האם עץ הדעת היה בננות ?!

במבי

משתמש ותיק
אני בטוח שמי שראה כותרת זאת נכנס לאשכול זה עם חיוך קליל, אך אין זה כה פשוט כדלהלן.

לפני מספר שנים ראיתי דף בערך בננה בספר מרפא הבשם של הרב משה כהן שאולי ז"ל, שמעלה רעיון זה, כמובן שראיתי זאת העלתי גם אני חיוך קל, שהרי מעלה זאת בתור הצעה ללא ראיות ובעוד שבחז"ל ישנה רשימה שהבננה לא זכה להכלל בתוכה -- אך זמן מה לאחמ"כ ראיתי מובא בשם ר' נתן אב הישיבה שהיה חי בערך בתקופת הרמב"ם בתימן, שזיהה את ה"בנות שוח" בתור "מוז" וכידוע (בעצם לא כ"כ) "מוז" זה בננה בערבית. 

ובמסכת ע"ז בתוס' בדף יד. מובא שעץ הדעת היה בנות שוח !

וכשפתחתי את פירוש ר' נתן אב הישיבה ראיתי שגם הרב זק"ש המו"ל מעלה רעיון זה ומוסיף ג"כ ראיה את שמה כפי שנקראת בפי זקנות אירופה "חווס' פייג'" (תאנת חוה)

וכן השם בננה מקביל לתחילת המילה "בנות שוח" (ואולי מלשון "בינה" \ דעת)

(ופעם ראיתי בירושלמי שר' יוחנן כותב שגדלים בנות שוח ליד הכנרת ואכן עד היום כל האיזור עשיר במטעי בננות !)
ואם א"כ האם יש לדון האם הבננה ברכתה העץ והיא משבעת המינים? (וערלה....)



מרפא הבשם 1_0001.jpg   מרפא הבשם 1_0002.jpg


ר' נתן אב הישיבה - מסכת שביעית


212.jpg




 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
ברכות דף מ עמוד ב

בנות שוח - אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: תאיני חיורתא;
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
במבי אמר:
זאת נחמתי אמר:
ברכות דף מ עמוד ב

בנות שוח - אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: תאיני חיורתא;

ומהם תאנות לבנות ???
כנראה תאנה בצבע לבן ...
המושג תאינה לבנה בהקבלה לתאינה שחורה קיימת הרבה בש"ס[ראה למשל תרומות ד ט  סנהדרין מא. {לא נראה לי שהיה צורך לחקור אם זה תאנה או בננה ..}  ]
{הכינוי שהבאת לבננה - "תאינת חוה"   מגיע מכך שכתוב שעץ הדעת היה תאנה (לדעה אחת ) ולא הפוך ..}
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לתת לך קצת מושגים
התאנה נקראית בלטינית FICUS CARICA וישנם 850 מינים שונים של משפחת הFICUS הזאת !
 Subgenus Ficus[edit]
Subgenus Pharmacosycea[edit]
Subgenus Sycidium[edit]
Subgenus Sycomorus[edit]
Subgenus Synoecia[edit]The following species[30] are typically spreading or lianas:
Subgenus Urostigma[edit]
Unknown subgenus[edit]
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
מה זה קשור לבננות ????
ומה הקשר לחקור אם זה תאנה או בננות (למה לא תפוזים או עגבניות???)
ברור שהחקירה התבססה על דברים זהים כמו עוקציה דקים או גסים וכדומה ולא אם זה בננות או תאנים ...
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני רק בא לומר שאם ישנם כ"כ הרבה זני תאנה, אולי ישנו איזשהו שיתוף בינהם אף שמבחינה מדעית הבננה הוא משפחת ה"מוזה" והתאנה משפחת ה"פיקוס"
(אגב גם במשנתינו מוזכר פיקוס דנן שהרי חיוב התאנים במעשרות "משיפקסו")
 

לבי במערב

משתמש ותיק
במבי אמר:
 . . א"כ האם יש לדון האם הבננה ברכתה העץ והיא משבעת המינים? (וערלה...)
הא ודאי שאין להסתפק בזה, שהרי איכא למ"ד עץ הדעת חטה היתה (ר"י - ברכות מ, סע"א. סנהדרין ע, ריש ע"ב. ב"ר פט"ו, ז) - ואפי' לשיטתי' אין מברכים עלי' כ"א בפה"א, ואם בירך בפה"ע לא יצא (ראה ברכות שם); ופשיטא דאינה חייבת בערלה.
ולענין שבעת המינים - הלא נתפרשו בקרא (עקב ח, ח), וא"ש כלל לענין חטא עה"ד.
 

כרם

משתמש ותיק
ראיתי פעם, כי הכינוי תאנת חוה לבננות ניתן בגלל העלים, כי עלי הבננה הם גדולים מאד, וזה התאים להם עם עלי תאנה שמהם עשה להם חגורות.
 

ברל

משתמש ותיק
כרם אמר:
ראיתי פעם, כי הכינוי תאנת חוה לבננות ניתן בגלל העלים, כי עלי הבננה הם גדולים מאד, וזה התאים להם עם עלי תאנה שמהם עשה להם חגורות.

כמדומני שראיתי באיזה מקום שהרבה דברים נתמעטו עם החטא יתכן וגם גודל עלי התאנה השתנה
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
בהקשר לזה אומר, שלפני הרבה שנים חשבתי לזהות את הבננות כ-'פירות גינוסר', אין לי מושג מה היו הראיות שלי אז.

ולגוף הנידון, אם אני מסכם נכון, הדיון הוא לא לזהות את הבננות כעץ הדעת, אלא כבנות שוח, אלא שחז"ל באחת הדעות זיהו את הבנות שוח כעץ הדעת.

בנות שוח יש להם תכונה שהם עושות לשלש שנים, כלומר שהצמיחה שלהם היא במשך שלש שנים, ולכן שביעית שלהם היא השנה השניה לשמיטה, כך מפורש במשנה בשביעית, ואם כן צריך לבדוק אם זה מתאים עם בננות [לא נראה לי].
ועל משנה זו יש סוגיא בפרק קמא דר"ה [טו:], ותוס' שם דנים באורך על ענין זה, אם בנות שוח הוא הפרי שאכל אדם הראשון, וכמדו' שתוס' נוטים לומר, שאע"פ שבמדרש כתוב שהוא אכל תאנים מזן 'בנות שוח', זה מפני שתולים הקלקלה במקולקל, דהיינו הבנות שוח שהם תאנים רעות, אולם באמת מה שהוא אכל זה היה תאנים טובות, וכמו שנאמר 'נחמד העץ להשכיל'.

זה מה שיש בידי לתרום למחקר הנוכחי.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
בנות שוח יש להם תכונה שהם עושות לשלש שנים, כלומר שהצמיחה שלהם היא במשך שלש שנים, ולכן שביעית שלהם היא השנה השניה לשמיטה, כך מפורש במשנה בשביעית, ואם כן צריך לבדוק אם זה מתאים עם בננות [לא נראה לי].

עכשיו אני רואה מהציטוט של ר' נתן אב הישיבה, שעל זה בדיוק הוא דן, [כמובן אם מוסכם שכשהוא אומר 'מוז' הוא מתכוון לבננות].
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ספר וסופר אמר:
בוכמדו' שתוס' נוטים לומר, שאע"פ שבמדרש כתוב שהוא אכל תאנים מזן 'בנות שוח', זה מפני שתולים הקלקלה במקולקל, דהיינו הבנות שוח שהם תאנים רעות, אולם באמת מה שהוא אכל זה היה תאנים טובות, וכמו שנאמר 'נחמד העץ להשכיל'.

זה מה שיש בידי לתרום למחקר הנוכחי.

ובאמת פעם החברותא שלי אמר לי שאת הבננות מבשילים בעזרת גז ושאלולא הוא לא היו מגיעים להבשלה ואולי לכן הכירו את הבנות שוח בתור תאנים רעות שלא ידעו על אופן ההבשלה הנ"ל (שנקרא הבחלה) ומה שצריך לבדוק האם משתמשים בהבחלה זו רק בגלל שקוטפים אותם לפני הזמן או שאכן אין הבננות מסוגלות להבשיל באופן טבעי.

(והחברותא שלי הנ"ל הוא גאון בפני עצמו וכל פעם אני מכיר את הטבע בזכותו אפי' שאני גר בסביבה אורבנית לחלוטין, וכשאמרתי לו שהרוקח אומר שעורב נקרא כך מלשון ערב במקום הוא הסביר לי שהעורבים הולכים לישון אחרונים מכל העופות מה שאכן בזמן השקיעה רק העורבים עדיין ערים, וגם הטור מביא זאת שניתן לבדוק את זמן כניסת השבת לפי שאז התרנגולים עולים על הגגות ולפי העורבים)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
 (ופעם ראיתי בירושלמי שר' יוחנן כותב שגדלים בנות שוח ליד הכנרת ואכן עד היום כל האיזור עשיר במטעי בננות !)
ואם א"כ האם יש לדון האם הבננה ברכתה העץ והיא משבעת המינים? (וערלה....)

באמת ראיתי שהעדות הכי מוקדמת בעולם לבננות ביבשת אסיה נמצאה בשיני אנשים בחפירה ארכיאולוגית במגידו

https://www.hayadan.org.il/סויה-בננות-וכורכום-טעמי-הגלובליזציה-ב

 
 

אקשן דקדושה

משתמש ותיק
במבי אמר:
במבי אמר:
 (ופעם ראיתי בירושלמי שר' יוחנן כותב שגדלים בנות שוח ליד הכנרת ואכן עד היום כל האיזור עשיר במטעי בננות !)
ואם א"כ האם יש לדון האם הבננה ברכתה העץ והיא משבעת המינים? (וערלה....)

באמת ראיתי שהעדות הכי מוקדמת בעולם לבננות ביבשת אסיה נמצאה בשיני אנשים בחפירה ארכיאולוגית במגידו

https://www.hayadan.org.il/סויה-בננות-וכורכום-טעמי-הגלובליזציה-ב
חסום בנטפרי.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אקשן דקדושה אמר:
במבי אמר:
במבי אמר:
 (ופעם ראיתי בירושלמי שר' יוחנן כותב שגדלים בנות שוח ליד הכנרת ואכן עד היום כל האיזור עשיר במטעי בננות !)
ואם א"כ האם יש לדון האם הבננה ברכתה העץ והיא משבעת המינים? (וערלה....)

באמת ראיתי שהעדות הכי מוקדמת בעולם לבננות ביבשת אסיה נמצאה בשיני אנשים בחפירה ארכיאולוגית במגידו

https://www.hayadan.org.il/סויה-בננות-וכורכום-טעמי-הגלובליזציה-ב
חסום בנטפרי.

 מחקר חדש של צוות בינלאומי, שבו השתתפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות חושף: כבר במאה ה-16 לפנה"ס התקיים סחר גלובאלי משמעותי בין הודו ודרום-מזרח אסיה וארץ ישראל שכלל, בין היתר, מסחר של מזון אקזוטי כמו פולי סויה, בננות וכורכום – כמעט אלף שנה לפני העדויות הראשונות להימצאותם של מזונות אלה באזורנו.
 המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות של מזונות שונים, בהם גם מזון מדרום-מזרח אסיה כמו פולי סויה, בננות וכורכום.
 את המחקר ניהל פרופ' פיליפ שטוקהאמר מאוניברסיטת מינכן, בשיתוף חוקרים ממוסדות שונים בעולם. מטעם אוניברסיטת תל אביב השתתפו במחקר פרופ' ישראל פינקלשטיין וד"ר מריו מרטין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ. אלקוב, ומטעם תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה ברשות העתיקות, השתתפו ד"ר יניר מילבסקי ודמיטרי ייגורוב. הממצאים מתפרסמים היום בכתב העת PNAS.
הפתעות מיובאות בשוק המקומיהחוקרים מסבירים, שכאשר אנחנו מדמיינים את השוק העירוני במגידו לפני 3,700 שנה, אנחנו מדמיינים מאכלים מקומיים כגון חיטה, תמרים ושומשום – ואכן חלבונים עתיקים ומיקרו-מאובנים ממזונות אלה נמצאו בלסתות. אלא שיחד איתם נמצאו שיירים גם של פולי סויה, בננות וכורכום. לטענת החוקרים, בשום מקום בעולם לא התגלו ראיות עתיקות יותר לפולי סויה, בננות וכורכום מחוץ לדרום ומזרח אסיה, והתגלית מקדימה במאות (כורכום) ואף באלף שנה (פולי סויה) את הימצאותם באזור ארץ ישראל ובאגן הים התיכון. פירושו של דבר, שכבר באלף השני לפנה"ס, התקיים מסחר ארוך-טווח בפירות, בתבלינים ובשמנים אקזוטיים בין דרום אסיה ואזור ארץ ישראל, דרך מסופוטמיה או מצרים – גלובליזציה בתקופת הברונזה והברזל. מן הסתם, אף בננה לא הייתה שורדת המסע מדרום-מזרח אסיה למגידו, וכפי הנראה הבננות נצרכו כפירות יבשים.
 "זאת עדות ברורה לסחר עם דרום-מזרח אסיה כבר במאה ה-16 לפנה"ס – מוקדם בהרבה ממה ששיערו החוקרים עד כה", מסביר פרופ' פינקלשטיין. עדויות דומות לסחר למרחקים גילינו לפני שנים אחדות במחקר שארים מולקולאריים בכלי חרס מאותה תקופה במגידו, מחקר שהניב עדות לייבוא של וניל. אלא שרב הנסתר על הגלוי באשר לפרטים על דרכי הסחר ואופן העברת הסחורות".
 "בחפירה שניהלנו בתל עירני גילינו, באופן מפתיע, בית קברות מתקופת הברזל הקדומה – לפני כ-3,100 שנה", מספרים ד"ר יניר מילבסקי ודימיטרי ייגורוב מרשות העתיקות. "בחלק מהקברים מצאנו משפחות קבורות יחד – ילדים שנקברו ליד הוריהם. לצד הנקברים, גילינו מנחות קבורה – קערות, קנקנים ופכים, שנקברו עם המתים, מתוך האמונה שהכלים ישמשו אותם בעולם הבא. בחלק מהכלים נמצאו עצמות של בעלי חיים – בעיקר כבשים ועיזים, מאכלים למתים. בכוונתנו לחקור את הכלים שנחשפו, ולבדוק אם בחלקם נמצאים שרידי בננות ושומשום, כפי שנמצאו בשיני הנקברים. בנוסף, אנו מבצעים מחקר עם פרופ' שטוקהמר לבדיקת DNA, במטרה לנסות ולהבין מי האנשים האלה ומהיכן הם באו".
 
 

לביא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
במבי אמר:
 . . א"כ האם יש לדון האם הבננה ברכתה העץ והיא משבעת המינים? (וערלה...)
הא ודאי שאין להסתפק בזה, שהרי איכא למ"ד עץ הדעת חטה היתה (ר"י - ברכות מ, סע"א. סנהדרין ע, ריש ע"ב. ב"ר פט"ו, ז) - ואפי' לשיטתי' אין מברכים עלי' כ"א בפה"א, ואם בירך בפה"ע לא יצא (ראה ברכות שם); ופשיטא דאינה חייבת בערלה.
ולענין שבעת המינים - הלא נתפרשו בקרא (עקב ח, ח), וא"ש כלל לענין חטא עה"ד.
בהקשר לזה, זכורני שראיתי מי שכתב שהחיטה היה על עץ בעבר, וחלק מהקללה על העץ ירד להיות באדמה.
(ופרוש מחודש הוא. ולצערי לא זוכר בשם מי כתבו את החידוש הזה)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
במבי אמר:
 (ופעם ראיתי בירושלמי שר' יוחנן כותב שגדלים בנות שוח ליד הכנרת ואכן עד היום כל האיזור עשיר במטעי בננות !)
ואם א"כ האם יש לדון האם הבננה ברכתה העץ והיא משבעת המינים? (וערלה....)

נמצא בירושלמי בשביעית

אָֽמְרוּ לוֹ וַהֲרֵי עִמָּךְ בְּטִיבֵּרִיָּא וְהֵן עוֹשׂוֹת לְשָׁנָה אַחַת. אָמַר לָהֶן וַהֲרֵי עִמָּכֶם בְּצִיפּוֹרִין וְהֵן עוֹשׂוֹת לִשְׁתֵּי שָׁנִים.

https://www.sefaria.org/Jerusalem_Talmud_Sheviit.5.1.7
 

זיידע

משתמש ותיק
במבי אמר:
ובאמת פעם החברותא שלי אמר לי שאת הבננות מבשילים בעזרת גז ושאלולא הוא לא היו מגיעים להבשלה ואולי לכן הכירו את הבנות שוח בתור תאנים רעות שלא ידעו על אופן ההבשלה הנ"ל (שנקרא הבחלה) ומה שצריך לבדוק האם משתמשים בהבחלה זו רק בגלל שקוטפים אותם לפני הזמן או שאכן אין הבננות מסוגלות להבשיל באופן טבעי.
אין לי מושג למה כוונת החברותא, וגם איני יודע איך מגדלים בננות בתעשי', אבל הבננות בטבע גדלות מעצמם ללא מגע אדם (יש עצי בננות ליד ביתי).
 
 

זיידע

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
בנות שוח יש להם תכונה שהם עושות לשלש שנים, כלומר שהצמיחה שלהם היא במשך שלש שנים, ולכן שביעית שלהם היא השנה השניה לשמיטה, כך מפורש במשנה בשביעית, ואם כן צריך לבדוק אם זה מתאים עם בננות [לא נראה לי].
תחושת כבודו נכונה. הבננות גדלות במשך כשנה ואז צומח צמח חדש מתוך העץ הקיים ומצמיח פירות שוב (למרות שבא"י באמת הוא מחזיק מעמד קצת יותר, אבל מקסימום שנתיים).
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
זיידע אמר:
במבי אמר:
ובאמת פעם החברותא שלי אמר לי שאת הבננות מבשילים בעזרת גז ושאלולא הוא לא היו מגיעים להבשלה ואולי לכן הכירו את הבנות שוח בתור תאנים רעות שלא ידעו על אופן ההבשלה הנ"ל (שנקרא הבחלה) ומה שצריך לבדוק האם משתמשים בהבחלה זו רק בגלל שקוטפים אותם לפני הזמן או שאכן אין הבננות מסוגלות להבשיל באופן טבעי.
אין לי מושג למה כוונת החברותא, וגם איני יודע איך מגדלים בננות בתעשי', אבל הבננות בטבע גדלות מעצמם ללא מגע אדם (יש עצי בננות ליד ביתי).

דיברתי על הבחלתן שנעשית באמצעות גז ה"אתן"

https://he.m.wikipedia.org/wiki/אתן

image.jpeg

 
 

כהן ירושלמי

משתמש ותיק
בננות אינם עושות לשלוש שנים וע"כ אינם יכולות להיות בנות שוח
ובבלי אמרו דבנות שוח היינו תאני חיוורתא
[ואם כבר היינו צנוברים וכמו שכתבו כמה חוקרים , ואכמ"ל]

אגב אין שום ביסוס להשערה של הרב קפאח שרבי נתן אב הישיבה היה בתימן
יותר סביר שהיה במצרים והגיע לשם אחר חורבן ישיבת ירושלים ע"י הצלבנים
והיחיד [כמעט] שהכניס את ביאורו [שלא היה מוכר כל השנים לביהמ"ד] היה הדרך אמונה שמצטטו פעמים רבות
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
זיידע אמר:
במבי אמר:
ובאמת פעם החברותא שלי אמר לי שאת הבננות מבשילים בעזרת גז ושאלולא הוא לא היו מגיעים להבשלה ואולי לכן הכירו את הבנות שוח בתור תאנים רעות שלא ידעו על אופן ההבשלה הנ"ל (שנקרא הבחלה) ומה שצריך לבדוק האם משתמשים בהבחלה זו רק בגלל שקוטפים אותם לפני הזמן או שאכן אין הבננות מסוגלות להבשיל באופן טבעי.
אין לי מושג למה כוונת החברותא, וגם איני יודע איך מגדלים בננות בתעשי', אבל הבננות בטבע גדלות מעצמם ללא מגע אדם (יש עצי בננות ליד ביתי).

דיברתי על הבחלתן שנעשית באמצעות גז מתאן

https://he.m.wikipedia.org/wiki/אתן

image.jpeg

ודווקא מה שכותבים בבננות כרמל כן יוצר הקשר מסוים בין הבננות לתאנה שהרי נוצר תאנה יאכל פריה ואין הם מבשילים בבת אחת ככל הפירות ! (ולכן היא פטורה מפאה שהרי אין גידולה כאחת)
 
 
אור החכמה אמר:
רק שלא יקומו עכשיו בעלי האבולוציה הטוענים כי האדם הגיע מהקוף, ויוכיחו את טענתם מאשכול זה...
יש כאן המון אשכולות שעלולים לחשוב שכתבם הוא צאצא של קוף ולא של אדם שרגלי אבותיו עמדו על הר סיני.

במבי אמר:
את הבננות מבשילים בעזרת גז ושאלולא הוא לא היו מגיעים להבשלה
לענין הבחלת הבננות, הם נקטפות לפני הבשלתם להקל על האיסום, אבל אם הם ישארו על העץ הם יבשילו בלי גז המאתן,
אגב, בזן הבננות האכיל המקובל בארץ, אין גרעינים בכלל, ולא ניתן לרבותם אלא עם יחורים.

ישנם הרבה זני בננות, חלקם לא נהיים מתוקים לעולם ועושים מהם קמח כי בלי הבשלה העמילן לא נהיה סוכר.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
משום מה נזכרתי בהנ"ל (אולי עץ הדעת טוב ורע" ?!)

במבי אמר:
ונשאלה השאלה, בן ארגנטינה המתחתן עם אזרחית צרפת האם בסעודת ראש השנה יאכלו בננה ?

ונסביר.

מנהג צרפת לאכול בננה בראש השנה בתור סימן כי "בון אנה" בצרפתית זה שנה טובה אך מכנגד מנהג דוברי הספרדית דווקא לא לאכול את המאכל המכונה "בננה" בר"ה מכיוון ששם הבננה בספרדית הוא "פלטה-נו" ויש לו גם מובן נוסף בשפה זו שמשמעו "לא-כסף" וא"כ  דווקא לא מסמנא מילתא לאכול זאת בסעודה.


ומי נגרר אחרי מי בנידון דידן, הבעל אחר אשתו או שמא להיפך ?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כהן ירושלמי אמר:
בננות אינם עושות לשלוש שנים וע"כ אינם יכולות להיות בנות שוח
ובבלי אמרו דבנות שוח היינו תאני חיוורתא
[ואם כבר היינו צנוברים וכמו שכתבו כמה חוקרים , ואכמ"ל]

הבאתי את הירושלמי שר' יוחנן אומר שבנות שוח בטבריה הצמיחו תוך שנה ובציפורי תוך שנתיים
 

כהן ירושלמי

משתמש ותיק
במבי אמר:
כהן ירושלמי אמר:
בננות אינם עושות לשלוש שנים וע"כ אינם יכולות להיות בנות שוח
ובבלי אמרו דבנות שוח היינו תאני חיוורתא
[ואם כבר היינו צנוברים וכמו שכתבו כמה חוקרים , ואכמ"ל]

הבאתי את הירושלמי שר' יוחנן אומר שבנות שוח בטבריה הצמיחו תוך שנה ובציפורי תוך שנתיים

חלילה, מדובר על פרסאות לר' יהודה ראה בתוספתא שביעית ריש פ"ד ולא על בנות שוח דאין חולק שהם עושות לשלוש שנים
 

פרוזי

משתמש ותיק
כתוב בתורה שעץ הדעת היה עץ
והבננה לא נחשב כעץ כלל
שהרי הוא מתחדש בכל שנה
שו"ר שלמ"ד שחטה היתה וגם חיטה אינה עץ ויל"ע
 
חלק עליון תַחתִית