משביע לכל חי רצון מה זה רצון?

יעקב שלם

משתמש ותיק
מעיון במפרשים עולה שני גישות מרכזיות
א. רצון הבורא שהבורא משביע ברצונו (ע"פ רש"י)
ב. ברצון האדם (ע"פ המצו"ד)

לפי הפירוש השני צריך להבין מה הכוונה האדם יכול להתפרנס ככל מה שהוא רוצה
והרי בפועל לא רואים שכל אחד יש לו כרצונו
וגם צ"ב מה הצורך בבריאה שכל אחד ישיג מה שהוא רוצה

ושאלה כללית ששאלני בחור מתחזק
יש יסוד שגם נלמד מהפסוק הנ"ל
מאן דיהיב חיי יהיב מזוני
וכן הטריפני לחם חוקי הפירוש שכל בריה מעצם בריאתה מגיע לה את המינימום לחיים

ובפשטות מה שרואים שאנשים מתים מרעב זה גזירה וחריגה מהטבע
השאלה היא שלפי החוקרים מיליונים!! של ב"א מתים מרעב (30000 ביום)
כך שזה לא איזו חריגה אלא תופעה
 

הנופל

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
ושאלה כללית ששאלני בחור מתחזק
יש יסוד שגם נלמד מהפסוק הנ"ל
מאן דיהיב חיי יהיב מזוני
וכן הטריפני לחם חוקי הפירוש שכל בריה מעצם בריאתה מגיע לה את המינימום לחיים
ועל זה מיוסדת כל הברכה הראשונה על המזון
ועי' דרשת חז'''ל על הפסוק מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו דיו חיים שנתתי לו וברש''י שם
יעקב שלם אמר:
ובפשטות מה שרואים שאנשים מתים מרעב זה גזירה וחריגה מהטבע
השאלה היא שלפי החוקרים מיליונים!! של ב"א מתים מרעב (30000 ביום)
כך שזה לא איזו חריגה אלא תופעה
עוד לפני תשובה מסודרת צריך להבחין
שכיום אין זו תופעה עולמית שחלק בכל מקום מתים מרעב
אלא חלוקה ברורה של העולם חלקו סובל מחרפת רעב ורובו אינו חושש מזה כלל
אמנם צריך לזכור שבהיסטוריה היתה תופעת הרעב נפוצה מאוד
 

בן של רב

משתמש ותיק
השאלה הזו היא חלק משאלה כללית על הרבה דברים שכתוב ולא רואים, אלא שהפיקח מבין שבאותם רגעים שזה נאמר כבר אז היתה קיימת הקושיה...
ועל כרחך שיש כאן עומק אחר לגמרי.

ואולי הביאור שמדובר על ההנהגה והמידה השולטת בתוך הגבולות של מידות אחרות המשותפות עמה בפעולה.
כלומר: יש מידת "חסד" עבור כל הבריאה, והיא מתוכננת להיטיב בעתיד כמה שיותר עד אין קץ.
בינתיים יש מידה אחרת ששולטת יחד עמה והיא "מידת הדין", כתוצאה מהמחדלים שהספקנו לעשות והם מעכבים את החסד זמנית מלשלוט לגמרי.

וא"כ השבח הוא גם על הרצון להיטיב וגם על שלבסוף זה יהיה באופן מושלם.
וזה פשר ריבוי הפעמים שמוזכר לשונות כמו לעולם לעולמים עד עולם וכו'.
 

עניין

משתמש רגיל
ה'חובת הלבבות' מביא את הפסוק כ"פ ולענין שאפי' אינו ראוי וע"כ כן דבלא זה אין שיך ביטחון,
לענין אנשים שמתים ברעב הביאור פשוט שהם לא מתו 'בגלל' הרעב אלא 'על ידי' הרעב.
 

הנופל

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
השאלה הזו היא חלק משאלה כללית על הרבה דברים שכתוב ולא רואים, אלא שהפיקח מבין שבאותם רגעים שזה נאמר כבר אז היתה קיימת הקושיה...
ועל כרחך שיש כאן עומק אחר לגמרי.
לא מדויק. זה נכון שיש הרבה שאלות על דברים שכתובים ואינם מתקיימים
אבל כאן מדובר על יסוד מהותי בעצם הבריאה
שכל נברא יש לו את הזכות הבסיסית לקיום מינימלי וזה בעצם בריאתו ועמידתו מול הבורא
(ובפנימיות הענין הוא הזכות לעמוד בדין אע''פ שעצם הבריאה היא בחסד)
ולכן זו היא שאלה שונה שמצריכה תשובה שונה
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
ושאלה כללית ששאלני בחור מתחזק
יש יסוד שגם נלמד מהפסוק הנ"ל
מאן דיהיב חיי יהיב מזוני
וכן הטריפני לחם חוקי הפירוש שכל בריה מעצם בריאתה מגיע לה את המינימום לחיים

ובפשטות מה שרואים שאנשים מתים מרעב זה גזירה וחריגה מהטבע
השאלה היא שלפי החוקרים מיליונים!! של ב"א מתים מרעב (30000 ביום)
כך שזה לא איזו חריגה אלא תופעה
אולי גוים זה שונה?
בעצם, למה באמת נראה לך שיש אנשים שמתים מרעב באמת?? אין להם מנת אורז יומית? אולי הם מתים ממחלות ולא מאוכל? כיום זה מאוחד למדד אחד של רמת חיים.
וכי כיום יש פחות אוכל בהודו מלפני 500 שנה?

דווקא יש לי ראיה ענקית לקיום הפסוק, כל כמה עשרות שנים מדענים מזהירים שעוד מעט וכדור הארץ לא יוכל לספק מספיק מזון.
ומייד אחר כך מגלים כל מיני פיתוחים חקלאיים.
מכונות.
גנטיקה. ועוד ועוד.
קראתי על זה פעם.

תשאל את החוקרים. (והם כמובן יגידו לך: אבל עכשיו זהו. אנחנו לקראת הקטסטרופה..)
 

הנופל

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
בעצם, למה באמת נראה לך שיש אנשים שמתים מרעב באמת?? אין להם מנת אורז יומית? אולי הם מתים ממחלות ולא מאוכל? כיום זה מאוחד למדד אחד של רמת חיים.
וכי כיום יש פחות אוכל בהודו מלפני 500 שנה?
כלל ראשון בדיון תקין:
בדיקה לפני הבעת דעה

ציטוט מויקיפדיה ערך רעב:
רעב המוני הוא מחסור במזון שפוקד אוכלוסייה נרחבת, תוך כדי הבאת רבים לידי רעב, תת-תזונה ומגיפות לרוב עד כדי העמדתם בסכנת מוות.

רעב הנובע מפגעי טבע ניתן למניעה באמצעות התפתחות טכנולוגית וחברתית. עם זאת, וחרף ההתקדמות הטכנולוגית העצומה בעולם המודרני, מקומות מסוימים בעולם חשופים עדיין לרעב המוני, כתוצאה מפגעי טבע, ובפרט בצורת או ארבה וכן כתוצאה ממלחמה. האומדן האחרון בנוגע למספר האנשים בעולם הסובלים מתת-תזונה עמד על 923 מיליון בני-אדם[1], רובם באפריקה ודרום-מזרח אסיה. בימי הביניים היה הרעב נפוץ באירופה. המדינה הראשונה באירופה שהצליחה להגיע להתפתחות טכנולוגית המונעת רעב המוני היא הולנד, שלאחרונה פקד אותה רעב בימי שלום בתחילת המאה ה-17.
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
ומשביע לכל חי 'רצון', בספה"ק נכתב דרצון אותיות צינור והבקשה היא שנהיה מחוברים לצינור אשר משם מגיע השפע הגדול מיד הקב"ה.
 

במבי

משתמש ותיק
רש"י עה"פ "אם יש את נפשכם" (בראשית כג-ח) פירש - רצונכם. ואם אפשר להעמיס על פירוש המילה רצון ג"כ "נפש" אוסיף גם את רש"י באיוב ו-יא שכותב "נפשי" - הוא יצר תאות האדם בכמה מקומות. וא"כ הקב"ה משביע לכל חי את רצונו כלומר את תאות נפשו.

ואפשר להוסיף ולומר ואהבת את ה' אלוקיך בכל נפשך = בכל רצונך.
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
כשאומרים פסוק זה פותח וגו' ממשמשים בתפילין ובפוסקים נפסק שחייבים לכיוון הזה ואם לא כיוון צריך לחזור, ולמאי שהתבאר שהבקשה זה על גודל השפע הנפשע מן הצנור שכל אחד יזכה לקבל את חלקו, אפשר להבין אולי האי.
 

שי גולד

משתמש רגיל
יעקב שלם אמר:
מעיון במפרשים עולה שני גישות מרכזיות
א. רצון הבורא שהבורא משביע ברצונו (ע"פ רש"י)
ב. ברצון האדם (ע"פ המצו"ד)

לפי הפירוש השני צריך להבין מה הכוונה האדם יכול להתפרנס ככל מה שהוא רוצה
והרי בפועל לא רואים שכל אחד יש לו כרצונו
וגם צ"ב מה הצורך בבריאה שכל אחד ישיג מה שהוא רוצה

ושאלה כללית ששאלני בחור מתחזק
יש יסוד שגם נלמד מהפסוק הנ"ל
מאן דיהיב חיי יהיב מזוני
וכן הטריפני לחם חוקי הפירוש שכל בריה מעצם בריאתה מגיע לה את המינימום לחיים

ובפשטות מה שרואים שאנשים מתים מרעב זה גזירה וחריגה מהטבע
השאלה היא שלפי החוקרים מיליונים!! של ב"א מתים מרעב (30000 ביום)
כך שזה לא איזו חריגה אלא תופעה

יעויין בטעמא דקרא להגר"ח קנייבסקי [על תהילים] שפי' שביסוד הנהגת החסד היא לתת לכל אדם את מה שהוא רוצה ורק זה נגבה ממנו בעד עוונותיו וכמו שמבו' בגמ' בערכין טז: שמי ששולח את היד לכיס להוציא 3 מטבעות ועלו לו רק שניים זה נחשב יסורים עי"ש.
 

yosf

משתמש ותיק
שי גולד אמר:
יעקב שלם אמר:
ושאלה כללית ששאלני בחור מתחזק
יש יסוד שגם נלמד מהפסוק הנ"ל
מאן דיהיב חיי יהיב מזוני
וכן הטריפני לחם חוקי הפירוש שכל בריה מעצם בריאתה מגיע לה את המינימום לחיים

ובפשטות מה שרואים שאנשים מתים מרעב זה גזירה וחריגה מהטבע
השאלה היא שלפי החוקרים מיליונים!! של ב"א מתים מרעב (30000 ביום)
כך שזה לא איזו חריגה אלא תופעה

יעויין בטעמא דקרא להגר"ח קנייבסקי [על תהילים] שפי' שביסוד הנהגת החסד היא לתת לכל אדם את מה שהוא רוצה ורק זה נגבה ממנו בעד עוונותיו וכמו שמבו' בגמ' בערכין טז: שמי ששולח את היד לכיס להוציא 3 מטבעות ועלו לו רק שניים זה נחשב יסורים עי"ש.
האר"י זלה"ה כותב עה"פ מצפון תפתח הרעה, דהיינו כי השי"ת הרי הוא במידת החסד לגמרי ובהכרח שבעת אשר יהודי מבקש דבר מיד נענה (לא משנה אם זה וילה או מיליונים וכדו'), אלא שלצורך קיום העולם... יש בי"ד למעלה במקום שנקרא צפון העולם ושם מעכבים את השפע שכבר ירד וכו' הכל לפי מעשי התחתונים, 
ולע"ל יפתח השפע של כל הדורות!!!!! וירד בעת ובעונה אחת וזהו הכוונה מצפון תפתח הרעה, ע"ש,
ונפק"מ שיהודי לא יבקש קצת.... הרבה הרבה... אם לו בשבילו... בשביל אותו הדור!!
 
 

פיניפיני

משתמש ותיק
yosf אמר:
האר"י זלה"ה כותב עה"פ מצפון תפתח הרעה, דהיינו כי השי"ת הרי הוא במידת החסד לגמרי ובהכרח שבעת אשר יהודי מבקש דבר מיד נענה (לא משנה אם זה וילה או מיליונים וכדו'), אלא שלצורך קיום העולם... יש בי"ד למעלה במקום שנקרא צפון העולם ושם מעכבים את השפע שכבר ירד וכו' הכל לפי מעשי התחתונים,
ולע"ל יפתח השפע של כל הדורות!!!!! וירד בעת ובעונה אחת וזהו הכוונה מצפון תפתח הרעה, ע"ש,
ונפק"מ שיהודי לא יבקש קצת.... הרבה הרבה... אם לו בשבילו... בשביל אותו הדור!!
באמרי פנחס [קאריץ] אי' שכל התפילות נענים ומה שרואים שיש תפילות שלא נענו הוא שתפילות אלו נעשים מהם דברים יותר גבוהים [סליחה אם לא דייקתי, אני כותב מהזיכרון.]
 

yosf

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
yosf אמר:
האר"י זלה"ה כותב עה"פ מצפון תפתח הרעה, דהיינו כי השי"ת הרי הוא במידת החסד לגמרי ובהכרח שבעת אשר יהודי מבקש דבר מיד נענה (לא משנה אם זה וילה או מיליונים וכדו'), אלא שלצורך קיום העולם... יש בי"ד למעלה במקום שנקרא צפון העולם ושם מעכבים את השפע שכבר ירד וכו' הכל לפי מעשי התחתונים,
ולע"ל יפתח השפע של כל הדורות!!!!! וירד בעת ובעונה אחת וזהו הכוונה מצפון תפתח הרעה, ע"ש,
ונפק"מ שיהודי לא יבקש קצת.... הרבה הרבה... אם לו בשבילו... בשביל אותו הדור!!
באמרי פנחס [קאריץ] אי' שכל התפילות נענים ומה שרואים שיש תפילות שלא נענו הוא שתפילות אלו נעשים מהם דברים יותר גבוהים [סליחה אם לא דייקתי, אני כותב מהזיכרון.]
ישר כוח!
אומנם ודאי דאינו סותר להנ"ל, דזה מה נעשה בתפילתו לאדם עצמו [וכעי"ז איתא בספה"ק דאם לא יועיל לו יועיל לבניו וכידוע], ודו"ק.
 
 

מבקש אמונה

משתמש רגיל
יעקב שלם אמר:
ובפשטות מה שרואים שאנשים מתים מרעב זה גזירה וחריגה מהטבע
השאלה היא שלפי החוקרים מיליונים!! של ב"א מתים מרעב (30000 ביום)
כך שזה לא איזו חריגה אלא תופעה
ראשית כל - 30,000 ביחס לכ7 מיליארד בני אדם אינו מהווה קושיא בכלל.
שנית, הכלל של מאן דיהיב חיי יהיב מזונא תקף "לכל חי". שזה כולל כל יצור חי בכל הייקום. עד שלשול קטן שבים... אילו היו כל בני עולם מראשיתו עד תכליתו סופרים ברצף... לא היו מגיעים למספר קרוב למספר שייתאר בערך כמה מזוני הקב"ה זן לכלל החיים. הזן את העולם כולו בטובו.
שלישית - כלל הנ"ל אינו 'קבלה' או אגדת חז"ל.... זו סברא פשוטה. אם חיים תלויים במזון, הרי שממילא מאן דיהיב חיי יהיב מזונא. כלל זה נאמר בנוגע להלכות תפילה, שאמרו חז"ל שיש להתפלל עבור חיים ובזה כלול גם מזוני. זה מלתא דמסתברא, ולמה לי קרא. ממילא - אפילו עם רוב באי עולם ימותו מרעב ח"ו, עדיין זה לא מזיז את הסברא הפשוטה. הכלל לעולם קיים. ואלו שמתו, זה בגלל שמאן דיהיב חיי החליט להפסיק.... צדקו דברי אחד המגיבים שהם מתו ע"י רעב ולא בגלל הרעב.
 

מבקש אמונה

משתמש רגיל
ועכשיו שאלה שלי:
שמעתי מאדם גדול וורט בשם קדמון על הפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", שתיבת 'רצון' חסר הבנה. והוא אמר שהכוונה הוא שהרי אין האדם יודע מה לטובתו באמת והאם זו לטובתו שיקבל מה שמתפלל עליו, ומאידך, ייתכן שהאדם יפצור בתפילה ויקבל משהו על חשבונו [כמו רחב"ד ורשב"ח שקיבלו מן השמים על חשבון העוה"ב שלהם]....
לכן הקב"ה נותן לכל אדם את עצם ה'רצון' – ה' מווסת ומתאם את הרצון של האדם בהתאם למה שבאמת טוב לו, ולכן רק על זה הוא מתפלל וה' שומע תפילתו.
>> מישהו יודע לציין מקור לרעיון זו?
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
אני לא כל כך מבין מה לא מובן במילה רצון.

לכאורה 'בלי עיון במפרשים', הפסוק מיוסד על הביטוי 'שבע רצון', וכמו שנאמר בפסוק 'נפתלי שבע רצון', וגם כאן כתוב שהקב"ה 'משביע רצון' לכל חי.

וזה לא חייב להיות בתחום של פרנסה, זה יכול להיות משרה, זה יכול להיות דירה שאדם גר בה, זה יכול להיות ילדים, שכנים, בגדים, חברים, תחום עיסוק, תחום ענין, משוב שהוא מקבל וכו' וכו', ואני לא מכיר מישהו שהקב"ה לא משביע את רצונו בשום תחום.

וכמובן כמו כל הנהגה, ההנהגה קיימת, וגם אם יש הנהגות אחרות, ויש גזירת רעב וכו', כמו עוד הרבה גזרות, זה בגלל שיש עוד הנהגות רבות שהקב"ה מתנהג בהם, אבל ההנהגה הזאת היא כללית, ופועלת בכל חי.

זה על דרך הפשט, וכמובן ניתן לדרוש מהפסוק הרבה דברים, וכמו שבנוסח ספרד זה נמצא בברכה ראשונה של ברהמ"ז כמקור לזה שלא יחסר לנו מזון לעולם ועד.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
לכאורה 'בלי עיון במפרשים', הפסוק מיוסד על הביטוי 'שבע רצון', וכמו שנאמר בפסוק 'נפתלי שבע רצון', וגם כאן כתוב שהקב"ה 'משביע רצון' לכל חי.
ראיה לדבר, שאם המשביע לא מתייחס לרצון היה צריך להיות כתוב משביע 'את' כל חי. ודו"ק.
 

תיובתא

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
ושאלה כללית ששאלני בחור מתחזק
יש יסוד שגם נלמד מהפסוק הנ"ל
מאן דיהיב חיי יהיב מזוני
וכן הטריפני לחם חוקי הפירוש שכל בריה מעצם בריאתה מגיע לה את המינימום לחיים

ובפשטות מה שרואים שאנשים מתים מרעב זה גזירה וחריגה מהטבע
השאלה היא שלפי החוקרים מיליונים!! של ב"א מתים מרעב (30000 ביום)
כך שזה לא איזו חריגה אלא תופעה
ציטוט מהאתר הזה (ויש עוד מחקרים בנושא)
 https://globeblog.co.il/2017/10/01/איפה-האוכל?param=4440

"כשליש מהמזון בארץ ובעולם נזרק לפח בעוד שמאות מיליוני אנשים בעולם סובלים מרעב."

אם נקבל את הדברים כנכונים, יוצא שהשליש הנזרק יכל להאכיל עוד כ-2.5 - 3 מיליארד פיות רעבים, כך שהבעיה כנראה בנו ולא בו.

 
 

מבין ענין

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
ושאלה כללית ששאלני בחור מתחזק
יש יסוד שגם נלמד מהפסוק הנ"ל
מאן דיהיב חיי יהיב מזוני
וכן הטריפני לחם חוקי הפירוש שכל בריה מעצם בריאתה מגיע לה את המינימום לחיים

ובפשטות מה שרואים שאנשים מתים מרעב זה גזירה וחריגה מהטבע
השאלה היא שלפי החוקרים מיליונים!! של ב"א מתים מרעב (30000 ביום)
כך שזה לא איזו חריגה אלא תופעה

מגפות היו מאז ומתמיד. רעב אינו שונה ממגפה, ועדיין הוא נדיר.
גם הרמב"ם כותב שהוא ערב למי שישמור את כללי הבריאות שכתב, שלא יחלה, אלא אם כן מדובר במגפה.
אגב, מענין מאד, רוב המגיפות, הרעב, מחלות [בין השאר איידס ושאר מרעין בישין], מלחמות ופאלנגות הן מיבשת אפריקה. יבשתו של חם. ארור כנען, ארורה אדמתו.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
אקו-ויקי אמר:
רעב המוני הוא מצב של מחסור חמור במזון בקנה מידה רחב. רעב המוני יכול להיגרם בגלל סיבות שונות כמו כישלון יבולים עקב מחלה חקלאית, בעיית אקלים, מזיקים או אסון סביבתי, פיצוץ אוכלוסין או בעקבות מדיניות ממשלתית או מגפה או מלחמה. רעב המוני בא יחד עם תת תזונה איזורית, מוות מרעב וממחלות תת-תזונה, מגיפות, ועליה כללית בתחלואה, תמותה, ומשבר כלכלי וחברתי עמוק.
לפי מה ששמעתי בשם הרמב"ם, חלק מהדברים זה נקרא באשמת בני אדם. וזה לא גזירה משמים.

אבל.
גם אם 'מתים היום מרעב' זה מתת תזונה.
כבר שנים לא הוכרז על 'רעב המוני'.
גם רעב המוני אינו בהכרח רעב כפשוטו ממש. כדלהלן (2 אנשים ל100,000)
אקו ויקי אמר:
גם אם יש מצב של תת תזונה נרחב, האו"ם לא בהכרח מכריז על מצב של רעב המוני. לפי האו"ם, רעב המוני מוכרז רק כאשר מתקיימים שלושת התנאים הבאים:

1. לפחות ב-20% ממשקי הבית עומדים בפני מחסור חמור במזון, עם מגבלות חמורות לתפקוד. צריכה כזו מוגדרת בצריכה קלורית ממוצעת לאדם של פחות מ-2,100 קלורית ביום. [1]
2. תת תזונה חמורה בקרב ילדים מגיעה ליותר מ-30%.
3. שיעור המוות עולה על שני אנשים למאה אלף בכל יום.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
אבל למה לא פשוט לומר, שהדגש על "לכל חי רצון" הוא על ה"רצון" ולא על "כל".
כלומר, יש הרבה אנשים (ובעלי חיים) שמקבלים כל אחד לפי רצונו. (נכון הם הולכים לקנות את זה במכולת. אז מה?)
וזה שבח גדול שיכולות ההזנה של בורא העולם מגוונות מאד.
 

עת לדבר

משתמש ותיק
אני מעתיק כאן מה שכתב רבי חיים גריינימן נגד הצגת נתוני הסטטיסטיקה וכן הבאת אחוז תאונות הדרכים בעיתונות החרדית ע"י עמותת אור ירוק -
מן המורגלות לחשוב כי קידום רפואה מוסיפה חיים, ופלוני שחלה במחלה פלונית היום יזכה לרפואה, לא כן אילו חלה בה אתמול, ואלמלא פורעניות הדרכים היו הרבה אנשים נוספים חיים אתנו כיום, ונס שנתארגנו מצילים לכך נשאר פלוני בחיים, כי הגיעו מבעוד מועד וטיפלו בו כהוגן, וכל אלו מחשבות שיסודם כפירה בהשגחה פרטית, ומעולם לא נשאר בחיים זה שנגזר עליו למות, ולא מת זה שלא כלו ימיו, וכשם שאין לעשות צירוף מן הטובע בנהר בדרום עם זה שמת על מטתו בצפון לומר שכך וכך נספו, כי בידוע שכל אחד ענין לעצמו כמו כן אין לצרף שנים שחלו במחלה אחת או שנסעו באותה מכונית שבה אירע מה שאירע.
והאמת בהיפוך כי פלוני נגזרה עליו מיתה, ולכן חלה במחלה שאין לה מזור, או שנזדמן במקום הפגע, ובשעה שאין מצילין, ואילו חבירו שלא כלו ימיו חלה במחלה שכבר יש לה תרופה, ואיחר ברגע את מקום הפגע, או שנפגע בשעה שהמצילים מצויים, והמצרפים וסופרים ומונים כמה מתו במיתה זו בחודש זה, וכמה לקו בתאונות בירח פלוני וכיוצא בזה, הרי הם עוסקים בכפירה בשוגג, ומטעים את הקוראים ליחס את הכל למקרים, כאילו ח"ו עולם של הפקר לפנינו (ספר מכתבי התעוררות פרק ו).
ורצוני להעיר, שהגם דודאי כמו שכתב שאותם המצרפים כדי לידע איזו סיבה סובבה מיתתם הרי הם כופרים בהשגחה ושכר ועונש, מ"מ לגבי עצם השאלה אם שייך למנות כמה מתו, מלשון הפייט בונתנה תוקף 'כמה יעברון וכמה יבראון' לכאורה משמע דמלבד הגזירה על פלוני (השגחה פרטית) יש גם גזירה שכך וכך ימותו (השגחה כללית). וצ"ע בזה.
 

ayedavid

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
אני מעתיק כאן מה שכתב רבי חיים גריינימן נגד הצגת נתוני הסטטיסטיקה וכן הבאת אחוז תאונות הדרכים בעיתונות החרדית ע"י עמותת אור ירוק -
מן המורגלות לחשוב כי קידום רפואה מוסיפה חיים, ופלוני שחלה במחלה פלונית היום יזכה לרפואה, לא כן אילו חלה בה אתמול, ואלמלא פורעניות הדרכים היו הרבה אנשים נוספים חיים אתנו כיום, ונס שנתארגנו מצילים לכך נשאר פלוני בחיים, כי הגיעו מבעוד מועד וטיפלו בו כהוגן, וכל אלו מחשבות שיסודם כפירה בהשגחה פרטית, ומעולם לא נשאר בחיים זה שנגזר עליו למות, ולא מת זה שלא כלו ימיו, וכשם שאין לעשות צירוף מן הטובע בנהר בדרום עם זה שמת על מטתו בצפון לומר שכך וכך נספו, כי בידוע שכל אחד ענין לעצמו כמו כן אין לצרף שנים שחלו במחלה אחת או שנסעו באותה מכונית שבה אירע מה שאירע.
והאמת בהיפוך כי פלוני נגזרה עליו מיתה, ולכן חלה במחלה שאין לה מזור, או שנזדמן במקום הפגע, ובשעה שאין מצילין, ואילו חבירו שלא כלו ימיו חלה במחלה שכבר יש לה תרופה, ואיחר ברגע את מקום הפגע, או שנפגע בשעה שהמצילים מצויים, והמצרפים וסופרים ומונים כמה מתו במיתה זו בחודש זה, וכמה לקו בתאונות בירח פלוני וכיוצא בזה, הרי הם עוסקים בכפירה בשוגג, ומטעים את הקוראים ליחס את הכל למקרים, כאילו ח"ו עולם של הפקר לפנינו (ספר מכתבי התעוררות פרק ו).
ורצוני להעיר, שהגם דודאי כמו שכתב שאותם המצרפים כדי לידע איזו סיבה סובבה מיתתם הרי הם כופרים בהשגחה ושכר ועונש, מ"מ לגבי עצם השאלה אם שייך למנות כמה מתו, מלשון הפייט בונתנה תוקף 'כמה יעברון וכמה יבראון' לכאורה משמע דמלבד הגזירה על פלוני (השגחה פרטית) יש גם גזירה שכך וכך ימותו (השגחה כללית). וצ"ע בזה.

ברור לכל שאם מתחילים למות אנשים במקום מסוים בקצב מבהיל, שלצד התפילות ישנה חובה להשתדל ולנהוג בדרך הטבע ולברר את הגורם כדי לעצור אותו בדרך הטבעית. ועל אותה הדרך במבט כולל ישנו צורך להבין כמה מתים מכל גורם כדי לדעת כמה ואם ובמה להשקיע ולהזהיר.

ולמרות שזה נראה כסתירה (גם בלי העיסוק בסטטיסטיקה) - אנחנו מאמינים שהחיים והמתים הכל בגזירת ה'.


[ואני לא חושב שזה סותר את דברי הרב גריינמן, שדיבר נגד האמונה שאילולי הגורם פלוני היה חי. ונראה לי שהחילוק הוא בין אם המחקר הזה נעשה לשעבר בלבד לבין אם נעשה עם נפ"מ להועיל להבא. להבא הוא מחובתנו למעשה ולשעבר הוא כבר עניין של אמונה]
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
לכאורה השאלות הנידונות כאן הם לא שאלות מקומיות, אלא זוקקות התייחוסות נכונה לכל עניני ההשגחה בכלל.
כי על כל פסוק בתהלים ובתנ"ך צריך לשאול איפה, והאם, וכיצד - לגטימי ללכת לבדוק האם זה באמת מתקיים, ומה קורה במקרה כזה או אחר שזה לא בדיוק כך.

והרי זה ברור, שהמציאות היא לא השגחה, וההשגחה היא לא המציאות, כי תמיד יש את העולם ויש את מנהיגו, ועולם כמנהגו נוהג, והמנהיג מנהיג את הנהגתו על גבי מנהגו של עולם. ועל זה אמר הרמב"ן, [שלכאורה דבריו הם הרקע לדברי הגר"ח גריינמן] שהאומר על מקרה שקרה לו שהוא מנהגו של עולם, הרי הוא כופר בהשגחה. אולם הרמב"ן לא אמר חלילה שאין כזה דבר מנהגו של עולם, מה שמלא בדברי חז"ל, והרי לכן זה נקרא נס נסתר ולא גלוי, ואין ספק שיש מנהגו של עולם, ויש סטטיסטיקות וכדו', אולם האדם הפרטי המקבל את המקרה חייב לראות בזה את השגחת השם שמובילה ומשתמשת כרצונה במנהגו של עולם.

ואין ספק שאין בדברי אלה לפתור את הבעיות השונות, אולם היא הנותנת, מקום להתבונן, שמא ראוי לעסוק בסוגיות אלו בצורה רצינית, מפי ספרים וסופרים, ולא בצורה מזדמנת מתוך פורומים קונטרסים וקיצורים. ואע"פ שבודאי ניתן לקבל הארות שונות, וכיווני חשיבה חדשים, או מ"מ לעיון מתוך דיונים אלו, אולם את הסוגיא עצמה לא ניתן להקיף כלל בצורה כזאת.

ואולי זמן גרמא, 'דרשו ה' בהמצאו', ללמוד על השגחת השם בצורה עיונית ותורנית, מה שלא כל כך רווח בציבור שלנו.

גמר חתימה טובה לכולם.
 
חלק עליון תַחתִית