וזאת הברכה - מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון

[בבא קמא]

רש"י מפרש קמיו זה המערערין על הכהונה. אבל לא מצאתי מי שמפרש את סוף הפסוק ומשנאיו מן יקומון מי הם השונאים המיוחדים של שבט לוי בדווקא?

[תיובתא]

שונאים סתם. לאו דווקא מחמת כהונתם.

[בבא קמא]

שונאים סתם. לאו דווקא מחמת כהונתם.

אז מה זה קשור דווקא לשבט לוי? אלא משמע שיש שנאה מיוחדת לשבט לוי.
 

[תיובתא]

שונאים סתם. לאו דווקא מחמת כהונתם.

אז מה זה קשור דווקא לשבט לוי? אלא משמע שיש שנאה מיוחדת לשבט לוי.

זה לא צריך להיות קשור דווקא לשבט, זו פשוט ברכה שימחצו שונאיו באשר יהו.
כשאמרתי "שיתמו שונאינו" לא כיוונתי על השונא אותי מחמת שבטי\קהילתי\ עדתי וכו', אלא באופן כללי.
 

[בבא קמא]

שונאים סתם. לאו דווקא מחמת כהונתם.

אז מה זה קשור דווקא לשבט לוי? אלא משמע שיש שנאה מיוחדת לשבט לוי.

זה לא צריך להיות קשור דווקא לשבט, זו פשוט ברכה שימחצו שונאיו באשר יהו.
כשאמרתי "שיתמו שונאינו" לא כיוונתי על השונא אותי מחמת שבטי\קהילתי\ עדתי וכו', אלא באופן כללי.

ולמה זה ברכה במסויים לשבט לוי ולא לשאר השבטים?
 

[בבא קמא]

אני חושב שזה מדובר על שנאת עמי הארצות, ושבט לוי המובדל לה' הוא השנוא.

[אוריאל]

רש"י מפרש קמיו זה המערערין על הכהונה. אבל לא מצאתי מי שמפרש את סוף הפסוק ומשנאיו מן יקומון מי הם השונאים המיוחדים של שבט לוי בדווקא?

באוה"ח הקדוש הביא מהמדרש רבה דהכוונה ליוונים שנפלו בידי בני חשמונאי הלויים. ועיין בתרגום יונתן דרש נוסף.

[בבא קמא]

רש"י מפרש קמיו זה המערערין על הכהונה. אבל לא מצאתי מי שמפרש את סוף הפסוק ומשנאיו מן יקומון מי הם השונאים המיוחדים של שבט לוי בדווקא?

באוה"ח הקדוש הביא מהמדרש רבה דהכוונה ליוונים שנפלו בידי בני חשמונאי הלויים. ועיין בתרגום יונתן דרש נוסף.

זה גם רשי מביא אבל לא כלפי 'משנאיו' רק כלפי 'קמיו'.
 

[אוריאל]

ראיתי בס' טעמי מסורת המקרא לר"י החסיד שמפרש דקאי "משנאיו מן יקומון" על זמן מלחמתם של בני לוי בישראל במדבר.
ממה שכתב הנצי"ב נראה לפרש ד"קמיו" הכוונה על אלו שקמים על שבט לוי מצד הכהונה, ו"משנאיו" הם אלו שקמים על הלויים מצד עסק התורה שבידם. ונח בזה דקדוק הלשונות, דלגבי הכהונה יהיו כאלו שירצו את השררה לעצמם, וכלפי זה נופל הלשון "קמיו", אך כלפי עסק התורה הוא היפך הדבר, שיהיו אנשים שירצו להשפיל מעלת העוסקים בתורה, ובפרט את בני לוי ששוגים באהבתה של תורה, וע"ז נופל הלשון "משנאיו".

[בבא קמא]

ראיתי בס' טעמי מסורת המקרא לר"י החסיד שמפרש דקאי "משנאיו מן יקומון" על זמן מלחמתם של בני לוי בישראל במדבר.
ממה שכתב הנצי"ב נראה לפרש ד"קמיו" הכוונה על אלו שקמים על שבט לוי מצד הכהונה, ו"משנאיו" הם אלו שקמים על הלויים מצד עסק התורה שבידם. ונח בזה דקדוק הלשונות, דלגבי הכהונה יהיו כאלו שירצו את השררה לעצמם, וכלפי זה נופל הלשון "קמיו", אך כלפי עסק התורה הוא היפך הדבר, שיהיו אנשים שירצו להשפיל מעלת העוסקים בתורה, ובפרט את בני לוי ששוגים באהבתה של תורה, וע"ז נופל הלשון "משנאיו".

ברוך שכיוונתי.
אבל אולי תאריך יותר להסביר מה שהביא מר"י החסיד?
דרך אגב מה זה הספר הזה?
 

[יחי]

ראיתי בס' טעמי מסורת המקרא לר"י החסיד שמפרש דקאי "משנאיו מן יקומון" על זמן מלחמתם של בני לוי בישראל במדבר.

אינו מובן. דא"כ הברכה היא לאחר מעשה.
(אולי נימא שמאז נותרו להם שונאים, והברכה שלא יקומון.)

[בבא קמא]

מה הכוונה מלחמתם של בני לוי בבני ישראל? בחטא העגל?

[יחי]

מה הכוונה מלחמתם של בני לוי בבני ישראל? בחטא העגל?

כך מובן מאליו. עברו משער לשער במחנה וג' ומלאו ידיכם וג' כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה.
והיינו האומר לאביו ולאמו וכ'.

ואחר דבריך נזכרתי במשרש"י מדבר כו, יג בשם ירו' שבני לוי לחמו בבני ישראל אחר מיתת אהרן  ונפלו מהם משפחות ע"ש.

וכ"ז מחזק את מה שהצענו, דהיינו שבני לוי צברו שונאים לאורך הדרך... (וגם הטרוניות על משה ואהרן כידוע), והברכה על העתיד שלא יתנכלו להם

[עת לדבר]

'מה הכוונה מלחמתם של בני לוי בבני ישראל? בחטא העגל?

כך מובן מאליו. עברו משער לשער במחנה וג' ומלאו ידיכם וג' כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה.
והיינו האומר לאביו ולאמו וכ'.

ואחר דבריך נזכרתי במשרש"י מדבר כו, יג בשם ירו' שבני לוי לחמו בבני ישראל אחר מיתת אהרן  ונפלו מהם משפחות ע"ש.

וכ"ז מחזק את מה שהצענו, דהיינו שבני לוי צברו שונאים לאורך הדרך... (וגם הטרוניות על משה ואהרן כידוע), והברכה על העתיד שלא יתנכלו להם

פעמיים!
כפי שכותב רש"י תהילים קיח ד - יראי ה'. אלו בני לוי שכתוב בהם 'מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי' במעשה העגל. ונלחמו עם ישראל כשאמרו 'נתנה ראש ונשובה מצרימה'.

[יחי]

'מה הכוונה מלחמתם של בני לוי בבני ישראל? בחטא העגל?

כך מובן מאליו. עברו משער לשער במחנה וג' ומלאו ידיכם וג' כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה.
והיינו האומר לאביו ולאמו וכ'.

ואחר דבריך נזכרתי במשרש"י מדבר כו, יג בשם ירו' שבני לוי לחמו בבני ישראל אחר מיתת אהרן  ונפלו מהם משפחות ע"ש.

וכ"ז מחזק את מה שהצענו, דהיינו שבני לוי צברו שונאים לאורך הדרך... (וגם הטרוניות על משה ואהרן כידוע), והברכה על העתיד שלא יתנכלו להם

פעמיים!
כפי שכותב רש"י תהילים קיח ד - יראי ה'. אלו בני לוי שכתוב בהם 'מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי' במעשה העגל. ונלחמו עם ישראל כשאמרו 'נתנה ראש ונשובה מצרימה'.

א"כ  ג"פ:
1 עגל 
2 מרגלים נתנה ראש
3 אחר מיתת אהרן
 

[עת לדבר]

כך מובן מאליו. עברו משער לשער במחנה וג' ומלאו ידיכם וג' כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה.
והיינו האומר לאביו ולאמו וכ'.

ואחר דבריך נזכרתי במשרש"י מדבר כו, יג בשם ירו' שבני לוי לחמו בבני ישראל אחר מיתת אהרן  ונפלו מהם משפחות ע"ש.

וכ"ז מחזק את מה שהצענו, דהיינו שבני לוי צברו שונאים לאורך הדרך... (וגם הטרוניות על משה ואהרן כידוע), והברכה על העתיד שלא יתנכלו להם

פעמיים!
כפי שכותב רש"י תהילים קיח ד - יראי ה'. אלו בני לוי שכתוב בהם 'מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי' במעשה העגל. ונלחמו עם ישראל כשאמרו 'נתנה ראש ונשובה מצרימה'.

א"כ  ג"פ:
1 עגל 
2 מרגלים נתנה ראש
3 אחר מיתת אהרן

אני מתלבט בזה.

הרש"י שהזכרת לגבי מיתת אהרן כותב בזה"ל - 'ומצאתי בגמרא ירושלמית שכשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להלחם בישראל ונתנו לב לחזור למצרים'. וא"כ יתכן [אני מציע בזהירות כמובן] שלזה גם מתכוון רש"י בתהילים. ומה שהוא מצטט את הפסוק נתנה ראש האמור במרגלים שמא אין כוונתו לחדש מעצמו שבמעשה המרגלים נלחמו גם שבט לוי (חוץ מיהושע וכלב) אלא למה שהוא מביא כבר בחומש במדבר מהירושלמי שאחר מיתתו של אהרן רצו לחזור למצרים.

כמדומה שבכ"מ רש"י מזכיר פסוק ואין כוונתו ממש לפסוק זה עצמו אלא לעניין המוזכר שם [וכבר מצאנו כעי"ז אפי' לגבי פסוקים המובאים בתלמוד, בתוס' שבת קכח א ד"ה ונתן הכסף].

דוגמא לדבר - רש"י בבמדבר לא ה כותב וימסרו. להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר עוד מעט וסקלוני ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן. ועל פסוק זה עצמו (עוד מעט וסקלוני) כותב רש"י (שמות יז ה) עבור לפני העם. וראה אם יסקלוך למה הוצאת לעז על בני, מבוא' ששם באמת לא רצו לסוקלו והיאך מביא רש"י ראיה מפס' זה.

קושיא זו קשה לי כמה שנים ולא מצאתי מי שמעיר בזה. לכן היה נרא' [שוב בזהירות] שאין כוונת רש"י לפסוק האמור ברפידים אלא לאמור במרגלים (במדבר יד י) ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים. וצ"ת.

[יחי]

 

הרש"י שהזכרת לגבי מיתת אהרן כותב בזה"ל - 'ומצאתי בגמרא ירושלמית שכשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להלחם בישראל ונתנו לב לחזור למצרים'. וא"כ יתכן [אני מציע בזהירות כמובן] שלזה גם מתכוון רש"י בתהילים. ומה שהוא מצטט את הפסוק נתנה ראש האמור במרגלים שמא אין כוונתו לחדש מעצמו שבמעשה המרגלים נלחמו גם שבט לוי (חוץ מיהושע וכלב) אלא למה שהוא מביא כבר בחומש במדבר מהירושלמי שאחר מיתתו של אהרן רצו לחזור למצרים.

כמדומה שבכ"מ רש"י מזכיר פסוק ואין כוונתו ממש לפסוק זה עצמו אלא לעניין המוזכר שם [וכבר מצאנו כעי"ז אפי' לגבי פסוקים המובאים בתלמוד, בתוס' שבת קכח א ד"ה ונתן הכסף].

דוגמא לדבר - רש"י בבמדבר לא ה כותב וימסרו. להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר עוד מעט וסקלוני ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן. ועל פסוק זה עצמו (עוד מעט וסקלוני) כותב רש"י (שמות יז ה) עבור לפני העם. וראה אם יסקלוך למה הוצאת לעז על בני, מבוא' ששם באמת לא רצו לסוקלו והיאך מביא רש"י ראיה מפס' זה.

קושיא זו קשה לי כמה שנים ולא מצאתי מי שמעיר בזה. לכן היה נרא' [שוב בזהירות] שאין כוונת רש"י לפסוק האמור ברפידים אלא לאמור במרגלים (במדבר יד י) ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים. וצ"ת.

יש סברא בזה.

[רצוני להוסיף לגבי הראיה מוימסרו, שרש"י רוב מקורותיו מחז"ל, ולעתים מביא מדרשים הנראים כסותרים. ויש דוגמות תח"י. אמנם בתהלים הנ"ל לא ראיתי מציינים למקור, ויש סברא כדבריך שלא חידש זה מנפשי']