מה פשר מנהגינו בדילוגי התפילות בימים נוראים

[איש ווילנא]

מי הכניס את מנהג הישיבות [וכך נהוג בכל בתי המדרש של בני ליטא] שבתפילה בראש השנה ויום הכיפורים אומרים את הכותרות של כל הפיוטים
ולא אומרים את כל אריכות הפיוט [לפעמים זה גם בצורה שמעוררת תימה]

רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]


ואם כבר מדברים
לא אדע מהיכן המנהג של הישיבות
שלא לומר תפילת טל ותפילת גשם בתוך התפילה
בעוד שהגר"א נהג לאומרם בתוך התפילה כמבואר במעשה רב.
ואכן יש מקומות של בני ליטא שנהגו לאומרם בתוך התפילה.

ועוד הערה אחת
הגר"א גם כשנמנע מלומר פיוטים בד' פרשיות
היה אומרם בציבור לאחר חזרת הש"ץ ומשום מה נמנעו מזה לגמרי.

[בן ישיבה]

מי הכניס את מנהג הישיבות [וכך נהוג בכל בתי המדרש של בני ליטא] שבתפילה בראש השנה ויום הכיפורים אומרים את הכותרות של כל הפיוטים
ולא אומרים את כל אריכות הפיוט [לפעמים זה גם בצורה שמעוררת תימה]

רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]


ואם כבר מדברים
לא אדע מהיכן המנהג של הישיבות
שלא לומר תפילת טל ותפילת גשם בתוך התפילה
בעוד שהגר"א נהג לאומרם בתוך התפילה כמבואר במעשה רב.
ואכן יש מקומות של בני ליטא שנהגו לאומרם בתוך התפילה.

ועוד הערה אחת
הגר"א גם כשנמנע מלומר פיוטים בד' פרשיות
היה אומרם בציבור לאחר חזרת הש"ץ ומשום מה נמנעו מזה לגמרי.

אכן בעבר הייתי מתפלל בישיבתו של מו"ר הגרמ"ד הלוי סולובייציק, שם נהגו לומר הכל ולא לדלג (חוץ מהפיוטים באמצע הקדושה),
בשנים האחרונות עברתי דירה ושוב נמנע ממני להתפלל בישיבה שם התחלתי להתפלל ליד ביתי ושם נהגו לדלג חוץ מהכותרות בתחילה ובסוף, ואני כל שנה מחדש לא מסוגל להתרגל לזה משני טעמים א' מה שהזכרת שיש הרבה פעמים שזה פשוט חצי משפט, ב' זה נותן לי הרגשה כאילו בראש השנה אני נמצא בקונצרט חזנות, שאומרים רק מה שיש על זה קטע חזנות, אך להתפלל בלי נוסח וחזנות מדלגים,

[שניאור]

מי הכניס את מנהג הישיבות [וכך נהוג בכל בתי המדרש של בני ליטא] שבתפילה בראש השנה ויום הכיפורים אומרים את הכותרות של כל הפיוטים
ולא אומרים את כל אריכות הפיוט [לפעמים זה גם בצורה שמעוררת תימה]

כחסידי אינני יודע לאיזה פיוטים בדיוק אתה מתכוון, אך עצם הדבר לומר רק הכותרות ולא הפיוטים עצמם הוא מנהג כללי שנהוג ברבה מאוד מקומות, ויש פיוטים שמדלגים בכל המקומות כמעט (חוץ מאלו שמקפידים לומר את כל הפיוטים כמו בעלזא וויזניץ ועוד קצת), ויש פיוטים שרק חלק מהמקומות מדלגים, אבל כאמור המנהג הוא מנהג כללי ולא קשור לבני הישיבות, [עכשיו אני חושב אולי במקורו זה מנהג ירושלמי שלא רצו להאריך את התפילה וגם לא לומר פיוטים המירות, ולכן אמרו רק את הכותרת ע"י החזן כדי לעורר את הציבור].

[אמונת אומן]

אצל החסידים עפ"י רוב הדילוג נוצר כדי שיספיקו לקדש ולסעוד לפני שקיעת החמה

[שניאור]

אצל החסידים עפ"י רוב הדילוג נוצר כדי שיספיקו לקדש ולסעוד לפני שקיעת החמה

לא יודע מאיפה אתה לוקח את הנתון הזה, לך תבדוק אצל הפולנים (גור אלכסנדר וכו') ותראה שהם מדלגים הכי הרבה וגומרים מוקדם יחסית.
מקור המנהג וודאי לא מגיע מזה גם אם כהיום יש לכמה מקומות את הרווח הזה.

[בבא קמא]

מי הכניס את מנהג הישיבות [וכך נהוג בכל בתי המדרש של בני ליטא] שבתפילה בראש השנה ויום הכיפורים אומרים את הכותרות של כל הפיוטים
ולא אומרים את כל אריכות הפיוט [לפעמים זה גם בצורה שמעוררת תימה]

רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]


ואם כבר מדברים
לא אדע מהיכן המנהג של הישיבות
שלא לומר תפילת טל ותפילת גשם בתוך התפילה
בעוד שהגר"א נהג לאומרם בתוך התפילה כמבואר במעשה רב.
ואכן יש מקומות של בני ליטא שנהגו לאומרם בתוך התפילה.

ועוד הערה אחת
הגר"א גם כשנמנע מלומר פיוטים בד' פרשיות
היה אומרם בציבור לאחר חזרת הש"ץ ומשום מה נמנעו מזה לגמרי.

ומרן בעל הדרכי שמואל זיע"א הנהיג כן בישיבתו לאומרם לאחר התפילה.
 

[אמונת אומן]

אצל החסידים עפ"י רוב הדילוג נוצר כדי שיספיקו לקדש ולסעוד לפני שקיעת החמה

לא יודע מאיפה אתה לוקח את הנתון הזה, לך תבדוק אצל הפולנים (גור אלכסנדר וכו') ותראה שהם מדלגים הכי הרבה וגומרים מוקדם יחסית.
מקור המנהג וודאי לא מגיע מזה גם אם כהיום יש לכמה מקומות את הרווח הזה.

אכן, לא התכוונתי לחסידי פולין, שם כמדינות היו 'אומרים' כמה שפחות
 

[שניאור]

אכן, לא התכוונתי לחסידי פולין, שם כמדינות היו 'אומרים' כמה שפחות

אבל גם החסידים ברוסיה לא גמרו (עכ"פ פעם) כ"כ מאוחר למיטב ידיעתי.

[אמונת אומן]

רוב החסידים ברוסיה אומרים תשליך ביום יג מידות ולא בר''ה, כי היו מתפללים שחרית עד קרוב לשקיעה

[שניאור]

רוב החסידים ברוסיה אומרים תשליך ביום יג מידות ולא בר''ה, כי היו מתפללים שחרית עד קרוב לשקיעה

נכון שלא אומרים תשליך בר"ה, אבל אני לא בטוח שזאת הסיבה [היחידה].

[אמונת אומן]

לפחות בחלק מהמקומות ידוע לי שזאת היתה הסיבה

[חלק א׳ ממעל]

גם רע"א כ׳ בזמן המחלה בעירו שיקצרו ויגמרו ב5 את התפילה...
ובעצם העניין, יכול להיות שזה כמו בסליחות שהעיקר זה הפסוקים שלפני ולכך תמיד כשקיצרו השאירו אותם וכן כל ההקדמות השאירו גם כשמדלגים על הפיוט

[ידידיה]

גם רע"א כ׳ בזמן המחלה בעירו שיקצרו ויגמרו ב5 את התפילה...

אתה חושב שהתכוון לשעה 5 כפי השעון שלנו?

[חלק א׳ ממעל]

לא הבנתי

[יעבץ]

המקור למנהג הישיבות הם הישיבות עצמם, ובכו"כ דברים שינו ממנהגי ליטא.
אולי שאלתך היא מבחינה הסטורית באיזו ישיבה החלו לקצר וכיצד התפשט וכו', זה באמת עניין לחוקרי תולדות הישיבות.
מה שמפריע לי במנהג זה, א. מה שהשאירו את הכותרות, יש בזה קצת הגיון, אבל בכמה מקומות בתפילה אומרים גם את השורה האחרונה של הפיוט וזה ממש בלא טעם רק שלא רצו להפסיד את החזנות שהיה לבעל תפילה בשורה זו...
ב. המבינים בצורת הקרובה יודעים שכל תפילה מתחילה בהזכרת ג' אבות, אברהם במגן, יצחק באתה גבור ויעקב בקדושה (ובאחת התפילות בר"ה מזכירים האמהות, אבל על אותו דרך). והנה המנהג המקובל שאומרים את הפיוט במגן ואתה גבור, אבל מיד אחר מחייה המתים מדלגים לפיוט ומשכיחים זכר יעקב. ובכל פעם יש לי עגמ"נ גדולה בזה, הלוואי ויכלתי לתקן מעוות זה שנגרם לדעתי אך ורק מחוסר הבנה ושימת לב (מדובר בקטע קצר מאד 3-4 שורות).
אבל כל אחד יכול לתקן לעצמו בקלות, היות ומדובר בקטע קצר ניתן 'להכניס' אותו בתוך סלסול תפילת החזן, ולהשלים זכות אבות.

[אברהם העברי]

רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]

מעודי תמהתי מה הטעם בזה שהגר"א היה נוהג לומר אחרי התפילה תמיד ורק בימים נוראים אמר בתפילה (הטעם שהזכרת לא כ"כ מתיישב לי עם שי' הגר"א שגם בר"ה אסור לבכות ולומר בקשות פרטיות)
וכמו"כ תמהתי על מנהג הקהילה הנ"ל למה לא נוהגים כגר"א
מא' מבני הקהילה קיבלתי תשובה ש"אנחנו לא חסידים של הגר"א ואם יצא לנו שלא צריך לומר אז לא אומרים"
אמנם שו"ר בפנקס קהילת וילנא שמבואר שם שהיה לגר"א רשות לקיים מנין עצמאי רק בשבתות וימים טובים אך לא בימים נוראים (בביתו היה מותר רק בשבתות ולו עצמו היה מותר גם ביו"ט) וא"כ הכל א"ש שהרי במע"ר מובא שיטתו שלא לפרוש בזה מן הציבור א"כ בשויו"ט שהיה לו מנין בפנ"ע יכל לשנות כרצונו אך בימים נוראים נאלץ להצטרף לציבור

[איש ווילנא]

רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]

מעודי תמהתי מה הטעם בזה שהגר"א היה נוהג לומר אחרי התפילה תמיד ורק בימים נוראים אמר בתפילה (הטעם שהזכרת לא כ"כ מתיישב לי עם שי' הגר"א שגם בר"ה אסור לבכות ולומר בקשות פרטיות)
וכמו"כ תמהתי על מנהג הקהילה הנ"ל למה לא נוהגים כגר"א
מא' מבני הקהילה קיבלתי תשובה ש"אנחנו לא חסידים של הגר"א ואם יצא לנו שלא צריך לומר אז לא אומרים"
אמנם שו"ר בפנקס קהילת וילנא שמבואר שם שהיה לגר"א רשות לקיים מנין עצמאי רק בשבתות וימים טובים אך לא בימים נוראים (בביתו היה מותר רק בשבתות ולו עצמו היה מותר גם ביו"ט) וא"כ הכל א"ש שהרי במע"ר מובא שיטתו שלא לפרוש בזה מן הציבור א"כ בשויו"ט שהיה לו מנין בפנ"ע יכל לשנות כרצונו אך בימים נוראים נאלץ להצטרף לציבור

אכן יפה תמהת

תשובתך עדיין אינה משיבה מדוע תפילת טל ותפילת גשם אמר בתוך התפילה הגם שהיא תוספת
יתירה מזו הרי בברכות קריאת שמע לא אמר את התוספות גם בימים נוראים. [הגם שלדבריך התפלל בבית הכנסת עם הציבור הרחב]

אבל מצאתי שכבר עמדו על שאלה זו שנים מגדולי ליטא הנצי"ב ורבי שלמה הכהן מוילנא
ולרבי שלמה הכהן יש תשובה נאה ולכאורה נראת נכונה מצד עצמה.

שהטעם שהגר"א נמנע מלומר פיוטים אינו משום שאין אנו רשאים להוסיף בתפילה
שוודאי רשאים להוסיף בתוכן התפילה
אלא שבדרך כלל הפיוטים אין להם שייכות לתוכן הברכה
וזה אין אנו רשאים להוסיף כי כל ברכה יש לה את ענינה אבל אי אפשר להוסיף בשלוש ברכות הראשונות מענין פסח וכו'
אבל פיוטים ששייכים לתוכן הברכה ומאותו הענין אין בעיה להוסיף
ודו"ק ותשכח שהתוספות בימים נוראים בעיקר בברכה השלישית כולם שייכים לקדושת ה'
וכן תפילת טל ותפילת גשם מובן ששייכים לברכה השניה
מה שאין כן הפיוטים במועדים ושאר שבתות השנה

[אברהם העברי]

אצטט ואגיב לראשון ראשון ולאחרון אחרון

אכן יפה תמהת

תשובתך עדיין אינה משיבה מדוע תפילת טל ותפילת גשם אמר בתוך התפילה הגם שהיא תוספת
יתירה מזו הרי בברכות קריאת שמע לא אמר את התוספות גם בימים נוראים. [הגם שלדבריך התפלל בבית הכנסת עם הציבור הרחב]

לגבי תפילת טל וגשם לדעתי התשובה היא שכך נתקן להתחיל את אמירת הגשם והטל (דאל"כ למה בלחש אין אומרים אחרי שהוא במוסף כבר ופשוט שנתקן להתחיל לומר רק ע"י הכרזה של הש"ץ)
ולגבי הפיוטים בברכות קרי"ש ציפיתי ש"איש וילנא" ידע שדוו' אחר חזרת הש"ץ כתב הגר"א שלא לפרוש אבל בשאר מקומות שמוסיפים ס"ל שזה הפסק וצריך לפרוש
להלן הציטוט
"שלא לפרוש מן הצבור בפיוטים או סליחות כשאומרים אחר חזרת הש"ץ ואין הפסק בברכות ק"ש ותפלה"
מע"ר סי' נ"ז

אבל מצאתי שכבר עמדו על שאלה זו שנים מגדולי ליטא הנצי"ב ורבי שלמה הכהן מוילנא
ולרבי שלמה הכהן יש תשובה נאה ולכאורה נראת נכונה מצד עצמה.

שהטעם שהגר"א נמנע מלומר פיוטים אינו משום שאין אנו רשאים להוסיף בתפילה
שוודאי רשאים להוסיף בתוכן התפילה
אלא שבדרך כלל הפיוטים אין להם שייכות לתוכן הברכה
וזה אין אנו רשאים להוסיף כי כל ברכה יש לה את ענינה אבל אי אפשר להוסיף בשלוש ברכות הראשונות מענין פסח וכו'
אבל פיוטים ששייכים לתוכן הברכה ומאותו הענין אין בעיה להוסיף
ודו"ק ותשכח שהתוספות בימים נוראים בעיקר בברכה השלישית כולם שייכים לקדושת ה'
וכן תפילת טל ותפילת גשם מובן ששייכים לברכה השניה
מה שאין כן הפיוטים במועדים ושאר שבתות השנה

לא הבנתי איך פיוט כמו ובכן וה' פקד את שרה כאשר אמר קשור לברכה שניה וכן הרבה שם וע"כ לא הבנתי את התירוץ
עד כמה שידוע לי התירוץ הוא שבימים נוראים כל בקשה היא מענין התפילה וע"כ כתבתי

הטעם שהזכרת לא כ"כ מתיישב לי עם שי' הגר"א שגם בר"ה אסור לבכות ולומר בקשות פרטיות

[איש ווילנא]

לגבי תפילת טל וגשם לדעתי התשובה היא שכך נתקן להתחיל את אמירת הגשם והטל (דאל"כ למה בלחש אין אומרים אחרי שהוא במוסף כבר ופשוט שנתקן להתחיל לומר רק ע"י הכרזה של הש"ץ)
ו

גם אם הורשינו מחז"ל להכריז האם בכלל זה כל הפיוט
אבל לגבי תפילת טל וגשם וודאי תשובתו של הבנין שלמה היא תשובה טובה שהוא מענין הברכה

לגבי שאר דבריך הערות על ההקשר של וד' פקד את שרה וכו'
אכן הערה במקומה
אבל בכל זאת זה בולט שבאופן כללי זה לא מתרחק מהענין
וזה גם מסיים קדוש. ומדבר על מלכות ד' ועל הדין