גדול המחטיאו כפשוטו ממש

נושאים שונים

פותח הנושא
עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 238
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

גדול המחטיאו כפשוטו ממש

שליחה על ידי עת לדבר » 20 אוקטובר 2019, 01:09

@אוריאל כתב
כבר ידוע ראיות הגרי"פ בעשה כח שמה שאמרו גדול המחטיאו יותר מן ההורגו הם דברי אגדה שאין ללמוד מהם באשר דברי התלמוד מוכיחים היפך זה בכמה מקומות, ולא קימא לן כסברא זו לענין דינא [ובמ"א הראיתי עוד הסבורים כן].
חלילה - הוא כמובן לא כותב שזה לא כפשוטו, רק לגבי ללמוד מכך הלכות חדשות הוא טוען ש"א ללמוד מדברי אגדה (וגם בזה הוא כותב בעצמו שזה דלא ככל האחרונים).
ופוק חזי מה שפי' עפ"ז הכתב סופר (או"ח סי' קלז) מה שהתוודו אחי יוסף אשר ראינו צרת נפשו שבתחילה רצו להרגו ולבסוף רחמוהו ומכרוהו ואחרון קשה דגדול המחטיאו, ובמשנת רבי אהרן (מאמר הכריעו זה את זה ביראת שמים ב') ביאר בזה החומרא יתרה שיש במסית יותר מרודף בעלמא. ועיין עוד -
ב"ר פר' מד. רבי יודן ורבי איבו בשם רבי יוחנן שני ב"א אמרו דבר אחד אברהם ודוד אברהם כתיב ביה ה' אלהים מה תתן לי אמר לפניו רבש"ע אם עתיד אני להעמיד בנים ולהכעיסך מוטב לי ואני הולך ערירי דוד אמר חקרני אל ודע לבבי דע הפורשים ממני וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם אמר לפניו רבש"ע אם עתיד אני להעמיד בנים להעציבך מוטב לי ונחני בדרך עולם.
במד"ר פר' יב. כנגד חמש מאות שנים שהיו לו בעת שהעמיד תולדות שנאמר ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח וגו' ולכך אחר לפו"ר מפני עון דורו שהיה רואה עד שגלה לו הקב"ה ענין התבה ובאותה שעה נשא אשה והעמיד בנים [וכ"ה בתנחומא ישן (בובר) בראשית סי' לט - בא וראה כל הרשעים שלפני נח היו מולידים בן שבעים ובן שמונים שנה ובן מאה ונח בן חמש מאות שנה הוליד ולמה כן נסתכל נח בבני אדם שהן עתידין עומדין ומכעיסין להקב"ה ואמר למה לי להזקק לפריה ורביה לכך לא הוליד עד חמש מאה שנה].
תנחומא פר' תרומה. אבל ישראל כשהוא מתפלל לפניך בבית הזה ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם אם הוא תובע בנים ואתה יודע שיהיו מכעיסין לפניך אל תתן לו.
בראשית ה' כ"ב רד"ה ויתהלך חנוך. צדיק היה  וקל בדעתו לשוב להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו.
ברכות י' א' חזקיהו שנתבטל מפו"ר משום דחזה ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו [ומאי דקא"ל ישעיהו בהדי כבשי דרחמנא למה לך, ביאר היערות דבש (ח"א דרוש טו) דברוה"ק א"א להשיג שיעשה תשובה משום שזה חתירה תחת כסא הכבוד שלא מרגישים בה מלאכים ונביאים, וזהו ג"כ טעם קטרוג מלאכי השרת על ישמעאל ע"ש].
עירובין י"ג ב' 
ת''ר שתי שנים ומחצה נחלקו ב''ש וב''ה הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא עכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו.
תענית כ"ד א' רבי יוסי דמן יוקרת דא"ל לברתיה שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם.
ב"ב ס' ב' מיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו.
סנהדרין ע"א ב' בן סורר ומורה נידון על שם סופו ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הנאה להן והנאה לעולם. ורד"ה הנייה להם. שאין מוסיפין לחטוא. [וע' במהרש"א שם - דקאמר דאביו ואמו וודאי דלא יוציאו אותו בשביל זה לסקילה שהם וודאי לא יגיעו לסוף דעתו ויאמרו שסופו לחזור מדרכיו הרעים ויהיו חסים עליו וע"כ לא היה ולא עתיד להיות שאביו ואמו לא יגיעו לסוף דעתו ויכסו עליו מלהוציאו לסקילה בשביל תרטימר א' ולמה נכתב אלא דרוש שאביו ואמו ידרשו שהתורה הגיע לסוף דעתו דבכזה הוא ראוי ליסקל]
הרמב"ם פ"ז מהל' רוצח. תלמיד שגלה לערי מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי עשה לו כדי שיחיה וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין.
אור החיים בראשית מ"ו ל'. ודבר ידוע הוא כי הצדיקים יותר יחפצו בהעדר הבן בהיותו בן מביש.
חזו"א קובץ אגרות ח"א סי' קיא. הריני פונה את לבן הטהור לחגור שארית כח שלא ליתן שום אפשרות של כפיה על הצעירות נגד מצפון שלהן אשר הוא יקר להן ולהוריהם מן החיים עצמם, וזהו אצלם נטילת נשמה לגזול מהם את אופי הנעימות הטהרה והקדושה לראות במו עיניהן את ההוללות וקלות הראש מכל סביבותיהן.
ח"ב סי' מז. כמובן בזמן הזה הצלת ילד לחינוך ישראלי הוא לא פחות מהצלה מטביעה בנהר.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1132
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 186 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדול המחטיאו כפשוטו ממש

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 20 אוקטובר 2019, 01:13

ראיתי באחד הספרים בשם הגר"י אדלשטיין זצ"ל שכששמע מישהו אומר דבר זה כפשוטו (כמדומה שהסיק שהציונים גרועים מהנאצים) הגיב נחרצות שחלילה לומר כן. ואח"כ ביאר את דבריו. והביא סימוכין.

חבל שאינני זוכר יותר. (זה היה ספר שכולו ליקוטי דברים מהגאון הנ"ל)


פותח הנושא
עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 238
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדול המחטיאו כפשוטו ממש

שליחה על ידי עת לדבר » 20 אוקטובר 2019, 01:56

מכל מלמדי השכלתי כתב:
20 אוקטובר 2019, 01:13
ראיתי באחד הספרים בשם הגר"י אדלשטיין זצ"ל שכששמע מישהו אומר דבר זה כפשוטו (כמדומה שהסיק שהציונים גרועים מהנאצים) הגיב נחרצות שחלילה לומר כן. ואח"כ ביאר את דבריו. והביא סימוכין.

חבל שאינני זוכר יותר. (זה היה ספר שכולו ליקוטי דברים מהגאון הנ"ל)
מסתמא הוא עצמו לא התכוון כפשוטו, רק כמו ההתנצלות הידועה שבתחילת ספרים מפני הצנזורא, אולי היה שם איזה אדם שהתחיל לחזור בתשובה וכדו'. רק אותו עלון שציטטו לא ירד לעומק דעתו.
 


יוסף יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 462
הצטרף: 21 אוגוסט 2017, 02:00
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדול המחטיאו כפשוטו ממש

שליחה על ידי יוסף יצחק » 20 אוקטובר 2019, 04:07

עי' בשו"ת נחלת שבעה סי' פ"ג (דמחללין שבת להציל יהודי מלעבור עבירות ד"גדול המחטיאו") ומה שנחלק עליו בשו"ת שבות יעקב ח"א סימן ט"ז (דכלל זה הוא רק לעניין העונש דעונשו של המחטיא גדול יותר)


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1840
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 627 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדול המחטיאו כפשוטו ממש

שליחה על ידי מבקש אמת » 20 אוקטובר 2019, 05:59

מכל מלמדי השכלתי כתב:
20 אוקטובר 2019, 01:13
ראיתי באחד הספרים בשם הגר"י אדלשטיין זצ"ל שכששמע מישהו אומר דבר זה כפשוטו (כמדומה שהסיק שהציונים גרועים מהנאצים) הגיב נחרצות שחלילה לומר כן. ואח"כ ביאר את דבריו. והביא סימוכין.

חבל שאינני זוכר יותר. (זה היה ספר שכולו ליקוטי דברים מהגאון הנ"ל)
למיטב זכרוני טענתו היתה שזה רק נאמר לגבי הנזק, שהנזק שהמחטיאו גורם גדול מהנזק שגורם ההורג, אבל לא לגבי הרשעות וההשחתה של המחטיא, שבזה פשוט שרשעת ההורג גדולה יותר.
אמנם לענ"ד דבריו אמורים דווקא במקרה המצוי שהמחטיא אינו חושב שמזיק לחוטא אלא אדרבה חושב שעושה לחוטא טובה בזה שמסייע לו ליהנות בעולם הזה, ואין לו כוונה להרע כלל, ואילו ההורג תמיד יש לו כוונה להרע. (וגם בלא"ה, יש יותר תביעה בסיסית על אדם להבין שאם הורג מישהו הוא מזיק לו, מאשר להבין שהחטא מזיק לאדם, שזה צריך דרגה גבוהה יותר של התבוננות בתכלית האדם בעולמו, ואינו מהמצוות השכליות שנצטוו בהן כל יושבי תבל.) אבל במקרה שהמחטיא יודע שהחוטא יענש ותכרת נפשו לעולם הבא ומחטיאו כדי להרע לו בעולם הנצחי פשוט כביעתא בכותחא שגם מצד רשעת החוטא הרי הוא יותר גרוע מההורג.

ויש להביא ראיה לזה, שהרי מקור הדברים הוא מהא דמצרים ואדומים שקידמו את ישראל בחרב הותרו לבוא בקהל בדור שלישי, ואילו עמונים ומואבים שהחטיאו את ישראל לא הותרו לעולם. אמנם אכתי נאסרו ישראל מלהתגרות בעמון ומלהלחם במואב, ואילו עמלק שהרגו את ישראל וגם נתנו אומץ לשאר האומות להלחם בישראל, אבל לא החטיאו אותם*, נתחייבו בהריגה וכליון. וצ"ב דא"כ משמע שהריגה גרוע מהחטאה?
ולענ"ד מבואר מזה, שהכל נידון לפי רשעת החוטא וכוונתו, וממילא מצרים ואדום שעיקר מטרתם היתה להרוג את ישראל לתועלת עצמם נאסרו עד דור שלישי, עמון ומואב שמטרתם היתה להזיק לכלל ישראל ברוחניות - וידעו שנזק זה הוא נצחי - רשעתם גדולה ונאסרו לעולם, אבל לא נתחייבו הריגה משום שמטרתם היתה לתועלת עצמם כדכתיב ויגר מואב מפני העם וגו', ואילו עמלק שלא היה לו שום תועלת אלא היה מונע רק משנאת ישראל טהורה רשעתו גדולה ביותר ונתחייב כליון גמור.



*אין להשיב מהא דהיו מטמאים אותם במשכב זכור, שזה אינו עבירה לנאנס שהוא קרקע עולם.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח