מקומות קדושים וכדומה שאינם נכונים

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
לא ציינתי זיבה מכמה טעמים,
א. כי מועיל לזה טבילה במעין (מים חיים), לאחר ז' נקיים
ב. מעיקר הדין לא חיישינן לזיבה,- חזו"א יו"ד קיט (סט) סקי"ג, מהר"ח אלפנדרי בדרך הקודש הנ"ל,וכן במאירי נדה יג:, וכן בדרך חכמה המובא לעיל ביה"ב פ"ו ה"ט בביאור ההלכה, וכן הגרי"מ טיקוצינסקי בספר עיר הקודש והמקדש.
וכן מוכח דלא חיישינן מהא דע"ה ושוטה מותרים במחנה לוויה ואינם מטמאים בהיסט.
ומוכח במשנתינו שזיבה היא דבר רחוק כדתנן בשבעה דרכים בודקים את הזב וכו' ומדתלינן בדברים רחוקים כמאכל מרובה וכו' ע"כ שזיבה שכיחה פחות מהם.
 

הכהן

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
א. כי מועיל לזה טבילה במעין (מים חיים), לאחר ז' נקיים
אם אנחנו לא בקיאים בזיבה, קשה מאד לשמור ז"נ
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
בדרך הקודש הנ"ל כתב שגם המחמיר וחושש לזיבה יכול לעשות ז"נ ומים חיים. וכן במכתב הסטייפלר והרב שך.
אמנם בז"נ בלא"ה צריך שלא יראה שום מראה גם לא קרי, שהרי זב שראה קרי בימי ספירתו סותר, ונפק"מ רק שאם הוא קרי סותר רק יום שראה בו ואם הוא זיבה סותר כל שבעה.
אמנם בלא"ה גם אם לא בקיאים בכל החילוקים בין קרי לזיבה, אם אינו באיבר מת אין בו חשש זיבה שהיא רק באיבר מת.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
נושא שסטה מן השאכול קצת..
נכון שאפשר להיטהר מזיבה.
אבל המכשולות עצומים אם זה יהיה פרוץ. כי בודאי יש החולים בכך לעיתים, לאו דוקא באופן כרוני שזה פחות מצוי.
וההטהרות מזיבה בודאי למי שלא הורגל בה, היא קשה מאוד בפרטיה ההלכתיים.
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
כי בודאי יש החולים בכך לעיתים, לאו דוקא באופן כרוני שזה פחות מצוי.
זב בעל ראייה אחת דינו כבעל קרי.
 וכאמור מעיקר הדין לא חיישינן לזיבה כדברי החזו"א יו"ד קיט (סט) סקי"ג, מהר"ח אלפנדרי בדרך הקודש הנ"ל,וכן במאירי נדה יג:, וכן בדרך חכמה ביה"ב פ"ו ה"ט בביאור ההלכה, מובא לעיל, וכן הגרי"מ טיקוצינסקי בספר עיר הקודש והמקדש.

וראה ברמב"ן עה"ת (ויקרא פרק טו פסוק יא)
וטעם טומאת הזוב באיש, מפני היותו חולי כבד מן החולאים הנדבקים
וכן בתשב"ץ (ח"א סי' ק"א) (ע"פ האנציקלופדיה התלמודית).
משמע שמדובר במחלה קשה ומדבקת כמו מחלת זיבה, וכיום מחלה זו כמעט הוכחדה והיא נדירה מאד
ונפק"מ גם לגבי סדקים בכותל המערבי וכתב בגר"ח קנייבסקי הנ"ל שמעיקר הדין לא חיישינן לזיבה אבל טוב להחמיר.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
התפרסם אתמול באתר חדשות היהדות


זרועותיה הארוכות של אגודת אהלי צדיקים בראשות הרב ישראל מאיר גבאי, חרגה כבר מזמן את גבולות אוקראינה ופולין, ומגיעה כבר עד הונגריה, רומניה ואפילו בולגריה. כן, עד בולגריה הרחוקה הגיע הרב גבאי כבר לפני שלושים שנים תחת השלטון הקומוניסטי במטרה דחופה לחפש את מקום קברו של הגה"ק רבי אליעזר פאפו זי"ע הנודע על שם ספרו 'פלא יועץ', שבתקופה האחרונה התפרסם כמקום המסוגל לישועות והאדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א מארגן נסיעות תכופות למקום קדוש זה.

בשבוע האחרון ביקר הרב גבאי בבולגריה והגיע לבדוק את מצבם של הקברים שהקים בערים סיליסטרה וניקופול לפני שנים רבות. היות ופעילותו הענפה בבולגריה אינה ידועה כלל, נאות הרב גבאי לחשוף את סיפורו של גילוי מקום מנוחת הגה"ק ה'פלא יועץ' זי"ע בעיר סיליסטרה הבולגרית:

"לפני כשלשה עשורים התפניתי להתעסק בהתחקות אחרי מקום מנוחתו של הגה"ק ה'פלא יועץ' שעל פי הידוע היה טמון בסיליסטרה יחד עם מאות יהודים נוספים בבית הקברות, אך בצוק העתים החריבו הערלים את בית העלמין לגמרי ועקרו ברשעות את כל המצבות בלי להותיר זכר למקום מנוחתם של היהודים בשנים עברו. הגעתי לסיליסטרה והתחלתי לחפש את מקום בית הקברות החרוב, להפתעתי נאמר לי שיש כאן עוד משפחה יהודית אחת אחרונה ומתגוררת שם אשה זקנה מופלגת שזוכרת היטב את בית הקברות לפני חורבנו.

"ישבתי עם הקשישה זמן רב והיא סיפרה לי שבכל שנה היו כל בני הקהילה עולים לקברו של ה'פלא יועץ' בערב ראש השנה או בערב יום הכיפורים, וכולם ידעו שאפשר לפעול שם ישועות גדולות בזכותו של הצדיק המפורסם. לא היה קל לשכנע את הישישה שגילה התקרב למאה, לבוא יחד עמי למקום אותו היא זוכרת בימי צעירותה, אבל בסייעתא דשמיא התקבלו הדברים על ליבה והיא יצאה בליווי בנה אל המקום והצביעה עליו בבירור.

"כמובן שצילמתי את המקום מכל צדדיו, מה שהתברר למפרע כהצלה של ממש, כי בבואי לסיליסטרה שנה לאחר מכן כדי להתחיל לטפל בגידור המקום והקמתו מחדש, כבר שבקה הזקנה חיים ועברה לעולם שכולו טוב. למזלי הועילו הצילומים הברורים להוכיח את המקום הנכון וגם זכרונו של הבן שהתלווה אלינו. התחלנו לפעול מול העירייה לקבל אישורים לבנות קבר חדש על מקום מנוחת ה'פלא יועץ', אותם קיבלנו בחלוף שנתיים של פעילות נמרצת עם הגורמים בעירייה המקומית".


כך הוקמה המצבה החדשה על המקום המדויק בו היה טמון הגה"ק רבי אליעזר פאפו זי"ע ה'פלא יועץ', ושוב נוהרים יהודים רבים אל מקום קברו להיוושע בכל מילי דמיטב ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים. הכל בזכות עדותה האחרונה של הישישה היהודייה שזכרה היטב את מקום תפילה זה אליו הגיעו כל יהודי העיר והסביבה להתפלל תמידים כסדרם. כך זכה המקום לעדנה מחודשת בעקבות הקמת המצבה וכמובן שמתווספת לכך פעילותו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, שמפרסם את המקום בדרשותיו ונוסע לשם מפעם לפעם בראש עשרות משתתפים.

משונה. על סמך זכרון של קשישה מופלגת מימי צעירותה [לפחות שישים שבעים שנה] קובעים מצבה ומחליטים ששם נקבר הפלא יועץ?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בוא נניח שאם זה מקום ידוע לתפילה, זה אפשרי. נראה לך שזה היה הר המנוחות?
אבל היה ראוי לשמוע יותר פרטים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5-1.jpg



%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5-7.jpg


אגודת אהלי צדיקים איתר את ביתו של רבי יוסף קארו בעיר ניקופול שם כתב את חיבורו המפורסם 'בית יוסף' על ארבעה טורים. בנוסף, נצבעו ושופצו מחדש קברי גדולים וצדיקים בבולגריה • כל הפרטים והתמונות

בניקופול התגורר גם מרן ה'בית יוסף' זי"ע בימי חורפו לפני שעלה לארץ הקודש וקבע משכנו בעיה"ק צפת, ועל פי המקובל בתקופת מגוריו בניקופול ישב וכתב את חיבורו המפורסם 'בית יוסף' על ארבעה טורים. גם כאן לא חסך הרב גבאי כל מאמץ ובדק ברישומים שונים ובמסמכים עתיקים בארכיב העירייה המקומית, עד שהצליח למצוא את הבית בו התגורר מרן ה'בית יוסף' והניח עליו שלט לאות זיכרון לדייר החשוב שהתגורר בין כתליו לפני מאות שנים וקידש את המקום עד היום הזה.
גם זה לא הובן לי
בית לפני 470 שנה עדיין קיים?
חיבור הבית יוסף נפרש על 20 שנה. התחיל בבולגריה וסיימו בצפת
 

מאן דהו

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
בוא נניח שאם זה מקום ידוע לתפילה, זה אפשרי. נראה לך שזה היה הר המנוחות?
אבל היה ראוי לשמוע יותר פרטים.

אפשרי שקבור בחלקה אבל לא מקצועי לסמוך על זקנה מופלגת שמספרת אחורה בזמן לפני ששים שבעים שנה על מיקום המצבה המדויק
בית הקברות נזנח והשתנה לבלי היכר והזקנה היודעת כל זכרונה עדן ידעה לספר בדיוק היכן המצבה היתה עומדת לפני שבעים שנה. קצת הרבה מפוקפק
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
קבר ברק בן אבינועם ודבורה, שמראים את מקומם מעל עמק החולה במקום אותו מכנים החוקרים "קדש נפתלי" (נמצא ב'קדמונינו') - הינה טעות ידועה.
משום שקדש זו הינה 'קדש' הרומית, אך איננה קדש שבנפתלי. אינני יודע אם מצבות אלו הינם קברי ישראל או לא. אך גם אם כן, אינם של ברק ודבורה, חוץ מדמיון ביזנטי או ערבי.
חוזרני בי בפרט חשוב, ואני מתקן את עצמי.
אמנם אין הכרח שאלו קברי ישראל בכלל, ובודאי אין מסורת שאלו קברם של דבורה וברק,
אבל אין הכרח לכך ממה שרציתי להוכיח, משום שלאחר העיון במקראות וכן בחומר נוסף יתכן שקדש הרומית הינה קדש עיר מבצר שבנפתלי (יהו' יט לז), וכן מפאת הסדר הנזכר במקרא בכיבושה ע"י תגלת פלאסר (מלכ"ב טו כט) והיתה עוד קדש עיר מקלט שלא היתה עיר מבצר והיתה כנגד העיר גולן בבשן. וא"כ שוב מסתמא ברק גר בעיר מבצר, כי עיר מקלט היא של הלויים.

אמנם כל הסברי זה, שיש שתי קדש, מתאים עם תירוצו של ר' יוסף במכות י. דתרי קדש הוו. אבל לפי הסבר רב אשי בתירוצו של ר' יוסף שזה עיר והאקרא שלה, כלומר אותה עיר ממש על שני חלקיה, אז בהכרח קדש איננה הרומית מעל החולה. (ואז דברי הראשונים צדקו, אך הקושי רב לפי דברי רב אשי. כי נראה שחייבת להיות קדש באזור זה שמעל החולה. וצ"ע).
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
בית לפני 470 שנה עדיין קיים?
אין לך כנראה מושג בבנינים..
מגדל פיזה הנטוי, עומד על תילו כבר כ-840 שנה(3 הקומות הראשונות, וה-4 שעליהן 730 שנה.)
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
פיניפיני אמר:
[אגב נדמה לי שזמיר כהן בספרו ארכיאולוגיה תנכי"ת טוען ומוכיח כנ"ל]

הערה צדדית, כמדו' שכדאי להוסיף הרב
הערת אגב:
בלי צורך להכנס לכל הענין של כבוד ת"ח ובלי להכנס לגדרי ת"ח בימינו לגבי דיני כבוד וכו'.
זכורני שמבואר בפוסקים שגם למזכי הרבים ואפילו לגבאי צדקה יש דיני כבוד מיוחדים.
וקל וחומר צדקה רוחנית.
(אני לא זוכר מקורות כרגע - מלבד מה שראיתי בעבר בשו"ת מנחת יצחק שמוכיח באריכות שיש לעמוד בפני גובי צדקה אף אם נוטלים שכר "שנוררים" בלע"ז)
 

נשמה ענייה

משתמש רגיל
א. יש בחברון ליד המדרגה השביעית מקום שכתוב עליו קבר הרמבן מה המקור לכך?( זכור לי שיש שם בשלט איזשהו מקור)
ב. שמעתי הרבה פעמים שמובא שמקום שהתפללו שם יהודים יש לו זיקה לאותו צדיק יש לכך מקור?(ידוע כי הרבי הרייץ מליובאביץ זצוקל ביקר במערת המכפלה בזמן שלא היה ניתן להכנס לבפנים וסידורו לו להכנס ונכנס ולא התפלל ויצא והתפלל במדרגה השביעית ואמר כי במקום שהתפללו יהודים יש עניין וכו)
ג. ידוע כי הרבי הבית ישראל היה בקבר שמואל הנביא והתבטא סי שמאק אזוי בי א שי'יח...
 

נפתולי

משתמש ותיק
נשמה ענייה אמר:
א. יש בחברון ליד המדרגה השביעית מקום שכתוב עליו קבר הרמבן מה המקור לכך?( זכור לי שיש שם בשלט איזשהו מקור)
לכאורה מעיון במקורות, הרי יש לנו את הראיה החזקה ביותר שהוא נקבר בחברון, שכן לא מדובר באיזה ספר מסעות, אלא בדברים מפורשים שכותב הרמב"ן בעצמו באגרת לבנו שכתב בירושלים בשנת ה' אלפים כ"ז וזה לשונו: "יברכך ה' בני נחמן וראה בטוב ירושלים, וראה בנים לבניך, וכשלחנו של אברהם יהיה שלחנך. בירושלים עיר הקדוש אני כותב אליך ספרי זה, כי שבח והודאה לאלקי ישעי זכיתי ובאתי לשלום (ירושלימה) ביום ט' לירח אלול. ועמדתי בשלום עד מחרת יום הכפורים, אשר פני מועדות ללכת לחברון, העיר קברות אבותינו ולחצוב לי שם קבר בעזרת השם".
הרי לנו שהרמב"ן עצמו מעיד שהוא נסע בחייו להשתטח בקברי האבות במערת המכפלה, כאשר מטרת הנסיעה היא גם לחצוב לעצמו קבר "שם" (במאמר המוסגר, יתכן שכוונתו אכן בסמוך למערת המכפלה, ויתכן שכוונתו רק על העיר ואם כן אפשר שהתכוון על בית הקברות היהודי העתיק).
ניתן להסתייג ולומר כי אם זו היא הראיה היחידית, הרי אין לנו כאן הוכחה שבסופו של דבר הרמב"ן אכן חצב לעצמו קבר בחברון, ואפילו אם עשה זאת, אין לנו מקור שלאחר הסתלקותו הובא שם לקבורה באותה חלקה. זו היא גם טענתו של בעל קורא הדורות.
למעשה אין לנו מקור קדום על קבר הרמב"ן בחברון. המקור הראשון שמביא את דבר קבורתו בחברון הוא הספר שבחי ירושלים משנת תקמ"ה (515 שנה לאחר הסתלקות הרמב"ן) הכותב בזה הלשון: "סמוך למערת המכפלה מבחוץ, קבלה מזקני שער שקבור הרמב"ן שם. וכבר רבינו ז"ל בכתב הנדפס בסוף תורת האדם כתב שהוא הולך לחצוב קבר אצל האבות". מדבריו משמע שישנה גם קבלה על קבר הרמב"ן סמוך למערת המכפלה מבחוץ, אולם ככל הנראה המקור הוא אותו מכתב שכתב לבנו.
בשנת תקצ"ח אנו כבר מוצאים פירוט יותר במכתבו של ר' אליעזר הלוי הכותב המתאר את המקום: "אחר כך שמתי פני אל מערת המכפלה המהוללה. לפניה בית תפלה לישמעאלים גדול בקצה השדה ובמעלות רבות עולים אל פתחו, ועל המעלה הראשונה לשמאל הפתח הראשון הוא קבר הרמב״ן". וכן הובא הדבר לאחר מכן בעוד ספרי מסעות, כגון שערי ירושלים, מבשרת ציון ומסעות משה, כאשר רובם מזכירים בנשימה אחת את אותו המכתב שכתב הרמב"ן.
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מה שציינת שיש מאמר ממישהו חרדי - אינני מכיר.
אני מניח שהנקודה העיקרית של המאמר הוא היכן קבר דוד המלך, שבפסוק כתוב שנקבר בעיר דוד.

1. בפסוקים בנחמיה מוכח שהעופל הוא המשך החומה המזרחית של ירושלים. העופל מוכר גם ע"י יוספוס פלביאוס, היכן שהוא מזוהה כיום בחפירות שלדרום הר הבית.
2. כתובת השילוח שחפרו בוני חזקיה המלך נמצאה באתרה בעיר דוד, ומוצגת באיסטנבול.
3. הגמרא אומרת שמחילה היתה מקברי מלכי בית דוד עד נחל קדרון, שלכן טומאה יוצאה ולא מטמאה העיר. כמובן שאם המדובר על עיר דוד, אין משמעות לדברי הגמרא במציאות.

אם הנושא לגבי ירושלים המקודשת מדאו', גם העיר העליונה התקדשה בימי בית ראשון.
יש להוסיף ואולי זו כוונתך שבנחמיה בתיאור בניית החומה קברי דוד הם מזרחיים לעיר דוד ולברכת השלח (לכאורה ברכת השילוח)
נחמיה פרק ג
(יד) וְאֵ֣ת׀ שַׁ֣עַר הָאַשְׁפּ֗וֹת הֶחֱזִיק֙ מַלְכִּיָּ֣ה בֶן־רֵכָ֔ב שַׂ֖ר פֶּ֣לֶךְ בֵּית־הַכָּ֑רֶם ה֣וּא יִבְנֶ֔נּוּ וְיַעֲמִיד֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָֽיו: ס
(טו) וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן הֶ֠חֱזִיק שַׁלּ֣וּן בֶּן־כָּל־חֹזֶה֘ שַׂ֣ר פֶּ֣לֶךְ הַמִּצְפָּה֒ ה֤וּא יִבְנֶ֙נּוּ֙ וִיטַֽלְלֶ֣נּוּ וְיַעֲמִיד֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְ֠אֵת חוֹמַ֞ת בְּרֵכַ֤ת הַשֶּׁ֙לַח֙ לְגַן־הַמֶּ֔לֶךְ וְעַד־הַֽמַּעֲל֔וֹת הַיּוֹרְד֖וֹת מֵעִ֥יר דָּוִֽיד: ס
(טז) אַחֲרָ֤יו הֶחֱזִיק֙ נְחֶמְיָ֣ה בֶן־עַזְבּ֔וּק שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֣לֶךְ בֵּֽית־צ֑וּר עַד־נֶ֙גֶד֙ קִבְרֵ֣י דָוִ֔יד וְעַד־הַבְּרֵכָה֙ הָעֲשׂוּיָ֔ה וְעַ֖ד בֵּ֥ית הַגִּבֹּרִֽים: ס

לפי המתואר בנחמיה פרק יב מעלות עיר דוד נמצאים מזרחית יותר ביחס לשער העין
(לז) וְעַל֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן וְנֶגְדָּ֗ם עָלוּ֙ עַֽל־מַעֲלוֹת֙ עִ֣יר דָּוִ֔יד בַּֽמַּעֲלֶ֖ה לַחוֹמָ֑ה מֵעַל֙ לְבֵ֣ית דָּוִ֔יד וְעַ֛ד שַׁ֥עַר הַמַּ֖יִם מִזְרָֽח וכו'
וא"כ תיאורהבנייה הוא משער האשפות אח"כ שער העין אח"כ ברכת השלח אח"כ מעלות עיר דוד אח"כ קברי דוד
ולפי הנ"ל זה תיאור ממערב למזרח
וא"כ קברי דוד נמצאים מזרחית דרומית ולא בגבעה המערבית (הר ציון)
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
בטאון עולם התורה "הפלס" של החג, במוסף "תצפית" עשה ע"ז כתבה שלמה על קברים מזוייפים עיינו שם ותחכמו
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יש שם כתבה מעולה הנראית מקצועית ואותנטית מבעל ידיעה נכבד. בו הוא מלמד על דברים מפתיעים;
כמו קבר רבי אלעזר בן ערך, ור"א בן עזריה, ורבי יוסי הכהן בעלמה, והרמח"ל והרמב"ם... ועוד כמה - חלקם מידיעה ועדות אישית שלו.
אינני יודע איך גוזרים עמודים מקובץ PDF - והקובץ כולו שוקל הרבה מדי (7.2 מ"ב).
אוכל לשלוח במייל למי שיודע לגזור ולהעלות לפורום את הענין הנידון.
 

נפתולי

משתמש ותיק
ברצוני להתייחס ולהעיר במספר נקודות העולות מהמאמר:
1. בקשר לקבר רבי אלעזר בן ערך, הסיפור שהוא מספר לא נכון בעליל (ויתכן שהמספר התבלבל עם קבר אחר הנמצא בחוץ). אני עצמי כבר הייתי בקבר הזה לפני יותר משלושים שנה ושום דבר לא השתנה בחצר הקבר חוץ מהתקרה. כל החידושים שעשו בני המושב ידועים, והם נמצאים אך ורק מחוץ לחצר הקבר. דהיינו, הקבר של רבי אלעזר בן ערך הוא היחידי שהוא כן נכון במתחם הזה. ויש על זה גם הרבה מקורות ועד היום אף אחד לא פקפק על קבר זה.
2. כמי שמכיר היטב את בית הקברות של צפת, וגם המסמכים היחידים ששרדו, זו הפתעה מוחלטת לקרוא על מפה עתיקה מלפני 400 שנה, מפה מסודרת של כל הקברים. הייתי שמח להשקיע מאמצים כדי לראותה. כמו כן הסיפור של הבבא סאלי שנכנס לתוך מערת האריז"ל, לא שמעתי עד היום, וככל הידוע לנו האריז"ל לא נקבר במערה אלא בקבורת שדה רגילה כפי שרואים כיום מלמעלה. אדרבה, אם יש מקור לסיפור הבבא סאלי אשמח לבררו.
3. בנוגע לטבריה, כותב המאמר מפקפק על קבר רבי מאיר בעל הנס וגם על קבר הרמב"ם. יש לציין כי בשער הגלגולים למהרח"ו הוא מאשר את שני הקברים הללו בשם האריז"ל. מצער שהכותב מצטט רק חלקית את לשון האריז"ל לגבי רבי מאיר שהאריז"ל אישר שהוא אכן קבור מעומד, והתעלם מהקטע הקודם בו מאשר האריז"ל את עצם הדבר שהוא קבור בטבריה ליד מרחצאות חמי טבריה.
4. המכתב של בי"ד הרב אתרוג בנוגע למירון, לרוב הדיעות כוונתם לכביש סמוך למקום האידרא על אם הדרך בין צפת למירון, שם אכן נמצאו קברים רבים ואף צויין הדבר על קיר הכביש עד היום. במירון לא היה ידוע שום בית קברות חוץ מבית הקברות הקטן ליד קרית הרשב"י בו קבורים גם הרוגי המפולת של תרע"א. הכביש של אלנבי לא גילח שום בית קברות. אכן מערות קבורה מזמנים קדומים מופיעים בשפע באיזור, אבל לא בית קברות.
5. כמה מגוחך לצטט בסוף המאמר את דברי המהרי"ל דיסקין בחומרת מי שמפקפק על קברי צדיקים המקובלים משנות דור, בעוד לכל אורך הכתבה הוא מפקפק ללא הרף על הרבה קברי צדיקים מקובלים שיש עליהם מקורות נאמנים. כמו קבר רבי אלעזר בן ערך, קברי הסנהדרין, רבי מאיר בעל הנס, הרמב"ם ועוד.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ציינת שעל קבר רבי אלעזר בן ערך יש הרבה מקורות.
נא לפרטם.
ההוא מדבר כעד ראיה. ביררתי זהותו, ובקשתי תגובתו לדבריך.

קברי הסנהדרין, אני מקווה שהם לא מוסמכים אצלך כשאר הקברים שציינת.
 

בבא קמא

משתמש ותיק
היה לאחרונה איזה ראיון בהפלס עם מומחה לנושאים הנ"ל מקומות קדושים ושאינם, כמדומה שהוא גר במודיעין עילית.
סליחה, עכשיו שמתי לב שזה כבר הובא למעלה.
 

נפתולי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
ציינת שעל קבר רבי אלעזר בן ערך יש הרבה מקורות.
נא לפרטם.
ההוא מדבר כעד ראיה. ביררתי זהותו, ובקשתי תגובתו לדבריך.
אני מעתיק (חלקית) מתוך האתר של אהלי צדיקים, שהוא פרי מחקרם של הרב ישראל הרצברג והרב ישראל מאיר גבאי. שים לב בסוף הציטוט את חוו"ד של הרב הרצברג על הזיהוי המוחלט כיום:
"עלמה, ושם כמו חמישים יהודים ובית הקברות גדול לישראל. ושם קבר ר' אלעזר בן ערך ור' אלעזר בן עזריה וחוני המעגל ורבן שמעון בן גמליאל ורבי יוסי הגלילי". [מסעות ר' בנימין]
"ולפנים מעט [מר' אליעזר בן הורקנוס] קברו של ר' אלעזר בן ערך". [מסע דפלסטינא]
"משם [ממערת הבבליים] באים לעלמא ויש בה קהלא קדישא של ישראל. ושם שלושה קברים מחכמי ישראל, ששלשתם נקראים בשם ר' אליעזר. עצי רימון יפים סובבים על הקברים העתיקים האלה. היהודים והמושלמנים מכבדים את המקום הזה ומדליקים נרות על הקברים האלה בכל ערב שבת". [שבילי דירושלים]
"וקרוב לו [לאליעזר בן הורקנוס], על הדרך, קבר ר' אליעזר בן ערך, והוא קבר של אבן שיש ומכסה של אבן גדול עליו". [רבי משה באסולה]
"עלמא, בכפר בית הכנסת חרב. ולצד דרום, סמוך לכפר, קבור ר' אליעזר בן הורקנוס הנקרא ר' אליעזר הגדול בכוך של אבן, ובסמוך לו [לר"א בן הורקנוס] מצבה, היא ר' שמעון בן נתנאל, ויש אומרים ר' יוסי הכהן ויש אומרים עזריא. ובסמוך ר' אלעזר בן ערך ועליו ציון ואילן בוטם וגפן". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"וחוץ לכפר, תחת הזיתים, שם מצבה והוא רבי שמעון בן נתנאל. ובסמוך לעיר רבי אלעזר בן ערך". [זכרון ירושלים לרבי דוד קונפורטי]
"ור' אלעזר [בן] ערך הוא קבור בפני עצמו באבן אחת גבוהה קומת אדם וארוכה, חקוקה באמצע, והצדיק נתון בתוכה ומכוסה באבן אחרת, גדולה כמין תיבה אחת. והוא מונח בגן אחד. וכל הגויים מקטירים לכבודו ומדליקים נרות". [הזיארה בכפר פקיעין - ר' חיים אבן עטר (האוה"ח)]
"וגם מצד (צפון) [דרום], ליד הבתים, שני ציונים בתוך כרם, ועוד ציון לפני הכרם, ושם נקברו ר' אליעזר הגדול ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל ור' אלעזר בן ערך ור' אלעזר בן עזריה". [ידי משה]
"ולדרומו קבר רבי אליעזר בן הורקנוס בתוך כרם וציון יפה על קברו. וקרוב לו קבר רבי אליעזר בן ערך מאבן שיש ומכסה מאבן גדולה עליו... וקרוב לו קבר רבי יוסי הכהן". [שערי ירושלים; בשינויים קלים: מבשרת ציון]
"ולדרומו מקום קבורת רבי אליעזר בן הורקנוס, וקרוב לו מקום קבורת רבי אלעזר בן ערך, וקרוב לו מקום קבורת רבי יוסי הכהן ומקום קבורת רבי אלעזר בן עזריה". [מסעות משה]
"עלמא, לפנים ישוב גדול של יהודים, שם בית קברות ישראל גדול. שם קבר רבי אלעזר בן ערך מאבן שיש ומכסה מאבן גדולה עליו...". [טוב ירושלים]
 
גדולים צדיקים במיתתם
ניסים ונפלאות על קברי הצדיקים
"בליל שבת אחד קרה פה מקרה, כי מספר הנרות היה כל כך רב עד כי נאחזה שלהבת באחד העצים ההם, ברימון של ר' אלעזר בן ערך. כל העולם נמנעו מלכבות את הבערה, היהודים נמנעו כדי שלא לחלל את קדושת השבת והישמעאלים נמנעו כדי להתחקה את היהודים. והעץ היה בוער באש כל הלילה ההוא. ולמחרתו כאשר הלכו לבקר את הקבר הקדוש הזה ראו לתמהונם כי לא ניזוק לא הגזע ולא הענפים. וזה היה נס גלוי". [שבילי דירושלים]
"אומרים בבירור כי זה כמו ארבעים שנה לקחו הישמעאלים המכסה ההוא [שעל קבר ר' אלעזר בן ערך] לעשות ריחיים, ונשאו אותו הרבה בני אדם למקום רחוק, ולמחרת מצאוהו על קברו. הכל מעידים על זה". [רבי משה באסולה]
"קבר רבי אלעזר בן ערך מאבן שיש, ומכסה מאבן גדולה עליו. ואומרים כי פעם אחת לקחו הישמעאלים את האבן ההוא, וישאוהו אנשים רבים משם לריחיים. וישכימו ממחרת והנה איננה, וילכו אל קברו וימצאוהו שמה". [שערי ירושלים; מבשרת ציון; בשינויים קלים: טוב ירושלים]
 
 
מיקום וזיהוי הקבר
במקרים מסוג זה, אין כל ספק בזיהוי הציון ובמיקומו, שכן תאור עולי הרגל הינו על ארון קבורה עם מכסה, דרומית לכפר ורחוק ממנו, לפני ר"א בן עזריה ועל הדרך, וזהו בדיוק כמצויין היום בשטח. לארון מכסה דמוי אוכף והיו בו ארבע בליטות משולשות בפינות, והוא מכונה קאמעד אס-סאדיק.
הדרך העתיקה אל הכפר מכיוון דרום היתה: ממזרח לכפר, הכביש הראשי כיום, ממערב לכפר, כיום דרך עפר ליד המטעים, ומתוך המושב ריחניה שהיתה עד לתוך בית הקברות המוסלמי בסמוך לכפר. לפני מפגשה עם שביל העפר המוביל כיום מהכביש לציוני הקברים, היה מבנה גדול בנוי על באר מים, מקור המים המרכזי של הכפר.
 
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הרצברג הוא מומחה.
אשלח את הדברים לדרילמן.

אציין שאוסף התיאורים לא תמיד מחייבים שבתקופה המנדטורית, וק"ו לפני 500 שנה, זהים לשנות ה-90,
ויתכן ששר השכחה שלט, ובאו אנשי המקום להחליט מה יקראו למה.
כמו"כ יש להתחקות בעיון איזה ספר מהספרים הללו הוא מקורי ואיזה ספר רק מעתיק את דברי חברו.
(שבילי דירושלים זה ספר מזוייף של כרמולי)

אגב, אני מניח שקוראי האשכול כמוני, לא מאמינים לכמה וכמה סיפורי ההזיות בציטוט שלפני, כמו אבן שחזרה למקומה, ועץ שלא נשרף כיד הדמיון המזרחי הפורה.

 
 

שרביה

משתמש ותיק
א. דרך אגב כמה שזכור לי יש עוד גירסא לא כ"כ ידועה לקבר הרמב"ן והיא בחיפה תחת פסי הרכבת.
ב. מהיכן הגיעו קברי אביי ורבא מבבל לצפת?
ג. בקשר למה שכתב הרב שאר לעמו לגבי קבר בניהו שיתכן שזה ניצוץ מנשמתו וכו' כבר יצא לי לשמוע בעבר השערה זו ולא רק על קבר זה אלא בכלל על קברים שעליהם אמר האר"י הק' כיון שהאר"י הק' לא ראה שם את גוף הצדיקים אלא עבר שם והרגיש בניצוץ נשמתם שם ואכן שם המקום שאפשר להתפלל כמו על קברם כיון ששם ניצוץ מנשמתם. אם זה נכון או לא אינני יודע. אבל מה שרציתי לומר הוא קודם כל שאין זה סתם תירוץ שמצא השאר לעמו אלא כבר אמרו זאת ושמעתי על כך בעבר ודבר שני שיש הגיון בדבר.
 

נפתולי

משתמש ותיק
י'שי אמר:
ב. מהיכן הגיעו קברי אביי ורבא מבבל לצפת?
ג. בקשר למה שכתב הרב שאר לעמו לגבי קבר בניהו שיתכן שזה ניצוץ מנשמתו וכו' כבר יצא לי לשמוע בעבר השערה זו ולא רק על קבר זה אלא בכלל על קברים שעליהם אמר האר"י הק' כיון שהאר"י הק' לא ראה שם את גוף הצדיקים אלא עבר שם והרגיש בניצוץ נשמתם שם ואכן שם המקום שאפשר להתפלל כמו על קברם כיון ששם ניצוץ מנשמתם. אם זה נכון או לא אינני יודע. אבל מה שרציתי לומר הוא קודם כל שאין זה סתם תירוץ שמצא השאר לעמו אלא כבר אמרו זאת ושמעתי על כך בעבר ודבר שני שיש הגיון בדבר.
הלשון של מהרח"ו בשער הגלגולים אינה מורה על כך, שכן הוא אומר שהאריז"ל היה יכול לראות כל העת את נשמותיהם וכו' וכו', "ומכל שכן על מקום קבריהם". וזה לשון קדשו:
שער הגלגולים - הקדמה לז 
ועתה אכתוב מקום קברות הצדיקים, כפי אשר קבלתי ממורי זלה"ה, וכבר הודעתיך כי הוא היה רואה ומסתכל בנשמות הצדיקים, בכל מקום ובכל זמן, ומכ"ש בהיותו על קבריהם, ששם נפשותיהם עומדות כנודע, גם מרחוק עיניו יביטו בנפש הצדיק העומד על הקבר שלו, ועי"ז היה יודע קבר כל צדיק וצדיק, והיה מדבר עמהם, ולומד מהם כמה סתרי תורה. וכבר נסיתי כמה נסיונות וחקרתי בתכלית החקירות, ומצאתי דבריו כנים ואמתיים, ואין להאריך בזה עתה, כי הם דברים נוראים ונפלאים ולא יכלם ספר:
 

שרביה

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
וכבר נסיתי כמה נסיונות וחקרתי בתכלית החקירות, ומצאתי דבריו כנים ואמתיים, ואין להאריך בזה עתה, כי הם דברים נוראים ונפלאים ולא יכלם ספר:
??
מה הם הנסיונות והחקירות??
וכן מה זה מתרץ את שאלתי על קבר אביי ורבא (שהוספת את שאלתי זו בציטוטך) ??
 
חלק עליון תַחתִית