ברכות ל"ה
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן מן המעשר...
חשוקי חמד שם:
האם מותר לאכול "מזונות" כדי שלא יצטרך לברך ברהמ"ז
שאלה. האם מותר לאדם לאכול מזונות במקום לחם, כשמטרתו בזה להפטר מברהמ"ז?
תשובה. מצינו בכמה מקומות שאין ראוי לבטל מצות עשה בחינם ואף ענשו למי שעשה טצדקי ליפטר ממצות עשה:
א. נאמר במנחות (דף מא ע"א) דמלאך פגע ברב קטינא ואמר לו שבזמן ריתחא מענישים בשמים כל מי שעושה טצדקי לפטור עצמו ממצות עשה.
ב. יעויין בביאור הלכה (סימן קכח ס"ד ד"ה אינם רוצים) אם כהן יוצא מביכנ"ס לפני ברכת כהנים אם עובר איסור תורה של "ויראת מאלוקיך".
ג. בברכות (דף לה ע"ב) דורות הראשונים היו מכניסים פרותיהם דרך טרקסמון כדי להתחייב במעשר, ובדורות האחרונים מכניסים אותם דרך גגים כדי להפטר.
לאור זאת נראה שהאוכל מזונות כדי למלט נפשו מברכת המזון אולי לא נוהג כדין. אולם אם אוכל מזונות כי חושש שלא יוכל לכוין בברהמ"ז כי דרכו אצה לו וחושש שלא יכשל בחטא, מותר דאין כאן הפקעה ממצוות. וכעין זה כתב הביאור הלכה (סימן קכח הנ"ל) בענין כהן המבטל ברכת כהנים מפני חולשה, עיין שם.
חידושי הגרי"ז החדשים סימן לב
מלאכי (ג, יז) הפטרת שבת הגדול, וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. ע"כ. והנה צ"ב כוונת הכתוב באמרו על בנו העובד אותו, ולא כתב כאשר יחמול איש על בנו, ומה הוסיף באמרו העובד אותו. וביאר מרן והנה בברכות דף לה בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים היו מכניסים פירותיהם דרך טרקסמון כדי לחייבם במעשרות דורות האחרונים מכניסים פירותיהם דרך גגות ודרך חצירות דרך קרפיפות כדי לפוטרם מן המעשרות, ע"כ. וביאר הגר"ח דאף דבאמת הם פטורים למעשה באופן הזה ומה התביעה עליהם, אלא דהם לא עשרו משום שסברו דאיה"נ דצריך לעבוד את ה' אבל כל היכא שזה כרוך בהוצאות אז מוטב לעשות תחבולות להפטר מהמצוה, והאמת היא להפך דכל שמקיימים רצון ה' אז בעוה"ז טוב, ואמרינן עשר בשביל שתתעשר שאין מפסידים כלום מקיום רצונו יתברך, וזה באמת עשו דורות הראשונים שחיפשו להתחייב במצות ולא כן עשו דורות החרונים ומהטעם הנ"ל, וזהו הטענה עליהם. ובזה הביאור בדברי הנביא במלאכי (ג, י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וכו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די, והיינו שה לא עשרו מן הטענה דלעיל, ועל זה אמר דאדרבה דאם תעשו אז והריקותי לכם ברכה עד בלי די, עכ"ד הגר"ח.
ומרן הוסיף לבאר בזה דהנה שם (יג, יד) חזקו עלי דבריכם אמר ה' ואמרתם מה נדברנו עליך אמרתם שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו, ע"כ. והנה כל רואה יתפלא כיצד מלאה לבם לומר מה נדברנו עליך בזמן שאמרו שוא עבוד אלקים והא זה ח"ו כפירה, וביאר דשוא אין הכונה מלשון שקר ח"ו רק ששוא הוא מלשון חנם, דטענתם היתה דחינם הוא לעבוד את ה', וזה אמרו שוא עבוד אלקים ומה בצע שמרנו משמרתו וזהו שאמרו מה נדברנו עליך.
והנה איתא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום נקראים בנים, ובזמן שאין עושים רצונו נקראים עבדים, והנה הנראה פשוט דבאופן של דורות האחרונים שלא עברו על רצון ה' אלא רק עשו טצדקי ותחבולות להפטר מן המצוות, נראה דשפיר נקראים בנים דהא רצונו לא עברו, [שהרי לא עברו] על דיבור ואין זה נקרא אין עושים רצונו של מקום, כל עוד לא עברו על רצונו. ועל זה מסיים וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו ולא כעל בנו סתם. וכך הוא סופם של הפסוקים הביאו את המעשר את בית האוצר ותתחייבו במעשרות, אז אחמול עליכם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו, דקדק לומר בנו העובד אותו שיחפשו להתחייב במצוות ושוב לא יהיו כבנים סתם אלא כבנו העובד אותו, ואילו בנים סתם נקראים גם באופן שעושים תחבולות להפטר מן המצות, אמנם כאשר יתחייבו במצוות אחמול כעל בנו העובד אותו, ודו"ק.
וזהו ג"כ נמי דמסיים ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, והחילוק הוא כנ"ל דעובד נקרא כל שמחפש להתחייב במצוות ולא עובד מקרי כל שעשוה טצדקי להפטר מן המצוות, כי יום בא בוער כתנור דהנה במנחות מא. ברב קטינא שפטר עצמו מן הציצית על ידי עיגול הכנף והמלאך תבעו ואמר לו ענשיתו על עשה, אמר ליה בעידן ריתחא ענשינן גם על עשה, ע"כ, ועיין שם. הרי מבואר דבעידן ריתחא יענישו גם אלו שהיה בידם לקיים העשה ועשו תחבולות וטצדקי להפטר מזה, ולא רק אלו שעברו העשה.
וזהו הביאור של הפסוק ושבתם וראיתם בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, כי יהיה יום בוער כתנור דהיינו בעידן דריתחא, אז יראו גם החילוק בין אלו שחיפשו להפטר מן העשה דהיינו לא עבדו ובין אלו שחיפשו להתחייב במצות דהיינו עובד אלקים, כנ"ל כי בעידן ריתחא עונשין גם את אלו שהיה בידם לקיים העשה ועשו תחבולות להפטר, וממילא יהיה נראה לעין כל החילוק ביניהם.