למה והאם לא מקפידים על ערבי נחל ממש

יעקב שלם

משתמש ותיק
למיטב ידיעתי לא מהדרים על ערבי נחל ממש
האם זה נכון 
אם כן מדוע הרי המשנ"ב הביא דיעה כזאת להלכה תרנז סקג
אמנם הוא ממשיך שלט"ז אין חובה
 

ayedavid

משתמש ותיק
בסוכה דף ל"ד עמ' א' , תוס' בד"ה ורבנן מדייקים מהגמ' שלמאי דקיימא לן להצריך ב' ערבות מהמילה ערבי לא ניתן לדרוש דרשה נוספת ולרבות של בעל (שאינה גדלה בנחל). והרא"מ הורוויץ על התוס' מוכיח שהמשנה כן סברא את שתי ההלכות האלו, ומתרץ שסברא כדעת הברייתא שהמילה נחל הוזכרה לסימן שדווקא ערבה ולא צפצפה.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
מסתמא התכוונתם סי' תרמז.
די ברור בדברי המ"ב שכוונתו לפסוק שאין צריך כהט"ז.
אכן תרמז
א. איך ברור
ב. ב ד מינים מצאנו כ"כ הרבה חומרות מעבר להלכה למה בזה לא
 

אב בבינה

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
יהודי אמר:
מסתמא התכוונתם סי' תרמז.
די ברור בדברי המ"ב שכוונתו לפסוק שאין צריך כהט"ז.
אכן תרמז
א. איך ברור
ב. ב ד מינים מצאנו כ"כ הרבה חומרות מעבר להלכה למה בזה לא
אל תדאג. אפשר להשיג גם את זה, והם עושים פרסומת להוכיח גדול החיוב להחמיר בזה...
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אב בבינה אמר:
יעקב שלם אמר:
יהודי אמר:
מסתמא התכוונתם סי' תרמז.
די ברור בדברי המ"ב שכוונתו לפסוק שאין צריך כהט"ז.
אכן תרמז
א. איך ברור
ב. ב ד מינים מצאנו כ"כ הרבה חומרות מעבר להלכה למה בזה לא
אל תדאג. אפשר להשיג גם את זה, והם עושים פרסומת להוכיח גדול החיוב להחמיר בזה...
שוב הראני ידידי ורעי מו"צ במעלה עמוס את דברי הט"ז 

ורוב מין זה גדל בנחל. זה כ' הרא"ש לתרץ כיון שרוב הפוסקים ס"ל דטפי מצוה בשל נחל מבשל הרים ולא ראה לרבותיו נזהרי' בזה וע"ז פי' דמין הגדל בנחל קאמר ולא די לנו בזה דעכ"פ היה להם לצאת ידי רוב הפוסקים ולא לסמוך על פי' זה ונ"ל דהוא כענין שמצינו בפ' כ"מ לענין ברכת המוציא דאע"פ שאם אמר מוציא הוא עדיף מ"מ י"ל המוציא ולהראות חידוש כמ"ש הרא"ש בפרק קמא דפסחים לענין ברכת על ביעור חמץ שיש לאדם להראות חידוש בברכותיו וה"נ טפי ניחא להראות חידוש וליקח אפי' שלא מן הנחל:


לסיכום הסיבה שלא לוקחים ערבי נחל בדווקא  להראות חידוש בברכות!!!!

עדיין יש לדון ולבאר מתי אומרים כך ומתי יש עניין להחמיר ככל הפוסקים
 
חלק עליון תַחתִית