הגאון רבי יחזקאל ברטלר זצ"ל

tkhvu

משתמש ותיק
התעורר כאן דיון האם יתכן שלא ידע לכתוב עקב כך שהיה מילדי טהרן. היה מי שפקפק בזה ומסתבר שזה משום שלא נראה לו שתלמיד חכם בסדר גודל כזה לא יוכל ללמוד לכתוב. דבר שתינוקות של בית רבן לומדים אותו.
אולם נמשיל לכך משל: מדוע אדם לא יכול להעתיק ציור פשוט כצורתו המדויקת, הלא הציור לפניו ויודע הוא להחזיק את העט, מה מנו יהלוך להעתיק את הציור. אלא כיון שלא למד מימיו ציור ואינו יודע את הטכניקות של המרחק הסימטריה וכדו', לכן אינו מסוגל להעתיק. דומה לכך אדם שלא למד מעולם את טכניקות הכתיבה בצורה מסודרת.
והלא גמרא מפורש היא בחולין דף ט ע"א ת"ח צריך שילמוד כתב שחיטה ומילה ופירש"י כתב - לכתוב שידע לחתום שמו אילו ישב בדין או לעדות. הגע בעצמך - מדובר בתלמיד חכם, ועליו אמרו חז"ל שצריך להתאמן כדי - לחתום את שמו...
ואגב, שמעתי שהגר"ש סלנט רבה של ירושלים, גם לא ידע לכתוב, ורק חתימות יש ממנו על פסקי דין שלו שכתבו מפיו. לא בדקתי את השמעה.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
הוא מעולם לא היה מילדי טהרן, לא מיניה ולא מקצתיה

הוא ואחיו ואמם, אחיה ר' בערל פרנקל ובן דודו ר' דוידל ואחותו [לימים אשת ר' רפאל בן הגרי"ז] ואביהם [זקינם] ר' איטשע, ועוד מבני המשפחה, הגיעו באניה "בולבול" הידועה שהפליגה מרומניה לארץ בעיצומה של המלחמה יחד עם עוד שתי אניות שאחת הוטבעה בדרך ל"ע.
על האניה היה גם האדמו"ר מהרנ"צ מבאבוב זצ"ל וגם ר' אליעזר לנדוי מצילם ומציל האדמו"ר מהר"א מבעלזא זצ"ל [אבי ר' קלמן לנדא]

מיד אחרי שהגיעו לארץ, התגוררו בת"א, ולאחמ"כ בבני ברק
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
הוא עם כל בני משפחתו היה בגטו בוכניא יחד עם האדמו"ר מבעלזא [והשתתף בטיש שמקובל שכל מי שהשתתף בו ניצל מהמלחמה] והאדמו""ר מטשחויב שבירכם לפני בריחתם שינצלו.
אגב, במשך השנים לפני שנכנס לפני ולפנים לחזו"א, היה הולך רבות להשתתף בטישים בבעלזא בת"א, ושהה שם גם בר"ה.
כל חייו התפלל נוסח ספרד, ולא זנח את לבושו החסידי [של הבחרות. לא לבש שטריימל]. אבל את ילדיו חינך לנוסח אשכנז. בשנותיו המאוחרות ביקש מהם לחזור לספרד, אבל הם לא הוסכנו בכך. הגארטל כן נמצא אצל חלקם.
 

חדא

משתמש ותיק
ראה כאן
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_143662.jpg
    אוצר החכמה_143662.jpg
    84.8 KB · צפיות: 386

כלפי ליא

משתמש ותיק
תופעה די מעניינת, שרבים מתלמידי החזו"א, באו מבתים חסידיים.
רשימה חלקית:
ר' יודל שפירא (קארלין).
ר' יחזקאל ברטלר (וויזניץ).
ר' דוד פרנקל (צאנז).
ר' משה יהושע לנדא (צאנז).
ר' חיים ברים (בויאן).
ולהבדיל בין חיים לחיים:
ר' דוב לנדא (סטריקוב).
ר' מענדל אטיק (קארלין).
ר' יעקב מייזליש (חב"ד).
ר' יהודה בויאר (טשורטקוב).
 

יהודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כבר אמר כן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, וכמדומה שביאר הענין שאלו שבאו מבתים חסידיים הפכו לחסידיו ממש, ואלו שלא (כעין הגר"ש ברמן ועוד), הושפעו ממנו רבות, אך לא הפכו ל'חזון איש ניקים'.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
תופעה די מעניינת, שרבים מתלמידי החזו"א, באו מבתים חסידיים.
רשימה חלקית:
ר' יודל שפירא (קארלין).
ר' יחזקאל ברטלר (וויזניץ).
ר' דוד פרנקל (צאנז).
ר' משה יהושע לנדא (צאנז).
ר' חיים ברים (בויאן).
ולהבדיל בין חיים לחיים:
ר' דוב לנדא (סטריקוב).
ר' מענדל אטיק (קארלין).
ר' יעקב מייזליש (חב"ד).
ר' יהודה בויאר (טשורטקוב).

זה כנראה פשוט בגלל שרוב היהדות החרדית דהיום מוצאה מבתים חסידיים, וזאת משום שאלו שלא היו חסידים בניהם ירדו מן הדרך באחוזים גבוהים בהרבה מאשר החסידים. זה נכון בפולין גליציה ורוסיה, וק"ו בהונגריה ורומניה (אינני חסיד כלל, אבל זו המציאות ההיסטורית).
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
זה לגמרי לא מדוייק. בישיבת פוניבז' האריות מקורם מליטא טהור.
גם אצל החזו"א לא חסרו כאלו. רק שזה מעניין שבחורים חסידיים שכאלה, נמשכו אחריו ודבקו בו. [יוצא מן הכלל ר' דוב שליט"א, שלמרות שמוצאו חסידי, אבל לא חונך כבר בצורה כזו. האחרים היו ממש חסידים. ר' יודל למשל היה מראשי חבורת הבחורים שם. ר' חיים ברים זה קנאק חסידיש].

אגב, דווקא מהונגריה, רוב רובם של יוצאי הונגריה דהיום המפארים את כתלי המזרח של ת"ח שבדור, לא באים מבתים חסידיים. אשכנזים (אויבערלאנד) מוחלטים.
 
tkhvu אמר:
ואגב, שמעתי שהגר"ש סלנט רבה של ירושלים, גם לא ידע לכתוב, ורק חתימות יש ממנו על פסקי דין שלו שכתבו מפיו. לא בדקתי את השמעה.
יש כזו שמועה, והיא הוכחשה כי מצאו כמה דפים של חידו"ת בכת"י.
גם החתימה שלו מראה על אדם שיודע לכתוב
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
יחצאל אמר:
אמר החזו"א על אתר, מדוע באמת סיני עדיף, כי עם כל הכבוד לגדלות הסברא של העוקר הרים, הסיני מביא ראיות ממשניות וברייתות ומימרות וזה שוקל יותר. ובאמת רבה ורב יוסף נחלקו בהרבה מאד דברים שלא הובאו כלל בש"ס כמחלוקת, כי אחרי שרב יוסף הביא ברייתא או מימרא, אותה ברייתא וכדומה מובאת בש"ס בלא להזכיר שרבה טעה בזה, א"כ מה נשאר, המחלוקות בהן לרב יוסף לא היתה ראיה, ובהן ההכרעה כבעל הסברא. (את זה שמע ממנו אאמו"ר הכ"מ).
חידוש פלאי! שהרי כמה דוכתא איכא בש"ס שנחלקו אמוראים ואמרי' בגמ' תניא כוותי'ה תיובתא דרב, עוד מצינו אי תניא תניא, סבר למימר אמר לי'ה תנינן תניתוה וכיו"ב.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
רבי יחזקאל ברטלר
הרב רפאל אביגדור יחזקאל ברטלר (נהגה: רֶבּ חַצְקְל; ה'תרצ"ה 1935 - י"ח באדר א' תשע"ט) היה תלמיד חכם חרדי ליטאי בני ברקי, תלמיד מובהק של החזון איש ומראשי חוג חזון איש.

תוכן עניינים
1 ביוגרפיה
2 משפחתו
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים
ביוגרפיה
נולד בקולומיאה, אז בשטח פולין לעזריאל ברטלר, חסיד ויז'ניץ ומינדל בת הרב יצחק פרנקל מצאצאי הנודע ביהודה[1]. במהלך מלחמת העולם השנייה חולצה אמו עם ילדיה מגטו בוכניה בידי העסקן אליעזר לנדא שהציל מגטו זה אלפי יהודים[2], אל החבלים המזרחיים של פולין שנתפסו על ידי הצבא האדום ב-19 בספטמבר 1939 בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. בהיותו בן 8 עלה לארץ ישראל במסגרת ילדי טהראן[דרוש מקור], ונכנס לבתי אבות של פוניבז'. הרב מפוניבז' שעמד על כישרונותיו הביאו אל הרב אברהם ישעיהו קרליץ, החזון איש, שהכניסו לביתו, פרס עליו את חסותו ועל אף גילו הצעיר למד עמו רבות. היה האדם היחיד ששהה לצד החזון איש בעת פטירתו[3].

לאחר המלחמה אביו לא שב ואמו קיבלה היתר עגונה, אולם לא נישאה בשל חוות דעתו של החזון איש שסבר שבמקרה שלה אסור לה להתחתן. הרב ברטלר נמנע מלכתוב דברי תורתו, חלק מהם כתב אחיינו ותלמידו הרב מתתיהו רייסנר וכללם בסדרת ספריו "מבא שערים" וספרים נוספים. בשער כל ספר כיתוב המייחס את רוב הדברים בספר לדודו של המחבר, הרב ברטלר.

ביום שבת י"ח באדר א' תשע"ט פונה באמבולנס לבית החולים מעייני הישועה ונפטר באמבולנס, הלווייתו התקיימה ביום ראשון י"ט באדר א' תשע"ט והוא נקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

משפחתו
היה נשוי לדבורה לבית שכטר. גיסיו הם הרב אברהם רייסנר, הרב משה שטרנבוך והרב אריה שכטר.

חתניו הם הרב אליהו פוזן המשמש כדיין בבית דין צדק בני ברק, הרב צבי אשר פרידמן המשמש כמורה הוראה בבתי ההוראה של הרב נסים קרליץ בבני ברק והרב אברהם קלמנוביץ ( בן הרב ישראל יצחק קלמנוביץ' נכד הרב אברהם קלמנוביץ ראש ישיבת מיר בארצות הברית). שלושת חתניו מכהנים גם כר"מים בישיבת זיכרון מיכאל בזכרון יעקב. כלתו היא הסופרת חסיה ברטלר.

קישורים חיצוניים
מדברי תורתו
הרב מתתיהו רייסנר, ‏מבא שערים - א, ללא, באתר HebrewBooks
הרב מתתיהו רייסנר, ‏מבא שערים - ב, ללא, באתר HebrewBooks
הרב מתתיהו רייסנר, ‏מבא שערים - ג, ללא, באתר HebrewBooks
הרב מתתיהו רייסנר, ‏מבא שערים - ד, ללא, באתר HebrewBooks
הרב מתתיהו רייסנר, ‏יסודות בחושן משפט ח"א, ‏, באתר HebrewBooks
הרב מתתיהו רייסנר, ‏יסודות בחושן משפט ח"ב, ‏, באתר HebrewBooks
הרב מתתיהו רייסנר, ‏יסודות בחושן משפט ח"ג, ‏, באתר HebrewBooks
הרב מתתיהו רייסנר, ‏יסודות בחושן משפט ח"ד, ‏, באתר HebrewBooks
אודותיו
הודעה על פטירתו באתר קול חי
אשכול אודותיו בפורום לתורה
אשכול אודותיו בפורום נדברו
אשכול אודותיו בפורום אוצר החכמה
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
יחצאל אמר:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&p=527433#p526598
.השוחט אמר:
הוספתי את הדברים הללו גם בקובץ וורד מצורף

יג. אמו קיבלה היתר עגונה מהרבנות, אבל החזו"א לא הסתפק בזה, ולמעשה היא לא נישאה עד סוף ימיה הארוכים, והגר"י ואחיו לא נתנו לאף אחד מבניהם את שם האבא [עזריאל] שנעדר בשואה, ואף לא אמרו עליו קדיש [שלא תהא לה הרגשה שלה לא מתירים להינשא למרות שבטוחים שהוא לא חי].

סליחה על הסטיה, זה לא נוהג קבוע בכל מקרה שיש עגונה שאין לה היתר, שלא נוהגים שום דין או מנהג כאילו בעלה נפטר, מחשש לתקלה?
 

תמים

משתמש רגיל
עפר ואפר אמר:
סליחה על הסטיה, זה לא נוהג קבוע בכל מקרה שיש עגונה שאין לה היתר, שלא נוהגים שום דין או מנהג כאילו בעלה נפטר, מחשש לתקלה?
הבית יוסף באבן העזר סי' י"ז ס"ה כתב שלא להספיד ולומר השכבה היכן שיש אומדנות המוכיחות שמת אבל אין עדות להתירה והביא מהריב"ש שראוי למנוע גם לבישת שחורים וכן פסק הרמ"א בשו"ע שם.
ובבית יוסף יו"ד שע"ה ז' הביא את דברי העיטור בשם תשובות הרי"ף דנפל למים שאין להם סוף כיון דהוא בחזקת חי מסתברא דלא נהיגא אבלותא.
וביש"ש יבמות פ" ט"ז סי' ט"ו כתב שמחה בכה"ג שלא יאמרו הבנים קדיש על אביהם.
ובפ"ת שם סק"ג הביא את שיטות האחרונים לגבי קדיש ויש שהתירו באופנים מסוימים עיי"ש ובגליון מהרש"א חילק בין להתפלל לפני העמוד לאמירת קדיש.
 
 

איש בנימין

משתמש ותיק
אני מכיר אברך (צעיר) נחמד בשם עזריאל ברטלר. כנראה שהיום הם כבר כן נותנים את השם הזה.
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מעניין, לא ידעתי שגם הוא ניצל ע"י ר'א לנדא.
ר' לנדא חזר על הסיפור לאחרונה בהספדו על הרב ברטלר, כמצוטט בספר ההספדים על הרב ברטלר שיצא לאור לאחרונה ממש.
 
 

יהודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ר' קלמן כידוע מאריך בסיפורים על ההצלות שאביו פעל (וכידוע הטעם לכך וד"ל).
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
איש בנימין אמר:
אני מכיר אברך (צעיר) נחמד בשם עזריאל ברטלר. כנראה שהיום הם כבר כן נותנים את השם הזה.

השאלה אם הוא נכד, ומסתמא הוא רק בן דוד וכדו׳
 

יהודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דברים נפלאים.
מסתבר שיש כאלה הרחוקים מדקדוק ההלכה שיהיה להם קצת קשה להבין את הסגנון.
 

חדא

משתמש ותיק
יצא לאור קובץ עם הספדים אודותיו
אולי יש למישהו יכולת להעלות כאן
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
ם אצל החזו"א לא חסרו כאלו.

אני יודע על ארבעה, הגאונים ר"י ויינר ר"ג נדל ר"נ שולמן ר"ש קוסובסקי.
ברשימה דלעיל חסרים שנים, הגאונים ר"ח גריינימן (חב"ד) ר"א ויינברג (סלונים ת"א).

מ"מ אע"פ שהיו ארבעה ליטאים, זה אומר דרשני מה שיחסים כ"כ הרבה נמשכו אחריו ממוצא חסידי. והסברו של הרב @מבקש אמת יש בו הרבה מן האמת, בצירוף זאת שהיו ביניהם אשר חיפשו תחליף לאדמו"ר.
 

אבי חי

משתמש ותיק
הגרח"ג לא בא מחב"ד. זקנו ר' יוסף יצחק היה (לפחות מבית) חב"די, וכמדומני שבנו - הג"ר שמואל - גיסו של החזו"א ואביהם של הגרח"ג ואחיו, לא הכיר את אביו הנ"ל.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
tkhvu אמר:
ואגב, שמעתי שהגר"ש סלנט רבה של ירושלים, גם לא ידע לכתוב, ורק חתימות יש ממנו על פסקי דין שלו שכתבו מפיו. לא בדקתי את השמעה.
יש כזו שמועה, והיא הוכחשה כי מצאו כמה דפים של חידו"ת בכת"י.
גם החתימה שלו מראה על אדם שיודע לכתוב

הוציאו ג' חלקים של תשובות שהשיב גם לגדולי עולם כהנצי"ב בן איש חי חידושי הרי"ם נפש חיה ר' יצחק אלחנן ועוד.

אבל יש לפחות מכתב אחד שכותב שקשה עליו הכתיבה. ומסורת בידי זקני ירושלים שרבנו היה ממעט מאד לכתוב.
 
חלק עליון תַחתִית