכל אופן אלו שתי משמעויות; הללו-י ה עם מקף כשתי תיבות (ומפיק ה"א), זהו כלשון ציווי הללו את ה', ולכן הוא שם קודש.
והללוי ה בתיבה אחת זה מילת שבח העומדת בני עצמה, ולכן נחלקו עם היא קודש או לא. ואין קשורים זל"ז.
אמנם לשרשר בלשון שבח נופל על לשון שבח שפיר מובן, אבל לא לאחדם ממש. (הארכתי בסוגיא זו בקובץ שהעלתי כאן viewtopic.php?f=9&t=1311&p=14015#p16991 באות יא. יצאתי מהנחה שהמסורת לא נחלקה איך כותבים תיבות אלו, והכל בזה כמו בכאר"צ, ממילא גם דברי ר"ע גאון לשרשר מתייחסים על אופן זה).

אודות הארתך שאומרים פסוק 'ואנחנו' בכדי לשרשר - יתכן.
אלא שיקשה למה בקדושה דסדרא ובמנחה אומרים אותו. (יתכן ששמעתי מיישבים כדי לא לחלק, אך זה לא מספיק).


נשמה ענייה
הודעות: 24
הצטרף: 23 ספטמבר 2019, 13:59
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי נשמה ענייה » 23 ספטמבר 2019, 14:53

להגיד שכיום זה לא מתאים ופעם כן כי היום זה לא מקובל הרי גם בתקופת הבית אהרן מקארלין לא היה דבר זה מקובל בכל האזור של חסידי קארלין כמו בסלונים ליובאויטש ועוד חסידויות רוסיות/ליטאיות ובל אופן זה ףהיה המנהג אז מה המקום לדיון?


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 214
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 35 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי אח שלך » 23 ספטמבר 2019, 15:05

אבל אולי אז זה עדיין היה מכובד לצעוק לפני המלך או כל אישיות חשובה.
היום ודאי לא. 


נשמה ענייה
הודעות: 24
הצטרף: 23 ספטמבר 2019, 13:59
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי נשמה ענייה » 23 ספטמבר 2019, 15:46

קשה לומר שהיה מכובד לצעוק לפני מלך בכלל כל הצורה של תפילה בהתלהבות כמו בויזניץ ועוד חסידוית לא מקובל לעמוד כך בפני מלך



שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 461
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 196 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי שניאור » 23 ספטמבר 2019, 16:41

שאר לעמו כתב:
23 ספטמבר 2019, 12:09
אודות הארתך שאומרים פסוק 'ואנחנו' בכדי לשרשר - יתכן.
אלא שיקשה למה בקדושה דסדרא ובמנחה אומרים אותו. (יתכן ששמעתי מיישבים כדי לא לחלק, אך זה לא מספיק).
הטעם שכתבתי כדי לשלשל מובא בטור סי' נ"א בשם רבי עמרם גאון, ומובא שם עוד טעם.
ומה שאומרים אותו במנחה וקדוש דסידרא י"א משום הטעם השני וי"א כדי שלא לחלק, עי' ב"י שם ובאחרונים.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 461
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 196 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי שניאור » 23 ספטמבר 2019, 16:48

נשמה ענייה כתב:
23 ספטמבר 2019, 15:46
קשה לומר שהיה מכובד לצעוק לפני מלך בכלל כל הצורה של תפילה בהתלהבות כמו בויזניץ ועוד חסידוית לא מקובל לעמוד כך בפני מלך
עוד יותר לא מקובל זה מה שאנשים רגילים עושים, היינו לעמוד ולדבר למלך בלי לחשוב בכלל מה הם אומרים, ואם המחיר לצאת מהבעיה הזאת הוא להתפלל בהתלהבות [וכך חשבו הצדיקים שהנהיגו כן], הרי גלוי וידוע שרצונינו וכו' ומי מעכב וכו', ורחמנא ליבא בעי.


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1138
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 244 פעמים
קיבל תודה: 262 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי שמעיה » 23 ספטמבר 2019, 16:52

מישהו חשב פעם שכריעות בצורה שאדם מתחיל את התפילה במקום אחד ומסיימה במקום אחר - היא צורה של עמידה לפני מלך?
בקיצור. הושם כאן דגש גדול מדי לדעתי על העמידה לפני מלך, וניתן לוותר עליה בנסיבות מסוימים ולצרכים שונים.


אוהב אמת
הודעות: 41
הצטרף: 04 יולי 2019, 19:19
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי אוהב אמת » 23 ספטמבר 2019, 19:36

מסופר שבהתחלה היו החסידים מתפללים כ"כ בהתלהבות עד שצעקו מעמקי נפשם
ובדור הבא החסידים היו צועקים בקול רם כדי לעורר את נפשם לתפילה
ובדור הבא החסידים צועקים כי צועקים ולא מכונים לכלום
(זה כמובן לא בא לזלזל באף חסידות אלא להזכיר שהעיקר זה לעורר את הלב)


ונכתב בספר
הודעות: 73
הצטרף: 08 מרץ 2016, 00:22
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, זה עדיין מכובד?

שליחה על ידי ונכתב בספר » 24 ספטמבר 2019, 00:53

שאר לעמו כתב:
23 ספטמבר 2019, 03:46
ונכתב בספר כתב:
20 ספטמבר 2019, 16:39
לי ידוע מעשה הפוך, חסיד קרלין שגר בבריסק והיה מעודד עם הגר"ח, שהיה מעיר לו על הקולות בתפילה, פעם אחת בנוכחתו של אותו חסיד התרעם הגר"ח על איזה משהו והרים קולו, שאלו הקרלינער למה צעקת, ענהו הגר"ח: 'כשכואב צועקים' הפטיר לו הקארלינער לכן אני צועק בתפילתי...
ברשות מע"כ אעיר על המעשה שלא היה כך היה.. שאותו שמעת.
שמלבד שיש בו דוק של היתול כלפי רב רבנן, גאון הגאונים, רבינו חיים הלוי,
הרי גם התוכן עצמו לא פותר את הבעיה.. כי אמנם כתוב בגלות מצרים "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו", ובפזמון כתוב "שואגים בתפילה ומבקשים רשיון, אולי יחוס",
אבל מאידך לגבי תפילה אומר הפזמון: "זמרה ננעים וקול נרים" (קול זה לא צעקה, אלא השמעת קול. כדכתי' 'וענית ואמרת' ופירש"י לשון הרמת קול. היינו ענייה עם קול - ולא בלחש).
אז הנדון מסתובב סביב זה אם אומרים:כי אמנם בגלות וכו'... אבל .....
או הפוך: כי אמנם הפזמון אומר וכו',... אבל בגלות מצרים כתיב....
נדון מפואר ויסודי ומעמיק מאוד. 
 


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1927
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי שאר לעמו » 24 ספטמבר 2019, 09:14

לא ירדתי לעומק דברי מע"כ.
אין כאן נידון כלל, ובמפגיע לא נכנסתי לדיון בנושא האשכול, כי דעתי או הרגלי שלי, ממש לא מענינים, שהרי ראוי שכל אחד ינהג כפי שהוא מרגיש בו עבודת ה' וקרבת ה', שזה התכלית. ולאיזה צורך יש להעביר ביקורת על אדם שמסיבה כזו או אחרת הגיע למסלול של עבודת ה' הייחודית לו.
הנקודה שהפריעה לי היתה שהלכת בשוגג, במסלול ידוע אצל מסוימים, שאפשר להתל במאורי האומה בשביל לקדם דברים. זאת לא ייעשה.
וטרחתי וביארתי לך שהסיפור המחזאי המוזר הזה נסתר מעצמו, ומשו"כ אף את מטרתו לא השיג. אלא שגם מזה עשית ליצנות (אולי לא הבנת, אז אבקש מחילה על האשמתי זו).

חבל על השורות הקודמות שכתבתי.
משלי כז כב.


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1138
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 244 פעמים
קיבל תודה: 262 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי שמעיה » 24 ספטמבר 2019, 10:10

שאר לעמו כתב:
24 ספטמבר 2019, 09:14
לא ירדתי לעומק דברי מע"כ.
אין כאן נידון כלל, ובמפגיע לא נכנסתי לדיון בנושא האשכול, כי דעתי או הרגלי שלי, ממש לא מענינים, שהרי ראוי שכל אחד ינהג כפי שהוא מרגיש בו עבודת ה' וקרבת ה', שזה התכלית. ומה שייך להעביר ביקורת על אדם שמסיבה כזו או אחרת הגיע למסלול של עבודת ה' הייחודית לו.
הנקודה שהפריעה לי היתה שהלכת בשוגג, במסלול ידוע אצל מסוימים, שאפשר להתל במאורי האומה בשביל לקדם דברים. זאת לא ייעשה.
וטרחתי וביארתי לך שהסיפור המחזאי המוזר הזה נסתר מעצמו, ומשו"כ אף את מטרתו לא השיג. אלא שגם מזה עשית ליצנות (אולי לא הבנת, אז אבקש מחילה על האשמתי זו).

חבל על השורות הקודמות שכתבתי. משלי כז כב.
הרגישות לכבוד מאורי האומה מסוג מסוים, מכמירת לב ומעוררת חלחלת התרגשות...
 


נשמה ענייה
הודעות: 24
הצטרף: 23 ספטמבר 2019, 13:59
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי נשמה ענייה » 24 ספטמבר 2019, 14:26

אצלי הבית אהרן והוא מאור האומה לא פחות אז אנא


ונכתב בספר
הודעות: 73
הצטרף: 08 מרץ 2016, 00:22
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי ונכתב בספר » 25 ספטמבר 2019, 01:40

שאר לעמו כתב:
24 ספטמבר 2019, 09:14
לא ירדתי לעומק דברי מע"כ.
אין כאן נידון כלל, ובמפגיע לא נכנסתי לדיון בנושא האשכול, כי דעתי או הרגלי שלי, ממש לא מענינים, שהרי ראוי שכל אחד ינהג כפי שהוא מרגיש בו עבודת ה' וקרבת ה', שזה התכלית. ולאיזה צורך יש להעביר ביקורת על אדם שמסיבה כזו או אחרת הגיע למסלול של עבודת ה' הייחודית לו.
הנקודה שהפריעה לי היתה שהלכת בשוגג, במסלול ידוע אצל מסוימים, שאפשר להתל במאורי האומה בשביל לקדם דברים. זאת לא ייעשה.
וטרחתי וביארתי לך שהסיפור המחזאי המוזר הזה נסתר מעצמו, ומשו"כ אף את מטרתו לא השיג. אלא שגם מזה עשית ליצנות (אולי לא הבנת, אז אבקש מחילה על האשמתי זו).

חבל על השורות הקודמות שכתבתי.
משלי כז כב.

א. למה הסיפור סותר עצמו?

ב. הסיפור עצמו - סוג של 'נצחו בדברים' לגבי מה שלא היה ניחא ליה לרב הרמת הקול, והקארלינער רצה להבהיר לו שזה בא ממקום של כאב אמתי

ג. אם ר' חיים קיבל את זה  או לא אני לא יודע, אבל לענ"ד אין במעשה זה משום זלזול ח"ו בכבוד ענק שבענקים, ואולי אין לי רגישות מספיק לזה, אבל בכל זאת עדיין אני לא מרגיש בזה זלזול לא זכורני שבהנצחויות מסוג יש זלזול למי שלא ענה אחרון. אם מישהו מרגיש שיש בסיפור מעשה זה ענין של זלזול בכבודו דהגר"ח, אבקש להמנהלים למחקו לכבוד זה שזה מפריע לו.

ד. כמובן שעצם זה שהבאתי את הסיפור ואיני רואה בו שום בעיה אין לראות בזה שאני עומד על כך שהסיפור אכן התרחש, שמעתיו כמה פעמים, אך יכול להיות שאכן זה לא היה.




ה. נכון שאני מנסה לקדם דברים אבל לא את התפילה של הקארלינערס, מאחר ואני איני קארלינער.
מה שאני מכן מנסה לקדם, שיהיה לי ולאחרים טיפה 'ברייטקייט' (-איני מכיר תרגום של מלה זו), ולא ללכת מתוך הנחה שמה ששונה במאומה מההנהגה שלי זה לא בסדר, ולפחות להציע לשנות את זה. יש פה איזה הנחת מוצא שיש רק דרך וצורה אחת להתפלל ואחרת זה לא מתאים וצריך לדון מצד פסוקי התנ"ך והמפרשים והווארטים שאיפה שמשתמע כאיזה צד אם הרמת קול קצת או קצת הרבה, או הרבה קצת הרבה, זה יהיה הוכחה מוכחת לאחד הצדדים וכמובן פירכא עצומה על הדרך השניה. ואחר כך לדון מי הביא איזה מידע שפוגע בגדול של הצד השני זה יהפך לסוג של פירכא עליו,
ואז יבוא איזה גאון עולם בעל מח חד ומבריק שיודע להתנסח כגדול המגידים, ויחדש חידוש עצום שאולי שניהם טובים לפני האלוקים ויש  כזה מושג גם להתפלל בקול וגם לא בקול זה לגטימי - וכמובן יסייג את עצמו לא בשקט מידי מידי כי אז כבר יאשימו בכפרנות או במשהו דומה - ואז האיר את עיניהם לרעיון האדיר המיוחד שיכול להיות בסיטואציה מסוימת ובתנאים מסוימים כאמור, 2 דרכים בגדר מדרגת הרמת הקול ושניהם נכונים, וכמובן כל זה לפני הדיון איזה משניהם זה לכתחילה ואיזה בדיעבד, ואם לא יהיה מספיק מ"מ לזה אז יהיה דיון איזה הוא יותר מהודר, ואז להכריע כמה לגטימי להתפלל באופן השני שזה לא כל כך מהודר. 

ו. אני מאמין שבלהט הויכוח אנשים נגררים לקטנויות כאלה, למרות שהם בכלל לא נמצאים במקום הזה, ויש להם קצת יותר שכר להכיל שונות וצורות אחרות של עבודת ה', אלא מאי, כדרכו של ויכוח הצד השני מצליח לפעמים לגרור אותך לקנות שלו ולגרום כאילו כל הויכוח נסוב סביב איזה נקודה קטנה, ואז אתה לא שם לב לאן נגררת. לדעתי השיח הזה מרדד כל ענין חשוב ומרכזי, ואני מציע להצמד לדיונים מקורים ויסודיים וכמובן מעינינם, ולהשאר ב'ליבה' ולא להגיע בכל מקום לזלזול בת"ח וכו' וככו'.

ז. אם משהו מרגיש שבמה שכתבתי ב2 האותיות הקודמים אני מזלזל בו, הפעם אודה, יש לי אכן כלפיו זלזול, ואני מבקש על זה סליחה מראש
 


ספר וסופר
הודעות: 88
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 26 פעמים
קיבל תודה: 39 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי ספר וסופר » 25 ספטמבר 2019, 09:44

ונכתב בספר כתב:
25 ספטמבר 2019, 01:40
לא זכורני שבהתנצחויות מסוג זה יש זלזול למי שלא ענה אחרון

סליחה שאני סוטה מהנידון, אולם צדה עיני את המשפט הכל כך פשוט ויפה הזה, ואחרי שאני בס"ה נמצא כאן פחות מחודש בפורום, אני מוצא לנכון להזכיר לעצמי את המסר הזה.

הכל יראה הרבה יותר יפה ככה.

שכוייח!


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1927
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עבודת התפילה של חסידות קרלין בפרט והציבור כולו בכלל, בימינו זה עדיין מכובד או שצריך לשנות סגנון?

שליחה על ידי שאר לעמו » 03 אוקטובר 2019, 14:40

ונכתב בספר כתב:
25 ספטמבר 2019, 01:40
שאר לעמו כתב:
24 ספטמבר 2019, 09:14

וטרחתי וביארתי לך שהסיפור המחזאי המוזר הזה נסתר מעצמו.

א. למה הסיפור סותר עצמו?

ממ"נ, הזועק בפסד"ז כי כואב לו, שיתבונן מחדש מה זה פסד"ז.
ניחא אילו היית אומר כי הוא מתפעל, אבל אז שוב אין קשר לזה שלגרח"ס כאב..

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים