מי שחושב שזה לא חובה צודק וממילא לא צריך לראות את עצמו כ''עובר'' באונס. וצריך להתרגל לדעת שיכול להיות שהעולם טועה בלי לזלזל כשזה קורה.עוד-אחד אמר:מ"מ וודאי הוא שבמקום שיש כבר דרך כזו כמושכל ראשון אצל כולם, ויש שלא יכולים לעמוד בזה, אין להם לזלזל ולומר ש"זו בעצם לא חובה" כי לכל הפחות יהיה חובה משום "אל תיטוש תורת אמך" אלא יהיו בעיני עצמם כאנוסים
ברל אמר:האם העניין הזה של הסתפקות במועט נועד ברעיון מראש כהוראה כללית או דרך ליחדים האם נכון לחנך במתווה אחד את כולם או לדרוש מכולם לעמוד בדרגה כזו?
אם אפשר מקורות
ברל אמר:האם העניין הזה של הסתפקות במועט נועד ברעיון מראש כהוראה כללית או דרך ליחדים האם נכון לחנך במתווה אחד את כולם או לדרוש מכולם לעמוד בדרגה כזו?
אם אפשר מקורות
לא תמיד זה "העולם" לפעמים מדובר בהנהגה שהנהיגו כדי לשמור את הציבור ואי אפשר לבטלה בלא טעם.בר נש אמר:מי שחושב שזה לא חובה צודק וממילא לא צריך לראות את עצמו כ''עובר'' באונס. וצריך להתרגל לדעת שיכול להיות שהעולם טועה בלי לזלזל כשזה קורה.עוד-אחד אמר:מ"מ וודאי הוא שבמקום שיש כבר דרך כזו כמושכל ראשון אצל כולם, ויש שלא יכולים לעמוד בזה, אין להם לזלזל ולומר ש"זו בעצם לא חובה" כי לכל הפחות יהיה חובה משום "אל תיטוש תורת אמך" אלא יהיו בעיני עצמם כאנוסים
מה הפירוש של ''הנהיגו'' ? מה אמרו?עוד-אחד אמר:לא תמיד זה "העולם" לפעמים מדובר בהנהגה שהנהיגו כדי לשמור את הציבור ואי אפשר לבטלה בלא טעם.בר נש אמר:מי שחושב שזה לא חובה צודק וממילא לא צריך לראות את עצמו כ''עובר'' באונס. וצריך להתרגל לדעת שיכול להיות שהעולם טועה בלי לזלזל כשזה קורה.עוד-אחד אמר:מ"מ וודאי הוא שבמקום שיש כבר דרך כזו כמושכל ראשון אצל כולם, ויש שלא יכולים לעמוד בזה, אין להם לזלזל ולומר ש"זו בעצם לא חובה" כי לכל הפחות יהיה חובה משום "אל תיטוש תורת אמך" אלא יהיו בעיני עצמם כאנוסים
למשל שאי אפשר לגדול בתורה אם חושבים תמיד על ענייני עולם הזה, ולכן ראוי לבן תורה (מי שמתחנך בישיבה גם אחרי שעזב אותה) שלא לחפש תמיד לקנות כלים נאים או דירה נאה וכו' כשאין לו צורך בזה וכן שלא יאכל מאכלי פינוק ויצמצם הוצאותיו כמה שאפשר.בר נש אמר:מה הפירוש של ''הנהיגו'' ? מה אמרו?
אני מסכים אתך על העיקרון קרי שלהתקרב לה' ולדעת תורה על האדם לא להיות שקוע בהנאות העוה''ז ובטיפוח החיים הגשמיים. אבל אני שומע מכלל דבריך שזאת היום נורמה חברתית לציבור בני תורה ושחייבים להסתפק במועט כי כך נוהגים ולזה אני לא מסכים. כל אחד צריך לדאוג לעצמו להתקרב לה'.עוד-אחד אמר:למשל שאי אפשר לגדול בתורה אם חושבים תמיד על ענייני עולם הזה, ולכן ראוי לבן תורה (מי שמתחנך בישיבה גם אחרי שעזב אותה) שלא לחפש תמיד לקנות כלים נאים או דירה נאה וכו' כשאין לו צורך בזה וכן שלא יאכל מאכלי פינוק ויצמצם הוצאותיו כמה שאפשר.
מה שייך לומר ש"הנהיגו" כן. הלא מדובר במציאות פשוטה, שמי שרודף אחרי תענוגות העולם הדבר יבוא על חשבון התעלותו הרוחנית.עוד-אחד אמר:למשל שאי אפשר לגדול בתורה אם חושבים תמיד על ענייני עולם הזה, ולכן ראוי לבן תורה (מי שמתחנך בישיבה גם אחרי שעזב אותה) שלא לחפש תמיד לקנות כלים נאים או דירה נאה וכו' כשאין לו צורך בזה וכן שלא יאכל מאכלי פינוק ויצמצם הוצאותיו כמה שאפשר.בר נש אמר:מה הפירוש של ''הנהיגו'' ? מה אמרו?
אגב גם המ"ב כותב את זה ונראה לי ששם בתורת חיוב, על זה אני לא בטוח.
נ.ב. כל דברי הם לדון בנושא להלכה, ולא להתייחס כלל לפרטי המציאות האם אכן אמרו וכו'.
יש בזה הרבה דרגות. הנושא הוא האם זה ראוי להיות כמוסכמה חברתית, או רק כל אחד לפי דרגתו. וכתבתי שאם יש מקום ששם זה כן מוסכמה חברתית אין לבעוט בה.מבקש אמת אמר:מה שייך לומר ש"הנהיגו" כן. הלא מדובר במציאות פשוטה, שמי שרודף אחרי תענוגות העולם הדבר יבוא על חשבון התעלותו הרוחנית.
השאלה הקשה יותר היא האם "לברוח" מהנאות העולם, וכל דבר שמהנה את האדם יש להתרחק ממנו, או שמא יש תועלת להרחיב דעתו של אדם אם נהנה מהעולם במידה הראויה, ובלבד שלא ירדוף אחריהם וישקע עצמו בהם. כמדומה שיש בזה הנהגות שונות, והענין תלוי לפי תכונות האדם ומצבו.
עוד-אחד אמר:יש בזה הרבה דרגות. הנושא הוא האם זה ראוי להיות כמוסכמה חברתית, או רק כל אחד לפי דרגתו. וכתבתי שאם יש מקום ששם זה כן מוסכמה חברתית אין לבעוט בה.מבקש אמת אמר:מה שייך לומר ש"הנהיגו" כן. הלא מדובר במציאות פשוטה, שמי שרודף אחרי תענוגות העולם הדבר יבוא על חשבון התעלותו הרוחנית.
השאלה הקשה יותר היא האם "לברוח" מהנאות העולם, וכל דבר שמהנה את האדם יש להתרחק ממנו, או שמא יש תועלת להרחיב דעתו של אדם אם נהנה מהעולם במידה הראויה, ובלבד שלא ירדוף אחריהם וישקע עצמו בהם. כמדומה שיש בזה הנהגות שונות, והענין תלוי לפי תכונות האדם ומצבו.
שאר לעמו אמר:קדושים תהיו - כפי שביאר הרמב"ן מצווה זו - זה ציווי כללי, לכל עם ישראל.
הפיכת הנאות העולם הזה ל'ערך' הוא הפך הנדרש מיהודי, והפך השכל.
וכאמור כ"א צריך להתאמץ לשם כך במדרגתו הוא.
וכמו שהקדימוני ש'מועט' זה ענין יחסי, אבל הוא שייך אצל כולם, אם מעט ואם הרבה.