תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)


פותח הנושא
אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי אריך » 17 נובמבר 2016, 14:39

לרגל לימוד סי' קס"ח לאחרונה ב'דרשו', באתי לעורר בדבר הלכה, אודות בעיות ותמיהות בספר היקר פסקי תשובות בסימן זה, ואהיה כאן לפה לכמה ת"ח שכואבים מאד סביב ענין זה המהווה מכשול לרבים לדעתם.
אדגיש: לולי העובדה שספר זה התקבל אצל ההמון כספר פסק הלכה למעשה, החרשתי, אבל מכיון שמדובר בדבר שלפי דעתי ודעת עוד אחרים יש כאן מכשול בהצגת ההלכה, אין לאגור הדברים, ואשתמש בבמה זו. הלקח העולה מעיון בסוגיא זו כיצד היא מוצגת בספר הנ"ל, הוא שהספר המצויין הזה יביא את תועלתו כאשר יפתחו את המקורות שלו בפנים.

בפסקי תשובות קסח אות י מעמיד שתי הבנות בדעת הרמ"א שכתב שנילוש לענין פת הבאה בכיסנין היינו הרבה תבלין או דבש וכו'. הראשונה היא בשם דעת תורה שהעיקר תליא במה שיש רוב מי פירות שאז תלינן שמן הסתם נרגש טעם המי פירות. השניה היא שצריך שיהיה נרגש הטעם הרבה מאד עד שעי"ז הם העיקר וטעם העיסה טפל (כל' המ"ב סקל"ג). בהערות הוא מייחס את השיטה השניה לט"ז וסתימת הרבה אחרונים, ערוה"ש, ומשנ"ב (ואכן המ"ב כ' להדיא שצריך שיהיה נרגש הטעם הרבה מאד).
וכותב הפסק"ת (בד"ה ולענין מעשה):
לבני אשכנז נשתרש המנהג כהדעה הראשונה (ר"ל ה'דעת תורה') ולשער ברוב, וכל שנתברר שיש רוב בסוכר ובתבלינים והמרגרינה ומי הפירות וכו' נגד המים נוהגים לברך מזונות, וזאת כיום שלהמונים קשה להתייחס לדברים כפי הדעה השניה, כי הרבה פעמים קשה לשער אם טעם המי פירות והתבלינים הם בגדר 'נרגש טעם' או 'נרגש טעם הרבה מאד', ולכן סמכו סמיכה של ממש על הדעה הראשונה שהיא נוחה יותר להלכה למעשה להמונים.

מה המקור של הפסק"ת לדברים נלהבים אלה?
הערה 77: "כמ"ש השואל במנח"י ח"ט סי' יז, ולא העיר בתשובתו כלום על כך, וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"ח סי' לב".

ובכן הבה ונפתח את המנח"י בתשובתו לר' יוסף זלצר רב דקהילת עדת ישורון יוהנסבורג:
אחדשה"ט כמשפט, הנני בזה בתשובתי - אף שאני מוטרד מאוד כידוע לכב"ת, - ע"ד שאלתו, וז"ל: הנה באתרא הדין נהגו הנחתומים לאפות לחם מזונות בצורה זו, מכניסים כמות מים וכנגדם מי פירות בשוה, וע"י צירוף ביצים סוכר ושמן נעשים המים המעוט, והנה אף שאין טעם תערובת המי פירות ניכר בעיסה, וטעם הלחם כמעט שוה ללחם רגיל, סמכו לברך עליו במ"מ, על סמך מש"כ המהרש"ק בס' החיים (סי' קס"ח סעי' ז') והמהרש"ם בדע"ת (שם), דבכה"ג ברכתו במ"מ. - לאחרונה נתברר שהמי פירות שהשתמשו בו עד השתא, עובר תהליך שבו עושים ריכוז וכו' (וכאן עובר לענין של תרכיזים).
מה אומר כאן השואל? הוא מספר למנח"י שביוהנסבורג סמכו לברך במ"מ על לחמניות שיש שם רוב על סמך הדעת תורה הנ"ל. הוא בכלל לא שואל על עצם ההנהגה הזו של אנשי יוהנסבורג יצ"ו, רק שואל על תרכיז שהוסיפו לו מים האם דינו כמי פירות ועל זה סובבת תשובת המנח"י.
השאלות: איפה הרב פסק"ת ראה כאן ש"נשתרש מנהג", "סמיכה של ממש"? ומה הראיה מכך שהמנח"י לא העיר לו על כך, בעוד שלא נשאל על כך כלל. ברור שיש מקום לסמוך על המהרש"ם, אבל לדייק מכך שהמנח"י מסכים לכל המלל המפוצץ אודות המנהג שהשתרש וסמיכה של ממש, זה כבר עורבא פרח.
ובכלל, איפה המקור לסברא המחודשת והמוזרה כ"כ שכיון שלהמונים קשה להתייחס ולשער לכן סומכים על שיטת מהרש"ם נגד הרבה פוסקים, ונגד משנ"ב וערוה"ש? נראה שזו סברא פרטית של הרב פסק"ת ללא שום מקור.

נעבור למקור השני שמצויין שם בהערה 77. "וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"ח סי' לב".
מה כתוב שם?
אין שם מילה וחצי מילה אודות איזשהו "מנהג שנשתרש", ובודאי שלא כתוב הטעם המוזר הנ"ל. מה הוא כן כתב: "ובענין מזונות לחם שבזמנינו, אם נעשין בתערובת רוב מי פירות, דהיינו שיהיו משונין בטעם ובמראה כמש"כ בדע"ת לאפוקי מי אורז וכיו"ב, ורק מיעוט מים באופן שמן הסתם ניכר היטב הטעם בעיסה אין בידינו למחות בחוזק יד".

בקיצור: על המילים "נשתרש המנהג כהדעה הראשונה" כותב הפסק"ת בהערה שני מקורות: א' השואל במנח"י ושתיקת המנח"י. ב' וכ"כ בשבט הלוי. וזה פשוט לא נכון. השואל במנח"י מדבר על יוהנסבורג, שעם כל הכבוד לעיר ואם זו, אין זה מורה על מנהג כללי. והשבט הלוי כלל לא מעמיד שיש כזה מנהג ורק כותב שאין בידינו למחות בחוזק יד.

וחשבתי אולי מנהג זה הוחלט ע"י הרב פסק"ת בעצמו מתוך צפייה בציבור, אמנם זה לגיטימי בספר חידושיו, אך אין זה נכון להביאו בספר שהגדרתו (בשער) "ליקוט מספרי שו"ת והלכה", בפרט שציון המקורות ממש מטעה כאילו כך נכתב בפוסקים וזה ליתא וכנ"ל.

נמשיך הלאה: מיד אח"כ ממשיך הפסק"ת:
"ועפי"ז נהגו להקל במה שמצוי בימינו לחמניות מזונות וכו'".

ובהערה על "נהגו להקל" כתב: "ובשו"ת שבה"ל שם שהנוהגים כן אין בידינו למחות בעדם". עכ"ל ההערה.
וצ"ע על הפסק"ת איך קיצץ את סיום דברי השבה"ל שמשנים את התמונה, שלשונו הוא: "אין בידינו למחות בחוזק יד". וגם בלי שינוי זה, איך אפשר לכתוב למעלה שנהגו להקל, שכל הקוראים יבינו שכך עושים ונכון לעשות, ולצייר את הצד השני: ש"יראי שמים ואנשי מעשה מחמירים על עצמם", תראו איזה לשונות 'מחמירים', ו'על עצמם', ובה בשעה להעתיק למטה את השבט הלוי שברוב עדינותו כתב לשון חריפה של אין בידינו למחות בחוזק יד.

ערכים:


מוטי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 11 אוקטובר 2015, 21:03
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי מוטי » 18 נובמבר 2016, 01:07

דברי הביקורת שלך נכונים וידועים בהרבה מקומות בפסקי תשובות.
אולם דווקא כאן לא ראיתי את הרעש הגדול אשר הארכת בו.

זה ברור שגם כספר ליקוט אינו מתיימר להביא מקור על כל מילה שמנוסחת בו, רק מביא מקור לעיקרי הדברים שהוא ראה ושמע מפי הציבור (בכה"ג שמדבר על מנהג) כמו"ץ ידוע.

איני בקיא בספרי שו"ת בכלל ובספרי מנח"י בפרט אבל אני יכול להבין שהמנח"י היה צריך להעיר לשואל או אפילו לצרף לנימוקיו בהמשך דבר זה שכל הענין של רוב לא ברירא. (וכמ"ש, הפסק"ת לא מביא ראיה מהשואל לכל "המלל המפוצץ" כלשונך, שהוא מדברי עצמו, אלא לעיקר הדברים)

לגבי השבט הלוי, שוב לאחר הקדמתי שאיני בקיא, אני די חושב שמהלשון "למחות בחוזק יד" משמע בבירור שהוא מנהג שנשתרש כל כך שצריך למחות בחוזק יד כדי לעקרו.

ברור כשמש שגם אם היית מציג לפני את דברי הפס"ת כמות שהם בלי לדעת את כל דבריך שהייתי אומר לך שהטעם של "הרבה פעמים קשה לשער" זה מדברי הפסק"ת עצמו, ולמה צריך מקור לזה?

בהערתך האחרונה אתה צודק, אם כי לדעתי הספר נכתב להמון העם בפשוטו ממש, כך שזה מקהה את חריפות ההערה, ודו"ק.

לאחר כ"ז עדיין באמת ניכר בדברי הפס"ת מגמה להקל בזה (ולדידי אין לקבל מגמה זו כמו שאין לקבל מגמה לחומרות יתירות ;) ).
כמדומני שיש הערות יותר חזקות בכמה מקומות על הפסק"ת. ועומד אני ומצפה, אימתי יעמוד איש מעשה כמוהו ויחבר ספר שכזה שיהיה מדוקדק יותר. או שהוא עצמו יעשה כן.

נ.ב. חושבני שמן הראוי שתשלח לו אישית את הערותיך, בטוח אני שלא ישיב פניך ריקם


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2625
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 385 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי יהודי » 20 נובמבר 2016, 21:19

כמה עצוב ונורא ממש, כשרואים חלקים גדולים מהציבור נוהרים אחר ספר זה ואחר חבירו לחטא המכונה מ"ב דרשו [ידועים דברי מרן הרב מפוניבז זצ"ל על הפסוק (בעמוס ח) הנה ימים באים נאום ד' אלוקים והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דבר ה', ופירש הרב זצ"ל שאין הכוונה לנבואה על חזון טוב יותר אלא יגיעו ימים שמחמת הרעב יאכלו כל מה שנותנים להם ברוחניות אע"פ שלא יהיו הדברים ראויים וטובים, ואם בציבור הכללי איירינן בברסלב וסניפיה, הרי בציבור בני התורה יתכן שאיירי על הנ"ל].


פותח הנושא
אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי אריך » 21 נובמבר 2016, 17:28

האם ידוע לך על טעויות ב'דרשו' (המהדו' החדשה)?

הנהייה אחר הליקוטי בתר ליקוטי היא בעייתיית,
(תוכל לשמוע משפט היום: ראיתי את זה בדרשו בשם אשרי האיש בשם עלון קול ברמה בשם הרב זילברשטיין בשם הרב אלישיב).
אבל אני מדבר על טעויות.


פותח הנושא
אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי אריך » 21 נובמבר 2016, 17:35

מוטי כתב: א. זה ברור שגם כספר ליקוט אינו מתיימר להביא מקור על כל מילה שמנוסחת בו, רק מביא מקור לעיקרי הדברים שהוא ראה ושמע מפי הציבור (בכה"ג שמדבר על מנהג) כמו"ץ ידוע.

ב. איני בקיא בספרי שו"ת בכלל ובספרי מנח"י בפרט אבל אני יכול להבין שהמנח"י היה צריך להעיר לשואל או אפילו לצרף לנימוקיו בהמשך דבר זה שכל הענין של רוב לא ברירא. (וכמ"ש, הפסק"ת לא מביא ראיה מהשואל לכל "המלל המפוצץ" כלשונך, שהוא מדברי עצמו, אלא לעיקר הדברים)

ג. לגבי השבט הלוי, שוב לאחר הקדמתי שאיני בקיא, אני די חושב שמהלשון "למחות בחוזק יד" משמע בבירור שהוא מנהג שנשתרש כל כך שצריך למחות בחוזק יד כדי לעקרו.

ד. ברור כשמש שגם אם היית מציג לפני את דברי הפס"ת כמות שהם בלי לדעת את כל דבריך שהייתי אומר לך שהטעם של "הרבה פעמים קשה לשער" זה מדברי הפסק"ת עצמו, ולמה צריך מקור לזה?
א. ראה בשער הספר שהגדרת המחבר הוא ליקוט, זה הפסקי תשובות. לכתוב בתוך הספר סברות של המחבר, זו בעיה של הטעיה. בפרט שהטקטס מלא במספרים שמציינים לספרים שונים למטה והקורא שאינו בודק בפנים סבור לתומו שגם לזה יש מקור. היה צריך לעשות כמו ברמ"א: "דברי עצמו".
ב. אני חלוק עליך. אחזור שוב: המנח"י נשאל ע"י רב קהילה שמספר לו שאצלם נהגו לסמוך על המהרש"ם, ושואל את המנח"י האם מי פירות מרוכזים שהוסיפו להם מים דינם כמי פירות. אז מה אתה רוצה שהמנח"י יגיד לו? שאסור לו לסמוך על המהרש"ם? מישהו אמר שאסור? גם אם אין דעתו נוחה מלסמוך על מהרש"ם הזה, הוא עונה על מה שנשאל ולא מתערב במה שלא נשאל כל כמה שלא מדובר באיסור.
ג. תראה ידידי, כשאתה כותב ספר שמביא מנהג מסויים ומראה לו פנים שוחקות, לא תוכל לציין לספר שמביא את המנהג ומראה לו פנים זועמות. זו שוב הטעיה.
ד. לא שצריך מקור, וראוי הרב פסק"ת לחדש סברות כדרכה של תורה (אם כי, הסברא הזו תמוהה ומוזרה), הבעיה שלי אינה שאין לסברא זו מקור, אלא שנדמה לקורא שיש לה מקור. וכבר אמר החכם: לא אכפת לי שתגיד דברים שלי בשמך, רק אל תאמר דברים שלך בשמי.

אדגיש שכל הכוונה שלי היא לתועלת, שיידעו הרבים שאין לסמוך על הספר בלי בדיקה בפנים. וכך אומרים הרבה תלמידי חכמים שיש להם צער מהעניין.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2625
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 385 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי יהודי » 21 נובמבר 2016, 20:01

אנסה להגדיר את הבעיות, אקדים שב' ספרים אלו יקרים ומועילים עד מאוד, אך מכאן ועד להיות מנחילי ההלכה האמיתית המרחק גדול ורב.

לגבי הפסקי תשובות, יש כאן עוד בעיה עקרונית [לבד מחוסר הדקדוק בדברים שהיא לבד בעיה חמורה ביותר] והיא המשקל בהלכה, עם כל הכבוד להרבה רבנים ואדמורי"ם חשובים כמה שיהיו, לא כל א' שכתב תשובה הופך להיות צד נגד מ"ב או מג"א [כמובן שיש כאלו שכן], ולא כל הנהגה של אדמו"ר [אפי' ליותר מ1000 איש] הופכת להיות "י"א".

לגבי מ"ב דרשו, בספר זה ישנה בעיה חמורה והיא חוסר אחריות הלכתית, כל סברא של מרן הגראי"ל שנכתבה בשלמי תודה כבר הופכת להיות מח' "אחרונים", וכל מעשה שמובא בתל תלפיות בשם מרן הגרא"מ שך כבר הופך להיות הכרעה הלכתית ואלה הדוגמאות המוצלחות, כל זה פשוט זילות ערך ההלכה.
לגבי טעויות, אינני הוגה כמעט בספר זה, אך שבוע שעבר מישהו הקריא לי שם איזה נידון בסי' קסח והיתה שם טעות פשוטה בחשבון, ואם לא היה שם מישהו שעבד על הדברים שיהיו ברמה גבוהה בהחלט יתכנו טעויות רבות אם כי כאמור לא עברתי.


בן דב
הודעות: 18
הצטרף: 28 יולי 2016, 02:15
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי בן דב » 27 נובמבר 2016, 23:54

יהודי כתב:כמה עצוב ונורא ממש, כשרואים חלקים גדולים מהציבור נוהרים אחר ספר זה ואחר חבירו לחטא המכונה מ"ב דרשו [ידועים דברי מרן הרב מפוניבז זצ"ל על הפסוק (בעמוס ח) הנה ימים באים נאום ד' אלוקים והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דבר ה', ופירש הרב זצ"ל שאין הכוונה לנבואה על חזון טוב יותר אלא יגיעו ימים שמחמת הרעב יאכלו כל מה שנותנים להם ברוחניות אע"פ שלא יהיו הדברים ראויים וטובים, ואם בציבור הכללי איירינן בברסלב וסניפיה, הרי בציבור בני התורה יתכן שאיירי על הנ"ל].
'יהודי' יקר
כמדומני שנסחפת קצת בהגדרותיך.
גם אם יש ביקורת כזו או אחרת על ספרים כגון אלו (גם אני מצאתי היום באחד הספרים הנ"ל ציטוט של מ"ב לא מדוייק ומטעה...) ובכל זאת למרות הכל אין חולק על כך שתרומתם רבה לעולם התורה וההלכה, ובהחלט צריך לזכור שמדובר בספרי ליקוט שמחבריהם עצמם מדגישים שלא לסמוך על דבריהם להלכה פסוקה אלא כמראה מקום גרידא.
גם הזלזול המשתמע מדברי כבודו בהקשר לחסידות ברסלב אינו ראוי לענ"ד. גם אם דרכם לא מקובלת על הכל ישנם רבים שחייבים את חיי התורה והמצוה שלהם לברסלב וביודעי ומכירי קאמינא למרות שאני נמנה על קהילה שאינה אוהדת את הדרך הנ"ל.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2625
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 385 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי יהודי » 28 נובמבר 2016, 00:46

הביקורת היתה על כך שהפכו משום מה לספרי פסק, למרות שאינם ראויים לכך כלל וכלל.
לגבי ברסלב לא התכוונתי לחסידות עצמה ח"ו, אלא לנלווים אליה אשר חלקם תלושים הן מחיי העוה"ז והן מחיי העוה"ב.


פותח הנושא
אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי אריך » 29 נובמבר 2016, 14:12

הסתפקתי בהנחה שישנו ספר ובו טעויות רבות הלכתיות, האם מותר לגבאי אוצה"ס להכניסו לבימ"ד. ויותר מכך: האם מותר למוכר ספרים למכרו?


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1319
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 350 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי אחד התלמידים » 29 נובמבר 2016, 20:11

אריך כתב:הסתפקתי בהנחה שישנו ספר ובו טעויות רבות הלכתיות, האם מותר לגבאי אוצה"ס להכניסו לבימ"ד. ויותר מכך: האם מותר למוכר ספרים למכרו?
זה ספר חשוב עבור המראה מקומות. כל ספר ליקוט טעון בדיקה, וברור שא"א לאדם אחד ללקט כ"כ הרבה מקורות ולבדוק כולם כראוי. אולי פסקי תשובות טעון יותר בדיקה, אבל בין זה ולומר שאין מקום להחזיק הספר יש מרחק גדול.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2625
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 385 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי יהודי » 30 נובמבר 2016, 00:03

אחרי שיש מודעות לבעייתיות, מצוה להחזיק ספרים שמביאים הרבה חומר חשוב, ללא המודעות עדיף להחזיק רק קיצשו"ע כדי שלא לטעות בדבר הלכה.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1225
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 348 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי כלפי ליא » 25 ינואר 2017, 01:35

בן דב כתב:
יהודי כתב:כמה עצוב ונורא ממש, כשרואים חלקים גדולים מהציבור נוהרים אחר ספר זה ואחר חבירו לחטא המכונה מ"ב דרשו [ידועים דברי מרן הרב מפוניבז זצ"ל על הפסוק (בעמוס ח) הנה ימים באים נאום ד' אלוקים והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דבר ה', ופירש הרב זצ"ל שאין הכוונה לנבואה על חזון טוב יותר אלא יגיעו ימים שמחמת הרעב יאכלו כל מה שנותנים להם ברוחניות אע"פ שלא יהיו הדברים ראויים וטובים, ואם בציבור הכללי איירינן בברסלב וסניפיה, הרי בציבור בני התורה יתכן שאיירי על הנ"ל].
'יהודי' יקר
כמדומני שנסחפת קצת בהגדרותיך.
גם אם יש ביקורת כזו או אחרת על ספרים כגון אלו (גם אני מצאתי היום באחד הספרים הנ"ל ציטוט של מ"ב לא מדוייק ומטעה...) ובכל זאת למרות הכל אין חולק על כך שתרומתם רבה לעולם התורה וההלכה, ובהחלט צריך לזכור שמדובר בספרי ליקוט שמחבריהם עצמם מדגישים שלא לסמוך על דבריהם להלכה פסוקה אלא כמראה מקום גרידא.
גם הזלזול המשתמע מדברי כבודו בהקשר לחסידות ברסלב אינו ראוי לענ"ד. גם אם דרכם לא מקובלת על הכל ישנם רבים שחייבים את חיי התורה והמצוה שלהם לברסלב וביודעי ומכירי קאמינא למרות שאני נמנה על קהילה שאינה אוהדת את הדרך הנ"ל.
לצערי אין אני רואה כאן אפילו צל צילו של היסחפות. הספרים הללו, שתפסו לצערנו מקום של כבוד בקידמת ארון הספרים אצל כל צורב ובא בשער של לימוד הלכה, הם לא רק "חבירו לחטא" אלא "נשתרשו בחטא" ובגדר "שבשתא דעל על".


פותח הנושא
אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי אריך » 25 ינואר 2017, 23:22

מצ"ב קובץ הערות והשגות על פסקי תשובות שכתב חכ"א מישיבת מיר. מדובר על כמה סימנים בודדים.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 740
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 219 פעמים
קיבל תודה: 210 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 20 פברואר 2017, 22:33

ראשית:
צריך דרך ארץ בפני מחבר הספר, ונביא כמה קטעים מלשונות הפוסקים שליט"א וזצ"ל בהסכמתם לספר:
רי"ט וויס שליט"א:
"ויתקבל גם חלק זה הראשון בכלל ישראל כמו חלקים אחרים שהוציא לאור מכבר, שגם אני נהנה הרבה מהם".
רח"מ ואזנר:
זיכה וזכה להאיר עיני המון העם מחד גיסא ובמיוחד עיני מורי ההוראות וכו' כדי להורות לעם ה' את המעשה אשר יעשון,
בשולי הגליון הוסיף אביו הגרש"ה ואזנר:
והם דברים מועילים ופסקים שיצאו מפי חכמי ישראל (אמיתיים ?=נ קשה לזהות את המילה)בפרט לאלו שאין מספיקים לרדת לעומק ההלכה ע"י יגיעה אמיתית.

וקיבל עוד הסכמות מהגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב הגר"נ קרליץ ועוד פוסקים מפורסמים, הסכמותיהם הובאו במהדורה הראשונה ואינם תח"י.

שנית:
בעוד שמונים כך וכך טעויות, ויש לכם דרישות לספר שיהיה נקי ומנופה מכל שגיאה,
הקדמונים שערכם כנראה היה גדול מדורנו, הסתפקו בכך שאמרו "דבר אחד טוב מציל על כל הספר".

והדברים אמורים גם בספר הלכה שהרי, רבי נחוניה בן הקנה התפלל שתי תפילות
1. שלא יארע דבר תקלה על ידי, להגיד על טמא טהור טהור טמא, מותר אסור אסור מותר.
2. וישמחו בי חברי, שחברי לא ישמחו לתפוס אותי בקלקלתי.

אנחנו לא יכולים לומר דבר כזה, אך מהגמרא רואים שיכול להיות "תנא" ו"לטעות", וצריך להתפלל לסייעתא דשמיא על זה.

גם אם יש טעויות, יש שיקול שגדולי ישראל יכולים לקבוע בשיקלול של כל המעלות והחסרונות, האם הספר מביא תועלת בקיום התורה וההלכה או לא. והם הכריעו בהסכמותיהם שהספר הזה יביא טובה גדולה לכלל ישראל.

ועתה אחרי שעברו כ"כ הרבה שנים והרבה ניסו, ואף אחד לא הצליח לעשות יצירה שתשמש תחליף לספר מוצלח זה, רואים שזה אכן היה כדאי.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2625
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 385 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי יהודי » 21 פברואר 2017, 00:56

מחילה, אינו ממין הטענה שנכתבה לעיל. פשוט שמי שמבין את המשקלים בקביעת ההלכה יכול מאוד ליהנות מספר זה [ואולי גם מאחיו לחטא], הבעיה היא שאצל רבים הספר הפך להיות פוסק הלכה, למרות שהרבה פעמים אין בדברים שמביא [גם אם הם מדויקים] משקל כנגד הנקיטה הפשוטה בהלכה.
ואם יהודי א' טעה בדבר הלכה ר"ל מחמת ספר זה, יבטלו מאה ספרים כאלו ולא תיבטל הלכה פשוטה אחת.
אין כל האמור סתירה להסכמות על גוף הספר, ולא כמובן על התקלה שיצאה מכך.


פותח הנושא
אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי אריך » 21 פברואר 2017, 08:49

דוד העיתונאי כתב:ראשית:
צריך דרך ארץ בפני מחבר הספר, ונביא כמה קטעים מלשונות הפוסקים שליט"א וזצ"ל בהסכמתם לספר:
רי"ט וויס שליט"א:
"ויתקבל גם חלק זה הראשון בכלל ישראל כמו חלקים אחרים שהוציא לאור מכבר, שגם אני נהנה הרבה מהם".
רח"מ ואזנר:
זיכה וזכה להאיר עיני המון העם מחד גיסא ובמיוחד עיני מורי ההוראות וכו' כדי להורות לעם ה' את המעשה אשר יעשון,
בשולי הגליון הוסיף אביו הגרש"ה ואזנר:
והם דברים מועילים ופסקים שיצאו מפי חכמי ישראל (אמיתיים ?=נ קשה לזהות את המילה)בפרט לאלו שאין מספיקים לרדת לעומק ההלכה ע"י יגיעה אמיתית.
וקיבל עוד הסכמות מהגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב הגר"נ קרליץ ועוד פוסקים מפורסמים, הסכמותיהם הובאו במהדורה הראשונה ואינם תח"י.
שנית:
בעוד שמונים כך וכך טעויות, ויש לכם דרישות לספר שיהיה נקי ומנופה מכל שגיאה,
הקדמונים שערכם כנראה היה גדול מדורנו, הסתפקו בכך שאמרו "דבר אחד טוב מציל על כל הספר".
והדברים אמורים גם בספר הלכה שהרי, רבי נחוניה בן הקנה התפלל שתי תפילות
1. שלא יארע דבר תקלה על ידי, להגיד על טמא טהור טהור טמא, מותר אסור אסור מותר.
2. וישמחו בי חברי, שחברי לא ישמחו לתפוס אותי בקלקלתי.
אנחנו לא יכולים לומר דבר כזה, אך מהגמרא רואים שיכול להיות "תנא" ו"לטעות", וצריך להתפלל לסייעתא דשמיא על זה.
גם אם יש טעויות, יש שיקול שגדולי ישראל יכולים לקבוע בשיקלול של כל המעלות והחסרונות, האם הספר מביא תועלת בקיום התורה וההלכה או לא. והם הכריעו בהסכמותיהם שהספר הזה יביא טובה גדולה לכלל ישראל.
ועתה אחרי שעברו כ"כ הרבה שנים והרבה ניסו, ואף אחד לא הצליח לעשות יצירה שתשמש תחליף לספר מוצלח זה, רואים שזה אכן היה כדאי.
כשמדובר בחוסר דיוק (בלשון של דרך ארץ כפי שביקשת) שעובר כחוט השני לאורך הספר, אין מנוס מלפרסם הדבר ברבים למען לא ימשיך המצב שרבים וטובים סומכים על הספר בעיניים עצומות. ובנוגע להסכמות, יש לזה תקדימים רבים, וא"א להתווכח עם המציאות שהבאנו כאן, וההסכמות הן קושיא ולא יישוב.


חכם משה
הודעות: 9
הצטרף: 20 יוני 2017, 15:29
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי חכם משה » 20 יוני 2017, 15:38

לענד ההשוואה בין הספר פסקי תשובות לבין משנה ברורה דרשו היא לא נכונה בעליל. (כוונתי למהדורת דרשו החדשה)
הספר פסקי תשובות נכתב ע"י גאון מעבדת החסידים וכפי הנראה בהספר הנל עובדה מאדמור אלמוני היא שוות ערך לסעיף קטן בט"ז או לדין בחיי אדם.משאכ ספרי דרשו נערכו עי חבר תלמידי חכמים יראי הוראה שדקדוק ההלכה הצרופה היא נר לרגליהם.

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 740
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 219 פעמים
קיבל תודה: 210 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 20 יוני 2017, 21:28

חכם משה כתב: הספר פסקי תשובות נכתב ע"י גאון מעבדת החסידים וכפי הנראה בהספר הנל עובדה מאדמור אלמוני היא שוות ערך לסעיף קטן בט"ז או לדין בחיי אדם. משא"כ ספרי דרשו נערכו ע"י חבר תלמידי חכמים יראי הוראה שדקדוק ההלכה הצרופה היא נר לרגליהם.
לדעתך,
אדמו"ר שהוא אלמוני (כי אתה לא שמעת עליו) הוא לא ירא הוראה ?
וההלכה הצרופה היא לא נר לרגליו ?
דע לך כי החסידים סבורים שהאדמור"ים הם יראי הוראה ודקדוק ההלכה הצרופה היא נר לרגליהם. וכמו שקובעים הוראה להלכה עפ"י עובדה מהחזו"א, יש אחרים שרבותיהם הם אחרים.
בגלל מחלוקות בכמה נושאים, אין צורך להביט על הצד השני בזלזול.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2625
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 385 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תמיהות בספר פסקי תשובות בענין נילוש לפהב"כ (לחמניות מזונות)

שליחה על ידי יהודי » 20 יוני 2017, 21:34

עם כל זה שיש אמת בביקורת זו, אני גם מסכים שלא יאות לכתוב כן.
פרט לכך שגם על הדרשו יש לא קצת ביקורות.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • ספר יונה - כמה תמיהות
    על ידי well » 11 אוקטובר 2019, 01:08 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    11 תגובות
    135 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יחי
    אתמול, 12:40
  • תשובות של מרן ר' חיים קנייבסקי בפ' כיצד מברכין
    על ידי הקטן למאד » 30 יוני 2019, 15:47 » ב בית המדרש
    2 תגובות
    188 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הקטן למאד
    12 יולי 2019, 10:51
  • קידש על מזונות, האם יש הידור לקדש שוב על הפת?
    על ידי זקן ויושב בישיבה » 16 אוגוסט 2019, 12:21 » ב הלכה ומנהג
    16 תגובות
    386 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מתחזק
    21 אוגוסט 2019, 11:05
  • פסקי מהרי"ק
    על ידי מנצפך » 31 דצמבר 2018, 12:54 » ב דעת דורות
    2 תגובות
    153 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מנצפך
    31 דצמבר 2018, 14:26

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים