אני חייב לבנות סוכה?

בחור_צעיר

משתמש ותיק
שלום יש לי שאלה דחופה, אם התנאים הבאים קיימים האם אני חייב לבנות סוכה?

א. אם אבנה את הסוכה זה יהיה בקומת קרקע של הבניין והאדמה שם זה הכל חול שיכול להפוך תוך דקה של גשם לבוץ. ואני גר בקומה רביעית ויש בזה טורח גדול כל המדרגות.
ב. בחג ראשון אנחנו מתארחים אצל משפחה אחרת אז נאכל את סעודות החג שהן חובה - בסוכה שלהם.
ג. אני לא יוכל לישון במהלך כל שבעת הימים בסוכה, מסיבה אישית שנבדקה ע"פ ההלכה בוודאות.
ד. אני לא אוכל ביום יום לחם, כך שאני יכול לא לאכול כל השבוע לחם, ואני לא חושב שיצא לנו לאכול בסוכה בגלל הקושי לרדת ולעלות במדרגות ובגלל החום הכבד והבוץ.
ה. יש לנו שתי בתי כנסת ליד הבית ויש שם סוכה שנוכל לאכול בה במקרה הצורך.
ו. גם בשבת חול המועד כנראה לא נוכל לאכול בסוכה כי צריך להוריד את כל הסירים והכלים ויש 4 קומות לעלות ולרדת, ויש חול/בוץ.

האם אפשר בחג ראשון פשוט לאכול אצל המשפחה המארחת ובחול המועד פשוט לא לאכול סעודות קבע? ובשבת חול המועד ננסה להתארח או לאכול רק כזית לחם כדי שלא יהיה שיעור סעודת קבע?
 

יאיר

משתמש ותיק
לענ"ד הבעיה היחידה היא שבת חוה"מ שגם בה תצטרכו להתארח דוקא
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
יש דיעה מפורסמת בראשונים (שאילתו ועוד) שיש מצוה לבנות סוכה חוץ מהמצוה לאכול בה אבל כידוע היא לא נפסקה
 

לשכוי בינה

משתמש רשום
 
בחור_צעיר אמר:
שלום יש לי שאלה דחופה, אם התנאים הבאים קיימים האם אני חייב לבנות סוכה?

ו. גם בשבת חול המועד כנראה לא נוכל לאכול בסוכה כי צריך להוריד את כל הסירים והכלים ויש 4 קומות לעלות ולרדת, ויש חול/בוץ.


זו שאלה עקרונית שנוגעת להמון רבבות בני ישראל, ולא נראה לי שנהגו לפטור בגלל זה מסוכה
מפני שכבר כתב המשנה ברורה  סימן תרמ
אבל פשיטא אפילו מי שאין לו מקום בחצירו לבנות לו סוכה שצריך להמציא לו מקום לבנות לו סוכה ואז שם ביתו כדרך שגם כל השנה רגילים לפנות מבית לבית ואז שם ביתו [הגהת ח"ס וכ"כ הבכורי יעקב בפשיטות]:
ובשער הציון (ס"ק ל)
ולא כהמשתבשים, שאינם מחוייבים לבנות להם סוכה במקום אחר שאין שם דירתו [שם בהגהת חתם סופר]:

למה שלא תניח איזה משטח על הרצפה למנוע את החול (וגם את הבוץ)?
אפשר לקנות P.V.C (פיויסי) או דשא סינטטי במחיר נורמלי.

(לא הבנתי מה החשש של הגשמים, אתה גר בארץ ישראל?)



בלי קשר לשאלתך, התעוררתי שאולי יש הרבה שמקפידים על מצות סוכה בהידור ומורדים את האוכל מהבית לסוכה בשבת, ובכך עוברים על איסור טלטול ברה"ר שהוא איסור דאורייתא
 

יהודי

משתמש ותיק
לגבי הטלטול, בדר"כ מוצאים פתרונות. אא"כ לא חושבים על זה.
ולמצוא רה"ר באזור הצפופים שלנו... נו.
 

כותר

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
שלום יש לי שאלה דחופה, אם התנאים הבאים קיימים האם אני חייב לבנות סוכה?


ד. אני לא אוכל ביום יום לחם, כך שאני יכול לא לאכול כל השבוע לחם, ואני לא חושב שיצא לנו לאכול בסוכה בגלל הקושי לרדת ולעלות במדרגות ובגלל החום הכבד והבוץ.


יש שיטה שמובאת בשולחן ערוך, שמברכים על הדיור בסוכה גם ללא אכילת פת, נכון שאנו לא מברכים לישב בסוכה בלא אכילת פת. אבל לכאורה אתה קובע סעודה על דברים אחרים שזה לכאורה מחייב מצוות סוכה, אפילו אם למעשה לא תברך "לישב בסוכה".
חוץ מזה על אכילת כביצה מחמשת מיני דגן, נפסק שמברכים לישב בסוכה.
 
 

יהודי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
יש דיעה מפורסמת בראשונים (שאילתו ועוד) שיש מצוה לבנות סוכה חוץ מהמצוה לאכול בה אבל כידוע היא לא נפסקה
שיטת הר"ן (סוכה מח) שיש דין בעצם לבנות סוכה, ובשבות יצחק (סוכות פ"ו) הביא מהגריש"א שיש להחמיר לכתחילה כדברי הר"ן.
 
יהודי אמר:
שיטת הר"ן (סוכה מח) שיש דין בעצם לבנות סוכה, ובשבות יצחק (סוכות פ"ו) הביא מהגריש"א שיש להחמיר לכתחילה כדברי הר"ן.
ועדיין לא ראינו להקפיד שכל אב ישתף את בניו בחלק בסוכה בכדי שיהא להם ג"כ המצוה של בניית סוכה
 

יהודי

משתמש ותיק
לכאו' הצדק עמכם. וצ"ע.
הנה לשון הר"ן (על הרי"ף מסכת סוכה דף כג עמוד א):
סוכה שבעה כיצד גמר לאכול לא יתיר סוכתו. נ"ל דהיינו טעמא דכיון דאמר רחמנא (ויקרא כג) בסוכות תשבו שבעת ימים צריך שתהא לו סוכה כל שבעה והיינו דקתני סיפא אבל מוריד הוא הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד יום טוב האחרון של חג כלומר שאף על פי שצריך כל שבעה לעשות סוכתו קבע היו לו כלים נאים ומצעות נאות ראוי שיהו בסוכה כל שבעה אפילו הכי מפני כבוד יום טוב האחרון של חג רשאי להורידן:
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
לשכוי בינה אמר:
 
בחור_צעיר אמר:
שלום יש לי שאלה דחופה, אם התנאים הבאים קיימים האם אני חייב לבנות סוכה?

ו. גם בשבת חול המועד כנראה לא נוכל לאכול בסוכה כי צריך להוריד את כל הסירים והכלים ויש 4 קומות לעלות ולרדת, ויש חול/בוץ.


זו שאלה עקרונית שנוגעת להמון רבבות בני ישראל, ולא נראה לי שנהגו לפטור בגלל זה מסוכה



הוא לא מתכווין לאכול חוץ לסוכה ...
ולכן אין כאן שייכות לדברי החת"ס .
 

סופר המלך

משתמש ותיק
יש לי עוד שאלה.
האם אני חייב לקנות אתרוג?
ביום הראשון חמי מתפלל בנץ, ואני במנין השני, ואני יכול לקחת ממנו במתנה ע"מ להחזיר.
בשבת חוה"מ אהיה בביתי אבל לא נוטלים לולב.
בשנים מימי חוה"מ אהיה בבית הורי, אבי אמנם מתפלל במנין הרגיל, אך אוכל להתפלל בנץ ולקחת את הלולב שלו.
בשאר ימי חוה"מ אתפלל בשטיבלאך, ואנסה למצוא מישהו ממנין אחר שישאיל לי.
 

שמעיה

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
יש לי עוד שאלה.
האם אני חייב לקנות אתרוג?
ביום הראשון חמי מתפלל בנץ, ואני במנין השני, ואני יכול לקחת ממנו במתנה ע"מ להחזיר.
בשבת חוה"מ אהיה בביתי אבל לא נוטלים לולב.
בשנים מימי חוה"מ אהיה בבית הורי, אבי אמנם מתפלל במנין הרגיל, אך אוכל להתפלל בנץ ולקחת את הלולב שלו.
בשאר ימי חוה"מ אתפלל בשטיבלאך, ואנסה למצוא מישהו ממנין אחר שישאיל לי.
אתה לא חייב.
 
 

לשכוי בינה

משתמש רשום
זאת נחמתי אמר:
לשכוי בינה אמר:
 
בחור_צעיר אמר:
שלום יש לי שאלה דחופה, אם התנאים הבאים קיימים האם אני חייב לבנות סוכה?

ו. גם בשבת חול המועד כנראה לא נוכל לאכול בסוכה כי צריך להוריד את כל הסירים והכלים ויש 4 קומות לעלות ולרדת, ויש חול/בוץ.


זו שאלה עקרונית שנוגעת להמון רבבות בני ישראל, ולא נראה לי שנהגו לפטור בגלל זה מסוכה



הוא לא מתכווין לאכול חוץ לסוכה ...
ולכן אין כאן שייכות לדברי החת"ס .

הוא לא אוכל בשבת סעודות כהלכתן?
 

הכהן

משתמש ותיק
לעבדיג יענקל אמר:
ועדיין לא ראינו להקפיד שכל אב ישתף את בניו בחלק בסוכה בכדי שיהא להם ג"כ המצוה של בניית סוכה
גם לא ראינו להקפיד שכל אב ישתף את בניו בחלק בחמץ כדי שיהא להם ג"כ המצוה של ביעור חמץ (וכאן מי שכן מקבל מאביו צריך לברך על המצוה).
 
יש כאן ב' נושאים א. מצוות בניית סוכה שי"א שיש מצווה בעצם בנין ולכאורה אין צריך בדווקא שיהא שלו
ב. דברי הר"ן שיש מצווה שתהא מזומנת לו סוכה כל שבעה ולכאורה לפי דברי הר"ן לא צריך שתהא שלו הסוכה כל שבעה רק שיש מצווה שיהא לו סוכה מזומנת כל שבעה וכל שיש סוכה בביה"כ שאפשר להשתמש בו כל שבעה וכמו"כ אדם זה פטור מלישון בסוכה כך שסוכת ביה"כ מספיקה לו בשביל לאכול לכאורה זה מספיק ואם הוא לא היה פטור מלישון לכאורה אין נקרא סוכת ביה"כ מזומנת לו כל שבעה כן נראה
 

דוידי חיים

משתמש רגיל
בסייעתא דשמיא הוצאתי קונטרס בניית סוכה ובו כל השקלא וטריא מהשאילתות דרב אחאי גאון ועןד מתשובות הגאונים ראשונים גם אחרונים שיש מצוה לבנות סוכה וכן מדוייק מרש"י מכות ח ע"ב.
 

ישראל גליס

משתמש ותיק
ציטוט מתוך הקונטרס בניית סוכה (מהדו"ק תש"פ) 
דברי רש"י במס' מכות (ח' ע"א): "השתא נמי כי לא מצא חטובה, אין החטיבה מצוה אלא עשיית הסוכה" עכ"ל[1]. וראה בערוך לנר (שם במס' מכות) שכתב בפשיטות בשיטת רש"י  דאיכא מצוה בבניית סוכה[2].
 


[1] וע"ע בדברי המאירי (סוכה כ"ה ע"א בד"ה המשנה הרביעית) דמוכח דאף קניית עצים לסוכה הוי מצוה ורק העוסק במצוה אינו חייב לקנות עצים לעשות סוכה ואפי' בשעת חנייתן.

[2] בספר אגרות הראי"ה (ח"ג עמ' ערה) מובא מכתב וז"ל: זכורני שכ' כת"ר הערה ע"ד רש"י מכות ח' בסוגיא דחטיבת עצים רשות עמש"כ רש"י מהמצוה היא עשית הסוכה, ובאמת אין מצוה כ"א הישיבה וסוכת גנב"ך כשרה. אמנם קרא צריך לישב גם אליבא דב"ש דס"ל תוכה לשמה בעינן, וגם אליבא דב"ה י"ל כעין דברי ס' חרדים בענין הסברת מצוות א"צ כונה שאמר כלומר שהכונה מצוה היא מולעבדו בכל לבבכם, אלא דס"ל שאינה מעכבת, וה"נ י"ל דלא נפיק קרא מפשטיה והעשיה מצוה היא (ומברכים עלי' שהחיינו), אלא שאינה מעכבת את ההכשר, ואפילו אם לא עשה מצות העשיה מקיים המצוה דישיבה דל"ב לשם חובך לדידן. ויש לפלפל עוד בענין צריך לחדש בה דבר אם נחשב לעשי', ויש בזה שיטות שונות. וקשה לי כעת לבאר הדברים על בורים, ולחכם גדול בישראל כמר שליט"א הלא די ברמיזה כ"ד.

ועוד הובא שם (עמ' רצד) אחר שהביא את לשון רש"י בזה"ל: לכאורה "אלא עשיית הסוכה" שפת יתר היא, ותו עשיה נמי אם מצא עשויה לא מצוה היא. ויש לומר דכונת רש"י דעשיה לעולם מ"מ מצוה דכתיבה בקרא בהדיא חג הסוכות תעשה לך. ובזה מיתרצא קושית התוס' משליח בית דין, משום דהתם נמי כתיבה בקרא בהידא ארבעים יכנו וכו' וד"ל. ע"כ.
 

נחמן הקטן

משתמש ותיק
בחנוכה תשתתף בפריטי עם השכן שמדליק בפתח החדר מדרגות.
בפורים תהיה בי"ד בירושלים, ובט"ו בפרוז.
בפסח לא תיטול ידיים לפת.
בשבועות תישן משום עונג יו"ט.
בשמח"ת תיסע לחו"ל ולא יהיה לך יום להקפות, ודוק.

וחביבות המצוות מה יהא עליהן !
ברור שאפשר למצוא היתרים, אבל איך אפשר להכנס לחג בלי לבנות סוכה.
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
ברכות ל"ה

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן מן המעשר...

חשוקי חמד שם:

האם מותר לאכול "מזונות" כדי שלא יצטרך לברך ברהמ"ז
שאלה. האם מותר לאדם לאכול מזונות במקום לחם, כשמטרתו בזה להפטר מברהמ"ז?
תשובה. מצינו בכמה מקומות שאין ראוי לבטל מצות עשה בחינם ואף ענשו למי שעשה טצדקי ליפטר ממצות עשה:
א. נאמר במנחות (דף מא ע"א) דמלאך פגע ברב קטינא ואמר לו שבזמן ריתחא מענישים בשמים כל מי שעושה טצדקי לפטור עצמו ממצות עשה.
ב. יעויין בביאור הלכה (סימן קכח ס"ד ד"ה אינם רוצים) אם כהן יוצא מביכנ"ס לפני ברכת כהנים אם עובר איסור תורה של "ויראת מאלוקיך".
ג. בברכות (דף לה ע"ב) דורות הראשונים היו מכניסים פרותיהם דרך טרקסמון כדי להתחייב במעשר, ובדורות האחרונים מכניסים אותם דרך גגים כדי להפטר.
לאור זאת נראה שהאוכל מזונות כדי למלט נפשו מברכת המזון אולי לא נוהג כדין. אולם אם אוכל מזונות כי חושש שלא יוכל לכוין בברהמ"ז כי דרכו אצה לו וחושש שלא יכשל בחטא, מותר דאין כאן הפקעה ממצוות. וכעין זה כתב הביאור הלכה (סימן קכח הנ"ל) בענין כהן המבטל ברכת כהנים מפני חולשה, עיין שם.

חידושי הגרי"ז החדשים סימן לב

מלאכי (ג, יז) הפטרת שבת הגדול, וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. ע"כ. והנה צ"ב כוונת הכתוב באמרו על בנו העובד אותו, ולא כתב כאשר יחמול איש על בנו, ומה הוסיף באמרו העובד אותו. וביאר מרן והנה בברכות דף לה בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים היו מכניסים פירותיהם דרך טרקסמון כדי לחייבם במעשרות דורות האחרונים מכניסים פירותיהם דרך גגות ודרך חצירות דרך קרפיפות כדי לפוטרם מן המעשרות, ע"כ. וביאר הגר"ח דאף דבאמת הם פטורים למעשה באופן הזה ומה התביעה עליהם, אלא דהם לא עשרו משום שסברו דאיה"נ דצריך לעבוד את ה' אבל כל היכא שזה כרוך בהוצאות אז מוטב לעשות תחבולות להפטר מהמצוה, והאמת היא להפך דכל שמקיימים רצון ה' אז בעוה"ז טוב, ואמרינן עשר בשביל שתתעשר שאין מפסידים כלום מקיום רצונו יתברך, וזה באמת עשו דורות הראשונים שחיפשו להתחייב במצות ולא כן עשו דורות החרונים ומהטעם הנ"ל, וזהו הטענה עליהם. ובזה הביאור בדברי הנביא במלאכי (ג, י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וכו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די, והיינו שה לא עשרו מן הטענה דלעיל, ועל זה אמר דאדרבה דאם תעשו אז והריקותי לכם ברכה עד בלי די, עכ"ד הגר"ח.
ומרן הוסיף לבאר בזה דהנה שם (יג, יד) חזקו עלי דבריכם אמר ה' ואמרתם מה נדברנו עליך אמרתם שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו, ע"כ. והנה כל רואה יתפלא כיצד מלאה לבם לומר מה נדברנו עליך בזמן שאמרו שוא עבוד אלקים והא זה ח"ו כפירה, וביאר דשוא אין הכונה מלשון שקר ח"ו רק ששוא הוא מלשון חנם, דטענתם היתה דחינם הוא לעבוד את ה', וזה אמרו שוא עבוד אלקים ומה בצע שמרנו משמרתו וזהו שאמרו מה נדברנו עליך.
והנה איתא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום נקראים בנים, ובזמן שאין עושים רצונו נקראים עבדים, והנה הנראה פשוט דבאופן של דורות האחרונים שלא עברו על רצון ה' אלא רק עשו טצדקי ותחבולות להפטר מן המצוות, נראה דשפיר נקראים בנים דהא רצונו לא עברו, [שהרי לא עברו] על דיבור ואין זה נקרא אין עושים רצונו של מקום, כל עוד לא עברו על רצונו. ועל זה מסיים וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו ולא כעל בנו סתם. וכך הוא סופם של הפסוקים הביאו את המעשר את בית האוצר ותתחייבו במעשרות, אז אחמול עליכם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו, דקדק לומר בנו העובד אותו שיחפשו להתחייב במצוות ושוב לא יהיו כבנים סתם אלא כבנו העובד אותו, ואילו בנים סתם נקראים גם באופן שעושים תחבולות להפטר מן המצות, אמנם כאשר יתחייבו במצוות אחמול כעל בנו העובד אותו, ודו"ק.
וזהו ג"כ נמי דמסיים ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, והחילוק הוא כנ"ל דעובד נקרא כל שמחפש להתחייב במצוות ולא עובד מקרי כל שעשוה טצדקי להפטר מן המצוות, כי יום בא בוער כתנור דהנה במנחות מא. ברב קטינא שפטר עצמו מן הציצית על ידי עיגול הכנף והמלאך תבעו ואמר לו ענשיתו על עשה, אמר ליה בעידן ריתחא ענשינן גם על עשה, ע"כ, ועיין שם. הרי מבואר דבעידן ריתחא יענישו גם אלו שהיה בידם לקיים העשה ועשו תחבולות וטצדקי להפטר מזה, ולא רק אלו שעברו העשה.
וזהו הביאור של הפסוק ושבתם וראיתם בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, כי יהיה יום בוער כתנור דהיינו בעידן דריתחא, אז יראו גם החילוק בין אלו שחיפשו להפטר מן העשה דהיינו לא עבדו ובין אלו שחיפשו להתחייב במצות דהיינו עובד אלקים, כנ"ל כי בעידן ריתחא עונשין גם את אלו שהיה בידם לקיים העשה ועשו תחבולות להפטר, וממילא יהיה נראה לעין כל החילוק ביניהם.
 
חלק עליון תַחתִית