נקטעה האצבע רח"ל

נושאים שונים

פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 23 ינואר 2017, 17:10

מעשה שהיה ביום ו' בעיר התורה בני ברק.
ילד אחד ממשפחת כהן, נקטעה אצבעו בתאונה מחרידה בתלמוד תורה. באו הצלה, והורו חיש לטוס לביה"ח, שם ניתן תוך זמן קצר לחבר את האצבע מחדש ולאחות הנפרדים.

ואכן כך נעשה, הילד פונה לתל השומר, האיחוי נעשה והצליח, ולילד שלום.

לאחר מעשה התעוררו תלמידי חכמים, שהיה לכאורה אסור לעשות כך מן התורה.

הרי אבר מן החי מטמא כמת, ואסור לכהן לטמאות לאבר מן החי. ואם כך אסור לחבר לכהן אבר שנקטעה ממנו. ואף שהאבר נפסדת בכך רח"ל, הרי לא הותר לעבור על איסור לאו משום סכנת אבר.

שמועה שמעתי שאכן כך כתוב להלכה בשו"ת שבט הלוי. לא ראיתי ולא מצאתי לע"ע.

רציתי לומר סברא להתיר, שלפום ריהטא נשמעת קצת מופקעת, אבל אולי מישהו כאן יוכל להוכיח או לפרוך סברא זו מדין מפורש, והיה זה שכרנו.

הצעת הרהור הדברים שעלה בליבי הוא לומר, שככל שנצליח אכן לחבר את האבר בחזרה, אות הוא שעדיין יש לו שייכות למקום שנפרד ממנו, שהרי המציאות היא שרק אם עושים כך תיכף ומיד אפשר לחבר, ולאחר מכן לא, ואם כן החיבור מוכיח שהוא היה עדיין מחובר בחיות אל מקום חיותו אף שנפרד ונפסק ממנו, ואם כן אולי יתכן לומר שלאחר שנתחבר אל הגוף למקומו ושורשו, נתברר למפרע שלא היה מחולק בפני עצמו מהגוף, אלא היה עדיין מחובר לו ולא טימא כאבר.

האם מצינו אח ורע לסברא מחודשת ומשונה כזו? או שמא מצינו לה סתירה גלויה?


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יעבץ » 24 ינואר 2017, 22:37

שאלה קשה.
הסברא שלך שהאיחוי מוכיח שהיה שייך עדיין למקום חיותו לא מקובלת עלי. כי הרי אפשר לחבר האצבע לכל יד שהיא בעיקרון. הסיבה שהזמן מוגבל קשור לכלי דם וכו' שנפסדים לאחר זמן קצר. לכן אם נפשך לומר סברא כעין זה נצטרך להגדיר אותה בערך כך: שלאחר שנתחדשה חכמת הניתוח ואפשר לחבר איבר בחזרה כל עוד והדבר אפשרי לא נגדיר האיבר כ'מת'.
זו סברא קשה כי לפי זה יצא שלכל כהן יהא מותר לגעת באיבר וזה לא מסתבר.
אני הייתי הולך יותר לכיוון שהיות והטומאה נגרמת במגע (מה שנטמא לפני כן באוהל הרי היה סכ"נ לאיחוי הפצע, ופשוט) וכל עצמו של המגע הוא לחבר האיבר לא מסתבר שמגע זה יחשב כמגע באיבר מטמא. וזה לענ"ד מסתבר יותר.

והאמת שאפשר להפריח סברות רבות והשאלה הרעיונית היא האם וכיצד אפשר להתיר איסור מפורש במשנה בסברות שלא נזכרו בדברי רבותינו. מחמת חידושי הזמן והטכנולוגיה.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 370 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי אחד התלמידים » 24 ינואר 2017, 23:38

גם אם היה מקום להתיר איסור דאורייתא ע"פ סברא בדויה בלי שום ראיה, עכ"פ אין זה אלא ספק אם יצליחו לחברו, ומידי ספק איסור דאורייתא לא יצא.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2017, 00:23

אחד התלמידים כתב:גם אם היה מקום להתיר איסור דאורייתא ע"פ סברא בדויה בלי שום ראיה, עכ"פ אין זה אלא ספק אם יצליחו לחברו, ומידי ספק איסור דאורייתא לא יצא.
הוא אשר אמרתי. ומכ"מ שים לב שלפי מה שאני אמרתי אין צורך שיצליח, רק שעצם מגע שבא לחבר לא יטמא. אני מסכים שסברא להיתר צריכה להיות בנויה על יסודות דברי חכמים ולכן סייגתי כדלעיל.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 25 ינואר 2017, 01:18

יעבץ כתב:שאלה קשה.
הסברא שלך שהאיחוי מוכיח שהיה שייך עדיין למקום חיותו לא מקובלת עלי. כי הרי אפשר לחבר האצבע לכל יד שהיא בעיקרון. הסיבה שהזמן מוגבל קשור לכלי דם וכו' שנפסדים לאחר זמן קצר. לכן אם נפשך לומר סברא כעין זה נצטרך להגדיר אותה בערך כך: שלאחר שנתחדשה חכמת הניתוח ואפשר לחבר איבר בחזרה כל עוד והדבר אפשרי לא נגדיר האיבר כ'מת'.
זו סברא קשה כי לפי זה יצא שלכל כהן יהא מותר לגעת באיבר וזה לא מסתבר.
אני הייתי הולך יותר לכיוון שהיות והטומאה נגרמת במגע (מה שנטמא לפני כן באוהל הרי היה סכ"נ לאיחוי הפצע, ופשוט) וכל עצמו של המגע הוא לחבר האיבר לא מסתבר שמגע זה יחשב כמגע באיבר מטמא. וזה לענ"ד מסתבר יותר.

והאמת שאפשר להפריח סברות רבות והשאלה הרעיונית היא האם וכיצד אפשר להתיר איסור מפורש במשנה בסברות שלא נזכרו בדברי רבותינו. מחמת חידושי הזמן והטכנולוגיה.
כוונתי היתה לומר שהאיחוי מוכיח למפרע שהיה שייך. אבל אם לא נתחבר בסופו של דבר, בוודאי טימא מעיקרא משעת פרישתו.

החידוש שכתבתם הוא חידוש נאה, אבל טעון ביאור בסברא, כיון שאחרי ככלות הכל כעת הוא איבר שפירש, ואיבר מטמא. וצ"ע.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 25 ינואר 2017, 01:20

אחד התלמידים כתב:גם אם היה מקום להתיר איסור דאורייתא ע"פ סברא בדויה בלי שום ראיה, עכ"פ אין זה אלא ספק אם יצליחו לחברו, ומידי ספק איסור דאורייתא לא יצא.
אין ידוע לי על מקום להתיר איסור דאורייתא עפ"י סברא בדויה בלי שום ראיה, וכבר אמרו האמוראים "וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה".
אך מה שכתבתם על ספק איסור דאורייתא, בזה יש לדון שאם היינו מוצאים מקור לומר סברא כעין זו או דומה לה, היו צריכים לדון על סטסטיקה של הצלחות. ובכל מקרה, יש לדון שבהפסד אבר שהוא הרבה יותר מהפסד כל ממונו יש מקום להקל בספק איסור דאורייתא.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 370 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי אחד התלמידים » 25 ינואר 2017, 08:06

מאחר שכבר נקטע האצבע וכבר נפסד אולי אין זה מקום הפסד אלא מקום ריווח. ואולי כל זמן שעדיין יש סיכוי להחזירו לא נחשב נפסד כבר, וצ"ע.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 25 ינואר 2017, 17:14

אחד התלמידים כתב:מאחר שכבר נקטע האצבע וכבר נפסד אולי אין זה מקום הפסד אלא מקום ריווח. ואולי כל זמן שעדיין יש סיכוי להחזירו לא נחשב נפסד כבר, וצ"ע.
אודה אם יוכלו להסביר את המשפט הזה והלוגיקה ההגיונית שמאחוריו אם קיימת, בצורה שגם איש כמוני יוכל להבין.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 370 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי אחד התלמידים » 25 ינואר 2017, 20:19

כתבת - "יש לדון שבהפסד אבר שהוא הרבה יותר מהפסד כל ממונו יש מקום להקל בספק איסור דאורייתא". והערתי שלא מקרי הפסד אא"כ יש דבר העלול להפסד. אבל כאין לך דבר אלא שיש לך סיכוי להרוויח אין זה מקרי מקום הפסד אלא מניעת ריווח, ואין מקום להקל כ"כ. וממילא כאן שהאצבע כבר נקטע ונפסד מה שרוצים להחזירו מקרי ריווח ולא מניעת הפסד. אא"כ נאמר שכל זמן דיש עדיין סיכוי להחזירו עדיין לא נחשב נפסד.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 25 ינואר 2017, 20:49

לא אאמין שאפשר להבין ששיקול של מניעת אפשרות חיבור אצבע למקומה, לא ייחשב כהפסד איבר שהוא הרבה יותר מהפסד כל ממונו. וודאי שאין זה דומה למניעת ריווח ממון.

יבואו נא אחרים ויגידו, אם אפשר להבין שאי אפשרות חיבור איבר יוגדר כמניעת ריווח ולא כהפסד ונזק גמור.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2017, 21:25

פשוט כמו שכתב כלפי לייא לפני. ובכל זאת אסביר שבממון אף אחד לא נולד עם הכסף וממילא זה שפעם הרווחת וכעת הפסדת ואתה רוצה להרויח חזרה נקרא מניעת רווח. אבל איבר שהוא צורתו השלמה והבריאה של האדם ובלעדיו נקרא בעל מום (וכאן בכהן יש גם נפק"מ לביהמ"ק) ח"ו לומר שנקרא רווח רק בגלל שכבר נגרם הנזק.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2017, 21:35

בנוגע לעצם השאלה נראה לי שמצאתי בס"ד התייחסות מאחד מגדולי הפוסקים והוא באגרות משה יו"ד א תשובה ר"ל, שם דן לגבי השתלת איבר ממת אבל נראה שהוא הדין כאן ויותר.
אחרי שדוחה כמה וכמה טעמים להתיר מסיק האג"מ, שמכיון שכאן מדובר במגע בית הסתרים ( במקרה דנן האצבע נוגעת במקום חיבורה ליד שאין לך בית הסתרים גדול מזה שלא עשוי להגלות לעולם) וממילא מגע בית הסתרים אינו מטמא ומותר. ודן שם רבות בנוגע לטומאת משא איך לסדר העניין מבחינה טכנית שלא יהיה טומאת משא (וכבר הזכרתי לעיל שטומאת האוהל שנטמא הייתה נצרכת מצד פיקו"נ שבדבר).
ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרון.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יעבץ » 26 ינואר 2017, 00:38

ושוב כעת מצאתי מפורש שאלה זו בציץ אליעזר ופסק להיתר. בתחילה הביא את סברת כלפי לייא ודחה אותה בכמה ראיות, והעלה להתיר על פי הש"ך בסי' קנ"ז ס"ק שכתב וז"ל: ואם יש סכנת איבר צ"ע אי דמי לממון או לנפש...ונראה לקולא. משמע שדווקא בשבת לא דוחים מפני סכנת איבר (וגם זו מח' ראשונים ואכמ"ל) אבל שאר ל"ת דוחים. והובא גם בפמ"ג שכ"ח אות ז' יעוי"ש.

נושא זה נמצא פעמיים בצי"א, בכרך י"ג וי"ד. כעת היה תחת ידי רק י"ג ( וכמין ימא לטיגנא נשכח ממני מס' התשובה) ולא ראיתי מה שכתב במקום אחר אולי יש שם הוספת דברים.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 26 ינואר 2017, 01:05

ייש"כ גדול. נעיין בפנים בעז"ה

היום עלה על דעתי להוכיח סברתי מגמ' ערוכה, אלא שנחלקו האחרונים בביאורה, ואציע זאת כאן, הלוואי שיהיו כמה ידים שימשמשו בו ויחוו דעתם על זאת

גרסי' בנדה ע:
שלשה דברי בורות [ששאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניה] אשתו של לוט מהו שתטמא? אמר להם מת מטמא ואין נציב מלח מטמא. בן שונמית מהו שיטמא? אמר להן מת מטמא ואין חי מטמא. מתים לעתיד לבא צריכין הזאה שלישי ושביעי או אין צריכין? אמר להן לכשיחיו נחכם להן איכא דאמרי לכשיבא משה רבינו עמהם.
ובתוס' שם עמדו, מדוע לא הסתפקו על בן השונמית אם צריך הזאה שלישי ושביעי, ועברו להסתפק על לעת"ל, ע"ש בדבריהם.
והחת"ס בתשובה (יו"ד סי' שלז) מבאר, שבבן השונמית פשיטא דבעי הזאה, כיון שנגע בעצמו כשהיה מת. אבל כשיחיו לעת"ל הסתפקו כיון שעתידים להיות עפר קודם שיקומו לתחיה, ע"ש בדבריו. והערול"נ בנדה שם מביאו, ומשיג עליו שמסתבר להיפך עיין עליו.
ולכאורה יש לומר לפי הצעתי הנ"ל, שבבן השונמית כשחזר וחי, א"כ הוי כנתברר למפרע שהוא חי, ולכן אין שייך בו טומאת מת על הנגיעה שנגע בעצמו בזמן שנתחלף ממיתה לחיים. משא"כ בתחיית המתים שהוא מצב חדש.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 26 ינואר 2017, 01:08

בחפשי הציץ אליעזר מצאתי זאת בחשוקי חמד יומא סד:

והנה במסכת נזיר (דף מג ע"ב) כתב המפרש (המיוחס לרש"י, ד"ה ואינו מטמא לאיברים) טעם מדוע אבר מן החי מטמא כמת, וז"ל: שאם נפרד ממנה אבר בין בחיים ובין במותה, אינו מטמא לה... לפי שאינו יכול להחזירו לכמות שהיה מתחילה. וה"ה נמי לאבר מן המת וכו'. עכ"ל. משמע לכאורה, שכאשר אפשר לאחות את האבר בחזרה לגוף האדם אינו מטמא. ומכאן אולי אפשר ללמוד שמותר להשתיל לכהן אצבע שנפלה ממנו, שכל זמן שאפשר להשתיל את האצבע בחזרה לא מטמא. אולם מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א לא הסכים לחידוש זה.
ויעוין בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יד סימן עח אות ב) שגם דחה ראיה זו מרש"י, ומבאר שם דזה שכתב רש"י לפי שאינו יכול להחזירו לכמות שהוא מתחילה, אין כוונתו להסביר בזה על זה שאינו מיטמא להאבר לאחר שכבר נחתך ומובדל לגמרי מהגוף, אלא כוונתו בזה להסביר ולהשמיענו הדין מאימתי אינו מטמא לאבר מן החי של קרוביו, ועל כך כתב שהוא מהרגע שהאבר פירש ומדולדל כבר מן הגוף בצורה כזאת שכבר אינו יכול להחזיר לכמות שהיה, אעפ"י שעודנו מחובר להגוף, אבל כל עוד שיכול לחזור ולחיות לא נקרא אבר מן החי שפירש ומותר לו ליגע בו, ודבר זה תואם בדיוק לדין איסור אכילת אבר מן החי שנפסק ברמב"ם (פ"ה ממאכלות אסורות ה"ו) ובטור (יו"ד סימן סב) דאבר או בשר המדולדלים אם אינו יכול לחזור ולחיות וכו' אסור, אבל היכול לחזור ולחיות אם נשחטה הבהמה הרי זה מותר ע"ש, אבל היכא שכבר נחתך האבר ונבדל לגמרי על זה לא מדובר ברש"י כלל, כי אז פשוט הדבר לאיסור ממיעוטא דקרא דלא יטמא לה ולא לאבר מן החי, ולמדים מזה גם לאבר מן המת, וכדמסיים רש"י בדבריו שמקישים זה לזה, ולכן אין מדברי רש"י כל הוכחה שיהא היתר להיטמאות לו באם יכול להחזירו לכמות שהיה מתחילה, עיין שם.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 26 ינואר 2017, 01:10

וחי"ג הוא בסי' צ'

והנה ראה ראיתי שהוא גם מביא את הסוגיא דבן השונמית, אלא שבונה על דברי החת"ס הנ"ל


והדברים שמחים מאוד


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 26 ינואר 2017, 01:17

יעבץ כתב:בנוגע לעצם השאלה נראה לי שמצאתי בס"ד התייחסות מאחד מגדולי הפוסקים והוא באגרות משה יו"ד א תשובה ר"ל, שם דן לגבי השתלת איבר ממת אבל נראה שהוא הדין כאן ויותר.
אחרי שדוחה כמה וכמה טעמים להתיר מסיק האג"מ, שמכיון שכאן מדובר במגע בית הסתרים ( במקרה דנן האצבע נוגעת במקום חיבורה ליד שאין לך בית הסתרים גדול מזה שלא עשוי להגלות לעולם) וממילא מגע בית הסתרים אינו מטמא ומותר. ודן שם רבות בנוגע לטומאת משא איך לסדר העניין מבחינה טכנית שלא יהיה טומאת משא (וכבר הזכרתי לעיל שטומאת האוהל שנטמא הייתה נצרכת מצד פיקו"נ שבדבר).
ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרון.
צ"ב, מה עם טומאת אוהל? הלא אבר מן החי מטמא גם באוהל, וא"כ בהימצאות הכהן והאבר באותו קורת גג קודם החיבור כבר מטמאים אותו.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יעבץ » 26 ינואר 2017, 01:23

כלפי ליא כתב:
יעבץ כתב:בנוגע לעצם השאלה נראה לי שמצאתי בס"ד התייחסות מאחד מגדולי הפוסקים והוא באגרות משה יו"ד א תשובה ר"ל, שם דן לגבי השתלת איבר ממת אבל נראה שהוא הדין כאן ויותר.
אחרי שדוחה כמה וכמה טעמים להתיר מסיק האג"מ, שמכיון שכאן מדובר במגע בית הסתרים ( במקרה דנן האצבע נוגעת במקום חיבורה ליד שאין לך בית הסתרים גדול מזה שלא עשוי להגלות לעולם) וממילא מגע בית הסתרים אינו מטמא ומותר. ודן שם רבות בנוגע לטומאת משא איך לסדר העניין מבחינה טכנית שלא יהיה טומאת משא (וכבר הזכרתי לעיל שטומאת האוהל שנטמא הייתה נצרכת מצד פיקו"נ שבדבר).
ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרון.
צ"ב, מה עם טומאת אוהל? הלא אבר מן החי מטמא גם באוהל, וא"כ בהימצאות הכהן והאבר באותו קורת גג קודם החיבור כבר מטמאים אותו.
ציינתי שכבר עניתי מקודם שהרי בהכרח יש פיקו"נ בכניסה לביה"ח גם לולי איחוי האצבע. ואחרישנטמא לצורך למה לא נחבר. וכמובן אחרי דברי הציץ אליעזר אין צורך לזה.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יעבץ » 26 ינואר 2017, 01:26

מן הסתם הגרי"ש לא הסכים לראיה. האם חלק להלכה על הציץ אליעזר (והש"ך)???


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 26 ינואר 2017, 01:28

יעבץ כתב:
כלפי ליא כתב:
יעבץ כתב:בנוגע לעצם השאלה נראה לי שמצאתי בס"ד התייחסות מאחד מגדולי הפוסקים והוא באגרות משה יו"ד א תשובה ר"ל, שם דן לגבי השתלת איבר ממת אבל נראה שהוא הדין כאן ויותר.
אחרי שדוחה כמה וכמה טעמים להתיר מסיק האג"מ, שמכיון שכאן מדובר במגע בית הסתרים ( במקרה דנן האצבע נוגעת במקום חיבורה ליד שאין לך בית הסתרים גדול מזה שלא עשוי להגלות לעולם) וממילא מגע בית הסתרים אינו מטמא ומותר. ודן שם רבות בנוגע לטומאת משא איך לסדר העניין מבחינה טכנית שלא יהיה טומאת משא (וכבר הזכרתי לעיל שטומאת האוהל שנטמא הייתה נצרכת מצד פיקו"נ שבדבר).
ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרון.
צ"ב, מה עם טומאת אוהל? הלא אבר מן החי מטמא גם באוהל, וא"כ בהימצאות הכהן והאבר באותו קורת גג קודם החיבור כבר מטמאים אותו.
ציינתי שכבר עניתי מקודם שהרי בהכרח יש פיקו"נ בכניסה לביה"ח גם לולי איחוי האצבע. ואחרישנטמא לצורך למה לא נחבר. וכמובן אחרי דברי הציץ אליעזר אין צורך לזה.
צודק. לא שמתי אל ליבי לשורה זו.

ועיקר הסברא בזה מצאתי עתה שכבר כתבה הגרשז"א במנחת שלמה תנינא (סי' ס אות יז) וז"ל:
יז. לחבר בשבת אבר שנקטע

נלענ"ד דיתכן שמותר לחבר את היד או אפילו אצבע שנקטעה גם בשבת, כיון שבלא"ה צריכים לחלל שבת למנוע סכנה של זיהום וכדומה, לכן דינו כחולה שיש בו סכנה שחייבים להציל אותו מסכנה באותו טיפול טוב כדרך שרגילים לעשות בימות החול הואיל וגם מה שמטפלים בו עכשיו הוא גם כן למנוע סכנה. ואף שע"י זה מרבים יותר במלאכות, מ"מ כל מה שהרופא עושה הוא בגדר של פיקוח נפש.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 26 ינואר 2017, 01:34

יעבץ כתב:מן הסתם הגרי"ש לא הסכים לראיה. האם חלק להלכה על הציץ אליעזר (והש"ך)???
אין שייכות בין הדברים. כל מה שהובא מהגרי"ש שלא הסכים לסמוך על הסברא שהאבר נחשב חי. אם אפשר לסמוך על הש"ך, רבים מהאחרונים הקשו על זה,וצריך ללמוד ממקומות אחרים איך נקטו בזה להלכה.


לומד טוב
הודעות: 93
הצטרף: 08 מאי 2018, 23:03
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי לומד טוב » 19 יוני 2018, 12:45

כלפי ליא כתב:מעשה שהיה ביום ו' בעיר התורה בני ברק.
ילד אחד ממשפחת כהן, נקטעה אצבעו בתאונה מחרידה בתלמוד תורה. באו הצלה, והורו חיש לטוס לביה"ח, שם ניתן תוך זמן קצר לחבר את האצבע מחדש ולאחות הנפרדים.

ואכן כך נעשה, הילד פונה לתל השומר, האיחוי נעשה והצליח, ולילד שלום.

לאחר מעשה התעוררו תלמידי חכמים, שהיה לכאורה אסור לעשות כך מן התורה.

הרי אבר מן החי מטמא כמת, ואסור לכהן לטמאות לאבר מן החי. ואם כך אסור לחבר לכהן אבר שנקטעה ממנו. ואף שהאבר נפסדת בכך רח"ל, הרי לא הותר לעבור על איסור לאו משום סכנת אבר.

שמועה שמעתי שאכן כך כתוב להלכה בשו"ת שבט הלוי. לא ראיתי ולא מצאתי לע"ע.

רציתי לומר סברא להתיר, שלפום ריהטא נשמעת קצת מופקעת, אבל אולי מישהו כאן יוכל להוכיח או לפרוך סברא זו מדין מפורש, והיה זה שכרנו.

הצעת הרהור הדברים שעלה בליבי הוא לומר, שככל שנצליח אכן לחבר את האבר בחזרה, אות הוא שעדיין יש לו שייכות למקום שנפרד ממנו, שהרי המציאות היא שרק אם עושים כך תיכף ומיד אפשר לחבר, ולאחר מכן לא, ואם כן החיבור מוכיח שהוא היה עדיין מחובר בחיות אל מקום חיותו אף שנפרד ונפסק ממנו, ואם כן אולי יתכן לומר שלאחר שנתחבר אל הגוף למקומו ושורשו, נתברר למפרע שלא היה מחולק בפני עצמו מהגוף, אלא היה עדיין מחובר לו ולא טימא כאבר.

האם מצינו אח ורע לסברא מחודשת ומשונה כזו? או שמא מצינו לה סתירה גלויה?
ומדוע א"א להתיר מדין קרוב


החכם באשי הגדול
הודעות: 16
הצטרף: 31 מאי 2018, 18:28
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי החכם באשי הגדול » 19 יוני 2018, 12:53

בן השונמית
כיצד היה מותר לנבא אלישע להחיות את המת ארי היה כידוע היה כהן


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1387
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 647 פעמים
קיבל תודה: 453 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי אוריאל » 19 יוני 2018, 12:55

בעיקר השאלה לגבי אצבע קטועה לכהן, יש עלון יפה שנקרא "וישמע משה", שמביא שאלות הלכתיות שנשאלו לגדו"י, ובערך לפני איזה חודש ראיתי בעלון שמביא את השאלה, ומביא כמה רבנים חשובים שהורו לו להיתר, וטעמם ונימוקם אתם, אבל דעת גדול אחד שאסר.
הנה קישור לדברים:
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _33_78.pdf


החכם באשי הגדול
הודעות: 16
הצטרף: 31 מאי 2018, 18:28
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי החכם באשי הגדול » 19 יוני 2018, 14:54

אוריאל כתב:בעיקר השאלה לגבי אצבע קטועה לכהן, יש עלון יפה שנקרא "וישמע משה", שמביא שאלות הלכתיות שנשאלו לגדו"י, ובערך לפני איזה חודש ראיתי בעלון שמביא את השאלה, ומביא כמה רבנים חשובים שהורו לו להיתר, וטעמם ונימוקם אתם, אבל דעת גדול אחד שאסר.
הנה קישור לדברים:
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _33_78.pdf
שם זה נידון שונה לגבי לכרות אצבע יתירה והנידון שלנו לחבר אצבע שנפלה
אין זה סכנה אפשר לחיות גם בתוספת אצבע וד"ל


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יעבץ » 19 יוני 2018, 21:47

לומד טוב כתב:
כלפי ליא כתב:מעשה שהיה ביום ו' בעיר התורה בני ברק.
ילד אחד ממשפחת כהן, נקטעה אצבעו בתאונה מחרידה בתלמוד תורה. באו הצלה, והורו חיש לטוס לביה"ח, שם ניתן תוך זמן קצר לחבר את האצבע מחדש ולאחות הנפרדים.

ואכן כך נעשה, הילד פונה לתל השומר, האיחוי נעשה והצליח, ולילד שלום.

לאחר מעשה התעוררו תלמידי חכמים, שהיה לכאורה אסור לעשות כך מן התורה.

הרי אבר מן החי מטמא כמת, ואסור לכהן לטמאות לאבר מן החי. ואם כך אסור לחבר לכהן אבר שנקטעה ממנו. ואף שהאבר נפסדת בכך רח"ל, הרי לא הותר לעבור על איסור לאו משום סכנת אבר.

שמועה שמעתי שאכן כך כתוב להלכה בשו"ת שבט הלוי. לא ראיתי ולא מצאתי לע"ע.

רציתי לומר סברא להתיר, שלפום ריהטא נשמעת קצת מופקעת, אבל אולי מישהו כאן יוכל להוכיח או לפרוך סברא זו מדין מפורש, והיה זה שכרנו.

הצעת הרהור הדברים שעלה בליבי הוא לומר, שככל שנצליח אכן לחבר את האבר בחזרה, אות הוא שעדיין יש לו שייכות למקום שנפרד ממנו, שהרי המציאות היא שרק אם עושים כך תיכף ומיד אפשר לחבר, ולאחר מכן לא, ואם כן החיבור מוכיח שהוא היה עדיין מחובר בחיות אל מקום חיותו אף שנפרד ונפסק ממנו, ואם כן אולי יתכן לומר שלאחר שנתחבר אל הגוף למקומו ושורשו, נתברר למפרע שלא היה מחולק בפני עצמו מהגוף, אלא היה עדיין מחובר לו ולא טימא כאבר.

האם מצינו אח ורע לסברא מחודשת ומשונה כזו? או שמא מצינו לה סתירה גלויה?
ומדוע א"א להתיר מדין קרוב
אין הכהן מטמא לאבר מן החי של קרובו (רמב"ם הל' אבל פ"ב הי"ד, שו"ע סי' שע"ג סע"ט)


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יעבץ » 19 יוני 2018, 22:32

החכם באשי הגדול כתב:בן השונמית
כיצד היה מותר לנבא אלישע להחיות את המת ארי היה כידוע היה כהן
ה'כידוע' הזה הוא מח' רש"י ותוס' (כתובות ק"ה:). אבל מן הסתם התכוונת לאליהו ובן הצרפית. ושאלה זו שואל תוס' בב"מ דף קיד. ד"ה אמר:
"תימה לר"י היאך החיה בנה של האלמנה כיון שכהן היה דכתיב (מלכים א יז) ויתמודד על הילד וגו' ויש לומר שהיה ברור לו שיחייהו לכך היה מותר משום פיקוח נפש".
ותוכל לעיין עוד באשכול הזה:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2190


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1038
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 335 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נקטעה האצבע רח"ל

שליחה על ידי יצחק » 19 יוני 2018, 23:03

אולי אפשר לומר הרי באמת האבר הזה לא מת (דהא קמן שחזר לחיות) רק שכל זמן שהוא מנותק יש לו דין של מת (ובודאי לא גרע מהותז ראשו שהוא מת אפילו שהוא מפרכס כזנב הלטאה) אבל מיד כשהתחבר עוד לפני שהתאחה יש לו דין של "חי" מחמת עצם זה שהוא יכול להתאחות,
והנה בנוגע למשה החיבור י"ל דהוי מגע בית הסתרים, ושוב ממילא אחרי שהוא מחובר כבר אין שום בעיה כיון שהוא חי.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: בן המתחטא, וחי בהם | 0 אורחים