רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

ישא ברכה
הודעות: 16
הצטרף: 31 יולי 2016, 20:49
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי ישא ברכה » 09 אוגוסט 2019, 12:47

פעם אמר, שבמגילת איכה לא מוזכר בית המקדש, אלא בעיקר בעיר ירושלים. (אמנם דרשו את ציון על בית המקדש. וכן הפסוק על הר ציון ששמם הכונה לבית המקדש), ותמה שלכאורה בית המקדש הוא מעלה גדולה מירושלים. וביאר שבוודאי כל קדושת ירושלים היא מכח קדושת המקדש, כי בה הקב"ה שוכן ומתגלה, וזה בבית המקדש. (והעיר שיתכן וענין זה שונה מארץ ישראל שיש לה גם קדושה עצמית, מלבד עצם העובדה שבה בית ה'), אבל בחרו להדגיש את ירושלים, כי בית המקדש הוא המקום שמיוחד להקב"ה לבדו, והנברא רק מגיע לשם בבחינת לבוא אל ה' וחוזר אל מצבו (כעין ביקור אצל המלך), אבל ירושלים היא מקום מגורים ומסמלת את המצב של עם ישראל שחיים לפני ה' תמיד, וזה היתה התחושה של יהודי ירושלים יש ה' בקרבינו, ולכן נבחרה ירושלים להביע את המציאות של עם ישראל קודם החורבן, איך שהחיים עצמם היו באופן תמיד לפני ה', וזה התכלית כי התכלית אינה ההרגשה החד פעמית אלא המצב הקבוע של החיים שיונק מאירועים חד-פעמיים.

ערכים:


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 794
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 173 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי איש ווילנא » 16 אוגוסט 2019, 00:51

בן של רב כתב:
25 יוני 2019, 13:44
אחר בקשת המחילה מכל אלו שהרגזתי אותם בניסוחים החדים שלי. 
הנני להעלות תת נושא נוסף: 
שמעתי שבקהילת זילברמן החזירו גם את 6 התקיעות של ערב שבת המובאות במשנה ובגמ' בשבת

והנה בחו"ל זה לא היה אפשרי להתחרות עם הכנסיה, אבל אני נבוך בזה האם שאר הפוסקים הכריעו מאיזה טעם שהיום כבר לא צריך או שפשוט התורה כה גדולה ועוד לא הגיעו לנידון זה. 
ראיתי בספר חוט שני שבת ח"א 
שמביא שהרמב"ם והטור כתבו להלכה את הדין של שש תקיעות כמו שכתוב בגמ' 
אמנם בשולחן ערוך הוסיף כשישראל בישובן 
אבל טוען שם שאין זה תנאי רק כשישראל מפוזרים לא שייך לקיים את הדין של שש תקיעות 
ומסיים שם שצריך עיון בזמנינו מאי טעמא לא תוקעים במקומות שישראל בישובן ומרוכזים במקום אחד תקיעה הראשונה והשניה 

אני מבין שהוא מתכוון לומר שלכאורה צריך לעשות את התקיעות רק זה לא נהוג. 

לא הבנתי למה הוא שואל רק על תקיעה ראשונה ושניה ולא על כל התקיעות 


ייעוץ תורני
משתמש ותיק
הודעות: 307
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 146 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 31 אוגוסט 2019, 22:32

בדיוק היום קראתי בספר "צדיק יסוד עולם" על רבי אריה לוין שהוא היה תוקע בשופר בכניסת שבת.
משום מה נראה שם שתקע רק תקיעה אחת - האחרונה.
(מענין לברר מה דעת חתנו הגרי"ש על זה)

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 734
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 216 פעמים
קיבל תודה: 210 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 12 ספטמבר 2019, 01:52

בן של רב כתב:
23 יוני 2019, 14:56
ראיתי שהסתבכו כאן בספקות לגבי דעת הגראי"ל על שיטת זכרו.
אז הנני בעדות מכלי ראשון ששאל אותו פעמיים על זה.
הכלי ראשון הזה הוא אני עצמי - ואני מצרף כאן שו"ת משתי הפעמים. 

כך שאלתי: ת"ת אחד "זכרו" ות"ת אחר יותר 'פרום'.
והוא השיב: "זכרו". 
שאלתי: אבל ה'פרום' נמצא בשכונה שלי וה'זכרו' בשכונה אחרת. 
והוא השיב: אעפ"כ. 
שאלו בשבילי: אבל אשתו מוטרדת שזה משפחות מודרניות. 
והוא השיב: מה הוא חושב שאפשר לתפוס את כל העולם?
ובתוך הדברים גם עקץ אותי והזכיר לי לשים לב שלא אהיה כ"כ בעל גאוה... 
​​​​​​(בדיוק כמו בסרטון המפורסם עם סורוצקין, ואכן אני מוכרח לציין בהערצה עצמית שמאז הפכתי לענותן ושפל ברך באופן יוצא דופן, אשרי חלקי! כאן צוחקים.
ועכשיו ברצינות: מאז ועד היום ראיתי אינספור הצלחות עם ילדיי דוקא בת"ת זה, ואני תולה זאת גם בציות שלי אז למרות שהיה לי קשה לקבל). 

הבאת כאן רק שו"ת מפעם אחת, היכן הפעם השניה ?
 


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1492
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 672 פעמים
קיבל תודה: 320 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי בן של רב » 12 ספטמבר 2019, 15:48

דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
12 ספטמבר 2019, 01:52
בן של רב כתב:
23 יוני 2019, 14:56
ראיתי שהסתבכו כאן בספקות לגבי דעת הגראי"ל על שיטת זכרו.
אז הנני בעדות מכלי ראשון ששאל אותו פעמיים על זה.
הכלי ראשון הזה הוא אני עצמי - ואני מצרף כאן שו"ת משתי הפעמים. 

כך שאלתי: ת"ת אחד "זכרו" ות"ת אחר יותר 'פרום'.
והוא השיב: "זכרו". 
שאלתי: אבל ה'פרום' נמצא בשכונה שלי וה'זכרו' בשכונה אחרת. 
והוא השיב: אעפ"כ. 
שאלו בשבילי: אבל אשתו מוטרדת שזה משפחות מודרניות. 
והוא השיב: מה הוא חושב שאפשר לתפוס את כל העולם?
ובתוך הדברים גם עקץ אותי והזכיר לי לשים לב שלא אהיה כ"כ בעל גאוה... 
​​​​​​(בדיוק כמו בסרטון המפורסם עם סורוצקין, ואכן אני מוכרח לציין בהערצה עצמית שמאז הפכתי לענותן ושפל ברך באופן יוצא דופן, אשרי חלקי! כאן צוחקים.
ועכשיו ברצינות: מאז ועד היום ראיתי אינספור הצלחות עם ילדיי דוקא בת"ת זה, ואני תולה זאת גם בציות שלי אז למרות שהיה לי קשה לקבל). 

הבאת כאן רק שו"ת מפעם אחת, היכן הפעם השניה ?
 
צירפתי את כל השאלות יחד.
זה משתי הפעמים.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי מבקש אמת » 12 ספטמבר 2019, 22:57

בן של רב כתב:
12 ספטמבר 2019, 15:48
דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
12 ספטמבר 2019, 01:52
בן של רב כתב:
23 יוני 2019, 14:56
ראיתי שהסתבכו כאן בספקות לגבי דעת הגראי"ל על שיטת זכרו.
אז הנני בעדות מכלי ראשון ששאל אותו פעמיים על זה.
הכלי ראשון הזה הוא אני עצמי - ואני מצרף כאן שו"ת משתי הפעמים. 

כך שאלתי: ת"ת אחד "זכרו" ות"ת אחר יותר 'פרום'.
והוא השיב: "זכרו". 
שאלתי: אבל ה'פרום' נמצא בשכונה שלי וה'זכרו' בשכונה אחרת. 
והוא השיב: אעפ"כ. 
שאלו בשבילי: אבל אשתו מוטרדת שזה משפחות מודרניות. 
והוא השיב: מה הוא חושב שאפשר לתפוס את כל העולם?
ובתוך הדברים גם עקץ אותי והזכיר לי לשים לב שלא אהיה כ"כ בעל גאוה... 
​​​​​​(בדיוק כמו בסרטון המפורסם עם סורוצקין, ואכן אני מוכרח לציין בהערצה עצמית שמאז הפכתי לענותן ושפל ברך באופן יוצא דופן, אשרי חלקי! כאן צוחקים.
ועכשיו ברצינות: מאז ועד היום ראיתי אינספור הצלחות עם ילדיי דוקא בת"ת זה, ואני תולה זאת גם בציות שלי אז למרות שהיה לי קשה לקבל). 
הבאת כאן רק שו"ת מפעם אחת, היכן הפעם השניה ?
צירפתי את כל השאלות יחד.
זה משתי הפעמים.

הערת אגב: מסגנון השאלות שהובאו נראה שהשיקולים העיקריים בבחירת בית חינוך לילדים הוא רמת הפרומקייט ורמת הלימוד (והשאלה היתה כשבכל מוסד יש דגש על מעלה אחרת). כך גם הנני שומע שמקובל בציבור לחשוב. אבל לכאורה עיקר מטרתו של הת"ת/בית הספר הוא לחנך, לא להקנות ידע ולא להקנות פרומקייט, וא"כ השיקול העיקרי צריך להיות: כמה המחנכים מבינים בחינוך, ועוד יותר מכך - כמה אכפת להם מזה.
(אין כוונתי שעיקר החינוך נעשה בת"ת/ביה"ס, שהרי עיקר החינוך הוא בבית. אלא שעיקר תפקידו של המוסד הוא לחנך, ושאר הענינים הינם משניים).


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 665
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי יעקב שלם » 12 ספטמבר 2019, 23:17

בן של רב כתב:
12 ספטמבר 2019, 15:48
דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
12 ספטמבר 2019, 01:52
בן של רב כתב:
23 יוני 2019, 14:56
ראיתי שהסתבכו כאן בספקות לגבי דעת הגראי"ל על שיטת זכרו.
אז הנני בעדות מכלי ראשון ששאל אותו פעמיים על זה.
הכלי ראשון הזה הוא אני עצמי - ואני מצרף כאן שו"ת משתי הפעמים. 

כך שאלתי: ת"ת אחד "זכרו" ות"ת אחר יותר 'פרום'.
והוא השיב: "זכרו". 
שאלתי: אבל ה'פרום' נמצא בשכונה שלי וה'זכרו' בשכונה אחרת. 
והוא השיב: אעפ"כ. 
שאלו בשבילי: אבל אשתו מוטרדת שזה משפחות מודרניות. 
והוא השיב: מה הוא חושב שאפשר לתפוס את כל העולם?
ובתוך הדברים גם עקץ אותי והזכיר לי לשים לב שלא אהיה כ"כ בעל גאוה... 
​​​​​​(בדיוק כמו בסרטון המפורסם עם סורוצקין, ואכן אני מוכרח לציין בהערצה עצמית שמאז הפכתי לענותן ושפל ברך באופן יוצא דופן, אשרי חלקי! כאן צוחקים.
ועכשיו ברצינות: מאז ועד היום ראיתי אינספור הצלחות עם ילדיי דוקא בת"ת זה, ואני תולה זאת גם בציות שלי אז למרות שהיה לי קשה לקבל). 
הבאת כאן רק שו"ת מפעם אחת, היכן הפעם השניה ?
צירפתי את כל השאלות יחד.
זה משתי הפעמים.

כמדומני שעדין @"בן של רב" לא יישב ובירר את דעת הרב שטינמן מכיון שיש הרבה משתנים
אני שמעתי מהרה"ג הרב יעקב הורביץ זצ"ל רה"י אופקים 
שהרב שטיינמן לא היה כ"כ בעד והסביר לו למה לפעמים הוא כן מורה ללכת לשם

אגב. שמעתי מנכד הרב שטיינמן שהרבה פעמים הוא הורה על אותה שאלה (בכל מיני עניינים) הוראות שונות 
והכל לפי העניין


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1492
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 672 פעמים
קיבל תודה: 320 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי בן של רב » 13 ספטמבר 2019, 00:50

מבקש אמת כתב:
12 ספטמבר 2019, 22:57
בן של רב כתב:
12 ספטמבר 2019, 15:48
דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
12 ספטמבר 2019, 01:52

הבאת כאן רק שו"ת מפעם אחת, היכן הפעם השניה ?
צירפתי את כל השאלות יחד.
זה משתי הפעמים.

הערת אגב: מסגנון השאלות שהובאו נראה שהשיקולים העיקריים בבחירת בית חינוך לילדים הוא רמת הפרומקייט ורמת הלימוד (והשאלה היתה כשבכל מוסד יש דגש על מעלה אחרת). כך גם הנני שומע שמקובל בציבור לחשוב. אבל לכאורה עיקר מטרתו של הת"ת/בית הספר הוא לחנך, לא להקנות ידע ולא להקנות פרומקייט, וא"כ השיקול העיקרי צריך להיות: כמה המחנכים מבינים בחינוך, ועוד יותר מכך - כמה אכפת להם מזה.
(אין כוונתי שעיקר החינוך נעשה בת"ת/ביה"ס, שהרי עיקר החינוך הוא בבית. אלא שעיקר תפקידו של המוסד הוא לחנך, ושאר הענינים הינם משניים).
אני לא חולק אלא מחדד.

1. נכון ש'פרומקייט' היא מילה שיכולה להיות צלופן של שקרים וסנוביות.
אבל היא יכולה גם להיות תיאור של משפחות שלא רק משלמות מיסים מינימליים לקב"ה בפנים חמוצות אלא באמת עובדות אותו באהבה ויראה כפי יכלתם ולא שקועות בשאיפה העזה להתקדם עוד ועוד בגשמיות.

ב"ה עדיין יש משפחות כאלו, וזו היתה השאלה באמת.


2. לשיטת יהושע בן גמלא - מטרת הת"ת היא גם ללמד תורה לעמו ישראל.
וגם זו היתה השאלה שלי:
האם אלו שמלמדים יותר מקרא ומשנה.
או שהילד ישהה בחברת ילדים מבתים שיותר שייכים ליראה ואהבה והתמסרות לתורה והקפדה על סור מרע.


לענ"ד הוא העדיף את זכרו בגלל שכחו האדיר (הסגולי והמציאותי) של הלימוד הוא עצום והוא זה שקובע מה יעשה הילד כשיגדל.
כי בדרך כלל כשיש סיפוק - ממשיכים ללמוד יותר שנים.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי מבקש אמת » 25 ספטמבר 2019, 21:38

בן של רב כתב:
13 ספטמבר 2019, 00:50
מבקש אמת כתב:
12 ספטמבר 2019, 22:57
בן של רב כתב:
12 ספטמבר 2019, 15:48

צירפתי את כל השאלות יחד.
זה משתי הפעמים.

הערת אגב: מסגנון השאלות שהובאו נראה שהשיקולים העיקריים בבחירת בית חינוך לילדים הוא רמת הפרומקייט ורמת הלימוד (והשאלה היתה כשבכל מוסד יש דגש על מעלה אחרת). כך גם הנני שומע שמקובל בציבור לחשוב. אבל לכאורה עיקר מטרתו של הת"ת/בית הספר הוא לחנך, לא להקנות ידע ולא להקנות פרומקייט, וא"כ השיקול העיקרי צריך להיות: כמה המחנכים מבינים בחינוך, ועוד יותר מכך - כמה אכפת להם מזה.
(אין כוונתי שעיקר החינוך נעשה בת"ת/ביה"ס, שהרי עיקר החינוך הוא בבית. אלא שעיקר תפקידו של המוסד הוא לחנך, ושאר הענינים הינם משניים).
אני לא חולק אלא מחדד.

1. נכון ש'פרומקייט' היא מילה שיכולה להיות צלופן של שקרים וסנוביות.
אבל היא יכולה גם להיות תיאור של משפחות שלא רק משלמות מיסים מינימליים לקב"ה בפנים חמוצות אלא באמת עובדות אותו באהבה ויראה כפי יכלתם ולא שקועות בשאיפה העזה להתקדם עוד ועוד בגשמיות.

ב"ה עדיין יש משפחות כאלו, וזו היתה השאלה באמת.


2. לשיטת יהושע בן גמלא - מטרת הת"ת היא גם ללמד תורה לעמו ישראל.
וגם זו היתה השאלה שלי:
האם אלו שמלמדים יותר מקרא ומשנה.
או שהילד ישהה בחברת ילדים מבתים שיותר שייכים ליראה ואהבה והתמסרות לתורה והקפדה על סור מרע.


לענ"ד הוא העדיף את זכרו בגלל שכחו האדיר (הסגולי והמציאותי) של הלימוד הוא עצום והוא זה שקובע מה יעשה הילד כשיגדל.
כי בדרך כלל כשיש סיפוק - ממשיכים ללמוד יותר שנים.
זה מוזר מאד, כי ידוע לי שכששאלו אותו על ישיבות תמיד המליץ לחפש ישיבה שיש בה יראת שמים, ולאו דווקא רמה לימודית הכי גבוהה.


נ.ב. לא דובר כאן מאומה על שקרים וסנוביות של פרומקייט, אלא על חינוך לעומת הקניית פרומקייט. פרומקייט הוא צורת התנהלות מסויימת שמטרתה להחדיר יר"ש ולברוח מדברים המרחיקים מיר"ש, ויש בה מעלות וחסרונות. אבל לכו"ע לא בה מסתכם החינוך.
 


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 665
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי יעקב שלם » 25 ספטמבר 2019, 23:36

שמעתי שבקהילת הרב זילברמן לא אומרים פיוטים בחזרת הש"ץ בימים נוראים האם זה נכון
והאם כך דעת הגר"א


נשמה ענייה
הודעות: 20
הצטרף: 23 ספטמבר 2019, 13:59
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי נשמה ענייה » 29 ספטמבר 2019, 03:59

בנושא ההתנגדות לחסידות הלא לא ראינו ב150 שנים האחרונות משהו שאחז שכל החסידים הם כופרים לא החוזון איש ולא הבריסקע רב וכולם אחזו עוילמת מהטשיביענער רב גם מבלי להכנס כל עניני החסידות ופתאום קמה לה קהילה שהיא יודעת יות טוב מכוווולם ומתחילה לצעוק כויפרים אפיקורסים וכ'ו וכי כל גדולי ישראל לא ידעו על החרם הנל ?


נשמה ענייה
הודעות: 20
הצטרף: 23 ספטמבר 2019, 13:59
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי נשמה ענייה » 29 ספטמבר 2019, 04:05

מקום שחלק גדול מעינינו הוא נגד ''סי שמאק נישט''
זה העבודה של יהודי ? התנגדות? זה חתירה לאמת ? הלא אין מדובר פה במשהו שמתחדש היום שניתן לדון בו מה פתאום בוער לאדם להילחם בתות הבעשט? ?


יושבי יעבץ
הודעות: 74
הצטרף: 28 ינואר 2018, 09:02
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי יושבי יעבץ » 02 אוקטובר 2019, 16:58

אשכול מגוון ומרתק
ראיתי כאן כמה פניות של קוראים - מיהו ומהו הרב זילברמן - פרטו לנו?

אינני יודע לתייג את כל המגיבים למשפחותיהם וקהילותיהם על אף שראיתי שיש שנהגו לעשות כן, וכמו שכתבו על 'בן של רב' שהוא תלמידו של הרב זילברמן, ולענ"ד מתוך דבריו אפשר להוכיח שאיננו כן.

אבל אשתדל לסכם בקוים כללים את חלקו של הרב זילברמן בחלק שמעניין את הקוראים וגם את קהילת זילברמן.

כולנו יודעים ש'זילברמן' הולכים עם תכלת ו'זילברמן' הולכים עם תפילין וכו'
אבל לא הרבה יודעים שזהו הטפל ולא העיקר!

מסקנתו של הגרי"ש היתה לעשות את האמת - ולא את המקובל.
כמובן שאין עניין לסטות מן המקובל אלא במקום שהוא מתנגש עם האמת.

השינוי המרכזי שדרש מתלמידיו - ללמוד באופן של ידיעת התורה, ובעיקר להלכה, שזהו עיקר הלימוד הנרצה.
ללמוד ע"מ לעשות.

כמו כן לימוד התשב"ר כמבואר בשו"ע - לימוד כל המקרא. (המשנה זה כבר לא חיוב בשכר אלא רק בחינם כמבואר בשו"ע.

עוד דרש מהם - להיצמד למסילת ישרים של הרמח"ל, אך לא באופן של 'שפתיים דולקות' אלא לקיים בפועל!
הוא אמר - לא צריך לפחד, אנחנו לא אנשים קטנים, אפשר וצריך להגיע למעלת החסידות.
זו מצות עשה דאורייתא - יראת ה' ואהבתו.
והוא היה יפה נאה דורש ונאה מקיים.

מלבד זאת גם חיזק את לימוד חכמת הנסתר ע"פ הגר"א, וכפועל יוצא גם ע"פ הרמח"ל שסבר שהגר"א הלך בדרכו, וקיבל את דרכו.
(במאמר המוסגר - הוא באופן אישי לא עסק בתורת הרש"ש והלשם, ויש ויכוח גדול בין העוסקים בתורת הנסתר, האם אפשר לקיים שניהם)

הפועל יוצא של הבירורים הנ"ל - לברר כל דבר ע"פ מה שמחוייב בו ולא ע"פ המקובל
הביאוהו גם להשקפות שונות מהציבור, בפרט בענייני א"י והגאולה, אך לא רק -
גם בעניין תורה עם דרך ארץ, ולקיחת כסף על ת"ת וכו'.
חסידות וכו'

הרב מעולם לא תקע את דבריו במסמרות, אלא מתוקף היותו מברר, תמיד המשיך לברר
מטבע העולם שלכל אדם יש לו תקופה של לימוד/בירור ותקופה שהוא זוכר מסקנות
אצל הרב תמיד היה מדבר על שרשי הדברים (בצורה שאוזן השומעים כבר איננה עומדת בזה)
רק בדברים שהיה ברור לו כביעתא בכותחא הוא עשה מעשה
תמיד כיבד כל דעה שונה - בתנאי שהאומר אותה יחזיק בה באמת, ולא שיבין שהיא מוטעית וימשיך בה.

קהילת זילברמן היום, היא קהילה שבנויה על פתיחות מסויימת, דהיינו היא הולכת במסגרת הנ"ל
יש בה ת"ת וישיבה שעניינה הוא ידיעת התורה, וללמוד ע"מ לעשות
יש בלימוד שם מקום להביע דיעה אישית גם במסגרת ההלכה ולא רק הפלפול, כמובן בגדרי 'הגיע להוראה'

כמובן שההשקפה שם נוטה בעניין א"י לכיון מסויים - אך טעות לקשר אותה עם המזרחי, מכיון שיש ביניהם תהום פעורה
בעיקר בהבנה של מקומה של מדינת ישראל בתהליך
שהמזרחי רואה בה דבר קדוש
ואילו הם רואים בה פעולה טכנית שאינה מתנהלת בדרך הישרה כלל

הסיבה שהם הולכים עם תכלת, איננה מפני שזהו עיקר אצלם
אלא מפני שהם יותר פתוחים לשינויים
כמובן שכמו כל קהילה יש שם מסגרת נוקשה לשינויים
ואלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו

אין מקום להתייחס לכל חידוש הלכתי או שינוי מנהג
רק כל אחד ידמיין לעצמו אם היה מחוייב יותר למסקנת הש"ס והראשונים העיקריים בביאור הסוגיא
ופחות לדעות האחרונים או ראשונים שאינם עיקריים (וכל אחד בשכלו מבין את הכוונה)
אז היה מחמיר על חצאית ארוכה (נכתב עבור הרב מבקש אמת)
ולא היה הולך עם פיאה נכרית
והיה עושה פחות עסק מיארצייט ומקדיש
ופחות עסק ממפטיר של אבל
ולא היה מקפיד על עלינו לשבח, אך היה מקפיד להתפלל ליד הקיר
וכו' וכו' וכו'

כמובן כולנו עוברים מוטציות
והפרסומות של קופת העיר של 2019 היו מסמרות את שערות ראשם של סבינו נוחם עדן
ולכן גם הם פעם היה חשוב להם יותר רוח הדברים של זמן חז"ל
ועם השנים, יותר עיקר הדין ההלכתי.

כמובן עם רוח דברים כאלו לא יפלא שיש להם הנהגה שונה גם בצורת המועדים ובשאר דברים
הם פשוט רואים את עולם התורה והמצוות במשקפיים אחרות

השתדלתי כאן לתמצת את הנושא

רק הערת אגב
העלון 'קדושת ציון' איננו עלון רשמי של קהילה זו
הוא יוצא לאור ע"י אחד מבני הקהילה בתור יוזמה פרטית
בדעותיו הוא אינו משתייך דוקא לקהילה, ולכן אין לשייך את מה שנאמר שם לדעתם של 'זילברמן'
אמנם אין ריחוק כ"כ גדול ביניהם...

כמו כן קהילת זילברמן מתנגדת לעלייה להר הבית
לא מטעמים אידיאולוגיים
אלא מפני שאין לשבור את הנהגת גדולי ישראל
והואיל והם מתנגדים לכך, יש לציית להוראותיהם.
אמנם ע"פ הלך הרוח שבקהילה, ניתן להבין שהם מקבלים את הגזירה הזו באונס ולא ברצון
ובאמת מי שדעותיו קרובים לדעותיהם, והוא אינו כפוף להנהגת הקהילה, המרחק בינו לבין עליה להר איננו גדול...


חכם באשי
משתמש ותיק
הודעות: 407
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 108 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי חכם באשי » 02 אוקטובר 2019, 20:21

סו"ס יצא משהו נורמאלי קצת מרוב דברי ההבל באשכול הזה.


מממממ
הודעות: 72
הצטרף: 18 מאי 2019, 22:26
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי מממממ » 03 אוקטובר 2019, 21:02

יושבי יעבץ כתב:
02 אוקטובר 2019, 16:58
רק הערת אגב
העלון 'קדושת ציון' איננו עלון רשמי של קהילה זו
הוא יוצא לאור ע"י אחד מבני הקהילה בתור יוזמה פרטית
בדעותיו הוא אינו משתייך דוקא לקהילה, ולכן אין לשייך את מה שנאמר שם לדעתם של 'זילברמן'
אמנם אין ריחוק כ"כ גדול ביניהם...
אני הבנתי שלא שרק לא עלון רשמי. אלא בכלל לא מיצג את דעותיהם. מדובר באחד שזה דעותיו, ושל חבריו מעוצמה יהודית. והמימון הוא מברוך מרזל וחבריו.
תשאלו את הזילברמנים.


עת לדבר
הודעות: 116
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי עת לדבר » 03 אוקטובר 2019, 21:54

ואני דוקא רק יצאתי מבולבל, פתיחות לשינויים? או ציות באונס למרנן ורבנן (מי הם, ומי הקובע)?


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1923
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן

שליחה על ידי שאר לעמו » 04 אוקטובר 2019, 00:44

ראיתי כמה פעמים את כותרת האשכול ולא קראתי בו.
באוירה של הימים הנוראים חושבני שראוי לתשומת לב פותח האשכול או המנהלים לגבי הכותרת שבסופה סימן שאלה - למחוק את סימן השאלה המזלזל והמבוזה הזה.
יתכן שזה לא נעשה מתוך כוונה רעה, אבל בהחלט יש על מה לבקש סליחה מהקב"ה ביום הדין, על ביזוי התורה ועמליה.
הרי"ש זילברמן זצ"ל היה ת"ח עצום לפי כל קנה מידה, עמל בתורה וירא את בוראו, ועובד את בוראו באמת ובתמים. וגם הפיץ תורה באופן לא שגרתי בכמותו (ראו את התתי"ם שבדרכו שנפתחו והיו לאופנה גורפת).

זה שיש בעיה שצצה אצל חלק מהנמשכים בדרכו, זה לא סיבה להיהפך לדיון על אישיותו המופלגת בכותרת סרת טעם שכזו.
ובכן אני פונה בזה בבקשה לפותח האשכול (וגם בדרישה - כראוי ליהודי חרדי) לסלק לאלתר את סימן השאלה המזלזל והמתריס הזה, מכותרת האשכול.
וראוי שכל מי שיכול שימחוק מהודעתו שלו בכותרת את הסימון הזה, כי זה כנראה קשה יותר למנהלים לעשות מצד הזמן שזה דורש


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי מבקש אמת » 04 אוקטובר 2019, 02:30

יושבי יעבץ כתב:
02 אוקטובר 2019, 16:58
אשכול מגוון ומרתק
ראיתי כאן כמה פניות של קוראים - מיהו ומהו הרב זילברמן - פרטו לנו?

אינני יודע לתייג את כל המגיבים למשפחותיהם וקהילותיהם על אף שראיתי שיש שנהגו לעשות כן, וכמו שכתבו על 'בן של רב' שהוא תלמידו של הרב זילברמן, ולענ"ד מתוך דבריו אפשר להוכיח שאיננו כן.

אבל אשתדל לסכם בקוים כללים את חלקו של הרב זילברמן בחלק שמעניין את הקוראים וגם את קהילת זילברמן.

כולנו יודעים ש'זילברמן' הולכים עם תכלת ו'זילברמן' הולכים עם תפילין וכו'
אבל לא הרבה יודעים שזהו הטפל ולא העיקר!

מסקנתו של הגרי"ש היתה לעשות את האמת - ולא את המקובל.
כמובן שאין עניין לסטות מן המקובל אלא במקום שהוא מתנגש עם האמת.

השינוי המרכזי שדרש מתלמידיו - ללמוד באופן של ידיעת התורה, ובעיקר להלכה, שזהו עיקר הלימוד הנרצה.
ללמוד ע"מ לעשות.

כמו כן לימוד התשב"ר כמבואר בשו"ע - לימוד כל המקרא. (המשנה זה כבר לא חיוב בשכר אלא רק בחינם כמבואר בשו"ע.

עוד דרש מהם - להיצמד למסילת ישרים של הרמח"ל, אך לא באופן של 'שפתיים דולקות' אלא לקיים בפועל!
הוא אמר - לא צריך לפחד, אנחנו לא אנשים קטנים, אפשר וצריך להגיע למעלת החסידות.
זו מצות עשה דאורייתא - יראת ה' ואהבתו.
והוא היה יפה נאה דורש ונאה מקיים.

מלבד זאת גם חיזק את לימוד חכמת הנסתר ע"פ הגר"א, וכפועל יוצא גם ע"פ הרמח"ל שסבר שהגר"א הלך בדרכו, וקיבל את דרכו.
(במאמר המוסגר - הוא באופן אישי לא עסק בתורת הרש"ש והלשם, ויש ויכוח גדול בין העוסקים בתורת הנסתר, האם אפשר לקיים שניהם)

הפועל יוצא של הבירורים הנ"ל - לברר כל דבר ע"פ מה שמחוייב בו ולא ע"פ המקובל
הביאוהו גם להשקפות שונות מהציבור, בפרט בענייני א"י והגאולה, אך לא רק -
גם בעניין תורה עם דרך ארץ, ולקיחת כסף על ת"ת וכו'.
חסידות וכו'

הרב מעולם לא תקע את דבריו במסמרות, אלא מתוקף היותו מברר, תמיד המשיך לברר
מטבע העולם שלכל אדם יש לו תקופה של לימוד/בירור ותקופה שהוא זוכר מסקנות
אצל הרב תמיד היה מדבר על שרשי הדברים (בצורה שאוזן השומעים כבר איננה עומדת בזה)
רק בדברים שהיה ברור לו כביעתא בכותחא הוא עשה מעשה
תמיד כיבד כל דעה שונה - בתנאי שהאומר אותה יחזיק בה באמת, ולא שיבין שהיא מוטעית וימשיך בה.

קהילת זילברמן היום, היא קהילה שבנויה על פתיחות מסויימת, דהיינו היא הולכת במסגרת הנ"ל
יש בה ת"ת וישיבה שעניינה הוא ידיעת התורה, וללמוד ע"מ לעשות
יש בלימוד שם מקום להביע דיעה אישית גם במסגרת ההלכה ולא רק הפלפול, כמובן בגדרי 'הגיע להוראה'

כמובן שההשקפה שם נוטה בעניין א"י לכיון מסויים - אך טעות לקשר אותה עם המזרחי, מכיון שיש ביניהם תהום פעורה
בעיקר בהבנה של מקומה של מדינת ישראל בתהליך
שהמזרחי רואה בה דבר קדוש
ואילו הם רואים בה פעולה טכנית שאינה מתנהלת בדרך הישרה כלל

הסיבה שהם הולכים עם תכלת, איננה מפני שזהו עיקר אצלם
אלא מפני שהם יותר פתוחים לשינויים
כמובן שכמו כל קהילה יש שם מסגרת נוקשה לשינויים
ואלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו

אין מקום להתייחס לכל חידוש הלכתי או שינוי מנהג
רק כל אחד ידמיין לעצמו אם היה מחוייב יותר למסקנת הש"ס והראשונים העיקריים בביאור הסוגיא
ופחות לדעות האחרונים או ראשונים שאינם עיקריים (וכל אחד בשכלו מבין את הכוונה)
אז היה מחמיר על חצאית ארוכה (נכתב עבור הרב מבקש אמת)
ולא היה הולך עם פיאה נכרית
והיה עושה פחות עסק מיארצייט ומקדיש
ופחות עסק ממפטיר של אבל
ולא היה מקפיד על עלינו לשבח, אך היה מקפיד להתפלל ליד הקיר

וכו' וכו' וכו'

כמובן כולנו עוברים מוטציות
והפרסומות של קופת העיר של 2019 היו מסמרות את שערות ראשם של סבינו נוחם עדן
ולכן גם הם פעם היה חשוב להם יותר רוח הדברים של זמן חז"ל
ועם השנים, יותר עיקר הדין ההלכתי.

כמובן עם רוח דברים כאלו לא יפלא שיש להם הנהגה שונה גם בצורת המועדים ובשאר דברים
הם פשוט רואים את עולם התורה והמצוות במשקפיים אחרות

השתדלתי כאן לתמצת את הנושא

רק הערת אגב
העלון 'קדושת ציון' איננו עלון רשמי של קהילה זו
הוא יוצא לאור ע"י אחד מבני הקהילה בתור יוזמה פרטית
בדעותיו הוא אינו משתייך דוקא לקהילה, ולכן אין לשייך את מה שנאמר שם לדעתם של 'זילברמן'
אמנם אין ריחוק כ"כ גדול ביניהם...

כמו כן קהילת זילברמן מתנגדת לעלייה להר הבית
לא מטעמים אידיאולוגיים
אלא מפני שאין לשבור את הנהגת גדולי ישראל
והואיל והם מתנגדים לכך, יש לציית להוראותיהם.
אמנם ע"פ הלך הרוח שבקהילה, ניתן להבין שהם מקבלים את הגזירה הזו באונס ולא ברצון
ובאמת מי שדעותיו קרובים לדעותיהם, והוא אינו כפוף להנהגת הקהילה, המרחק בינו לבין עליה להר איננו גדול...

דומני כי בשורות המודגשות נעוצה הטעות בהבנת תהליך פסיקת ההלכה בעם ישראל. אם נמשיך את הקו, הרי שגם אם נברר את דעות האמוראים והתנאים יתכן ונגיע למסקנה שיש להחמיר כדעת בית שמאי שהיו חריפים יותר, ומאידך אולי היינו מתירים בשר עוף בחלב וכיו"ב.

חלק מתהליך פסיקת ההלכה הוא שבכל דור ישנן מחלוקות, ועם הזמן התקבל בכלל ישראל לנהוג כדעות מסויימות, בתחילה ע"י הסכמת הסנהדרין, ואחר כך ע"י פסיקתם של חכמי המקום בקהילות שונות. ממילא, מי שמגיע וטוען שבגלל שמעיונו בסוגיא יצא לו שהדעה המקובלת טועה על כלל ישראל לשנות את הנהגתם, אינו אלא מן המתמיהין, ויותר מכך - הוא חצוף, שחושב שכלל ישראל צריך לנהוג על פי מה שנראה בעיניו כנכון.

הבעיה של המהלך ה"זילברמני" ודומיו היא, שהם רוצים בעצם לזרוק את כל התהליך של התקבלות הלכות ומנהגים בעם ישראל, ולהכריע בעצמם את ההלכה עפ"י הגמ' וראשונים, ואם להם יצא שרבינו תם צודק ולא רש"י - הרי הם ילבשו את תפיליו של ר"ת, ומנהג העולם כרש"י אינו מעניין אותם כהוא זה (לא שזו המציאות בפועל, אבל הבאתי דוגמא לשבר את האוזן). אם במשנה ראו שעד גיל עשר צריך ללמוד מקרא, הם יעשו זאת כפשוטו, ולא מעניין אותם השינויים שחלו בתהליך לימוד בתורה במשך הדורות, ודעת חכמי הדורות על זה. אם נראה להם שעפ"י דין צריך ללבוש תפילין כל היום, את מי זה מעניין שחכמי הדורות הנהיגו אחרת? וכן הלאה ע"ז הדרך.

אמנם הם לא המציאו את מהלך המחשבה הזה; הם צועדים בעקבות הגר"א שסלל לו דרך משלו בפסק הלכה, ולא התחשב בדעות שהתקבלו במאות השנים שלפניו, ולפעמים גם לא בדעות הראשונים. אלא שגם אם הגר"א כשלעצמו יכל לעשות זאת, זו חוצפה מצד אחרים הרחוקים ממדרגתו אלפי שנות אור לחקות אותו בזה, ופוק חזי שאצל אף אחד מתלמידיו ותלמידיהם (בית בריסק, ישיבות ליטא וכדומה) לא הונהג מהלך זה, ואפילו בווילנא עצמה לא שינו את מנהג המקום בגלל דעות הגר"א. אם אצל הגר"א הענין נבע מעוצם גדולתו בתורה, הרי שבדורינו ניתן לראות כי מהלך מחשבה זה רווח בעיקר בקרב הציבור הלאומי לסוגיו ולגווניו השונים, ויש לכך סיבה פשוטה מאד: ההתנערות מכל תהליך הפסיקה והמנהגים שהתקבלו בכלל ישראל במאות השנים האחרונות, נתפסת אצלם כהתנערות מהגלות בכלל, וכחלק מה"התחיה הלאומית" של עם ישראל בארצו. הם מקיימים את מאמר הפסוק "חדש ימינו כקדם" ע"י התעלמות מהמקורות ומההנהגות המאוחרים יותר.

ואם ישאל השואל, האין דברים אלו סותרים את מה שכתבתי לעיל בענין עשיית הטפל עיקר והעיקר טפל, והלימוד לזה מדברי הנביאים? 
הא לא קשיא, מאחר ויש להבדיל בין פסקים והנהגות שהשתרשו על ידי או בהסכמת חכמים, לבין רוח מסויימת שמקורה מדלת העם ועמי הארץ שמתלהבים מדברים שנתפסים כקדושים מבחינה חיצונית, אך אינם עוברים את מבחן הביקורת המעמיק. 

לסיום אביא מעשה על בחור ישיבה שנתפס להנהגות זילברמן, והביאו אביו להגראי"ל לדבר על ענין זה, ואמר להגראי"ל שנוהג לפי דעת הגר"א, וכפי שהשריש הגרי"ש זילברמן. שאלו הגראי"ל: לפני כמה שנים חי הגר"א? ענה הבחור: כמאתיים וחמישים. שאלו הגראי"ל: מאז הגר"א ועד הרב זילברמן אין אף אחד?





נ.ב. איני יודע מה פתאום החלטת שמי שמחוייב למסקנת הש"ס והראשונים "העיקריים" היה מחמיר (על אשתו...) ללבוש חצאית ארוכה ולא ללבוש פאה נכרית. למיטב ידיעתי כמה וכמה מגדולי האחרונים, החל מבעל שלטי הגבורים והרמ"א ועד המשנה ברורה, למדו היטב את מסקנות הש"ס עם הראשונים ה"עיקריים" והבלתי עיקריים גם יחד, והגיעו למסקנה המפתיעה להקל בשני נידונים אלו, בניגוד למסקנתם של מחברי מודעות הרחוב, המאיימים באיומי טרור רוחני על המעזות להתנהג עפ"י פסקם של אותם גדולים.


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 491
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 195 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי תיובתא » 04 אוקטובר 2019, 09:38

מבקש אמת כתב:
04 אוקטובר 2019, 02:30

אמנם הם לא המציאו את מהלך המחשבה הזה; הם צועדים בעקבות הגר"א שסלל לו דרך משלו בפסק הלכה, ולא התחשב בדעות שהתקבלו במאות השנים שלפניו, ולפעמים גם לא בדעות הראשונים. אלא שגם אם הגר"א כשלעצמו יכל לעשות זאת, זו חוצפה מצד אחרים הרחוקים ממדרגתו אלפי שנות אור לחקות אותו בזה, ופוק חזי שאצל אף אחד מתלמידיו ותלמידיהם (בית בריסק, ישיבות ליטא וכדומה) לא הונהג מהלך זה, ואפילו בווילנא עצמה לא שינו את מנהג המקום בגלל דעות הגר"א. 
בספר גנוזות הגר"א, מופיע סיפור בו שאל ר"ח מוולוזין את הגאון, מדוע לא מחבר שו"ע ע"פ פסיקתו, והרי ודאי שהגיע לכלל הוראה.
הגאון ענה לו שאם יחבר אף אחד לא יקשיב לו, וגם אתה (היינו ר"ח) לא תקשיב לו.
משתמה ע"כ ר"ח, אמר לו הגאון להביא דבר שברכתו האחרונה היא בורא נפשות, ואמר לו לחתום בשם ומלכות כדעת הירושלמי. ר"ח חשש ולא בירך. 
 


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2019, 09:47

מבקש אמת כתב:
04 אוקטובר 2019, 02:30
יושבי יעבץ כתב:
02 אוקטובר 2019, 16:58
אשכול מגוון ומרתק
ראיתי כאן כמה פניות של קוראים - מיהו ומהו הרב זילברמן - פרטו לנו?

אינני יודע לתייג את כל המגיבים למשפחותיהם וקהילותיהם על אף שראיתי שיש שנהגו לעשות כן, וכמו שכתבו על 'בן של רב' שהוא תלמידו של הרב זילברמן, ולענ"ד מתוך דבריו אפשר להוכיח שאיננו כן.

אבל אשתדל לסכם בקוים כללים את חלקו של הרב זילברמן בחלק שמעניין את הקוראים וגם את קהילת זילברמן.

כולנו יודעים ש'זילברמן' הולכים עם תכלת ו'זילברמן' הולכים עם תפילין וכו'
אבל לא הרבה יודעים שזהו הטפל ולא העיקר!

מסקנתו של הגרי"ש היתה לעשות את האמת - ולא את המקובל.
כמובן שאין עניין לסטות מן המקובל אלא במקום שהוא מתנגש עם האמת.

השינוי המרכזי שדרש מתלמידיו - ללמוד באופן של ידיעת התורה, ובעיקר להלכה, שזהו עיקר הלימוד הנרצה.
ללמוד ע"מ לעשות.

כמו כן לימוד התשב"ר כמבואר בשו"ע - לימוד כל המקרא. (המשנה זה כבר לא חיוב בשכר אלא רק בחינם כמבואר בשו"ע.

עוד דרש מהם - להיצמד למסילת ישרים של הרמח"ל, אך לא באופן של 'שפתיים דולקות' אלא לקיים בפועל!
הוא אמר - לא צריך לפחד, אנחנו לא אנשים קטנים, אפשר וצריך להגיע למעלת החסידות.
זו מצות עשה דאורייתא - יראת ה' ואהבתו.
והוא היה יפה נאה דורש ונאה מקיים.

מלבד זאת גם חיזק את לימוד חכמת הנסתר ע"פ הגר"א, וכפועל יוצא גם ע"פ הרמח"ל שסבר שהגר"א הלך בדרכו, וקיבל את דרכו.
(במאמר המוסגר - הוא באופן אישי לא עסק בתורת הרש"ש והלשם, ויש ויכוח גדול בין העוסקים בתורת הנסתר, האם אפשר לקיים שניהם)

הפועל יוצא של הבירורים הנ"ל - לברר כל דבר ע"פ מה שמחוייב בו ולא ע"פ המקובל
הביאוהו גם להשקפות שונות מהציבור, בפרט בענייני א"י והגאולה, אך לא רק -
גם בעניין תורה עם דרך ארץ, ולקיחת כסף על ת"ת וכו'.
חסידות וכו'

הרב מעולם לא תקע את דבריו במסמרות, אלא מתוקף היותו מברר, תמיד המשיך לברר
מטבע העולם שלכל אדם יש לו תקופה של לימוד/בירור ותקופה שהוא זוכר מסקנות
אצל הרב תמיד היה מדבר על שרשי הדברים (בצורה שאוזן השומעים כבר איננה עומדת בזה)
רק בדברים שהיה ברור לו כביעתא בכותחא הוא עשה מעשה
תמיד כיבד כל דעה שונה - בתנאי שהאומר אותה יחזיק בה באמת, ולא שיבין שהיא מוטעית וימשיך בה.

קהילת זילברמן היום, היא קהילה שבנויה על פתיחות מסויימת, דהיינו היא הולכת במסגרת הנ"ל
יש בה ת"ת וישיבה שעניינה הוא ידיעת התורה, וללמוד ע"מ לעשות
יש בלימוד שם מקום להביע דיעה אישית גם במסגרת ההלכה ולא רק הפלפול, כמובן בגדרי 'הגיע להוראה'

כמובן שההשקפה שם נוטה בעניין א"י לכיון מסויים - אך טעות לקשר אותה עם המזרחי, מכיון שיש ביניהם תהום פעורה
בעיקר בהבנה של מקומה של מדינת ישראל בתהליך
שהמזרחי רואה בה דבר קדוש
ואילו הם רואים בה פעולה טכנית שאינה מתנהלת בדרך הישרה כלל

הסיבה שהם הולכים עם תכלת, איננה מפני שזהו עיקר אצלם
אלא מפני שהם יותר פתוחים לשינויים
כמובן שכמו כל קהילה יש שם מסגרת נוקשה לשינויים
ואלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו

אין מקום להתייחס לכל חידוש הלכתי או שינוי מנהג
רק כל אחד ידמיין לעצמו אם היה מחוייב יותר למסקנת הש"ס והראשונים העיקריים בביאור הסוגיא
ופחות לדעות האחרונים או ראשונים שאינם עיקריים (וכל אחד בשכלו מבין את הכוונה)
אז היה מחמיר על חצאית ארוכה (נכתב עבור הרב מבקש אמת)
ולא היה הולך עם פיאה נכרית
והיה עושה פחות עסק מיארצייט ומקדיש
ופחות עסק ממפטיר של אבל
ולא היה מקפיד על עלינו לשבח, אך היה מקפיד להתפלל ליד הקיר

וכו' וכו' וכו'

כמובן כולנו עוברים מוטציות
והפרסומות של קופת העיר של 2019 היו מסמרות את שערות ראשם של סבינו נוחם עדן
ולכן גם הם פעם היה חשוב להם יותר רוח הדברים של זמן חז"ל
ועם השנים, יותר עיקר הדין ההלכתי.

כמובן עם רוח דברים כאלו לא יפלא שיש להם הנהגה שונה גם בצורת המועדים ובשאר דברים
הם פשוט רואים את עולם התורה והמצוות במשקפיים אחרות

השתדלתי כאן לתמצת את הנושא

רק הערת אגב
העלון 'קדושת ציון' איננו עלון רשמי של קהילה זו
הוא יוצא לאור ע"י אחד מבני הקהילה בתור יוזמה פרטית
בדעותיו הוא אינו משתייך דוקא לקהילה, ולכן אין לשייך את מה שנאמר שם לדעתם של 'זילברמן'
אמנם אין ריחוק כ"כ גדול ביניהם...

כמו כן קהילת זילברמן מתנגדת לעלייה להר הבית
לא מטעמים אידיאולוגיים
אלא מפני שאין לשבור את הנהגת גדולי ישראל
והואיל והם מתנגדים לכך, יש לציית להוראותיהם.
אמנם ע"פ הלך הרוח שבקהילה, ניתן להבין שהם מקבלים את הגזירה הזו באונס ולא ברצון
ובאמת מי שדעותיו קרובים לדעותיהם, והוא אינו כפוף להנהגת הקהילה, המרחק בינו לבין עליה להר איננו גדול...

דומני כי בשורות המודגשות נעוצה הטעות בהבנת תהליך פסיקת ההלכה בעם ישראל. אם נמשיך את הקו, הרי שגם אם נברר את דעות האמוראים והתנאים יתכן ונגיע למסקנה שיש להחמיר כדעת בית שמאי שהיו חריפים יותר, ומאידך אולי היינו מתירים בשר עוף בחלב וכיו"ב.

חלק מתהליך פסיקת ההלכה הוא שבכל דור ישנן מחלוקות, ועם הזמן התקבל בכלל ישראל לנהוג כדעות מסויימות, בתחילה ע"י הסכמת הסנהדרין, ואחר כך ע"י פסיקתם של חכמי המקום בקהילות שונות. ממילא, מי שמגיע וטוען שבגלל שמעיונו בסוגיא יצא לו שהדעה המקובלת טועה על כלל ישראל לשנות את הנהגתם, אינו אלא מן המתמיהין, ויותר מכך - הוא חצוף, שחושב שכלל ישראל צריך לנהוג על פי מה שנראה בעיניו כנכון.

הבעיה של המהלך ה"זילברמני" ודומיו היא, שהם רוצים בעצם לזרוק את כל התהליך של התקבלות הלכות ומנהגים בעם ישראל, ולהכריע בעצמם את ההלכה עפ"י הגמ' וראשונים, ואם להם יצא שרבינו תם צודק ולא רש"י - הרי הם ילבשו את תפיליו של ר"ת, ומנהג העולם כרש"י אינו מעניין אותם כהוא זה (לא שזו המציאות בפועל, אבל הבאתי דוגמא לשבר את האוזן). אם במשנה ראו שעד גיל עשר צריך ללמוד מקרא, הם יעשו זאת כפשוטו, ולא מעניין אותם השינויים שחלו בתהליך לימוד בתורה במשך הדורות, ודעת חכמי הדורות על זה. אם נראה להם שעפ"י דין צריך ללבוש תפילין כל היום, את מי זה מעניין שחכמי הדורות הנהיגו אחרת? וכן הלאה ע"ז הדרך.

אמנם הם לא המציאו את מהלך המחשבה הזה; הם צועדים בעקבות הגר"א שסלל לו דרך משלו בפסק הלכה, ולא התחשב בדעות שהתקבלו במאות השנים שלפניו, ולפעמים גם לא בדעות הראשונים. אלא שגם אם הגר"א כשלעצמו יכל לעשות זאת, זו חוצפה מצד אחרים הרחוקים ממדרגתו אלפי שנות אור לחקות אותו בזה, ופוק חזי שאצל אף אחד מתלמידיו ותלמידיהם (בית בריסק, ישיבות ליטא וכדומה) לא הונהג מהלך זה, ואפילו בווילנא עצמה לא שינו את מנהג המקום בגלל דעות הגר"א. אם אצל הגר"א הענין נבע מעוצם גדולתו בתורה, הרי שבדורינו ניתן לראות כי מהלך מחשבה זה רווח בעיקר בקרב הציבור הלאומי לסוגיו ולגווניו השונים, ויש לכך סיבה פשוטה מאד: ההתנערות מכל תהליך הפסיקה והמנהגים שהתקבלו בכלל ישראל במאות השנים האחרונות, נתפסת אצלם כהתנערות מהגלות בכלל, וכחלק מה"התחיה הלאומית" של עם ישראל בארצו. הם מקיימים את מאמר הפסוק "חדש ימינו כקדם" ע"י התעלמות מהמקורות ומההנהגות המאוחרים יותר.

ואם ישאל השואל, האין דברים אלו סותרים את מה שכתבתי לעיל בענין עשיית הטפל עיקר והעיקר טפל, והלימוד לזה מדברי הנביאים? 
הא לא קשיא, מאחר ויש להבדיל בין פסקים והנהגות שהשתרשו על ידי או בהסכמת חכמים, לבין רוח מסויימת שמקורה מדלת העם ועמי הארץ שמתלהבים מדברים שנתפסים כקדושים מבחינה חיצונית, אך אינם עוברים את מבחן הביקורת המעמיק. 

לסיום אביא מעשה על בחור ישיבה שנתפס להנהגות זילברמן, והביאו אביו להגראי"ל לדבר על ענין זה, ואמר להגראי"ל שנוהג לפי דעת הגר"א, וכפי שהשריש הגרי"ש זילברמן. שאלו הגראי"ל: לפני כמה שנים חי הגר"א? ענה הבחור: כמאתיים וחמישים. שאלו הגראי"ל: מאז הגר"א ועד הרב זילברמן אין אף אחד?





נ.ב. איני יודע מה פתאום החלטת שמי שמחוייב למסקנת הש"ס והראשונים "העיקריים" היה מחמיר (על אשתו...) ללבוש חצאית ארוכה ולא ללבוש פאה נכרית. למיטב ידיעתי כמה וכמה מגדולי האחרונים, החל מבעל שלטי הגבורים והרמ"א ועד המשנה ברורה, למדו היטב את מסקנות הש"ס עם הראשונים ה"עיקריים" והבלתי עיקריים גם יחד, והגיעו למסקנה המפתיעה להקל בשני נידונים אלו, בניגוד למסקנתם של מחברי מודעות הרחוב, המאיימים באיומי טרור רוחני על המעזות להתנהג עפ"י פסקם של אותם גדולים.

תירגע! ודחוף!
אף אחד לא אומר ש"עם ישראל צריך לשנות את הנהגתו לפי מה שנראה לו".
אבל בהחלט זכותו של כל אחד וזכותה של קהילה לקבל את הגר"א כרבם המובהק לכל דבר, וללכת לאור פסיקותיו לקולא ולחומרא, והמבקר זאת הוא עז פנים וגובל בטירוף.
כשכל חסידות מקבלת מנהגים של רבותיהם לשנות ולעקור הלכות פסוקות בגמ' ובשו"ע כולם שותקים, רק כשקהילה של יראים ושלמים מקבלים על עצמם לנהוג כדעת הגר"א והוראותיו והנחיותיו לכל דבר, שם פתאום קמים החכמלוגים.
של נעליך מעל רגליך


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 458
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 194 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

שליחה על ידי שניאור » 04 אוקטובר 2019, 09:50

כלפי ליא כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:47
אבל בהחלט זכותו של כל אחד וזכותה של קהילה לקבל את הגר"א כרבם המובהק לכל דבר, וללכת לאור פסיקותיו לקולא ולחומרא, והמבקר זאת הוא עז פנים וגובל בטירוף.
כשכל חסידות מקבלת מנהגים של רבותיהם לשנות ולעקור הלכות פסוקות בגמ' ובשו"ע כולם שותקים, רק כשקהילה של יראים ושלמים מקבלים על עצמם לנהוג כדעת הגר"א והוראותיו והנחיותיו לכל דבר, שם פתאום קמים החכמלוגים.
של נעליך מעל רגליך
אף אחד לא אמר שאסור להם לנהוג כדעת הגר"א, כל הדיון היה רק על זה שהם כאילו לומדים כמו הגר"א ומה שיוצא להם להלכה מהסוגיא כך הם נוגים ללא קשר לשום מנהג ושום גר"א, ע"ע שיטת הלימוד ועוד.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2019, 09:53

שניאור כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:50
כלפי ליא כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:47
אבל בהחלט זכותו של כל אחד וזכותה של קהילה לקבל את הגר"א כרבם המובהק לכל דבר, וללכת לאור פסיקותיו לקולא ולחומרא, והמבקר זאת הוא עז פנים וגובל בטירוף.
כשכל חסידות מקבלת מנהגים של רבותיהם לשנות ולעקור הלכות פסוקות בגמ' ובשו"ע כולם שותקים, רק כשקהילה של יראים ושלמים מקבלים על עצמם לנהוג כדעת הגר"א והוראותיו והנחיותיו לכל דבר, שם פתאום קמים החכמלוגים.
של נעליך מעל רגליך
אף אחד לא אמר שאסור להם לנהוג כדעת הגר"א, כל הדיון היה רק על זה שהם כאילו לומדים כמו הגר"א ומה שיוצא להם להלכה מהסוגיא כך הם נוגים ללא קשר לשום מנהג ושום גר"א, ע"ע שיטת הלימוד ועוד.

כי כך הגר"א הורה והנחה לעשות, וגם בזה הם קיבלו על עצמם את הגר"א לרבם המובהק.
וזה זכותם המלאה, גם אם אחרים לא קיבלו על עצמם את הגר"א ודרכו, זכותם המלאה כן לקבל וללכת לפי דרכו והנחייתו, בדיוק כמו שזכותם של חסידי סקווער לדוגמה, לקבל את ההנהגות של האדמו"ר שלהם גם כשזה נגד שו"ע ונגד המסורת של כל עם ישראל, ובדיוק כמו שזכותם של תלמידי החזו"א ללכת לפי הוראותיו והנחיותיו ודרכו גם כשזה לא כדעת הבעלי בתים, וגם אם זה לא בדברים שהחזו"א פסק אלא רק הדריך איך צריך להגיע לפסק.
שכל אחד יתעסק בדרכו שלו, וכך ייטב.
דרכם שלהם, דרך גדולה היא, וזכותם המלאה לנהוג כך, והם לא מבקשים מאף אחד לעשות כמותם.


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 665
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

שליחה על ידי יעקב שלם » 04 אוקטובר 2019, 09:56

כלפי ליא כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:53
והם לא מבקשים מאף אחד לעשות כמותם.

דווקא המשפט הזה די מדבר אלי
בעוד שהתפתחה תופעה במקומות מסויימים ועדות מסוימות של מערך שכנוע והפצה
מתוך שיכנוע של כל הסביבה שרק כך ראוי לנהוג

שם זה לא קיים ואשריהם


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1923
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

שליחה על ידי שאר לעמו » 04 אוקטובר 2019, 10:11

כלפי ליא כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:53
שניאור כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:50
כלפי ליא כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:47
אבל בהחלט זכותו של כל אחד וזכותה של קהילה לקבל את הגר"א כרבם המובהק לכל דבר, וללכת לאור פסיקותיו לקולא ולחומרא, והמבקר זאת הוא עז פנים וגובל בטירוף.
כשכל חסידות מקבלת מנהגים של רבותיהם לשנות ולעקור הלכות פסוקות בגמ' ובשו"ע כולם שותקים, רק כשקהילה של יראים ושלמים מקבלים על עצמם לנהוג כדעת הגר"א והוראותיו והנחיותיו לכל דבר, שם פתאום קמים החכמלוגים.
של נעליך מעל רגליך
אף אחד לא אמר שאסור להם לנהוג כדעת הגר"א, כל הדיון היה רק על זה שהם כאילו לומדים כמו הגר"א ומה שיוצא להם להלכה מהסוגיא כך הם נוגים ללא קשר לשום מנהג ושום גר"א, ע"ע שיטת הלימוד ועוד.

כי כך הגר"א הורה והנחה לעשות, וגם בזה הם קיבלו על עצמם את הגר"א לרבם המובהק.
וזה זכותם המלאה, גם אם אחרים לא קיבלו על עצמם את הגר"א ודרכו, זכותם המלאה כן לקבל וללכת לפי דרכו והנחייתו, בדיוק כמו שזכותם של חסידי סקווער לדוגמה, לקבל את ההנהגות של האדמו"ר שלהם גם כשזה נגד שו"ע ונגד המסורת של כל עם ישראל, ובדיוק כמו שזכותם של תלמידי החזו"א ללכת לפי הוראותיו והנחיותיו ודרכו גם כשזה לא כדעת הבעלי בתים, וגם אם זה לא בדברים שהחזו"א פסק אלא רק הדריך איך צריך להגיע לפסק.
שכל אחד יתעסק בדרכו שלו, וכך ייטב.
דרכם שלהם, דרך גדולה היא, וזכותם המלאה לנהוג כך, והם לא מבקשים מאף אחד לעשות כמותם.
מאידך אכן זו עצמה הדילמה האמיתית. כי בעוד שאכן בחצרות חסידים שינו - הרי הרבה מההתנגדות לתנועת החסידות היתה דוקא בגין זה.
ואיך תבוא קהילה ותאמר נוהגים אנו כהגר"א - בעוד שזה גופא זה חלק ממה שחרה להגר"א.
ואסביר מעט יותר: הגר"א הוא חוליה בשרשרת הדורות (כלשונו הזהב של החזו"א עזרא הסופר הרמב"ם הגר"א),
אבל דברים משתנים מחמת ירידת הדורות בכמות ובאיכות בענין לימוד התורה והיקף ידיעתה, ולא רק מדורות אחרונים ממש אלא כבר לפני כן, ולכן רועי ישראל שבכל דור התוו את הדגש.
א"א לומר אני נוהג על פי פסקי הרמ"א - חסיד של הרמ"א. וכן על הנהגות הגר"א.
אמת שאצל הנהגות הגר"א זה מעט שונה - הדבר ידוע ומפורסם, וזאת הן בגלל גדלותו הנוראה שבדורו שלא היה שווה לה, והן בגלל שהוא העמיד צורת עם ישראל לפי התלמודים וזרח ממנו אור חדש בעולם, ואכן קהילת הפרושים בא"י שממנה הושתתו ביותר מנהגי הגר"א עוד יותר מאשר בליטא (שהמנהגים היו מבוססים עוד לפני הגר"א) יצרה מצב הלכתי חדש בעולם! וכגון שראיתי בספר שהגרח"ק תיקן לשואל ששאל שבא"י נפסק כהגר"א, וכתב לו נהגו כהגר"א (ולכן הוא נוהג בהלכה כלשהיא כך ולא כהרמ"א). ואעפ"כ גם הגר"ש דבילצקי זצ"ל שאימץ בכל עוז את תורת הגר"א כידוע, כתב כלפי סידור אזור אליהו, שא"א לאמץ את כל מנהגי הגר"א, אלא לנהוג בתבונה.

נ.ב. התייחסותי היא לדברים שציטטתי, מבלי לחוות דעה בקשר לקהילת אדרת אליהו, והרי"ש זילברמן זצ"ל.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 765
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

שליחה על ידי בנציון » 05 אוקטובר 2019, 20:43

שאר לעמו כתב:
04 אוקטובר 2019, 10:11
כלפי ליא כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:53
שניאור כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:50

אף אחד לא אמר שאסור להם לנהוג כדעת הגר"א, כל הדיון היה רק על זה שהם כאילו לומדים כמו הגר"א ומה שיוצא להם להלכה מהסוגיא כך הם נוגים ללא קשר לשום מנהג ושום גר"א, ע"ע שיטת הלימוד ועוד.

כי כך הגר"א הורה והנחה לעשות, וגם בזה הם קיבלו על עצמם את הגר"א לרבם המובהק.
וזה זכותם המלאה, גם אם אחרים לא קיבלו על עצמם את הגר"א ודרכו, זכותם המלאה כן לקבל וללכת לפי דרכו והנחייתו, בדיוק כמו שזכותם של חסידי סקווער לדוגמה, לקבל את ההנהגות של האדמו"ר שלהם גם כשזה נגד שו"ע ונגד המסורת של כל עם ישראל, ובדיוק כמו שזכותם של תלמידי החזו"א ללכת לפי הוראותיו והנחיותיו ודרכו גם כשזה לא כדעת הבעלי בתים, וגם אם זה לא בדברים שהחזו"א פסק אלא רק הדריך איך צריך להגיע לפסק.
שכל אחד יתעסק בדרכו שלו, וכך ייטב.
דרכם שלהם, דרך גדולה היא, וזכותם המלאה לנהוג כך, והם לא מבקשים מאף אחד לעשות כמותם.
מאידך אכן זו עצמה הדילמה האמיתית. כי בעוד שאכן בחצרות חסידים שינו - הרי הרבה מההתנגדות לתנועת החסידות היתה דוקא בגין זה.
ואיך תבוא קהילה ותאמר נוהגים אנו כהגר"א - בעוד שזה גופא זה חלק ממה שחרה להגר"א.
ואסביר מעט יותר: הגר"א הוא חוליה בשרשרת הדורות (כלשונו הזהב של החזו"א עזרא הסופר הרמב"ם הגר"א),
אבל דברים משתנים מחמת ירידת הדורות בכמות ובאיכות בענין לימוד התורה והיקף ידיעתה, ולא רק מדורות אחרונים ממש אלא כבר לפני כן, ולכן רועי ישראל שבכל דור התוו את הדגש.
א"א לומר אני נוהג על פי פסקי הרמ"א - חסיד של הרמ"א. וכן על הנהגות הגר"א.
אמת שאצל הנהגות הגר"א זה מעט שונה - הדבר ידוע ומפורסם, וזאת הן בגלל גדלותו הנוראה שבדורו שלא היה שווה לה, והן בגלל שהוא העמיד צורת עם ישראל לפי התלמודים וזרח ממנו אור חדש בעולם, ואכן קהילת הפרושים בא"י שממנה הושתתו ביותר מנהגי הגר"א עוד יותר מאשר בליטא (שהמנהגים היו מבוססים עוד לפני הגר"א) יצרה מצב הלכתי חדש בעולם! וכגון שראיתי בספר שהגרח"ק תיקן לשואל ששאל שבא"י נפסק כהגר"א, וכתב לו נהגו כהגר"א (ולכן הוא נוהג בהלכה כלשהיא כך ולא כהרמ"א). ואעפ"כ גם הגר"ש דבילצקי זצ"ל שאימץ בכל עוז את תורת הגר"א כידוע, כתב כלפי סידור אזור אליהו, שא"א לאמץ את כל מנהגי הגר"א, אלא לנהוג בתבונה.

נ.ב. התייחסותי היא לדברים שציטטתי, מבלי לחוות דעה בקשר לקהילת אדרת אליהו, והרי"ש זילברמן זצ"ל.
עד כמה שידוע לי לא היתה ביקורת על החסידים על הנקודה הנ"ל. תמיד היו כאלו שהלכו אחרי פוסק מסויים, [לדוגמא התימנים אחרי הרמב"ם, וכן אחרי הרמב"ן היו שנים רבות קהילות שנהגו על פי שיטתו בכל דבר, ועוד, וגם אחרי הגר"א היו רבים שהלכו אחריו בכל פרט (כגון ר' זונדל מסלנט)]. היו טענות על אלילות של אדם מסויים או שעושים נגד דינא דגמרא.
 


יהודי נאמן
הודעות: 45
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

שליחה על ידי יהודי נאמן » 05 אוקטובר 2019, 21:30

לעניות דעתי יש לחלק בין אדם פרטי לקהילהץ.
קודם כל ראוי להקדים כשמדברים על הנהגת הגר"א כי הגאון זו דרך לימוד כללית בכל מקצועות התורה. באופן כללי זוהי דרך לימוד של חיפוש האמת בדרך פשט, והרחקת פלפולים שאינם לפי פשטות הדברים, בקיצור לא מדברים פה על הנהגות כאלו ואחרות מדובר על דרך לימוד מסודרת בכל התורה.
כתוצאה מזה, נולדו גם בהכרעת ההלכה הרבה דברים שיצא להגר"א בדרך לימודו אחרת ממה שלמשל נפסק בשו"ע, לדוגמא בעלמא הגר"א יכול להכריע בראיות מפשטות הגמרא במחלוקת ראשונים וכיו"ב, וכך יצא לפי דרך לימודו שהכריע הרבה פעמים דלא כשו"ע,
ישנם יחידי סגולה, שאף הם קרובים לשיטה זו ונפשם נמשכה בדרך זו,
כך למשל אצל מרן החזו"א, ומה שראינו בעינינו הוא מרן בעל הדרכי שמואל שאף הוא היה קרוב בדרך לימודו לדרך זו.
ואי לכך אף בהרבה דברים שנהג הגרא מכח שיטתו אף הם נהגו כך, אבל הדבר אף הוא כתוצאה מדרך לימוד שיטתית בכל התורה.
למשל, אותם יחידי סגולה יכולים גם לחדש דברים מעצמם כשם שחידש הגר"א. ובאותה מידה גם יכולים לחלוק על הגר"א. [וכמדומה שבספר דרכי שמואל על אהלות ישנם מקומות שדוחה את פירוש הגר"א במשניות].
כעת, בנוגע להרב זילברמן איני מכיר את הקהילה הזו, אבל המושג קהילה כבר סותר את הדברים הנ"ל, וכי כל אותם בני קהילה דרכם האישית והפרטית מצאה דמיון להגר"א?
לכן באמת זה נראה יותר חסידות להגר"א.
כתבתי ממש בקיצור אבל הדברים ארוכים ועמוקים מיני ים.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן?

שליחה על ידי מבקש אמת » 06 אוקטובר 2019, 06:31

כלפי ליא כתב:
04 אוקטובר 2019, 09:47
מבקש אמת כתב:
04 אוקטובר 2019, 02:30
יושבי יעבץ כתב:
02 אוקטובר 2019, 16:58
אשכול מגוון ומרתק
ראיתי כאן כמה פניות של קוראים - מיהו ומהו הרב זילברמן - פרטו לנו?

אינני יודע לתייג את כל המגיבים למשפחותיהם וקהילותיהם על אף שראיתי שיש שנהגו לעשות כן, וכמו שכתבו על 'בן של רב' שהוא תלמידו של הרב זילברמן, ולענ"ד מתוך דבריו אפשר להוכיח שאיננו כן.

אבל אשתדל לסכם בקוים כללים את חלקו של הרב זילברמן בחלק שמעניין את הקוראים וגם את קהילת זילברמן.

כולנו יודעים ש'זילברמן' הולכים עם תכלת ו'זילברמן' הולכים עם תפילין וכו'
אבל לא הרבה יודעים שזהו הטפל ולא העיקר!

מסקנתו של הגרי"ש היתה לעשות את האמת - ולא את המקובל.
כמובן שאין עניין לסטות מן המקובל אלא במקום שהוא מתנגש עם האמת.

השינוי המרכזי שדרש מתלמידיו - ללמוד באופן של ידיעת התורה, ובעיקר להלכה, שזהו עיקר הלימוד הנרצה.
ללמוד ע"מ לעשות.

כמו כן לימוד התשב"ר כמבואר בשו"ע - לימוד כל המקרא. (המשנה זה כבר לא חיוב בשכר אלא רק בחינם כמבואר בשו"ע.

עוד דרש מהם - להיצמד למסילת ישרים של הרמח"ל, אך לא באופן של 'שפתיים דולקות' אלא לקיים בפועל!
הוא אמר - לא צריך לפחד, אנחנו לא אנשים קטנים, אפשר וצריך להגיע למעלת החסידות.
זו מצות עשה דאורייתא - יראת ה' ואהבתו.
והוא היה יפה נאה דורש ונאה מקיים.

מלבד זאת גם חיזק את לימוד חכמת הנסתר ע"פ הגר"א, וכפועל יוצא גם ע"פ הרמח"ל שסבר שהגר"א הלך בדרכו, וקיבל את דרכו.
(במאמר המוסגר - הוא באופן אישי לא עסק בתורת הרש"ש והלשם, ויש ויכוח גדול בין העוסקים בתורת הנסתר, האם אפשר לקיים שניהם)

הפועל יוצא של הבירורים הנ"ל - לברר כל דבר ע"פ מה שמחוייב בו ולא ע"פ המקובל
הביאוהו גם להשקפות שונות מהציבור, בפרט בענייני א"י והגאולה, אך לא רק -
גם בעניין תורה עם דרך ארץ, ולקיחת כסף על ת"ת וכו'.
חסידות וכו'

הרב מעולם לא תקע את דבריו במסמרות, אלא מתוקף היותו מברר, תמיד המשיך לברר
מטבע העולם שלכל אדם יש לו תקופה של לימוד/בירור ותקופה שהוא זוכר מסקנות
אצל הרב תמיד היה מדבר על שרשי הדברים (בצורה שאוזן השומעים כבר איננה עומדת בזה)
רק בדברים שהיה ברור לו כביעתא בכותחא הוא עשה מעשה
תמיד כיבד כל דעה שונה - בתנאי שהאומר אותה יחזיק בה באמת, ולא שיבין שהיא מוטעית וימשיך בה.

קהילת זילברמן היום, היא קהילה שבנויה על פתיחות מסויימת, דהיינו היא הולכת במסגרת הנ"ל
יש בה ת"ת וישיבה שעניינה הוא ידיעת התורה, וללמוד ע"מ לעשות
יש בלימוד שם מקום להביע דיעה אישית גם במסגרת ההלכה ולא רק הפלפול, כמובן בגדרי 'הגיע להוראה'

כמובן שההשקפה שם נוטה בעניין א"י לכיון מסויים - אך טעות לקשר אותה עם המזרחי, מכיון שיש ביניהם תהום פעורה
בעיקר בהבנה של מקומה של מדינת ישראל בתהליך
שהמזרחי רואה בה דבר קדוש
ואילו הם רואים בה פעולה טכנית שאינה מתנהלת בדרך הישרה כלל

הסיבה שהם הולכים עם תכלת, איננה מפני שזהו עיקר אצלם
אלא מפני שהם יותר פתוחים לשינויים
כמובן שכמו כל קהילה יש שם מסגרת נוקשה לשינויים
ואלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו

אין מקום להתייחס לכל חידוש הלכתי או שינוי מנהג
רק כל אחד ידמיין לעצמו אם היה מחוייב יותר למסקנת הש"ס והראשונים העיקריים בביאור הסוגיא
ופחות לדעות האחרונים או ראשונים שאינם עיקריים (וכל אחד בשכלו מבין את הכוונה)
אז היה מחמיר על חצאית ארוכה (נכתב עבור הרב מבקש אמת)
ולא היה הולך עם פיאה נכרית
והיה עושה פחות עסק מיארצייט ומקדיש
ופחות עסק ממפטיר של אבל
ולא היה מקפיד על עלינו לשבח, אך היה מקפיד להתפלל ליד הקיר

וכו' וכו' וכו'

כמובן כולנו עוברים מוטציות
והפרסומות של קופת העיר של 2019 היו מסמרות את שערות ראשם של סבינו נוחם עדן
ולכן גם הם פעם היה חשוב להם יותר רוח הדברים של זמן חז"ל
ועם השנים, יותר עיקר הדין ההלכתי.

כמובן עם רוח דברים כאלו לא יפלא שיש להם הנהגה שונה גם בצורת המועדים ובשאר דברים
הם פשוט רואים את עולם התורה והמצוות במשקפיים אחרות

השתדלתי כאן לתמצת את הנושא

רק הערת אגב
העלון 'קדושת ציון' איננו עלון רשמי של קהילה זו
הוא יוצא לאור ע"י אחד מבני הקהילה בתור יוזמה פרטית
בדעותיו הוא אינו משתייך דוקא לקהילה, ולכן אין לשייך את מה שנאמר שם לדעתם של 'זילברמן'
אמנם אין ריחוק כ"כ גדול ביניהם...

כמו כן קהילת זילברמן מתנגדת לעלייה להר הבית
לא מטעמים אידיאולוגיים
אלא מפני שאין לשבור את הנהגת גדולי ישראל
והואיל והם מתנגדים לכך, יש לציית להוראותיהם.
אמנם ע"פ הלך הרוח שבקהילה, ניתן להבין שהם מקבלים את הגזירה הזו באונס ולא ברצון
ובאמת מי שדעותיו קרובים לדעותיהם, והוא אינו כפוף להנהגת הקהילה, המרחק בינו לבין עליה להר איננו גדול...

דומני כי בשורות המודגשות נעוצה הטעות בהבנת תהליך פסיקת ההלכה בעם ישראל. אם נמשיך את הקו, הרי שגם אם נברר את דעות האמוראים והתנאים יתכן ונגיע למסקנה שיש להחמיר כדעת בית שמאי שהיו חריפים יותר, ומאידך אולי היינו מתירים בשר עוף בחלב וכיו"ב.

חלק מתהליך פסיקת ההלכה הוא שבכל דור ישנן מחלוקות, ועם הזמן התקבל בכלל ישראל לנהוג כדעות מסויימות, בתחילה ע"י הסכמת הסנהדרין, ואחר כך ע"י פסיקתם של חכמי המקום בקהילות שונות. ממילא, מי שמגיע וטוען שבגלל שמעיונו בסוגיא יצא לו שהדעה המקובלת טועה על כלל ישראל לשנות את הנהגתם, אינו אלא מן המתמיהין, ויותר מכך - הוא חצוף, שחושב שכלל ישראל צריך לנהוג על פי מה שנראה בעיניו כנכון.

הבעיה של המהלך ה"זילברמני" ודומיו היא, שהם רוצים בעצם לזרוק את כל התהליך של התקבלות הלכות ומנהגים בעם ישראל, ולהכריע בעצמם את ההלכה עפ"י הגמ' וראשונים, ואם להם יצא שרבינו תם צודק ולא רש"י - הרי הם ילבשו את תפיליו של ר"ת, ומנהג העולם כרש"י אינו מעניין אותם כהוא זה (לא שזו המציאות בפועל, אבל הבאתי דוגמא לשבר את האוזן). אם במשנה ראו שעד גיל עשר צריך ללמוד מקרא, הם יעשו זאת כפשוטו, ולא מעניין אותם השינויים שחלו בתהליך לימוד בתורה במשך הדורות, ודעת חכמי הדורות על זה. אם נראה להם שעפ"י דין צריך ללבוש תפילין כל היום, את מי זה מעניין שחכמי הדורות הנהיגו אחרת? וכן הלאה ע"ז הדרך.

אמנם הם לא המציאו את מהלך המחשבה הזה; הם צועדים בעקבות הגר"א שסלל לו דרך משלו בפסק הלכה, ולא התחשב בדעות שהתקבלו במאות השנים שלפניו, ולפעמים גם לא בדעות הראשונים. אלא שגם אם הגר"א כשלעצמו יכל לעשות זאת, זו חוצפה מצד אחרים הרחוקים ממדרגתו אלפי שנות אור לחקות אותו בזה, ופוק חזי שאצל אף אחד מתלמידיו ותלמידיהם (בית בריסק, ישיבות ליטא וכדומה) לא הונהג מהלך זה, ואפילו בווילנא עצמה לא שינו את מנהג המקום בגלל דעות הגר"א. אם אצל הגר"א הענין נבע מעוצם גדולתו בתורה, הרי שבדורינו ניתן לראות כי מהלך מחשבה זה רווח בעיקר בקרב הציבור הלאומי לסוגיו ולגווניו השונים, ויש לכך סיבה פשוטה מאד: ההתנערות מכל תהליך הפסיקה והמנהגים שהתקבלו בכלל ישראל במאות השנים האחרונות, נתפסת אצלם כהתנערות מהגלות בכלל, וכחלק מה"התחיה הלאומית" של עם ישראל בארצו. הם מקיימים את מאמר הפסוק "חדש ימינו כקדם" ע"י התעלמות מהמקורות ומההנהגות המאוחרים יותר.

ואם ישאל השואל, האין דברים אלו סותרים את מה שכתבתי לעיל בענין עשיית הטפל עיקר והעיקר טפל, והלימוד לזה מדברי הנביאים? 
הא לא קשיא, מאחר ויש להבדיל בין פסקים והנהגות שהשתרשו על ידי או בהסכמת חכמים, לבין רוח מסויימת שמקורה מדלת העם ועמי הארץ שמתלהבים מדברים שנתפסים כקדושים מבחינה חיצונית, אך אינם עוברים את מבחן הביקורת המעמיק. 

לסיום אביא מעשה על בחור ישיבה שנתפס להנהגות זילברמן, והביאו אביו להגראי"ל לדבר על ענין זה, ואמר להגראי"ל שנוהג לפי דעת הגר"א, וכפי שהשריש הגרי"ש זילברמן. שאלו הגראי"ל: לפני כמה שנים חי הגר"א? ענה הבחור: כמאתיים וחמישים. שאלו הגראי"ל: מאז הגר"א ועד הרב זילברמן אין אף אחד?





נ.ב. איני יודע מה פתאום החלטת שמי שמחוייב למסקנת הש"ס והראשונים "העיקריים" היה מחמיר (על אשתו...) ללבוש חצאית ארוכה ולא ללבוש פאה נכרית. למיטב ידיעתי כמה וכמה מגדולי האחרונים, החל מבעל שלטי הגבורים והרמ"א ועד המשנה ברורה, למדו היטב את מסקנות הש"ס עם הראשונים ה"עיקריים" והבלתי עיקריים גם יחד, והגיעו למסקנה המפתיעה להקל בשני נידונים אלו, בניגוד למסקנתם של מחברי מודעות הרחוב, המאיימים באיומי טרור רוחני על המעזות להתנהג עפ"י פסקם של אותם גדולים.

תירגע! ודחוף!
אף אחד לא אומר ש"עם ישראל צריך לשנות את הנהגתו לפי מה שנראה לו".
אבל בהחלט זכותו של כל אחד וזכותה של קהילה לקבל את הגר"א כרבם המובהק לכל דבר, וללכת לאור פסיקותיו לקולא ולחומרא, והמבקר זאת הוא עז פנים וגובל בטירוף.
כשכל חסידות מקבלת מנהגים של רבותיהם לשנות ולעקור הלכות פסוקות בגמ' ובשו"ע כולם שותקים, רק כשקהילה של יראים ושלמים מקבלים על עצמם לנהוג כדעת הגר"א והוראותיו והנחיותיו לכל דבר, שם פתאום קמים החכמלוגים.
של נעליך מעל רגליך



במחילה מכבוד תורתו, אם יעיין במה שכתבתי יראה שלא היה לי שום השגה על מה שנוהגים כהגר"א בכל דבר, כלל וכלל לא. ההשגה שלי היתה על מהלך המחשבה הכללי שהעתיקו מהגר"א, ועל זה כתבתי שבעוד שהגר"א כשלעצמו היה במדרגה שיכל לעשות זאת, הרי שמן הנמנע הוא לחקות אותו בזה. הרי זה כמו מי שיחקה את הנהגת רבי אליעזר לחלוק על כל חכמי ישראל (ואפילו ר"א עצמו נתנדה על הנהגה זו, אבל גם אם עקרונית היה לו מקום לעשות זאת ובת קול סייעה לו, הרי ברור לכל בר דעת שהעתקת הנהגתו זו אינה אלא חוצפה).

אדגיש שוב מה שכתבתי בתגובות אחרות, שאין כאן כוונה ח"ו לזלזל בכי הוא זה באנשים עצמם, שהינם תלמידי חכמים ויראי אלוקים ואנשי אמת, וכבר הדגשתי מעלתם בתחילת אשכול זה. כל הנכתב בזה הוא רק בנוגע לשיטה ולמהלך, שלענ"ד יש מקום לבקר, והדברים פשוטים.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

שליחה על ידי מבקש אמת » 06 אוקטובר 2019, 06:32

יהודי נאמן כתב:
05 אוקטובר 2019, 21:30
לעניות דעתי יש לחלק בין אדם פרטי לקהילהץ.
קודם כל ראוי להקדים כשמדברים על הנהגת הגר"א כי הגאון זו דרך לימוד כללית בכל מקצועות התורה. באופן כללי זוהי דרך לימוד של חיפוש האמת בדרך פשט, והרחקת פלפולים שאינם לפי פשטות הדברים, בקיצור לא מדברים פה על הנהגות כאלו ואחרות מדובר על דרך לימוד מסודרת בכל התורה.
כתוצאה מזה, נולדו גם בהכרעת ההלכה הרבה דברים שיצא להגר"א בדרך לימודו אחרת ממה שלמשל נפסק בשו"ע, לדוגמא בעלמא הגר"א יכול להכריע בראיות מפשטות הגמרא במחלוקת ראשונים וכיו"ב, וכך יצא לפי דרך לימודו שהכריע הרבה פעמים דלא כשו"ע,
ישנם יחידי סגולה, שאף הם קרובים לשיטה זו ונפשם נמשכה בדרך זו,
כך למשל אצל מרן החזו"א, ומה שראינו בעינינו הוא מרן בעל הדרכי שמואל שאף הוא היה קרוב בדרך לימודו לדרך זו.
ואי לכך אף בהרבה דברים שנהג הגרא מכח שיטתו אף הם נהגו כך, אבל הדבר אף הוא כתוצאה מדרך לימוד שיטתית בכל התורה.
למשל, אותם יחידי סגולה יכולים גם לחדש דברים מעצמם כשם שחידש הגר"א. ובאותה מידה גם יכולים לחלוק על הגר"א. [וכמדומה שבספר דרכי שמואל על אהלות ישנם מקומות שדוחה את פירוש הגר"א במשניות].
כעת, בנוגע להרב זילברמן איני מכיר את הקהילה הזו, אבל המושג קהילה כבר סותר את הדברים הנ"ל, וכי כל אותם בני קהילה דרכם האישית והפרטית מצאה דמיון להגר"א?
לכן באמת זה נראה יותר חסידות להגר"א.
כתבתי ממש בקיצור אבל הדברים ארוכים ועמוקים מיני ים.

אמת לאמיתה, ולזה התכוונתי בדבריי לעיל.


אברהם העברי
הודעות: 42
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

שליחה על ידי אברהם העברי » 06 אוקטובר 2019, 19:30

בן של רב כתב:
25 יוני 2019, 17:15
אני נזכר ששמעתי שהם התחילו והפסיקו לחצאין לפרוס על שמע. 
מי יכול להוסיף משהו בענין זה או כל כיו"ב ?
בישיבה הש"ץ מוציא את הקהל בכל ברכות קרי"ש


אברהם העברי
הודעות: 42
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל

שליחה על ידי אברהם העברי » 06 אוקטובר 2019, 19:50

חלק א׳ ממעל כתב:
01 יולי 2019, 02:15
(עצם התשובה שהוא הולך עם תפילין קצת יותר ממצחיקה, וכי הערבים מפחדים מזה? ותיכף יענו כי כ׳ וראו כל עמי הארץ...)
הערבים מפחדים ממי שהולך עם תפילין כיון שהם משייכים אותו לקהילת זילברמן שמהם הם ממש מפחדים כיון שהם יודעים שהם מחזירים להם ולא בורחים
אם תשים לב מעולם לא היה פיגוע כנגד איש מהקהילה(לא כולל את רחל ויס הי"ד שנרצחה כחלק מפיגוע גדול שלא כוון אליה אישית ולא התרחש באזור הרובע)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים